 |
30-12-2005, 14:02
|
|
|
|
חבר מתאריך: 17.02.05
הודעות: 165
|
|
|
מאמר על גיבוש יהל"ם
חזרתי הבייתה סוף סוף אחרי הגיבוש שהסתיים ביום חמישי, חזרנו הבייתה בגלל איזה וירוס שיש
עכשיו בבהל"ץ אבל לא משנה.
אז איך היה הגיבוש?
קשה שאי אפשר לתאר אבל את האמת ציפיתי להרבה יותר קשה.
מהלך הגיבוש...
ביום שני בבוקר כול מי שרצה ללכת לגיבוש הופרד מהפלוגה שלו והתחיל את המיונים הראשונים
שכוללים שאלון אישי מבחן פסיכוטכני קטן והרבה המתנה, בדיקת ציוד ע"י המפקדים של הפלוגה
ואחרי זה ע"י איזו קצינה מיהל"ם, רוב הדברים שאמרו לנו להביא לא השתמשנו בכלל כמו ברכיות
ופלגי אוהל (זה מין חצי אוהל סיירים כזה, ישנו בפלוגה של הפלחהני"ם באוהלים של 12 איש אז לא
השתמשנו בהם.
בערב כבר הגענו סוף סוף לגיבוש עצמו, מיד הכול התחיל להשתנות מיום חבשנות זה הפך למשמעת עצבנית שלא ראיתי, בהתחלה אמרו לנו למלאות את שקי החול מילינו משהו כמו 150 אם אני לא טועה.
אחרי שכולם מכול הפלוגות הגיעו, כול אחד לקח שק והגיבוש התחיל, יצאנו למסע 6 יחסית קל אבל עם
שק במשקל 20 קילוגרם שבקושי אפשר להחזיק אותו +נשק שלא יפריע וריצה זה הרבה יותר קשה.
במסע הראשון פרשו משהו כמו 20-30 איש, אחרי המסע חזרנו לפלוגה והלכנו לישון אחרי כמה תיזוזים עם שקי החול משהו לא רציני אחרי המסע 
יום שלישי:
השכמה ב 5 בבוקר, הדברים הרגילים של הבוקר ויצאנו לשטח עם כול הציוד כולל השקים שזה בערך
3 קילומטרים עד לשטח עצמו.
מייד הורידו את כולם למצב 2 והתחילו הזחילות המטורפות זחלנו חצי שעה על אבנים בזנטים ומה לא
נחנו 5 דקות ואז עוד פעם זחלנו חצי שעה, עד שלא תיזחלו על האבנים לא תידעו עד כמה שזה שובר אנשים.
פרשו עוד אנשים אבל הפסקתי לספור כי היו הרבה צוותים ולא תמיד ראינו את הפורשים, אחרי הזחילות
התחילו התיזוזים עם ובלי שקי חול, עם שקי חול ואלונות וכול מיני דברים כאלו, לפעמים אמרו
ה 4 הראשונים שמגיעים לוקחים אלונקות וכאלו דברים, או האחרונים שבאים לוקחים אלונות, והמפקדים תמיד רושמים הכול החל מכמה מהר אתה רץ ועד לכמה פעמים גירדתם באף.
אחרי משהו כמו שעה תיזוזים עוד פעם זחילות על פודרה ואבנים חדות, עוד פעם צריך להקיף בזנטים ולזחול על אבנים אבל הפעם המפקדים גם היו נותנים משימות באמצע כמו להקוף שלושה אנשים שלפניך
וכול מיני דברים כאלוץ.
אחרי הזחילות שעה בערך היו עוד פעם תיזוזים ואז לקראת 1 בצהריים התחלנו לחזור לפלוגה, אחרי ארוחת הצהריים, הלכנו ל"קניון" מי שמכיר את בהל"ץ יודע מה זה, למי שלא זה מין בניין עם המון כיתות לימוד, בקניון היו מגוון רחב של מבחנים פסיכולוגים וטכנים כמו לעשות מכשיר שיפרק מרעמום בזמן הקצר ביותר ועד לציור עיגולים.
לקראת הערב חזרנו לפלוגה ויצאנו לעוד מסע 8 אם אני לא טועה, הפעם היו גם אלונות, עליות מטורפות
וגם קצב הרבה יותר מהיר, אחרי שעתיים חזרנו לבסיס הלכנו לישון ועברנו עוד יום.
