17-05-2006, 14:31
|
יגיל הנקין. ד"ר להיסטוריה צבאית, חוקר במחלקת היסטוריה של צה"ל
|
|
חבר מתאריך: 16.02.04
הודעות: 5,564
|
|
אם זה לא להתנגח, תתנסח אחרת.
הצעות "תאמר לסקיפרים" נשמעות לי כמו התנגחות.
ההבדל בין חליפות סערה לנעליים הוא פשוט מאוד. חליפת סערה מורכבת מ-2-3 שכבות: בד חיצוני, ממברנה, ו(לא תמיד) בד פנימי. הבדים האחרים עשויים ניילון שכמעט לא סופג מים, ומיועדים להגנה על הממברנה ולנוחות, ולא יותר. לכן חליפות סערה, גם אם יירטבו מבפנים, לא יצברו הרבה מים, ולכן המקסימום שיקרה הוא שאם הלחות 100 אחוז והבגד ספוג לחלוטין (יש ציפויים שעוזרים למנוע את זה חלקית), הבגד יפסיק לנשום לזמן-מה כי הממברנה תהיה "סתומה". בכל אופן, כמות המים המצטברת קטנה יחסית ואינה ממש נספגת בבד, ולכן הוא מתייבש במהרה, וגם כשהוא כמעט-רטוב יהיה יותר נוח מבגד אטום - כי חלק מהזיעה\מים יתנדפו.
בנעל המצב שונה, כי בכל נעל המוכרת לי יש ריפוד פנימי, ועם גורטקס בד"כ גם איזו שכבת הגנה פנימית או חיצונית על הבד (הממברנה בעצמה עשויה טפלון, בעצם, והוא לא יותר מדי עמיד לשחיקה). הריפוד הזה הוא בד"כ ספוג מסוג שונה ומשונה וגם בד פנימי - טריקוט או קמברל בד"כ - שנועד לספוג זיעה מהרגל ולהעביר אותה הלאה.
סוגי הבדים האלה סופגים הרבה יותר מטבע ברייתם (בין השאר, אבל לא רק, משום שאחרת הרגל הייתה טובעת בזיעה עד שהזיעה הייתה מספיקה לעבור דרך הגורטקס. זו גם הסיבה שיש יצרני גרביים שממליצים על גרביים שונות שלהם עבור גורטקס, ועל אחרות לא). כאשר הם ספוגים במים, מסת המים גדולה מכדי להיעלם מהר דרך הנקבוביות. טיפת זעה שמתאדה עוברת דרך הנקבובית, עם הפרשי לחצים, אבל יש בנעל ספוגה הרבה יותר מדי מים מכדי שהתהליך יהיה יעיל, והפרשי הלחצים גם הם עלולים להיות בעייתיים עקב המרחק בין הרגל לממברנה. לכן נעלי גורטקס (שיש לי שני זוגות מהן, כולל זוג צבאי אחד) הן בעיני דבר נהדר - למעט אם צריך לחצות איתן מקווה מים. במקרה כזה, לא רק התיאוריה כי אם גם הנסיון שלי אומרים שלוקח להן המון-המון זמן להתייבש, וגם שימוש בעיתונים לספיגת המים דורש הרבה יותר מלילה אחד. ואין הרבה דברים יותר מעצבנים מנעל שבמשך שבוע רצוף רטובה.
|