08-02-2005, 13:58
|
|
|
חבר מתאריך: 03.10.03
הודעות: 389
|
|
השאלה היתה לגבי מקלענות אוירית במלחמת העולם הראשונה, לא?
בתגובה להודעה מספר 1 שנכתבה על ידי liorif שמתחילה ב "שאלה הקשורה למטוסי הקרב של מלחמת העולם הראשונה"
כי אני רואה שהגעתם לרש"ק טנדם.
אז ככה:
בתחילת המלחמה השתמשו שני הצדדים (מדינות ההסכמה - בריטניה, צרפת, רוסיה, איטליה, מחד וגרמניה, אוסטרו-הונגריה וטורקיה מאידך) במטוסים שתוכננו לשמש כמטוסי תצפית ולכן לא חומשו בחימוש יעודי. הטייסים היו יורים אחד על השני באקדחים ורובים, כמו על הקרקע.
לאחר מכן התחילו הצדדים לחמש את המטוסים במקלעים. בתחילה התקינו מקלע על מקבע גמיש, עבור מקלען שישב מאחורי הטייס ובעיקר יכל לירות לצדדים, לאחור ולמעלה. כמובן שבגזרת חרטום היתה לו בעיה.
[IMG]
בחלק מהמטוסים פתרו את הבעיה בכך שהתקינו את המנוע מאחורי תא הטייס, כשהמדחף פונה לאחור. כך יכל המקלען בחרטום לקבל גזרה נקיה.
אחד הפתרונות האחרים היה מקלע שהורכב על הכנף העליונה, והופעל על ידי הטייס מרחוק. כך יכל המקלע לירות לפנים בלי לפגוע במדחף.
בהמשך פותח לראשונה המנגנון שאיפשר ירי דרך להבי המדחף, באמצעות מנגנון סינכרון. את המנגנון פיתח הטייס הצרפתי רולן גרוס (זה שעל שמו טורניר הטניס) במטוס ה- Morane-Saulnier שלו. גרוס הרכיב על להבי המדחף, העשויים עץ, ציפויי מתכת, שהסיטו את הכדורים של מקלע ה- Hotchkiss שלו, בקוטר 8 מ"מ, אם הם פגעו בטעות בלהבים.
לאחר כמה הפלות של מטוסים גרמניים הופל גרוס, מטוסו נתפש שלם והגרמנים העתיקו את המנגנון ולמעשה שני הצדדים עברו לשיטה דומה של ירי דרך הלהבים.
התמונות מאתרים הבאים:
http://www.fiddlersgreen.net/aircra...fo/bul_info.htm
http://www.theaerodrome.com/
|