15-11-2004, 16:19
|
|
|
|
חבר מתאריך: 22.07.03
הודעות: 1,197
|
|
'נערות בצו האופנה'
הן רק בנות 12 (במקרה הטוב) אבל מתלבשות כמו בנות 20, חמושות בסקס-אפיל ויכולות לעשות דיפלומה בהתאמת אקססוריז לבגדים. נערות בצו האופנה - זה טוב או רע?בילדותי נהגתי ללבוש בגדים שהגיעו `בירושה` מאחי הגדול והאהוב: חולצות טי-שירט מהוהות, מכנסיים שהיו גדולים עליי בכמה מידות, סוודרים נטולי צורה וטלאים כבר-לא-אופנתיים שלא אני בחרתי. לא, לא גדלתי בשכונת עוני, ההפך הוא הנכון- גדלתי ברעננה, מעוז העשירים, הקולים והמגניבים. מה נשתנה, תשאלו? המודעות.
בימינו, קשה שלא לתהות אם הילדה שחלפה על פנייך כרגע היא בת 12 או 16. אם היא באמת עונדת עגילי חישוק תואמים לחולצה או שזה סתם נדמה לך. אם את המכנסיים היא קנתה ב`פוקס` או ב`זארה`, ולמה לך אין כאלו.
אחותי הקטנה, בת 12, לא לובשת בגדים שהיו פעם שלי. אפילו לא את אלו שקנו לי במיוחד, לאירועים מיוחדים. היא לא מוכנה אפילו לשמוע מזה. היא חוסכת דמי כיס שאחי ואני היינו מוציאים על שטויות, כמו `קפוא` ושוקו בשקית, על מנת לרכוש זוג מכנסיים `מאממים` (השגיאה במקור) ב`פוקס קידס` - אחותי הקטנה מדברת על בגדים כמו שאחי ואני מדברים על בגדים. שלום לתמימות.
כמו מיה ומריצה מ`המורדים`
אחותי הקטנה, כמו כל חברותיה, נראית כמו מיה מ`המורדים` כשהיא באמת משקיעה, וביום פחות טוב היא מתלבשת כמו מריצה, הידועה יותר בכינויה `הכלבה`. הן מתאימות את העגילים לנעליים ולתיק שאתו הן הולכות לביה"ס ואפילו מדברות ביניהן כאילו היו גרסה מתורגמת של הדמויות הכה-חביבות עליהן. מה בעצם קרה בשנים שחלפו מאז שאני הייתי בגילן?
את האצבע המאשימה, לדעתי, יש להפנות בעיקר לעברה של הטלוויזיה. תיזכרו ב`דגרסי` (הסדרה שחוללה שערורייה רבתי כאשר עסקה באחד מפרקיה בהפלה) - ועכשיו תחשבו על `המורדים`. עולמות שונים לגמרי, נכון? גם לדעתי. רשתות אופנה לילדים תמיד היו כאן. אמנם לא רבות כמו היום, אך מאחר והמעגל מזין את עצמו, קשה לדעת מה קדם למה - המגוון שנמצא היום בחנויות או המודעות, מנת חלקה של צפייה מרובה בתוכניות טלוויזיה. העובדה היא שהדמויות המגולמות בתוכניות אלו היום הן הרבה יותר אופנתיות, הרבה יותר פרובוקטיביות וכפועל יוצא מכך - הרבה פחות תמימות.
למודעות זו יש גם הרבה מאוד צדדים חיוביים. הילדות הופכות מודעות לאופנה מגיל צעיר ואינן צריכות, כמוני, להיזכר במבוכה בסוודרים שלבשתי עד גיל 18. הן בטוחות יותר בעצמן ובמראה שלהן וללא ספק הרבה יותר מתוחכמות; יש להן עוד נושא שהן יכולות לצ`וטט עליו כשהן `נפגשות` במסנג`ר או ב- ICQ.
מאידך, נוצרת תחושה שכל הגבולות מיטשטשים, וכי את כל התקופה שבין הגילאים 12-16 ניתן לסכם, בימינו, במילה אחת: לוליטה, ספק ילדה ספק אישה. השאלה היחידה שעלינו לשאול את עצמנו, היא איפה בכל זה נמצאת ילדה שלהורים שלה אין כסף לקנות לה את כל הבגדים והאביזרים האלו. איך היא מתמודדת עם העובדה שהיא חריגה. אבל זהו אינו טיעון קביל, כי אנחנו חיים בחברה חומרנית גם בלי קשר לטרנד הזה, וחוץ מזה - אי אפשר להאשים את `המורדים` בכל רעה שפוקדת אותנו.
ועכשיו תסלחו לי, אחותי הסכימה (סוף-סוף!) להשאיל לי את העגילים ה`מאממים` שלה.
מאת: רוני דורי,
מתוך Fnet
http://www.fnet.co.il/news/index.asp?id=706
בת'אכלס, אני לא מסכימה עם חלק גדול ממה שנאמר בכתבה. אבל בעיקרון, יש בזה משהו.
אז, מה דעתכם על כל סוגיית האופנה שפוקדת את הנערות (והנערים) שנמצאים בחיתולי גיל ההתבגרות?
_____________________________________
פורום אופנה, יופי ואסתטיקה פורום כתיבה וספרות
|