26-10-2004, 15:15
|
|
|
חבר מתאריך: 10.11.01
הודעות: 9,600
|
|
כולנו מוצאים את מקומנו על סקלת שנאת השונה והשאיפה להיעלמותו מעולמנו, ועם כל שנאתי המופגנת לפנאטים "שלנו" הם 3 ליגות מתחת לחבר'ה עם חגורת הנפץ והקוראן.
אפילו הקיצוניים שבקיצוניים ביננו, כמו המופרעים מבת-עין (שהצליחו לערער עוד אמונת "עם סגולה" בסיסית אצלי) בנסיונם המתקדם לפוצץ ולשרוף מאות ילדות ערביות, לא היו עושים זאת ללא הטראומה היומיומית של הטרור הפלשתינאי והשפעתה על אישיותם המעורערת מלכתחילה.
במקרה המוסלמי אין קורלציה אולטימטיבית בין תסמונת פוסט-טראומטית להקרבה משמידה, אלא אידאולוגיה דתית מקיפה שאינה מכירה בזכותו של הזולת להתקיים - ונוקטת כל טקטיקה אפשרית על מנת לבטלה. גם היכולת המובנית הזאת לשחוט - הקשה כל כך ליהודים (כמו שהיה אומר ידידנו מתי6) - מחרידה לאור העולם המודרני בו גדלו רבים ממנהיגי ופעילי אל-קאעידה או החמאס.
שניהם יכולים לטעון כי נקטו "הבא להורגך - השכם להורגו", אבל המופרעים שלנו מבססים את מאבקם הרצחני על סכין ממשית המונחת לצווארם, בעוד אצל מליוני המטורפים מנגד - עצם נוכחותנו עלי אדמות מפורשת כסכנה קיומית.
|