http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3495436,00.html

מוות למחבלים!

או למה אני לא מופתע.
לפני מספר שנים אחד הקצינים\מפקדים תבע בבית משפט את היחידה על שלא ביקרו אתו בבית החולים.

השפיץ של השפיץ של השפיץ.
אבל.....אין עיגול עם שפיץ.

זה לא עושה טוב לאף אחד

בהנחה שאתה כנראה כותב את דבריך מידיעה, אולי תשתף אותנו? עדיף על קריאת ידיעה מנופחת ולא מאוזנת, במיטב המסורת העיתונאית

גם כשלא היה הרבה, היה לנו הכל

אבל את הסיפור הזה אני יודע .

הפעולה בצור שלא השיגה את מטרותיה (לא משנה מה יגידו לכם) ואני חושב שגם יש איזה ספר שמגולל את המבצע ואת העובדה שהמבצע בעצם נכשל .

והיחס שקיבלו מהמפק"צ (אין מה להרחיב, פשוט לא מה שהם ציפו לקבל)

הוביל למה שקרה .

בשורה תחתונה הבעיה הייתה בכימיה, ובכימיה כמו בכימיה, אם מפספסים מרכיב חשוב, בסוף זה יתפוצץ .

למה לא?
צוות שעבר מלחמה, צוות שהמפק"ץ העתיק שלו שיחרר רסן לפני שיחרורו והיתקשה לקבל את המפק"ץ ה"פחות" מנוסה? תופעות ותיקות שאותן הוקיע רק בפורום הזה אחד מחברי היחידה...
זה קורה בהרבה מקומות וכמו בכל מקום גם כאן ההחלטה הייתה החלטה נכונה, חבל רק על הזמן הארוך שהושקע באנשים

כתבה מ 7 ימים של ידיעות אחרונות

נראה כמו סיפור טרגדי.
דווקא הכתבה לא נראית כאילו יהושוע מנסה לנפח יותר מדי, ובאופן טבעי.. כנראה שהמפק"צ לא רצה/יכל להתראיין.

זה הזכיר לי שבמלחמה או מיד אחריה פגשתי חייל במסלול בגדס"ר גבעתי (אני חושב שבפלחה"ן) שסיפר לי שהדיחו את המפקד שלהם והם ברחו/סירבו פקודה, ונכנסו לכלא. הסיפור זכור לי במעורפל, ואשמח לראות עוד פרטים על המקרה.

מתנות שחרור לחייל - קייס מעוצב לטלפון עם מיתוג יחידה טייסת ללוחם המשתחרר שי לחיילת לקראת שחרור

צילום נחמיה גרשוני Nehemia Greshuni Photography NGPhoto.biz

יהושוע ניפח והעצים את העניין למימדים מיותרים בצורה כזו שהקורא ירגיש שמקרים כאלו קורים
בעולמות וירטואלים או בדיונים ורק בסרטים, תקשורת תמיד אוהבת לדפוק כותרות בומבסטיות
לרייטינג או שאני לא יודע למה ("סערה", "מלחמה בשייטת", "סופה", "רעידת אדמה", "השפיץ של
השפיץ של השפיץ של צה"ל") רק אחרי כל המשפטים הבומבסטים שכתב ניגש לעניין עצמו..

הדחות מפקדים ובעיות בין חיילים למפקדים שלהם יש לא מעט בצבא, וחלקם בכלל לא ידועים
לתקשורת, דוגמא קטנה על שני אנשים שהיו איתי בשכבה בביה"ס לפני שנים, אחד בעורב גבעתי,
במסלול המפק"צ נהג לעשות שטויות כדבריו וזה התבטא כשהתחיל לתת בעיטות ואגרופים לחיילים
שלו באמצע אימונים מסיבות מסוימות אבל לא מסיבות שמצדיקות את התגובה הזו. (אני לא מדבר
על האגרופים בזמן ספירת מספרי ברזל, וגם לא באימון קרב מגע), המפקד הודח ונכנס לכלא לשבוע או שבועיים.
השני היה גם בגבעתי בצוות אחר במחזור אחר, גם שם הודחו חיילים ולמפק"צ לא יודע מה קרה ולא
זוכר מה היה הסיפור כולו.
בטח שזה לא קורה כל יום, אבל זה בכלל לא המקרה היחיד שקורה ביחידות מובחרות.
בקשר לכתבה, לא מביע דעה, אבל לפי הכתבה החיילים טענו שהיה מדובר בסכסוך שהתפתח בגלל
בעיות פיקוד נטו ולא בגלל ריבים וחילוקי דעות בגלל דברים חסרי משמעות שלא קשורים למבצעים
ולאימונים, שגיאות רבות שבאו לידי ביטוי באימונים, הם ציינו את העובדה שהמפק"צ היה איש
חברותי מאוד ונתנו לכך דוגמאות בכתבה, אבל כל המשבר ביניהם, לדבריהם, היה על בעיות פיקוד
באימונים שהביאו לאי אמון, ולא היו רוצים לראות את אותם טעויות גם בקרב עם אותו מפקד, ולא היה
מדובר על מערכת יחסים בסגנון בן ובת שיוצאים לדייטים, כך שזה מנוגד למה שאלי18 טוען.

לפרק צוות בקבע זה דבר נדיר מאוד מאוד.

מתנות שחרור לחייל - קייס מעוצב לטלפון עם מיתוג יחידה טייסת ללוחם המשתחרר שי לחיילת לקראת שחרור

צילום נחמיה גרשוני Nehemia Greshuni Photography NGPhoto.biz

אבל....... דליפות מארועים כאלה נדירות לא פחות.

