מאפיין של טכנולוגיה ה "Thermobaric Explosive" הוא פיצוץ היוצר גל הדף איטי (יחסית!) ומתמשך.
ירי קני: מאקדח ועד לאלטילריה, מתאפין בפיצוץ היוצר גל הדף רגעי הדועך מהר עם התקדמות הקליע בקנה עד ליציאתו.
מה היה קורה אם גל הלחץ היה דועך יותר לאט? הרי מה שקובע את מהירות הלוע, היא סה"כ האנרגיה המועברת לקליע!
בירי אופטימלי הלחץ בקנה היה אחיד עד ליציאת הקליע! השפעות:

1. נשמור על סה"כ האנרגיה המועברת לקליע:
   • יתרונות:
     1. הלחץ נמוך יותר, מאפשר עובי דופן מופחת, קיצור אורך הקנה(?) הפחתת משקל ובלאי מופחת לקנה.
     2. רתע (אם לא נמוך יותר) קל יותר לספיגה.
   • חסרון: אין.
2. נשמור על הלחץ הנוכחי:
   
   • יתרונות: הקליע יקבל הרבא יותר אנרגיה קינטית, טווח מוגבר.
   • חסרון:
     1. עובי דופן אחיד לאורך הקנה תוספת משקל.
     2. רתע (אם לא גבוהה יותר) קשה יותר לספיגה.

אפשרות אחת היא שימוש בחנ"ה נוזלית (פתחתי אשכול על כך לפני מס' שבועות) שלא נראה באופק וידרוש שינויים עקרוניים בכלי הירי. אפשרות אחרת היא לשנות את תכונות החנ"ה הקיימת. וכאן חשבתי על שילוב אפשרי של עקונות של טכנולוגיה ה "Thermobaric", לא דורש כל שינוי בכלי הירי הנוכחיים.

מכיוון שאין לי קשרים בתעשייה הרלוונטית, אולי מכאן יצא הרעיון.
וכל ההכנסות מן הפטנט למען החיילים.

צר לי אבל הרעיון יפה אבל לא נכון

מהירות של גל הלם של פיצוץ היא קצת יותר ממהירות הקול באויר שהיא 330 מטר בשניה.

בגל ההלם במטען טרמובארי הגל יותר "מרוח" ויותר ארוך אבל זה בערך תחום המהירויות.

מהירות הגל בקנה הוא פונקציה של מהירות הקול בגזים השרופים שהיא יותר מ 1000מטר בשניה

ובנוסף גם לצורת הגרגירים וההצתה יש השפעה על צורת הגל אם הוא ארוך או צר.

בכל מקרה מדובר בתחום שונה לגמרי של מהירויות.

אבל סחטין על הרעיון

ציטוט:

במקור נכתב על ידי הפ.ב. צר לי אבל הרעיון יפה אבל לא נכון 1 מהירות של גל הלם של פיצוץ היא קצת יותר ממהירות הקול באויר שהיא 330 מטר בשניה. 2 בגל ההלם במטען טרמובארי הגל יותר "מרוח" ויותר ארוך אבל זה בערך תחום המהירויות. 2 על "המריחה" הזאת התבססה כל התאוריה שהצגתי. 3 מהירות הגל בקנה הוא פונקציה של מהירות הקול בגזים השרופים שהיא יותר מ 1000מטר בשניה 4 ובנוסף גם לצורת הגרגירים וההצתה יש השפעה על צורת הגל אם הוא ארוך או צר. 4 ידוע. לכן לא התייחסתי לזה כאפשרות לא מנוצלת עדיין להעטת הבערה=פיצוץ=לחץ. אני מניח שנחקרו השפעות צרופי: גאומטריות, מימדים וחירורים שונים. 5 בכל מקרה מדובר בתחום שונה לגמרי של מהירויות. 1,3,5 גם פיצוץ של חנ"ה טרמו-בארית (או כזו שתיוצר לפי הרעיון שבטכנולוגיה זו) יתחולל בסביבה של גזים השרופים! כך שההשוואה\הבדל בין שני הסביבות לא רלוונטי. ההשוואה היא בין פיצוץ חנ"ה רגילה לחנ"ה טרמו-בארית באותה סביבה(=קנה). אבל סחטין על הרעיון

ברשותך אני אתיחס רק לטרמובאר "קלסי" כי יש לא מעט אנשים שמגדירים

חומרי נפץ עם תוספת מתכת בתור טרמובאר מנוון.

אפשר למדוד שתי מהירויות במטען טרמובארי: בתוך המיטען ומחוץ למטען.

