בזמנו קראתי ברשת זכרונות של מט"ק רוסי ממלחמת העולם ה-2 (לצערי איני זוכר איפה ).
הוא תיאר שהם עסקו באימונים של "אדם בתור טנק" כשלב מקדים לאימון באמצעות טנקים עצמם.
כלומר הם הלכו ברגל בתוואים שונים שבהם אמור לעבור טנק וניסו להבין מהו התמרון היעיל ביותר.
האם משהו מסוג האימונים הנ"ל התבצע אי פעם בצה"ל או בצבאות אחרים כחלק מאימונים?

קוראים לזה תטל"ג, חוויתי כאלה יותר מעשרים, אף פעם לא בטווחים אמיתיים של תרגיל מלא (רק חי"רניקים עושים את המלחמה ברגל, לנו זה לא עושה טוב).

תטל"ג- תרגול טקטי ללא גייסות.

אם אתה מחזיק ביד ענף זית דק, כדאי מאוד שביד השנייה תהיה לך חרב חדה וגדולה.
(הפרשנות שלי לרעיון שמאחורי סיכת המ"מ)

"שבעה דברים בגולם ושבעה בחכם. חכם אינו מדבר לפני מי שהוא גדול ממנו בחכמה, ואינו נכנס לתוך דברי חברו, ואינו נבהל להשיב, שואל כהלכה ומשיב כעניין, ואומר על ראשון ראשון ועל אחרון אחרון, ועל מה שלא שמע אומר לא שמעתי, ומודה על האמת. וחילופיהן בגולם.;" מסכת אבות- פרק ה', משנה ז'

זה שהרוסים עשו את זה
אינו אומר שזה תרגול נכון וטוב

ציטוט:

אף פעם לא בטווחים אמיתיים של תרגיל מלא

זה רק בגלל שאתה צ'פס P: אנחנו המשכנו לרוץ את כל המתווה בתטל"ג, עם אפודים עלינו גם במבצעית. במילואים זה נראה כמו טיול כשבד"כ לא מגיעים לעל היעד.

אני כותב רק מה שאני יודע, או שאני חושב שאני יודע ואם אין לי מה להוסיף - אני שותק, מקשיב ולומד!

© יוסיפון - על כל האמור בהודעה זו חלים כל כללי זכויות היוצרים הקבועים בחוק. לשם קבלת הרשאה להעתקה או לשימוש במידע יש לפנות אלי לדוא"ל yossifoon@fresh.co.il

יוסיפון צודק...
תטל"ג בחטיבה 7 היה נהוג (לפחות ב-93...) לבצע רגלית - עד לייעד, ולעיתים גם בקצב הטנק: איפה שהנהג נותן פול-גז, שם כל הצוות צריך לרוץ. יורים לטווח 3000? לא נורא, הצוות ירוץ 3000...
כל עוד זה היה בסיירים \ שיזפון, אז טבענו בפודרה, אבל באימוני חורף ברמה"ג... אתה רץ על הקוליסים הבוציים וטובע להנאתך.
זה נכון לצמ"פ וגם למבצעית.
כנראה שמישהו בחטיבה מקורו בצבא הצאר או משהו...

בשיזפון (2001) אני זוכר שעשינו תטל"ג רק על קו העמדות הראשון ולפעמים השני, בעיקר כדי לתרגל את התנועה של הטנקים על הקו עמדות, אחד וחצי באוויר, יציאה לגלישה וכו' ונתנו לתוחנים להחזיק מטאטא כדי לדמות את הכוון של התותח...

גם אז וגם היום זה נראה לי מטופש לחלוטין.

לתטל"ג יש משמעות רבה בעיקר בטיחותית אבל גם למודעות של אנשי הצוות לתרגיל.
חשוב שהנהג ידע מה ואיך ביציאה להתקפה, בהחלצות, במעבר, את ההבדל בין אל היעד לעל היעד. חשוב שהטען יבין היכן הסיכונים, מתי הוא יורד לתותח ומתי הוא עולה למאג. התותחן בכלל מנותק (ואני שמעתי חי"רניקים שמדברים על ראיה צינורית...) חשוב שהוא יבין איך בכלל הגענו ממקום למקום ומיהם הסובבים אותנו בכל שלב.

אני כותב רק מה שאני יודע, או שאני חושב שאני יודע ואם אין לי מה להוסיף - אני שותק, מקשיב ולומד!

© יוסיפון - על כל האמור בהודעה זו חלים כל כללי זכויות היוצרים הקבועים בחוק. לשם קבלת הרשאה להעתקה או לשימוש במידע יש לפנות אלי לדוא"ל yossifoon@fresh.co.il

ולמה צריך שהטען ינתן את הסיכונים לפני התרגיל האמיתי? איזה ערך יש למסלול/תרגיל שכולם יודעים שכשנעלה על העמדות נגלה של חי"ר, מייד אחרי המעבר הכרחי הולכת להיות תרגולת נ"ט/בזוקה ובנקודה X יהיה ירי בתנועה וכו'?
מרוב דגשים על בטיחות לא נשאר אימון.

לגבי תטל"ג בקמ"ט - לדעתי זה היה בזבוז זמן ענקי. בשביל קורס דחוס שבו צריך להעביר כל כך הרבה חומר ואימונים, חלק גדול ממנו התבזבז לדעתי על תרגילים מיותרים כמו זה.

בין החברים יש לא מעט גננים לשעבר. אולי הם חושבים אחרת?

אני לא אומר שלפני כל תרגיל צריך לעשות תטל"ג. אבל כן, הטען צריך לדעת שביציאה להתקפה הוא צריך ל... ולעומת זאת, בעליה לעמדה הוא צריך... ובהחלצות... (אלו שמתעניינים יכולים לבוא לעשות מסלול בשריון ולממוד מה עושים מתי).

