25-06-2007, 23:29
|
|
|
חבר מתאריך: 11.01.05
הודעות: 1,763
|
|
דבר ראשון - לגבי רישום מתחת לתמונה - זהו לא "משגר קטיושות" אלא "קטיושה" בכבודה ובעצמה. זה שבישראל מקובל לקרוא לרקטות בשם " קטיושה" לא אמור לשנות את עובדה ש" קטיושה" היא מערכת נשק, משגר ולא שם לתחמושת. בפיסקה הבאה בדיוק מדובר על כך:
WIKI
קטיושה הוא כינוי למשגר רקטות מתנייע מדגמים שונים. (אכן משגר ולא רקטה כפי מקובל בישראל כיום - bertold) הדגמים היותר נפוצים הם BM-8 בקוטר 82 מ"מ ו-BM-13 בקוטר 132 מ"מ מתוצרת ברית המועצות. השם הרשמי הוא "רכב קרב של ארטילריה סילונית"
"קטיושה" הוא כינוי למשפחת משגרי רקטות מתוצרת ברית המועצות מתקופת מלחמת העולם השניה. המשגרים הנפוצים ביותר היו M-8, M-13, M-30 ו M-31 - עם רקטות בקוטר 82,132 ו 300 מ" מ בהתאם.
השם הרשמי שניתן למערכת היה - Гвардейский миномет - "מרגמה של גוורדיה" ככל הנראה על פי כינוי יחידות שהיו אמורות לקלוט אותה . הכינוי "קטיושה" מתייחס גם למשגרים על רכבים מסוגים שונים שכונו - БМ - Боевая Машина "רכב קרב", דוגמת БМ-8 ו-БМ-13
WIKI
הקטיושה פותחה בברית המועצות על ידי צוות שבראשו עמד גריגורי לנגמק בין חבריו היה סרגיי קורוליוב, בתקופת מלחמת העולם השנייה בשנת 1938
************************************************** *****************************
לא הייתי מזכיר את קורליוב כלל - מעבר לעובדה שהוא עמד תקופה קצרה יחסית בראש המכון שעסק בפיתוח "קטיושה" (בין יתר הפרוייקטים) לא ידוע על תרומתו לפרוייקט - קורוליוב כל חייו התעניין ועסק בדברים אחרים.
גיאורגי לנגמק אכן היה המייסד המחקר בתחום "פגזי סילון" - כך במקור קראו לרקטות ותרומתו לפרוייקט "קטיושה" היא החשובה ביותר. לנגמק התחיל את המחקר בשנת ה-1928 וכעבור חמש שנים בערך לסובייטים כבר היה בסיס טכנולוגי לתחילת ניסויים. ב- 1936 היה מוכן תיק מסמכים לתחילת ייצור סדרתי של רקטות RS-82 ו- RS-132. בין דצמבר 1937 ליולי 1938 - רקטות 82 ו 132 מ"מ נקלטות בחיל האוויר וכעבור שנה נוסו נגד יפנים בצורה מוגבלת. צבא יבשה לא מיהר להצטייד בנשק החדש בגלל דיוקו הנמוך. כך על פי טבלאות ירי של 1942 סטייה לרוחב בירי ל-3000 מ' היתה 51 מ' ולאורך - 251 מ' !. וגם בגלל סיבה הזאת הפיסקה הבאה אינה נכונה:
WIKI
כתגובה על פיתוח הטיל הגרמני נבלוופר (Nebelwerfer) ב1936.
************************************************** *******************************
מספיק להסתכל על שתי מערכות, על מבנה של רקטות, על רמת הדיוק ועל אופן השימוש בהן בשביל להבין שסובייטים לא חיפשו "תגובה" אלא פיתחו מערכת לצורך מבצעי שלהם וקיבלו בסוף מערכת מתקדמת יותר. ב-Nebelwerfer צורת ייצוב הרקטה הייתה שונה מה שגרם מצד אחד לדיוק יותר גבוה, מצד שיני לרש"ק יותר קטן. גרמנים השתמשו במערכות הללו כמו בתותחים רגילים כולל מטרות בודדות כאשר רוסים אימצו טקטיקה שונה לגמרי - אין דיוק ? אז נתקוף מטרות שטח ונשתמש במאסה של רקטות בשביל ליצור אפקט הנדרש. על פי תו"ל עבור "קטיושות" התוצאות הטובות ביותר היו כאשר ירה דיויזיון (8 משגרים). ירי מול מטרות בודדות היה פשוט אסור .
ההמשך יבוא..
|