03-11-2007, 18:38
|
|
מנהל פורומי צבא ובטחון, מילואים והלוחות
|
|
חבר מתאריך: 07.04.02
הודעות: 23,839
|
|
|
ברלב שלום,
לעניין החתימה שלי, שים לב שכל מי שנמצא בה, למעט השמאלי, לקח אחריות על מחדליו והתפטר מתפקידו. זו בדיוק הסיבה שצוקרמן שם ומפקדי אוגדות אחרים שהזכרת לא. הצפיה היא שמי שחטא ישים את המפתחות וילך (אגב, צפו להפתעה בשבוע-שבועיים הקרובים).
הרעיון להשתמש בתת''ק כפיח שאתה מסביר אותו הוא אכן גאוני.
אולם כפי שליאור הסביר מטעמי חיסכון ונוחות הירי מתבצע דרך אותו תותח (דמוי פגז) כשלאחר כל יריה הטען טוען כדור 20 מ''מ נוסף ולא כשבכל פעם הוא טוען 'פגז' חדש מהמארז.
בתמונות שלהלן תוכל לראות שהתת''ק מאוכסן מחוץ למארזים בנפרד לחלוטין.
יש בכך היגיון שלא יטענו אותו בטעות בירי מבצעי. אך אני לא יכול להבין כיצד אנחנו יכלנו לרוקן את הבטן המבצעית ולהכניס פגזי תירגול לפני כל אימון והטנקיסטים של היום אינם מסוגלים.
באשר לשימוש במק''כ 0.5 ובתת''ק ראה להלן מתוך סקירת הטנקים הבלתי גמורה שלי:
ציטוט:
הרבה פעמים אפשר לראות טנקים שעל צריחם מורכב מקלע כבד 0.5 (מק"כ), מקלע זה לא היה חלק מהחימוש המבצעי של הטנק אלא שימש לדימוי ירי תותח באימון.
^ מעבירים חוטר במרכבה 2ב. בפינה הימנית העליונה של התמונה אפשר לראות את הקנה של המק"כ ועד כמה הוא מקביל לתותח.
במהלך אירועי "גאות ושפל" (האינטיפאדה השניה) הושארו מקלעים אלו על הטנקים.
למקלע הכבד יתרונות וחסרונות: במצב זה הוא מקובע היטב לטנק ומכוון ע"י כוונות התותח לכן מדויק, יש לו קצב אש טוב, הכדורים שלו גדולים ועדיין הירי בו לא נקרא, "דיפלומטית", ירי בתותח, המק"כ יכול לשמש לטיווח של התותח ולוידוא או סימון מטרות. חסרון גדול שלו זה שלא ניתן לתפעלו מתוך הטנק וצריך לצאת אליו אל מחוץ למיגון .
כתוצאה ממאפייני הלחימה המיוחדים באינתיפאדת אל אקצה נדרשו בצה"ל בכלל וחיל השריון בפרט לערוך שינויים בתורת הלחימה ולהתאים ולשכלל את אמצעי הלחימה למתווה היחודי.
המקלעים הכבדים שימשו בחיל השריון הישראלי לאימון כמדמי ירי פגזים. המקלע הורכב מעל קנה התותח והותאם למערכת הכינון שלו. בזכות הטווח הרחוק אליו הוא מסוגל להגיע השתמשו בו במקום ירי פגזים בתותח.
עד לתחילת שנת 2001 הייתה הוראה כי טנק שמבצע פעילות מבצעית לא ישא עליו את המק"כ מנימוקים שונים. לאחר פרוץ אינתיפאדת אל אקצה, ועקב השימוש הנרחב בטנקים, נדרש לטנקים נשק כבד יותר ממקלעי המא"ג המותקנים עליהם כדי שיוכלו לירות לטווחים גדולים יותר ועל כוחות הנמצאים מאחורי מחסות שאותם המא"ג לא יכול לחדור.
בנוסף, בהתאם למתאר הלחימה ביו"ש, נדרשה רמת דיוק גבוהה לצורך ירי סלקטיבי על אדם אחד הנמצא בתוך אוכלוסייה אזרחית ללא פגיעה בהמון שסביבו.
גם אם התותח של הטנקים ענה על הדרישה הראשונה, הרי שהתותח הינו נשק כבד מאד ומסוגל לגרום לנזק רב בכל נקודה שבה יפגע ולכן ירי בתותח אינו מתאים לדרישה השניה.
מקלעי ה0.5 התאימו בדיוק לתפקיד.
המקלע מקובע היטב לטנק ומתואם לכוונת של התותח ולכן מדוייק, הוא כבר מותאם לטנק, ניתן לבצע איתו ירי בודד וקטלני על אדם מסוים אחד בתוך המון ממרחק רב גם אם הוא ממוגן בשכפ"ץ או מאחורי מחסה ואפשר לתפעל אותם מתוך הטנק ללא כמעט צורך להיחשף מחוץ למיגון.
הפעלת המקלע בוצעה מתוך הטנק באמצעות מתאם ללחיצה על ההדקים שלו, את המתאם הפעיל הטען ע"י משיכה ברצועות ארוכות שנמשכו מהמתאם ועד לתוך הטנק (מושכות).
הפעלת המקלע התבצעה כך:
בהכנה לקראת פעילות- בדיקת ופריקת המקלע.
