מלבד רפאל, האם יש עוד תעשיות בטחוניות בארץ שהן פרטיות?

אין סכנה שרפאל תקנה על ידי חברה גדולה יותר מאמריקה?

רפאל לא פרטית.

אלביט, למשל- כן.
תמיד יש סכנה. גם הסכנה שקלאבמרקט תיקרוס התממשה, ועשרות ספקים התרוששו- אז אולי נלאים את כל הסופרים במדינה?
בתיאוריה- כל מה שלא אכפת לך שייסגר, אפשר להפריט. יש מעט מאוד מוצרים שמשתלם כלכלית לייצר בגוף ממשלתי.

השאלה האם יכול להיות מצב שלא יהיו בארץ תעשיות בטחוניות שייצרו וימכרו לצבא נשק, וכל הנשק ייקנה מארה"ב ומדינות נוספות.

מעט מאוד תחמושת מייצור מקומי, הכול נקנה בחוץ, או שלל.

יש חשש תמידי, מאובדן סודות מדינה, טכנולוגיות שלנו שיתגלו או ימכרו לערבים.
לשם כך, יש רגולציה ממשלתית. יש תעשיות או מוצרים שכדי למכור אותם החוצה, או כדי שחברות זרות ירכשו חברות פרטיות שלנו, נדרשים אישורים מיוחדים. הממשלה, יכולה לא לאשר למשל, מחברה סעודית לקנות אדמות או חברה בטחונית ישראלית כפי שאמריקאים ימנעו בחוק מכירת נמל או יצרני נשק לערבים.

לכן, על העם להבטיח שהממשלה תהיה בידיים טובות, ויש לנו שרים ומחוקקים אחראיים חכמים ומלאי שליחות ותחושת חובה ואחראיות למעשיהם.

"כדי להכות באויב יש למלא את החיילים בחימה [על האויב]"
על החיילים להאמין בצדקת הטיעון למלחמה".
סון טסו - אומנות המלחמה

הממשל האמריקאי ביטל בשנה שעברה את רכישת חברת התוכנה סורספייר האמריקאית ע"י צ'ק-פוינט הישראלית, מנימוקים של חשש לזליגה בטחונית, וזאת לאחר שהרכישה כבר סוכמה ונחתמה בין הצדדים.

יש מעט מאוד מוצרים ש לא משתלם כלכליתלייצר בגוף ממשלתי.
יש מעט מאוד מוצרים שמשתלם כלכלית לצרכנים לייצר בגוף ממשלתי.

ציוד לא לגמרי תקין לצהל .
כמובן שזאת לא מסקנה גורפת ואני מקווה ומאמין שרוב החברות אינן מתנהגות כך
אבל היו כבר דברים מעולם .

האתר שלי :
http://sites.google.com/site/amotisrael/home

המדינה דואגת תמיד להחזיק חלק מהמניות בחברות שציינת ומספקת להן ערבויות ורשתות בטחון.

"החשש מטעויות הוא אבי הביורוקרטיה ואויבה של החדשנות" (קאמפארד).
"שגיאה שמסרבים לתקן הופכת למחדל" (לינדון ג'ונסון).
"הפשרה של היום היא הנורמה של מחר".