בריטניה: תיאסר מכירת חיות מחמד לילדים

הצעת חוק בבריטניה אוסרת על מכירת חיות מחמד לקטינים מתחת לגיל 16, אלא אם כן הם מלווים במבוגר. זאת, מחשש שילדים "אינם מבינים את ההשלכות הכרוכות בהשגחה על חיית מחמד וטיפול בה". ח"כ שריד: "החוק נשמע לי מוזר, בדרך כלל ילדים מטפלים יפה יותר בבעלי חיים מאשר מבוגרים"
ארז ארליכמן


הצעת חוק מהפכנית הוגשה בבריטניה בסוף השבוע. החוק החדש אמור לאסור על בעלי חנויות למכירת חיות מחמד ומפעילי ירידים, מכירה או מסירה של חיות מחמד לילדים מתחת לגיל 16, אלא אם כן הם מלווים במבוגר אחראי שנוכח במקום. כמו כן, לא תתאפשר הענקת חיות כפרסים לקטינים בירידים, כך דווח באתרי האינטרנט של ה"גרדיאן" וה"אינדיפנדט" בבריטניה.


כיום החוק בבריטניה מתיר מכירה של חיות מחמד לילדים מעל גיל 12, אך בן ברדשואו, השר לענייני רווחת החיות, אומר כי "גיל 12 הוא פשוט צעיר מדי לילד כדי להבין ולהעריך את ההשלכות במערכת יחסים ארוכה בהשגחה על חיית המחמד ובטיפול בה. ברגע שהחוק יעבור בפרלמנט, הוא יהיה ראוי למוניטין שלנו כאומה של אוהבי חיות וכל מי שיקח אחריות על חיה כלשהיא, יהיה חייב לעמוד בתנאים הגיוניים כדי לספק לה את כל מה שהיא זקוקה לו. לרוב הגדול של בעלי חיות המחמד ואחרים המעורבים בטיפול והשגחה על החיות, אין ממה לחשוש. הצעת החוק מכוונת לציבור קטן שלא ממלא את תפקידו בהשגחה ובטיפול על החיות נמצאות ברשותו".


הצעת החוק תעלה גם העונש המקסימלי על גרימת סבל מיותר לחיות למאסר של עד 51 שבועות וקנס של 20 אלף לירות שטרלינג, פי ארבעה מהעונשים הקיימים ביום. הצעת החוק שהוגשה לפרלמנט הגיעה בתזמון מושלם, יום לאחר שהמשטרה עצרה שני צעירים החשודים בהריגה של כלב דלמטי בשם ספוט, שנמצא תלוי על עץ בעיר בצפון יורקשייר, פרשה שזיעזעה את בריטניה ואת אוהבי החיות בכלל.



הצעת החוק החדשה באה להחליף את החוק הקודם (שמלאו לו לאחרונה 94 שנים ונועד להגנה על בעלי חיים), שהכיל חקיקות רבות ולאפשר את איחודן תחת חוק אחד. אותן תקנות אמורות להבטיח כי בעלי חיות המחמד יחוייבו לנקוט צעדים סבירים על מנת להבטיח לחיה סביבה ותזונה נאותה, שיאפשרו לה התנהג באופן נורמלי ושתהיה חופשייה מסבל, כאב, פציעות ומחלות.



הטלת מום בחיות גם היא תאסר, מלבד מקרים חריגים, כך שקיצוץ אוזנים של כלבים יהפוך למעשה בלתי חוקי. קיצוץ זנבות עדיין יישאר במסגרת החוק.

הצעת החוק החדשה לא אמורה להשפיע על ילדים המעוניינים לאסוף תולעים, או לשמור עכבישים בקופסאות קרטון, מאחר וההצעה מתייחסת אך ורק לחיות בעלי חוליות. חיות המיועדות לשימוש חקלאי ולניסויים מדעיים מוגנות בחוקים נפרדים.