בתוך המטען המהירויות גבוהות מאוד בגלל שמדובר בשילוב של חומרי נפץ ו"פסאודו" חומרי נפץ

אבל המהירות הזו לא רלוונתית בגלל שזו מהירות גל הניפוץ.

המהירות החיצונית היא זו שנמרחת והסיבה היא שבניגוד לחומר נפץ קלאסי שאנרגיית הפיצוץ נבלעת

באויר בטרמובאר נוצרת אנרגיה נוספת מריאקציות עם האויר שתומכות בגל ההדף. ובקנה אין אויר!

סיבה נוספת לרוחב הגל של טרמובאר היא זמן השריפה של המתכת אבל הבעיה בשריפת מתכות

היא שהן לא מיצרות גזים והכי חשוב עם תכניס מתכת לקנה תקבל בעיות חדשות 1) טמפרטורת

השריפה של המתכת גבוהה ותיצור שחיקה של הקנה. 2) תחמוצת המתכת המוצקה או הנוזלית

תידבק לדופן הקנה או תישחק אותו.


בכל מקרה ברשותך אני אציג את הרעיון לממוחה גדול בהרבה ממני ונשמע מה דעתו.

תודה, זה נשמע מענין מאוד.
אם אנסה לסכם את דבריך, שתי הבעיות העקריות הן:

1. חוסר אויר בקנה
2. מעקב הבערה המתכתי - שאריותיו יצפו את הקנה

שתיהן דורשות ידע שאין לי. אך מנסיוני, אחד החששות הכבדים לגבי השימוש החנ"ה הוא רטיבות. חנ"ה לא תבער כחנ"ה רגילה, לא יהיה ירי מידי ואז יש חשש לירי ספונטני לאחר מס' שניות\דקות... זה פותח אפשרות נוספת: כדי לקבל את האפקט הטרמו-בארי, יש למצוא תוספת שתבער:

1. בתווח ללא אויר (למעשה ללא חמצן).
2. לא תשאיר משקעים בקנה שיצטברו לכדי סיכון הקנה ולא ניתנים להסרה בטיפול יומי לאחר ירי.
3. כמובן מעכב בערה.

זאת קושייה לכימאים. יהיה מעניין לשמוע חוות-דעת בנשא. תודה רבה.

ציטוט:

במקור נכתב על ידי 2liviu תודה, זה נשמע מענין מאוד. אם אנסה לסכם את דבריך, שתי הבעיות העקריות הן: חוסר אויר בקנה מעקב הבערה המתכתי - שאריותיו יצפו את הקנה לא הבעיה הבסיסית ברעיון היא שאתה מנסה לנצל את רוחב הגל של גל ההדף. אבל גל ההדף נע במהירות של 330 מטר בשניה ואתה צריך מהירות גבוהה בערך פי 3 רק כדי שהגזים יצמדו לפגז ולא ישארו מאחורה. שלושת הבעיות נובעות מההגדרה של מה זה פיצוץ טרמובארי. שתיהן דורשות ידע שאין לי. אך מנסיוני, אחד החששות הכבדים לגבי השימוש החנ"ה הוא רטיבות. נדמה לי שהבעיה הזו לא קיימת עם אתה מפסיק להשתמש בשקי כותנה בשביל החנ"ה ועובר למעטפת מתכלה כמו בפגזי טנקים. זה פותח אפשרות נוספת: כדי לקבל את האפקט הטרמו-בארי, יש למצוא תוספת שתבער: בתווח ללא אויר (למעשה ללא חמצן). לא תשאיר משקעים בקנה שיצטברו לכדי סיכון הקנה ולא ניתנים להסרה בטיפול יומי לאחר ירי. עם תוריד את שני אלה - אויר, בעירת מתכת. זה לא יקרא טרמובאר. הבעיה של "למרוח" את הפיק לחץ היא אחד המאמצים העיקריים בפיתוח הודפים לתותחים. כששתי הגישות שאני מכיר הן או לערבב שני סוגים של הודפים ביחד או להוסיף RDX להודפים . זאת קושייה לכימאים. אני חושב שזה אני .

בהצלחה כימאי, אני יכול לעזור בתוכנה+מכונות++נסיון במספר תחומים...

אז הגעתי לכתובת הנכונה. בהצלחה כימאי, אני יכול לעזור בתוכנה+מכונות++נסיון במספר תחומים...אשמח לשמוע אם יש לזה המשך או חוות דעת מ: "לממוחה גדול בהרבה"

לא יודע מה הקשר לתרמו-בארי אבל במטול M203 וגם במקל"ר הרעיון דומה. בעוצמות שונות כמובן.

[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://www.gimp.org/images/gfx_by_gimp.png]