יום רביעי:
השכמה ב 5, ועוד פעם לשטח, הפעם לקחנו גם אוהל 12 לשטח, עכשיו כשרואים את האוהל הזה מקופל לא חושבים שהוא כול כך כבר אבל כשהרמנו אותו באמת הבנו עד כמה הוא באמת כבד ולא נוח להחזיק אותו, ביחד עם שקי החול שיש לנו בתוך הווסטים והציוד הצבאי שלנו זה היה כמעט בלתי נסבל אבל בשלב הזה אף אחד כבר לא חשב לפרוש, הלכנו איתו כמה דקות ממש בקושי, ואז מישהו מהצוות הציע רעיון ממש טוב, לשלב ידיים מתחת לאוהל עם החברים מהצד השני וזה הפך את הסחיבה לקצת יותר נוחה אבל עדיין מאוד קשה, אחרי שהגענו לשטח הייתה משימה להרים אותו ב 10 דקות כשאף אחד לא מדבר, כמובן בפעם הראשונה לא עמדנו במשימה, אז בפעם השניה המפקדים נתנו רשות דיבור ב 10 הדקות רק לבנאדם אחד ( לבדוק כושר מנהיגות אתם יודעים ^^) הפעם הוא עמד אבל לא עד הסוף
אחרי זה עוד פעם לעשות את זה ב 5 דקות אבל לא עמדנו במשימה, אחרי זה היו עוד איזה שעה של תיזוזים על הרים שאני לא ירחיב אבל בעיקרון היה מין גבעה כזאת, כולם עמדו בשורה, אחד היה רץ לגבעה חוזר, ולוקח ביד את השני שאחריו, כשהם היו חוזרים הם היו לוקחים עוד אחד, ואז עוד ועוד עד שכולם הקיפו את הגבעה, בשביל הראשונים זה היה מאוד קשה בשביל האחרונים קצת פחות, ככה פעמיים, וגם פה המפקדים כותבים ובודקים הכול מי ראשון מי אחרון מי רוצה להיום ראשון וכו..
לקראת 1 בצהריים חזרנו לפלוגה, אכלנו ואז התחילו עוד פעם המבחנים, בערב הלכנו עוד פעם לשטח בפחד אימה מזחילות בלילה כשהמפקד שאל אותנו מה ההבדל והדגשים לזחילה בלילה ליום, אבל לא היה שום דבר, חוץ מכמה תיזוזים ומשימות צוות, פירקנו והרכבנו גליל כשרק בצהריים נתנו לנו הרצאה קטנה של 10 דקות עליו עם המון פרטים, כשהרכנו אותו המפקדים הריצו אותנו וצרחו עלינו (אתם יודעים כדי לבדוק איך אנחנו מתפקדים בלחץ ^^) בסוף היום משהו כמו 10 בערב
התחילו הראיונות האישיים ואז הבנו שהכול נגמר )))
יום חמישי חזרנו לפלוגות והכול טוב.
זה בעיקרון מה שהיה, היו הרבה משימות בין לבין כמו למשל, מי שמאחר אז כולם עושים פקל"ים עד שהוא חוזר, או כשמישהו לא מוצא משהו אז כולם חייבים לרוץ עד שהוא מוצא את זה והכול תיזוזים כאלו.
בעיקר מי שעבר את היום הראשון עבר את הגיבוש בגלל שהוא הכי קשה, אחרי הזחילות כול המרפקים והברכיים היו מלאים בדם ופצעים משהו לא נורמלי שקשה אפילו להסתכל על זה.
הגיבוש הוא יותר מנטלי מאשר פיזי, למרות שיש המון קטעים של פיזי אבל בכולם המפקדים רושמים דברים בפנקס מי בולט מי עוזר לחברים וכול מיני דברים כאלו.
כמה אנשים שעברו גיבוש של סיירת מטכ"ל אמרו שהגיבוש הזה היה הרבה יותר קשה הם כמובן סיימו את הגיבוש הזה אבל מאוד הופתעתי אחרי שהם אמרו לנו את זה.
שקי החול שקיבלנו ביום שני בערב החזרנו רק ביום חמישי בבוקר, במהל"ך הגיבוש השקים תמיד היו עלינו גם כשהיינו בקניון.
המפקדים שם בודקים איך אתם חושבים וכול מיני דברים כאלו מאשר כושר פיזי,אז לכול מי שהולך לעשות גיבוש, תסיימו אותו וזהו, לא צריך כושר פיזי צריך רק כוח רצון.
התחלנו את הגיבוש 160 סיימנו 58, אחרי שסיימנו המפקדים הסבירו לנו שהם לא יכלו לקרוע לנו את התחת יותר כי יש הרבה חוקים בגלל שאנחנו כבר חיילים (הגיבוש נערך חודש אחרי תחילת הטירונות)
הגיבוש היה קשה אבל מספק, עוד שבוע מקבלים תוצאות ומקווים לטוב, בהצלחה למחזורים הבאים שיעשו את הגיבוש, טיפ קטן, תיהיו עצמכם אם אתם מתאימים אתם תתקבלו אם לא אז לא, אם תפרשו אז לא נורא תיקחו הכול בסבבה ועיקר הבריאות.
אם אתם רוצים לשאול שאלות אתם יכולים לשאול בהודעה הזאת אני עד יום ראשון פה, בגלל הוירוס שפרץ בבהל"ץ.
נ.ב.
מצטער על הנוסח הנוראי פשוט איך שבאתי הבייתה כתבתי הכול לפני שאני ישכח.
_____________________________________
Your signature did not follow Fresh's signatures policy, therefore it was automatically erased. Please see the E-Mail which has been sent to you, to learn how to fix this.
|
|
ראשי
צ'אט
מצב כלאיים