בבדיקה שערכו פקחים מהאגודה המלכותית למניעת אכזריות בבעלי חיים ב- 2004 ביותר ממליון חיות, נמצא כי חלה עליה גדולה במספר החיות שאינן מקבלות טיפול בסיסי. קרוב ל-70 אלף מהן, ביניהם כ-20 אלף כלבים הנמצאים בסיכון גבוה, שלא זכו לטיפול הולם. הצעת החוק זכתה לברכותיה של האגודה שנאבקה לשיפור בחוק במשך שנים רבות והצהירה כי "זהו שיפור מרחיק לכת בכל הנוגע לרווחת החיות שנעשה במאה האחרונה. החוק החדש יאפשר לראשונה הגנה על אלפי חיות הסובלות מהזנחה מתמשכת מדי שנה".



ח"כ יוסי שריד, הידוע כלוחם פרלמנטרי למען זכויות בעלי חיים, אמר בתגובה ל-ynet: "החוק נשמע לי מוזר, בדרך כלל ילדים מטפלים יפה יותר בבעלי חיים מאשר מבוגרים, נכון שישנם יוצא דופן, אבל המגע בין ילדים לבעלי חיים הוא מאוד חשוב לילדים בראש ובראשונה. כשילד קונה או מתקשר לבעל חיים בדרך כלל הוא עושה זאת על דעת הוריו ומביאו הביתה ולדעתי, הצגת הילדים כאילו שמהם נשקפת הסכנה לבעלי חיים היא מוטעית ואני לא רואה טעם להעברת חוק כזה בארץ. למרות זאת, בנוגע להעלאת העונשים על התעללות בבעלי חיים, אני רואה זאת בחיוב. הלוואי שבארץ יוחמרו העונשים. החוקים שקיימים בישראל הם בסדר גמור, הבעיה היא שלא עושים דבר בארץ בכל הנוגע לאכיפתם, כך שמדינה לא נשפטת על פי חוקיה, אלא על פי הנכונות שלה לאכוף את החוקים".



אתי אלטמן, דוברת עמותת "תנו לחיות לחיות" אומרת בתגובה ל- ynet : "בעיני החוק בהחלט מקובל. ילדים קטנים לא מבינים את הקושי בטיפול בחיית מחמד, לאחר שההתלהבות נעלמת, ההורים הם אלו שמתמודדים עם נטל הטיפול ורובם נשברים. עדות לכך היא הכלביות שמלאות בכלבים שננטשו על ידי הורים. חוק דומה בארץ יוכל כול לצמצם את מימדי הנטישה ולהקטין את כמות המקרים של התעללות בבעלי החיים.



אני מחכה ליום הזה שגם במדינת ישראל יתחילו להתייחס יותר ברצינות לזכויות של בעלי החיים. הייתי שמחה אם בתי המשפט היו מעלים את הקנסות נגד ההתעללות בבעלי חיים. רק אתמול טיפלתי במקרים מזעזעים של כלב שתלו אותו על עץ, בחתול שירו בו ברובה אוויר ובמקרה של נער שכיבה סיגריות על חתול ולאחר מכן שיסה את כלב הפיטבול שלו בגור המסכן. הגיע הזמן להחמיר את העונשים כי זהו סימפטום שלא מסתיים בבעלי החיים אלא ממשיך גם להתעללות בבני אדם. אם נערים מסתובבים עם סכינים ודוקרים אחד את השני במועדונים, אז אותם נערים גם יפגעו למחרת בבוקר בבעלי חיים".



ח"כ אחמד טיבי, שהעביר בכנסת את החוק לכפל קנס על התעללות בבעלי חיים מבטיח לעקוב אחרי ההתפתחויות בחקיקה החשובה בבריטניה ובתחום בכלל. "הנטייה בעולם המתקדם היום היא להחמיר במתעללים בחיות וחשוב להפנים את ערך צער בעלי החיים. חשוב לזכור שלא כל מה שמתקבל בחוק מיושם, אפילו לא בארץ.