- היכון לירי- דריכת הבריח לאחור והכנסת סרט כדורים למקלע (במצב זה הסכנה לפליטת כדור היא גדולה).
בביצוע הירי- התותחן כיוון למטרה באמצעות כוונות התותח לאחר שעידכן את מחשב הירי בכך שמתבצע ירי במקלע ולא בתותח כך שיחושבו ההיסטים המתאימים.
- לאחר שהודיע שהוא מוכן קיבל פקודת ירי מהמפקד. התותחן הכריז "יורה". הטען שיחרר את הבריח לפנים באמצעות מושכה אחת.
- באמצעות המושכה השניה הטען הפעיל את הנוקר ונורתה ירייה.
- אם נדרש ירי צרורות הטען המשיך למשוך את שתי המושכות כך שהבריח חזר תמיד לפנים וביצע נקירה מיד.
- במקרה של מעצור יצא הטען מהטנק, תוך כדי הפסקת התנועה והירי, ודרך את המקלע מחדש.
נוצרה בעיה שמנגנון המושכות דרש הפעלת כח רב ע"י הטען ולעיתים רבות היו המושכות מסתבכות במיתקונים שעל הטנק דבר שהיה גורם לפליטת כדור או לתקלה שמנעה ביצוע ירי כשהיה נדרש.
בעיה נוספת הייתה התיאום בין הטען לתותחן שדרש משניהם ריכוז רב וגרם לפעמים לירי בזמן לא נכון לפני שהתותחן היה מוכן ומכוון או אחרי שהמטרה כבר יצאה מתחום הכוונות או הוסתרה ע"י אדם אחר.
עוד בעיה הייתה בהיתקעות של המקלע דבר שדרש דריכה מחדש. כדי לבצע דריכה נדרש הטען לצאת מהטנק להתקרב למקלע ולמשוך את המנגנון לאחור. כשהטען היה בחוץ הוא היה לא ממוגן ומנע המשך ירי ותנועה של הטנק.
לכן פותח בצה"ל מנגנון התיאום וההפעלה החדש. על המקלע הורכבו שני מנגנוני סולונואיד המופעלים חשמלית ע"י התותחן. לא נדרש כח להפעלתם והכבלים המקשרים אליהם לא מסתבכים.בנוסף שופרה ידית הדריכה של המקלע והדריכה הפכה לקלה יותר כך שניתן היום לדרוך את המקלע מתוך הצריח ע"י משיכה בכבל.
הפעלת המקלע מתבצעת כך:
בהכנה לקראת פעילות- בדיקת ופריקת המקלע.
- היכון לירי- הכנסת סרט כדורים למקלע.
בביצוע הירי- התותחן מכוון למטרה באמצעות כוונות התותח לאחר שעדכן את מחשב הירי בכך שמתבצע ירי במקלע ולא בתותח כך שיחושבו הסטים המתאימים.
- התותחן מרים מתג שמפעיל את מנגנון התיאום החדש. התותחן מודיע שהוא מוכן ומקבל פקודת ירי מהמפקד.
- בהתאם לפקודה התותחן מעדכן את המערכת האם לבצע ירי צרורות או כדור בודד. התותחן מכריז "יורה" ולוחץ על ההדקים.
- בהתאם למה שהתותחן הזין למערכת המנגנון מבצע ירי בודד או צרורות.
- במקרה של מעצור הטען נשאר בתוך הטנק, מושך בכבל הדריכה ודורך את המקלע מחדש ללא צורך בהפסקת התנועה או הירי בשאר הכלים.
תמונות של מערכת הסולונואיד למק"כ:
תת"ק 20 מ"מ לתותח 120 - בטנק מרכבה סימן 4 הוכנס חידוש בדמות מדמה ירי תותח תת קליבר (תת"ק = תת קליבר או תותח תוך קני) 20 מ"מ- התקן מיוחד בצורת פגז שמוכנס ללוע התותח ובתוכו מקום לכדור 20 מ"מ שמחליף את המק"כ 0.5 בדימוי ירי תותח.
התת"ק מותאם גם לטנקי המרכבה 3 בעלית אותו תותח כמו המרכבה 4. סביר שיפותח תת"ק בקוטר 105 מ"מ שיתאים גם לטנקים האחרים בצה"ל.
תת"ק 120 מ"מ. תמונות:
מחסנית הכדורים, אלו כדורים שמתאימים גם למקלעי הוולקן של הנ"מ
התת"ק מאוחסן בצריח
תת"ק בקנה, סדן התותח פתוח, סדן התת"ק סגור
תת"ק בקנה, סדן התותח פתוח, סדן התת"ק פתוח. אפשר לראות משמאל את הסדן של המרגמה 60
טען מכניס לסדן התותח את התת"ק 105 מ"מ
|
_____________________________________
אני כותב רק מה שאני יודע, או שאני חושב שאני יודע ואם אין לי מה להוסיף - אני שותק, מקשיב ולומד!
© יוסיפון - על כל האמור בהודעה זו חלים כל כללי זכויות היוצרים הקבועים בחוק. לשם קבלת הרשאה להעתקה או לשימוש במידע יש לפנות אלי לדוא"ל yossifoon@fresh.co.il
|