לא פעם פורקו צוותי סמ"רים מחוסר מפקד ראוי.
זה לא אומר שהלוחמים ירדו מהסד"כ, רק המסגרת פורקה.
במיקרים קשים של ראש בראש מצאו עצמם כמה מהלוחמים כתומכי לחימה של היחידה
(עד יעבור זעם) או לחלופין מודחים מהיחידה בכלל.

בוא נשים שניה את כל הבעיתיות של הנושא בצד.

אני חולה על העונשים ב"יחידות המיוחדות"
אסור לשחק כדורעף ולדוג. אה כן ואסור פלדיום, גדול!

אחרי זה אומרים ששאצלנו יש שטויות.

"בטבע הסוס הוא בלונדינית מטומטמת. גם טיפש וגם בעל נורמות מיניות מופקרות.אי לכך, אני גאה להיות חמור."

אראל סג"ל


ותודה לדורון

שכחת את עונש הנעליים, מעניין מה יגידו על כך הג'ובניקים עם הנעליים הכבדות.

כתבה נוספת לא באותו נושא אבל עדיין קשורה בעקיפין לקומנדו הימי... חיים בר-נתן ז"ל מלח הארץ התגייס לקומנדו, עזב אחרי כחצי שנה, הצטרף לעורב גולני ונפל בתקרית דו"צ אומללה בדרום-לבנון... לצערנו המשטרה במקרה זה חסרת הרגישות מתעללת באביו יבדל"א.

http://www.izkor.gov.il/izkor86.asp?t=513565

רק שלא יגיעו לאותה משפחה (ייסלחו לי השריונרים, אבל לא זוכר את שמה) ששמה צריח טנק בחצר לזכר הבן.

מתנות שחרור לחייל - קייס מעוצב לטלפון עם מיתוג יחידה טייסת ללוחם המשתחרר שי לחיילת לקראת שחרור

צילום נחמיה גרשוני Nehemia Greshuni Photography NGPhoto.biz

הצריח הוצב לזכר בנם ניר ז"ל.

לעולם אשא דגלך בגאווה

כמה מטומטם אפשר להיות?! כמה מעט שכל יש לאותו שוטר/חוקר מצ"ח?!
אולי במקום לחפש נשקים משובתים אצל אבות שכולים, יעשו ביקור בכפרים הערבים /הבדוים בסביבה ויעצרו עבריינים אמיתים?!
חבורה של אימפוטנטים!

אני מכיר את גיל המפקד הקודם שלהם ואני יכול להגיד שלא הרבה יכולים להיכנס לנעליו של מפקד כזה באמת לא רואים כל יום אנשים כאלה.

מקרה קשה . מצד אחד ,הלוחמים הם באמת אנשי מקצוע מיומנים ומאומנים עם קבע , ועל כן דעתם היא כנה ונחשבת. מצד שני אם משקולי מערכתיות ולויאליות ואם כי באמת מפקדי היחידה המיומנים סומכים ידיהם על סגן אייל הוא המפקד. בסיירת מטכ"ל קרו מקרים כאלה וגם בימ"מ מול מפקד היחידה . נהוג לגבות את המפקד במקרים כאלה אבל גם אפשר להצמיד לאייל בדיוק כמו לאוגדונרים בצה"ל שאחרי לבנון השניה חונך שייתן לו את הכלים המקצועים שחסרים לו , למי שככל הנראה הוכיח במסלול שערכית ומוסרית וגם באופיו יש לו מה שדרוש כדי להנהיג צוות בשייטת.

"לא חוזרים עד שמבצעים"(המוטו של גדוד 890 של הצנחנים, כפי שניסח אותו מפקדו אריק שרון)
"איפה האופניים שלך עכשיו? תאר לעצמך, שאתה יורד עכשיו למטה, למקום הרגיל, אבל האופניים לא שם. עצור את עצמך ברגע הזה, בשנייה שאתה מגלה שהאופניים לא שם, ותכפיל את הרגע הזה פי אלף. זאת המלחמה." (מתוך הספר "גוף שני", מאת עפר שלח, "זמורה ביתן", 1989, עמוד 92)
"סבלנות התמדה ולעיתים כדור בין העיניים" (סיסמת המארינס לללוחמה בטרור, אותה אימץ בשעתו מפקד גדוד 890 של הצנחנים, אמיר ברעם, כמוטו גדודי)
"המבחן שלנו כצבא הוא מבחן היכולת ולא מבחן הכוונה." (מתוך ההרצאה שנשא האלוף גדי איזנקוט "מאפייניו של עימות אפשרי בזירה הצפונית ובעורף" בסמינר לזכר חללי מלחמת לבנון השנייה שנערך באוניברסיטת חיפה ב־30 בנובמבר 2010)
"אני חושב שצנחנים מחזיקים מעצמם כמחויבים למשהו שכולם מחויבים אליו, אבל הם רוצים קצת יותר. זה לא שאנחנו פועלים מאחורי קווי האויב - אנחנו לכאורה כמו כולם. אז מה בעצם ההבדל? זה שצנחן עושה הכול וקצת יותר. זה מחייב אותך ביוזמה, בהובלה, בדוגמה אישית בקרב - וגם בקימה בפני שיבה באוטובוס." (הרמטכ"ל בני גנץ על השירות בצנחנים. מתוך הכתבה "מסיבת גנץ" מאת יוני שנפלד ונועה הורוויץ, "במחנה", 6 בינואר 2011)