לדעתי, יוזמי החוק בבריטניה רצו לשלוח מסר, כי רבים מהמתעללים בחיות הם קטינים. לצערי הרב, בארץ קטינים יכולים לרכוש סמים באופן לא חוקי וגם חיות מחמד. הפיקוח בנושא של גיל המכירה של חיות מחמד לקטינים ושמירה על סביבת חיים נאותה לחיית המחמד הוא לא יעיל בארץ וגם לא במדינות אחרות בעולם וגם אם יתקבל חוק דומה בישראל, יהיה קשה ליישמו. זהו מסע ארוך ומפרך".

הלוואי וגם כאן בארץ ידעו לחוקק חוק דומה
האחריות שבגידול חתולים וחיות מחמד גדולה ולא מסתכמת רק ברכישתם

חנות קטנה ומטריפה

רשמים מביקור בחנויות ל"חיות מחמד"


[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://www.anonymous.org.il/pic/pet1.jpg]


בעקבות העתירה בעניין תנאי החזקת חיות, יצא חגי כהן לבחון חנויות חיות בתל-אביב. התנאים שראה שם נעים בין צפיפות והזנחה לניסיונות כנים - אך לא מספקים - להעניק לחיות רווחה מזערית.

צפיפות ואלימות. לפני כמה חודשים, עברתי ליד חנות "חיות מחמד" באזור התחנה המרכזית בתל-אביב. בחלון הראווה הוחזקו ברווזים צעירים בכלוב. הנחתי שהם הוכנסו לכלוב כשעוד היו אפרוחים, כי הצפיפות שם לא הייתה מביישת משאית המובילה עופות לשחיטה. לא האמנתי שאפילו מישהו הרואה באפרוחי "עופות משק" סחורה זולה, יעלה על דעתו לדחוס שישה או שבעה ברווזים לכלוב כה קטן, לאורך זמן. הברווזים עלו זה על זה ברגליהם מחוסר מקום, פרשו כנפיים ותקפו את אחד הברווזים, ודאי החלש שבחבורה. אלא שבהיעדר מקום להימלט, הברווז סבל ניקורים אלימים, חוזרים ונשנים.



אפרוחים: צעצוע מהזבל. לאחרונה חזרתי לחנות, וגם הפעם היו אלה "עופות משק" שסבלו מהתנאים הקשים ביותר. לא קשה לראות שהאפרוחים אינם עולים כסף לבעלי החנות. הם מובאים מפחי האשפה של מדגרות תעשיית הביצים, שם הם נחשבים כפסולת תעשייתית גרידא. בכלוב קטן אחד ספרתי מעל 20 אפרוחים, שמילאו את הכלוב ובוססו בתוך כלי המזון. תהיתי, האם מישהו מביניהם יזכה להגיע לבגרות. כשהורים קונים לילדם אפרוח, לא עולה בדעתם לגדל תרנגול. לרוב, הטיפול הרשלני והפקרת בעל-החיים העדין בידי הילד כצעצוע זול, פותרים עבור ההורים את בעיית גידול החיה, שמקומה לא יכירנה בבית מחוץ למקרר.

המאבק למים. בכלוב אחר, של ברווזונים צעירים, ספרתי 14-15 ברווזונים. הם סבלו מצמא. בכלוב היו שני מתקני שתייה, אך נראה שכמות המים שניתן ללגום לא הייתה מספקת, והאפרוחים נמצאו במאבק מתמיד להגיע לכלי השתייה. במשך כל זמן התבוננותי, עסקו כמעט כל הברווזונים בניסיון אלים ומייגע ללגום כמה טיפות מים בקצה מקורם המעוגל.

