16-12-2010, 19:44
|
|
|
|
חבר מתאריך: 14.12.09
הודעות: 9,751
|
|
אסביר למה התכוונתי:
השימוש במונח 'לבלמס' עבור הפעולה של הסתרת מקור הוא שגוי. זהו זה.
אתן דוגמה של מסמכים:- מסמך שבו ישראל רוכשת מארצות הברית אמל"ח הוא גם מסווג (לא בלמ"ס), וגם מראה שמקורו בישראל.
- מסמך שבו חברת קש שהקימה ישראל רוכשת אמל"ח ממדינה כזו או אחרת, לצורך מחקר לדוגמה, הוא מסווג (לא בלמ"ס! לא מבולמ"ס!), אבל אמור להיות כזה שלא ניתן יהיה לזהות שמקורו בישראל. הוא עדיין מסווג. עדיין "לעיניך בלבד". עדיין לא רוצים שהוא יגיע לידיים נוספות מאלה שכתבו אותו ואלה שהוא מיועד אליהם. אבל לא ניתן לזהות שמקורו בישראל.
- יכול להיות גם מצב שבו מסמך איננו מסווג (כלומר, אכן הינו מבולמ"ס), וניתן לזהות שמקורו בישראל (לא הוסתר מקורו). לדוגמה - מסמך אודות רכש של ציוד משרדי...
- וכמובן יכול להיות מסמך שאיננו מסווג ומקושר לישראל. לדוגמה, הודעה בפורום פרש...
אלה הם שני פרמטרים בוליאניים בלתי-תלויים שיוצרים מטריצה של 4 אפשרויות לכל מסמך (ואובייקטים אחרים).
השימוש במונח 'בלמו"ס' עבור הפעולה הזו הוא שגוי, וזה צריך להיות מספיק, כמו שלקרוא לעגבניה מלפפון זה שגוי, וזו סיבה מספיק טובה לרוב האנשים לא לעשות את זה. מעבר לכך, זה מסוכן. זה מזכיר לי אנקדוטה קטנה: היה לי מפקד שנהג לפעמים, כשרצה להגיד לי ולעמיתי שעניין מסוים איננו שו"ס שייחודי לשלושתנו, "זה בלמ"ס". זה עדיין היה מסווג. זה עדיין היה ס"ב. לא סתם ס"ב אלא ס"ב כחול עם נצנצים. אלא שפשוט זה היה שו"ס שהיה רלבנטי לכלל הקבוצה שנמניתי עימה ולא רק לשלושתנו. אז על זה הוא היה נוהג להגיד "זה בלמ"ס". זה לא רעיון כל-כך טוב, כי זה עלול לגרום לטעויות מביכות במקרה הטוב, וקטלניות במקרה הפחות טוב...
אולי מכרך שגה, אולי הוא לא רצה להשתמש במונח אחר כי הוא החשיב אותו כ'טכני' או 'מקצועי' מדי, אולי הוא עשה זאת כחלק מ"טבע הדברים" שבגללם הוא לא סיפר לך כמעט כלום על מעשיו, ואולי הסיבה היא אחרת. בכל מקרה, זה לא המונח המתאים.
|