אני כותב רק מה שאני יודע, או שאני חושב שאני יודע ואם אין לי מה להוסיף - אני שותק, מקשיב ולומד!

© יוסיפון - על כל האמור בהודעה זו חלים כל כללי זכויות היוצרים הקבועים בחוק. לשם קבלת הרשאה להעתקה או לשימוש במידע יש לפנות אלי לדוא"ל yossifoon@fresh.co.il

גם אני בדעה שלא כל תרגיל אמור להיות מבחן.
כשרוצים לבנות כשירות למשהו, אפילו אם זה אוריגמי צריכה להיות תקופה בהתחלה שבה מגישים לחניך\תלמיד את הדרכים לביצוע כדי שיכירן ויבינן.
אחרי שהחונך מעריך שהחניך הבין ומסוגל לבטא את החומר בעצמו, מגיע הזמן לטלטל את הכלוב. גם אז צריך להתחיל בעדינות.
אני עכשיו בדיוק מנסה ליישם את זה עם הבן שלי. (את החלק עם המטאטא עוד לא, כי הוא לא רץ בעצמו... ).

אם אתה מחזיק ביד ענף זית דק, כדאי מאוד שביד השנייה תהיה לך חרב חדה וגדולה.
(הפרשנות שלי לרעיון שמאחורי סיכת המ"מ)

"שבעה דברים בגולם ושבעה בחכם. חכם אינו מדבר לפני מי שהוא גדול ממנו בחכמה, ואינו נכנס לתוך דברי חברו, ואינו נבהל להשיב, שואל כהלכה ומשיב כעניין, ואומר על ראשון ראשון ועל אחרון אחרון, ועל מה שלא שמע אומר לא שמעתי, ומודה על האמת. וחילופיהן בגולם.;" מסכת אבות- פרק ה', משנה ז'

התרגיל אינו ממלכת אי הודאות, להיפך, הוא אמור לאפשר לך להגיע לרמה מקצועית גבוהה של ביצוע ירי מהיר, תנועה מושכלת ובטוחה ובסופו של דבר להביא את הצוות למצב של עבודה משותפת ושליטה בתרגולות הקרב הבסיסיות.
אז התטל"ג, מעיק ככל שיהיה, מאפשר לנהג לראות בעינים את השטח, למפקד לזהות נקודות תורפה בתנועה ולהסגר על מתווה התרגיל, לתותחן לזהות את המטרות ולטען לזהות את המטרות שלו, לדעת מתי להכניס ראש, מתי להזהר מתנועות קיצוניות של הכלי...
התמודדות עם שטח לא מוכר מתבצעת בתרגילי מסגרת, שהם ארוכים יותר מטבעם...

צריך להבחין בין כמה נושאים דומים.

התטל"ג הוא תרגיל טקטי ללא גיסות. אם כול גיסותיך (הצוות) רצים איתך לקו הסיום בלי הטנק, מדובר ב תטל"ט: תרגיל טקטי ללא טנק.
לתטל"ט הנ"ל המבוצע רק בחלק ממסלולי הצוות כמה מטרות. המטרה הראשונית היא בטיחות כיוון שגבולות הגזרה משתנים עם ההתקדמות וחשוב להבהיר זאת בעיקר לטען. המטרה השנייה היא הקטין את אלמנט אי הוודאות במסל"צ על מנת אפשר לצוות לתרגל שפה משותפת ועבודת צוות בתנאים "מקלים". במרבית המקרים כאשר מדובר בצוות מיומן אין כל צורך בטיול לפיתה של כלל הצוות ותדריך בטיחות מקו העמדות מספק בהחלט.

התטל"ג עצמו מבוצע על מנת לתרגל שפה משותפת בין המט"קים והוא יכול להתבצע בהליכה עם מ"ק או על שו"ח או בנסיעה ברכב רך בשטח. למרות ששנותים לזלזל בתרגילים אלו אני למדתי שמ"מ שמטייל במשטח עם שניי הגורים מצידיו ומתרגל פקודות מחלקה, עבודה בקו עמדות וכדומה יבצע תרגילים טובים יותר וינצל את התרגיל הרטוב טוב יותר.

לצערנו בהרבה מקרים פלוגה שלמה מקבלת שני אבירים וכך מאבד התרגיל את האפקט ברמות הנמוכות. המ"פים והמג"ד מתרגלים ושאר הסגל מתפקד כמשקולות איזון, מכיני קפה ומעליי מורל.

טל

עד כמה שזכור לי, כאשר כל צוות מקבל ג'פ"ס \ נ"נ ומתרגל עליו מסלול כחלק מכח גדול (מחלקה \ פלוגה וכיוב) אזי נקרא התרגיל "שלדי" - כלומר - רק שלד הכח משתתף בתרגיל ולא הכלי (השלדי מיועד בד"כ למפקדי כלים ומעלה)

התטל"ג - הצוות רץ לכיוון המטרות רגלית, בצמ"פ שלי הגדיל ועשה אחד המטקי"ם ורצנו ברביעיות - לפי צורת הישיבה בטנק - נהג מקדימה, מאחוריו הטען, ומימין התותחן והמפקד.
המטרה היחידה בריצה עד למטרות - לשרוף זמן ריק בו לא עושים גם ככה דבר, הרי צמפני"ק לא יכול לשבת ולנוח ולו לרגע. לאחר הצמ"פ מעולם לא ערכנו תטלגים, הם פשוט מיותרים.

אני רואה כבר את מחאת המילואים הבאה: "...החי"ר לא שיתק את מקורות הירי, אז לא יכולנו לעשות "מסלולי צוות" ולחסל את המחבלים..." - וזה לגבי ממלכת אי-הוודאות.

שבת שלום!