מרד העכברונים. בכלוב אחר היו עכברים לבנים צעירים. ראיתי כמה עכברונים נאחזים בחלק העליון של דופן הכלוב, ועכברים רבים מצטופפים תחתיהם ונושכים. חששתי שהעכברים העליונים נמלטים מהנשיכות, אך כשהבטתי בפרויקט העכברי מצדו האחר של הכלוב, נראה שהתגלתה לי מטרתו. כל העכברונים התרכזו באזור שסביב דלת הכלוב, ונראה שהבינו כי שם עוברת הדרך החוצה. בדרכם חסרת הסיכוי, הם ניסו לכרסם את הסורגים. עשרים זוגות השיניים הלבנות שכרסמו בעקשנות את דלת הכלוב ואת סביבותיה, המחישו לי שהעכברים מנסים להשתחרר, כמיטב כוחותיהם הדלים. אם כי, לרוב איננו שמים לב לניסיונות התנגדות כאלה.

קירות זכוכית. בשתי חנויות חיות נוספות בתל-אביב, ראיתי תנאים פחות גרועים. אם במשקים מתועשים מכתיב השיקול הכלכלי השקעה מזערית בתנאי החיים של החיות, הרי שבחנויות פועל גם שיקול כלכלי אחר: תנאי המחיה לא נסתרים מהעין. הלולנים יכולים להותיר את התרנגולים להתבוסס בהפרשותיהם, הרחק ממבטם של הצרכנים. אולם בחנויות, חשופים בעלי-החיים למבטם של צרכנים "אוהבי חיות". חיות בכלובים צרים ומצחינים אינן מושכות לקוחות כמו בעלי-חיים נקיים, בסביבה המאפשרת להם לבצע פעילויות מעניינות. לכן לפחות כלוב אחד בחנויות שראיתי היה "מושקע", בעוד שכלובים צדדיים יותר ממשיכים לשמש כארגזי אחסון צפופים.

רצון טוב. בחנות הרביעית והאחרונה שבדקתי, ניכר מאמץ ממשי (וחריג?) לספק לבעלי-החיים יותר מאשר תנאי אחסון סבירים ונקיים. למספר מכרסמים ניתן מרחב משמעותי, מצע נסורת עמוק וארגז קרטון, שבו הסתתרו כרצונם מהקהל. מקום המסתור חשוב במיוחד על רקע המאמץ בחנויות לחשוף את בעלי-החיים תמידית לעיני המבקרים, על חשבון רווחתם. לרשות האוגרים עמדו גם אמצעי העשרה ומשחקים. לפי התרשמותי, האוגרים בחנות זו היו פעילים הרבה יותר מאשר בחנויות האחרות.



צעצוע לאוגר / אוגר כצעצוע. באחת החנויות ראיתי כלוב מיוחד, המיועד לאוגרים. בכלוב שתי קומות שרצפתן עשויה סורגים וביניהן מחברת מחילה ארוכה ומפותלת, שקופה למחצה. בקומה התחתונה מותקן גלגל, המאפשר לאוגרים לרוץ בתוכו - פעילות נמרצת במרחב מצומצם. התלהבותי פחתה כשראיתי, שבכלוב אין נפש חיה: בעלי החנות ריכזו את האוגרים בכלוב אחד ישן, צפוף ונטול גירויים, והשאירו את הכלוב היוקרתי חדש ונוצץ. נדרש לי זמן כדי להבין בעיה נוספת בלונה-פארק המיניאטורי הזה. אף על-פי שאוגרים אכן אוהבים לרוץ, להסתתר ולנוע במחילות, המתקן כולו, עם הצבעים הזרחניים וגג הרעפים, מעוצב למעשה כצעצוע לילד. לו נבנה המתקן עבור האוגרים עצמם, ודאי לא היה עשוי כולו מפלסטיק קשיח, דפנות המחילות לא היו שקופות למחצה וקופסת המסתור לא הייתה מלאה חלונות הצצה. במבט נוסף, התגלתה המחילה כמשחק הרכבה, שהאוגר הוא רק עוד מרכיב של תנועה בתוכו. בעל-החיים הפך לבובה חיה בתוך "בית ברבי", פנטזיה אנושית לווילה דו-מפלסית בממדים אוגריים.

