http://www.nfc.co.il/archive/003-D-...ml?tag=16-03-22

אני מאוד מעריך את תרומת ההלירים .....אבל מכאן ועד לשימוש בתחום הזה בתוך צה"ל......
הבעיה היא לא רק של צה"ל אלא בכלל בתפיסה הכללית ....

[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://leopard.50megs.com/SIGN.gif]

זה מאוד מקובל בעולם
תפסיקו עם האטימות והמרובעות

ועובדה שבערוץ 2 דיברו על זה, וואלה היא צדקה
ההילרית קלעה בול על הבית ששליט היה בו

צריך לבדוק בכל בדרכים, כולל דרכים שהרבה אנשים לא מאמינים בהם

Your signature did not follow Fresh's signatures policy, therefore it was automatically erased. Please see the E-Mail which has been sent to you, to learn how to fix this.

מתוך כתבה של אחד בשם אייל וייצמן ב-

http://www.frieze.com/feature_single.asp?f=1165

ציטוט:

I asked Naveh why Deleuze and Guattari were so popular with the Israeli military. He replied that ‘several of the concepts in A Thousand Plateaux became instrumental for us […] allowing us to explain contemporary situations in a way that we could not have otherwise.

מדובר על רעיון עם תיאורטיקן צבאי בשם שמעון נוה (תא"ל מיל'), בין השאר, ומוזכרים שם כל מיני מושגים כמו "תמרון פרקטאלי" (Fractal Manoeuvre) לא פחות.
ממקורות נוספים, מסתבר שהחברה שמתעסקים בתחום הזה גייסו גם מונחים תרמודינאמיים כמו אנטרופיה, מלבד הממימד הפראקטלי. מכיוון שהנושאים האלה קצת מוכרים לי בגלל הרקע המקצועי שלי, הסתכלתי קצת על איך שנקבע שם המימד הפראקטלי (על סמך טווח די צר של ערכים) ועל אמירות בעניין שדה הקרב כמשהו בין מבנה מאורגן לבין אי סדר גמור (so what?), והייתי מאוד underwhelmed, כמו שאומרים בלעז.
אבל הקטע העסיסי היא ההתייחסות לכתביהם של Deleuze and Guattari שהוזכרו קודם ב-
http://www.upress.umn.edu/Books/D/deleuze_thousand.html

ציטוט:

A Thousand Plateaus is an essential text for feminists, literary theorists, social scientists, philosophers, and others interested in the problems of contemporary Western culture

.
אז מה מסתבר? שהחשיבה הצבאית שלנו הושפעה מטכסט שמתואר כאן כמתאים לפמיניסטים?
על פוסט-מודרניזם כבר שמענו, ועכשיו גם זה? מה הפלא שכל מיני דברים ניו-אג'יים, כמו המתקשרות מופיעים גם הם.
חבל רק שזה לא כל כך עזר.

ציטוט:

במקור נכתב על ידי Hi_Frequency מתוך כתבה של אחד בשם אייל וייצמן ב- http://www.frieze.com/feature_single.asp?f=1165 מדובר על רעיון עם תיאורטיקן צבאי בשם שמעון נוה (תא"ל מיל'), בין השאר, ומוזכרים שם כל מיני מושגים כמו "תמרון פרקטאלי" (Fractal Manoeuvre) לא פחות. ממקורות נוספים, מסתבר שהחברה שמתעסקים בתחום הזה גייסו גם מונחים תרמודינאמיים כמו אנטרופיה, מלבד הממימד הפראקטלי. מכיוון שהנושאים האלה קצת מוכרים לי בגלל הרקע המקצועי שלי, הסתכלתי קצת על איך שנקבע שם המימד הפראקטלי (על סמך טווח די צר של ערכים) ועל אמירות בעניין שדה הקרב כמשהו בין מבנה מאורגן לבין אי סדר גמור (so what?), והייתי מאוד underwhelmed, כמו שאומרים בלעז. אבל הקטע העסיסי היא ההתייחסות לכתביהם של Deleuze and Guattari שהוזכרו קודם ב- http://www.upress.umn.edu/Books/D/deleuze_thousand.html .אז מה מסתבר? שהחשיבה הצבאית שלנו הושפעה מטכסט שמתואר כאן כמתאים לפמיניסטים? על פוסט-מודרניזם כבר שמענו, ועכשיו גם זה? מה הפלא שכל מיני דברים ניו-אג'יים, כמו המתקשרות מופיעים גם הם. חבל רק שזה לא כל כך עזר.

לא עבר הרבה זמן מאז שכתבתי את זה וכבר מופיע עוד עניין "כזה – כאילו":

http://www.fresh.co.il/vBulletin/sh...623&postcount=1

המיוחס שם לד"ר אשר עידן
במקום המערכת כמילת קסם, מופיעה שם רשת כמילת קסם.
מתי כבר יתברר כי אין לנו שום תובנות מיוחדות, לא מכוח עליונותנו האינטלקטואלית כביכול, ולא מתוך היחסים המיוחדים עם הגדול מכולם ההוא, שיש עדיין כאלה המאמינים בקיומו, למרות שנראה שהוא ישן כבר הרבה מאוד שנים, אם אמנם קיים.

מיוחס לגולדה מאיר ז"ל: אנחנו לא מספיק חשובים בכדי שנהיה צנועים....
אז הנה גירסא שלי ברוח זאת : אנחנו לא מספיק חכמים בכדי לאפשר לעצמנו את הלוקסוס לשחק בשטויות.

Wtf?
הצבא לא אמור להיות מושפע מכל מיני אופנת ונורמות מוזרות..

כמו שכבר כתבתי כאן קודם.
ועוד לעניין האופנות, הנה מה שכתבתי בנושא "מחיר הבורות המתנשאת" שנעלם (אצלי לפחות) מהמסך:

מצטט את עצמי:

ציטוט:

כחוכמה לאחר מעשה, נראה שההנהגה שלנו (במיוחד הצבאית) באמת לא כל כך עשתה שיעורי בית, אם כי זה לא כל כך בטוח שהתובנות אליהם כיוון הכותב בכתבה, היו משנות את המצב לחלוטין. מה שכן ראוי לציון, זה שאישית, אינני מופתע מהבורות המתנשאת. באווירה ש"הפרופסורים האלה" נשמע כמו קללה, למה כבר אפשר לצפות? ואולי זה הפוסט-מודרניזם עם "הכול בעיני המתבונן" הפופוליסטי שלו שנותן את הגיבוי ה"תיאורטי" לזה שהכול הולך. בכל מקרה, את המחיר אנחנו באמת משלמים, בחלקו באמת, בגלל הבורות המתנשאת.

ובהקשר הנוכחי, האופנה היא הפוסט-מודרניזם, עם כל הכבוד לו.