27-06-2008, 01:59
|
|
|
|
חבר מתאריך: 20.08.06
הודעות: 219
|
|
|
כמה דברים מהיום הראשון:
כמו הדוברים בכנס, אתחיל בתשבחות לטל ענבר ולכל מארגני הכנס. היה מעניין מאוד. שמחתי להיות בכנס יחד עם כל ה "קרם-דלקרם של מומחי הכטב"ם בעולם" כפי שהגדיר זאת מרשל אויר קאפיל קאק. היום הראשון היה פשוט מרתק ולא נותר לי אלא להצטער על כך שלא יכולתי לבוא ליום השני.
לא אסכם את הכנס, כיון שלא התכוננתי לכך מראש (והזיכרון שלי לא מספיק טוב בשביל להסתכן ולסכם את דברי כולם). רק אעלה תהיות שעלו בי בעקבות הדוברים האחרונים- תא"ל גבי שחור, אלוף דוד עברי ואלוף עידו נחושתן.
קיבלתי את ההרגשה הכללית שבצה"ל, ובחיל האויר בפרט, רצים ומחפשים את הנשק היותר משוכלל, יותר מדויק, זה שמאפשר פעולה יותר מיקרו-ננו-כירורגית-טקטית.
תא"ל גבי שחור דיבר על אפשרות ביטול הטייס בכלי הטיס לחלוטין. על ההשקעה העצומה השנים האחרונות בנושא כטב"ם, על הטכנולוגיה המתקדמת, ועל איך שהיא פרי ההשקעה הייחסית קטנה בשנים עברו (רק דמיינו מה צופן בחובו העתיד!).
בין השאר, ומי שהיה נוכח מוזמן לתקן אותי אם אני טועה, הוא דיבר על כך על כך שאם פעם יחס הפגיעה במחבלים לעומת בלתי-מעורבים היה 1/1 היום הוא 27/1. יפה מאוד. אבל, חוץ מהבחינה המוסרית (שאני בהחלט לא מזלזל בה), והתיקשורתית- איפה זה עוזר לנו לנצח במערכה? האם זה פתר משהו? האם הצלחנו, ולו במעט לעצור את הירי על יישובי "עוטף עזה"? והוא אפילו לא התחיל לדבר על כל שאר המערכות ,שאינן קשורות בהכרח לחיל האויר, המאפשרות פגיעות כירורגית כאלו. מה עושים כאשר אלו אינם זמינים? האם חיל האויר מוכן למצב שבו יש לאויב טק"א בסיסי או אולי אפילו תותחי נ"מ בסיסים, שבעצם כבר יש לו, והוא יתחיל לירות על מל"טים ובלוני תצפית (כפי שהתריע גדי אבירן בהרצאתו) ? והאם יש פתרון לבעיית מזג האויר (לאו דווקא במובן של תנאי טיסה אלא של תנאי ראות)? האם יש פיתרונות ברמת המשתמש לאמצעי ההגנה הפשוטים שננקטים נגד אמצעי תצפית וזיהוי?
לדעתי, התייחסות לנקודות אלו היא החשובה יותר כיוון שהן חלק מהתהיות שעולות בעקבות עבודת צה"ל היום ועבודתו בלבנון ב 2006.
ואז עלה דוד עברי והחל לירות לכל עבר. ניכר היה שיש לו בטן מלאה על כל המערכות הצבאיות בארץ ונדמה היה שהוא רק מחכה לפורום לדבר בפניו. הוא דיבר על קיבעון המערכת הצבאית. על כך שלא יצרו מהפכה בחיל האויר אלא נגררו לתוכה בעל כורחם. על כך שניתן היה לפתח את החץ עשר שנים מוקדם יותר, להתמקד בנשק אנרגיה נגד רקטות (לאו דווקא הנאוטילוס), ואולי צריך היה לרכוש כמה מפציצים (דבר שדווקא נידון כאן בפורום). ואני רק אוסיף ואומר- מל"ט מחץ שנקנה בכמות מינימלית בזמן מלחמת לבנון האחרונה קיים כבר יותר מ 15 שנה! יפה דיברת על נשק לייזר- אבל מה עם הפלנקס הקרקעי? אמנם ייתכן ותגדירו אותו כפיתרון קצר טווח וקצר מועד, אבל עלותו היא חלק קטן מעלות הפיתוח של כמעט כל מערכת חדשה אז גם בתור פיתרון זמני הוא קביל.
בגדול הסכמתי איתו. גם אני מתוסכל הרבה פעמים מהראש הקשה והקיבעון של המערכת הצבאית (גם באימונים וגם ברכש). הוא התייחס למשימתו הראשונית של חיל האויר, שהיא "הגנה על שמי המדינה". לדעתי, בעיית ההגדרה והגבולות של משימה זו היא שאלה רצינית שיש לדון בה, ולא לבטל אותה במחי יד כפי שהוא עשה כשהיא הועלתה בפניו (ז"א- האם הגנה בפני רק"ק נכנסת להגדרה זו? ומה עם פצמ"רים?). לדעתי יש ליצור הגדרת טווחים ברורה של אחריות חיל אויר ואחריות ירוקים (אם להקצין ממש- הרי לא יעלה על הדעת שחיל האויר יהיה אחראי על הגנה בפני זריקת אבנים אל תוך ישראל, למרות שהאבן עוברת "בשמיים").
מפקד חיל האויר -אלוף עידו נחושתן- גם הוא דיבר על ההשקעה הגדלה והולכת בכטב"ם, ההתקדמות הטכנולוגית המהירה, על יכולות הדיוק ההולכות וגדלות, ועל האפשרות להחליף את הטייס במכונה (יותר נכון- במפעיל בקרון).
אישית, אני מפחד מכל הטכנולוגיה הזו שבעצם ניתנת לשיבוש באמצעים די פשוטים. אני הייתי רוצה לדעת לאו דווקא שיש לנו אפשרות לפגוע בחוליית מחבלים מסויימת בדרום לבנון, אלא שיש לנו אפשרות לשרוף את כל הסבך בשטח לפני כניסת חי"ר. הייתי רוצה לדעת שהטייסים מאומנים גם בהטלת פצצות ברזל, למתאר שבו ישבשו לנו את ה- GPS. (כמו שהייתי שמח לדעת שחיילי חי"ר יודעים לנווט ללא GPS ולירות גם בעזרת כוונות ברזל). אני חושב שנשק מדויק הוא חשוב מאוד, אבל אין לוותר על הנשק הפשוט, הזול, לרוב הפחות מדוייק, זה שלא ניתן לשיבוש. כדוגמת תותחים במטוסים, פצצות ברזל, וארטילריה שאינה מונחית GPS בשדה הקרב. אבל אולי פשוט זה לא לכנס הזה...
נ.ב.
תשאלו מדוע לא שאלתי את הדברים האלו- ובכן,
א) כמובן שהצלחתי לנסח אותם (לעצמי) בצורה סבירה רק אחרי זמן השאלות.
ב) באמת הרגשתי שקטונתי, באינטרנט אני קצת יותר אמיץ.
נערך לאחרונה ע"י tuni בתאריך 27-06-2008 בשעה 02:07.
|
ראשי
צ'אט
מצב כלאיים