הוויוויסקטור הקטן. מיקום האוגר בתוך משחק הרכבה, הופך את מי שמשחק בו לנסיין בבעלי-חיים. הניסוי עשוי להיות לא פוגעני, ואולי טוב לאוגר לעומת חיים בסביבה לא משתנה. אך שליטה מוחלטת כזו בפעילות האוגר במבוך יוצרת סקרנות כוחנית, התערבות "מדעית" אלימה, השונה במהותה מן הסקרנות והכבוד המלווים התבוננות בחיה עצמאית בסביבת מחייתה הטבעית. לדברי הזואולוג ד"ר רוני רדו, הכלובים הסטנדרטיים ל"חיות מחמד", מחקים את כלובי מעבדות הניסויים. בכתבה מאתר האינטרנט "פינת-חי", מבהיר ד"ר רדו כי תנאי הכליאה צריכים לענות לצורכי החיות, בעזרת חומרים המשמשים אותן באופן טבעי:

"בריהוט הכלוב יש להשתדל להשתמש בחומרים טבעיים עד כמה שאפשר - מומלץ לשתול צמחים אמיתיים. לדוגמא לציפורים יש להכניס עצים מרובי ענפים לתוך הכלוב. אם הציפורים אוכלות את העצים יש להכניס לכלוב ענפים יבשים כמקלות עמידה ולא לרהט את הכלובים במוטות פלסטיק. ישנה חשיבות רבה להשתמש בענפים מסועפים בעלי קטרים שונים, כך תוכל הציפור לבחור את הענף בעל הקוטר המתאים לגודל כף רגלה. את הענפים לציפורים וכל ריהוט אחר בכלוב יש להחליף ו/או לשנות את מיקומם בתדירות די גבוהה ועל ידי כך ליצור שינוי ועניין לבעלי החיים. אצל ציפורים יש להקפיד לפזר את הענפים בהיקף הכלוב כדי להשאיר את החלל המרכזי פתוח לתעופה של הציפורים. כאשר מרהטים את הכלוב של היונקים יש להקפיד על מספיק מחסות לבעלי החיים ויש "לחלק" את הכלוב לאזורים שונים שאין קשר עין בניהם, כך שפרט אחד יוכל להסתתר מהפרט השני."


ד"ר רדו מפרט היבטים רבים, שיש להשקיע בהם כדי לספק לבעלי-החיים רווחה מזערית, בדגש רב על צרכים נפשיים וחברתיים. אולם אפילו קיום קפדני של כל המלצותיו (שספק אם הוא אפשרי) אינו אלא חיקוי חלקי ודל לחיים החופשיים בבית הגידול הטבעי.

מה אפשר לעשות?

• לא לקנות בעלי-חיים בחנויות!
  
• אם כבר נמצאים תחת חסותכם בעלי-חיים שלא ניתן לשחררם בטבע, יש ללמוד היטב מהם צורכיהם ולנסות לספק להם את התנאים הטובים ביותר שתוכלו. כתבתו של ד"ר רדו יכולה לשמש נקודת פתיחה טובה לכך.
  
• הקפידו שלא לרכוש מזון לכלבים ולחתולים בחנות המוכרת בעלי-חיים. אנונימוס ערכה רשימה של חנויות למזון וציוד לבעלי-חיים שאינן מוכרות בעלי-חיים. נשמח לצרף לרשימה חנויות נוספות העונות לדרישה זו.
  
• נתקלתם בחנות חיות המחזיקה בעלי-חיים בתנאים קשים? דווחו על כך לצחי דותן, ממונה מערך הגנה על בעלי-חיים, המשרד לאיכות הסביבה, ת.ד. 34033, ירושלים 95464.

http://www.anonymous.org.il/petshop2.htm