הוחלף הסעיף "קטיושות בצה"ל" והתוסף סעיף "קישורים חיצוניים". מופיע שם תקציר המסכם את שימוש המטל"ר בצה"ל.
http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%A7...%95%D7%A9%D7%94
בקשה: מי שהיה לו קשר איזה שהוא לגדוד המטל"ר 240 מ"מ ( למשל: הסתיע בגדוד, או היה נוכח בירי), אודה לו אם יפנה אלי.

בעבר קיבלתי ממוזיאון בית התותחן כמה תמונות מעולות של ירי BM-21 בגזרת בירות, אך מאחר ואני לא בעל הזכויות עליהן אני ממליץ שתפנה ישירות למוזיאון.

גם כשלא היה הרבה, היה לנו הכל

אילה כפי הנראה מהגדוד של ה - 122 מ"מ שהיו פרושים קצת מאחורינו. המג"ד שלהם היה הקנ"א שלי ביום הכיפורים. בכל מקרה תודה. אני אוסף חומר על המטל"ר 240 מ"מ. בינתיים מצאתי כבר ברשת תמונות שאולי רק אחת לא היתה מוכרת לי. חשובות לי עדויות. כמו כן בהזדמנות זאת תודה ל:
offerd, sagi_11, b.a

נשמח אם תשתף אותנו במה שכבר מצאת. כנ"ל לגבי כל מידע אחר - כתוב, סרוק וכו'.

גם כשלא היה הרבה, היה לנו הכל

קראתי את הערך עצמו - לדעתי הרבה טעויות ואי דיוקים

או שהשארת את זה כמו שזה ?

הערה כמו שלך לא תורמת דבר. אם יש לך תיקונים אזי קדימה. בכל מקרה אני לא אחראי לערך "קטיושה" אלא כפי שכתבתי רק לסעיף "קטיושות בצה"ל". קשה לי להאמין ששם תמצא טעות (להרחיב תמיד אפשר), אם לדעתך יש טעות, בו ונשמע.

ואם אפשר שמי שמכיר את הסינטקס של Wikiיעלה את זה מכאן ..כן ואני מדבר על ערך קטיושה בלבד.

איזה סינטקס קשה? אתה רואה את לחצן העריכה? תלחץ עליו ותערוך. לא צריך ידע מוקדם ב-HTML או משהו.

דבר ראשון - לגבי רישום מתחת לתמונה - זהו לא "משגר קטיושות" אלא "קטיושה" בכבודה ובעצמה. זה שבישראל מקובל לקרוא לרקטות בשם "קטיושה" לא אמור לשנות את עובדה ש"קטיושה" היא מערכת נשק, משגר ולא שם לתחמושת. בפיסקה הבאה בדיוק מדובר על כך:


WIKI
קטיושה הוא כינוי למשגר רקטות מתנייע מדגמים שונים. (אכן משגר ולא רקטה כפי מקובל בישראל כיום - bertold) הדגמים היותר נפוצים הם BM-8 בקוטר 82 מ"מ ו-BM-13 בקוטר 132 מ"מ מתוצרת ברית המועצות. השם הרשמי הוא "רכב קרב של ארטילריה סילונית"

"קטיושה" הוא כינוי למשפחת משגרי רקטות מתוצרת ברית המועצות מתקופת מלחמת העולם השניה. המשגרים הנפוצים ביותר היו M-8, M-13, M-30ו M-31 - עם רקטות בקוטר 82,132 ו 300 מ"מ בהתאם.

השם הרשמי שניתן למערכת היה - Гвардейский миномет - "מרגמה של גוורדיה" ככל הנראה על פי כינוי יחידות שהיו אמורות לקלוט אותה . הכינוי "קטיושה" מתייחס גם למשגרים על רכבים מסוגים שונים שכונו - БМ - Боевая Машина "רכב קרב", דוגמת БМ-8 ו-БМ-13

WIKI
הקטיושה פותחה בברית המועצות על ידי צוות שבראשו עמד גריגורי לנגמק בין חבריו היה סרגיי קורוליוב, בתקופת מלחמת העולם השנייה בשנת 1938
************************************************** *****************************
לא הייתי מזכיר את קורליוב כלל - מעבר לעובדה שהוא עמד תקופה קצרה יחסית בראש המכון שעסק בפיתוח "קטיושה" (בין יתר הפרוייקטים) לא ידוע על תרומתו לפרוייקט - קורוליוב כל חייו התעניין ועסק בדברים אחרים.


