20-11-2012, 00:58
|
|
|
|
חבר מתאריך: 03.10.09
הודעות: 694
|
|
באופן כללי ברור שלא נותנים את כל האינפורמציה בתקשורת, אבל ספציפית בנוגע לכתבה.
חשוב לזכור שהייתה אי וודאות גדולה, אפילו בפיקוד דרום (כולל גורודיש ואחרים), חשבו שהמצב
טוב בהרבה ממה שהיה בפועל, ככה שלהלין על עיתונאים בת"א זה מוגזם.
חשוב גם להזכיר שבצה"ל של 73 החיילים היו פחות "פסימים" מהיום, אם תאזינו לרשתות קשר
אפילו ממוצבים או כוחות במצבים קריטים תראו בדר"כ אופטימיות (בדיעבד מוגזמת), זה היה
סגנון הדיבור והמנטליות אז, מין סוג של "כבוד עצמי" , וזה כנראה תרם לתמונת המצב המעוותת
ואכן אחד מהלקחים מהמלחמה הייתה הפנמת חשיבות דיווח האמת מהשטח.
לפי מה שמתואר אני לא רואה שום כזב או גוזמא בדיווחים של דובר צה"ל.
הוא לא היה חייב לדווח על אבדות מדוייקות.
בנוגע לדיווחים האחרים בצד, חוץ מדיווחו של קרפין שהמצרים לא עברו את קו המיים, אין שם
שום שקר או גוזמא גם כן, אטינגר השתמש במונח "הבוקר מפציע" ולא "שחר מפציע" שיש לו היום
קונוטציה אופטימית, ואני לא בטוח שהיה ב-73.
הדיווח שלו על עליונות אווירית בצפון סיני מתייחס כנראה להצלחות שהיו בימים הראשונים בקרבות אוויר.
וח"הא אכן פגע בחלק מהגשרים על תעלת סואץ (אם כי המצרים תיקנו את חלקם בהמשך),
גם פה אין גוזמא או שקרים בולטים.
כמו כן רצוי לציין שבמפגש העיתונאים אחרי שהתמונה הייתה ברורה יותר, אני חושב שבתשיעי.
משה דיין נתן הופעה ברורה וחדה: "מלחמה כבדת ימים, כבדת דמים": כלומר שגם ארוכה וגם קטלנית.
וגם הופעתיו של אהרון יריב ז"ל, היו בעיקרם הגונות ,במגבלות ברורות.
חשוב גם לדעת שגם להבר וגם ליובל יש השקפות מסויימות שהצגת צה"ל כמנהל מלחמת תעמולה,
תורמת להן , ואולי אפילו נובעת מהן.
נערך לאחרונה ע"י hayal pashot בתאריך 20-11-2012 בשעה 01:08.
|