שוב למה המפוטר צריך להרגיש שהוא כישלון? הרי הוא תרם לחברה בה עבד,נתן ימים ולילות למפעל שלו,למה הוא הוא הכישלון? OK אז מגיעים שוב לכך שהסטיגמה הזאת הוטבעה חברתית והיא המשפיעה על אותו אדם,ברור שזה משתנה מאדם לאדם בהתאם לכמה שהוא ספג מחכמים למיניהם שטוענים שלהיות מפוטר או מובטל זה כישלון שלו אישית,אפילו שאין זה נכון.
החוסן הנפשי נמדד בהתאם למה שמכניסים לאותו אדם לראש כולל הפסיכולוגים,היה ויגרמו לו להרגיש שזה בגללו אין פלא שהראש יהיה שפוף כל הזמן,הדרך לצאת מכך לערכתי היא ליצור סדר יום ולפעול על פיו שיכלול חיפוש עבודה מאסיבית ולא להתבייש בעריכת קורות חיים מחדש אפילו שנדמה ששלחת את האחרון לפני 15 שנה או 20 שנה,החוסן יגיע שיפסיקו להשתמש בכישלון כסטיגמה חברתית ויתנו לאנשים לבנות את עצמם מחדש,זאת דעתי האישית בלבד.