גיאורגי לנגמק אכן היה המייסד המחקר בתחום "פגזי סילון" - כך במקור קראו לרקטות ותרומתו לפרוייקט "קטיושה" היא החשובה ביותר. לנגמק התחיל את המחקר בשנת ה-1928 וכעבור חמש שנים בערך לסובייטים כבר היה בסיס טכנולוגי לתחילת ניסויים. ב- 1936 היה מוכן תיק מסמכים לתחילת ייצור סדרתי של רקטות RS-82 ו- RS-132. בין דצמבר 1937 ליולי 1938 - רקטות 82 ו 132 מ"מ נקלטות בחיל האוויר וכעבור שנה נוסו נגד יפנים בצורה מוגבלת. צבא יבשה לא מיהר להצטייד בנשק החדש בגלל דיוקו הנמוך. כך על פי טבלאות ירי של 1942 סטייה לרוחב בירי ל-3000 מ' היתה 51 מ' ולאורך - 251 מ' !. וגם בגלל סיבה הזאת הפיסקה הבאה אינה נכונה:

WIKI
כתגובה על פיתוח הטיל הגרמני נבלוופר (Nebelwerfer) ב1936.

************************************************** *******************************

מספיק להסתכל על שתי מערכות, על מבנה של רקטות, על רמת הדיוק ועל אופן השימוש בהן בשביל להבין שסובייטים לא חיפשו "תגובה" אלא פיתחו מערכת לצורך מבצעי שלהם וקיבלו בסוף מערכת מתקדמת יותר. ב-Nebelwerfer צורת ייצוב הרקטה הייתה שונה מה שגרם מצד אחד לדיוק יותר גבוה, מצד שיני לרש"ק יותר קטן. גרמנים השתמשו במערכות הללו כמו בתותחים רגילים כולל מטרות בודדות כאשר רוסים אימצו טקטיקה שונה לגמרי - אין דיוק ? אז נתקוף מטרות שטח ונשתמש במאסה של רקטות בשביל ליצור אפקט הנדרש. על פי תו"ל עבור "קטיושות" התוצאות הטובות ביותר היו כאשר ירה דיויזיון (8 משגרים). ירי מול מטרות בודדות היה פשוט אסור .

ההמשך יבוא..

"קטיושה" הוא כינוי למשפחת משגרי רקטות מתוצרת ברית המועצות מתקופת מלחמת העולם השניה. המשגרים הנפוצים ביותר היו M-8, M-13, M-30ו M-31 - עם רקטות בקוטר 82,132 ו 300 מ"מ בהתאם.

רשמת 4 דגמים ו 3 קוטרים. בנוסף, לפעמים בעברית הסדר בטכסט יוצא משובש, לכן "בהתאם" זה קצת בעייתי.
לכן רצוי לרשום צמוד לכל דגם את הקוטר אולי בסוגריים.

כן היו אכן 4 דגמים ושלושה קטרים - M-30 ו M-31 עשו שימוש ברקטות 300מ"מ (אומנם רקטות שונות) M-8 היה עם רקטות 82 מ"מ ו - M-13 עם רקטות 132מ"מ.

WIKI
ומשמעותו הייתה "התרמיט (סוג של אבק שריפה) האוטומטי של קוסטיקוב" (Костикова автоматический термитный - "קוסטיקובה אבטומטיצ'סקי טרמיטניי"), אולם אין סימוכין לגרסה זו.

לגבי השם שנובע מהכיתוב кат זאת לא יותר מאגדה
רקטות הראשונות היו רקטות תבערה ואב"כ כמו שהיו קוראים להם היום או רקטות כימיות אז.
יתכן ועל רקטות תבערה היה באמת כתוב кат אנני יודע ולא נתקלתי בשום אסמכתא רצינית לזה.
בכל מקרה לא הרקטת אב"כ ולא רקטת התבערה לא התקבלו בסופו של דבר בצבא.

WIKI
על כל משאית הותקנו 48 מסילות לרקטות. כל רקטה היא באורך 1.8 מטר ונושאת ראש נפץ במשקל 22 ק"ג שמסוגל להגיע למרחק של מעל 20 קילומטרים

משגר עם 48 מסילות היה לדעתי רק אחד M-8-48 דגם הפחות נפוץ כאשר על קטיושה הקלאסיות - היה הרבה פחות - 24
כמו כן הנתונים טווח, משקל רש"ק וכו היו שונים מדגם לדגם ולא כמו שכתוב "....כל רקטה היא באורך..."

WIKI
על מנת להאריך את טווח פעולת הקטיושה, נוספו לה מספר מנועי רקטה נוספים
רק בדגמים מסוימים מנוע אחד נוסף

שיטת הפעולה: תחילה מוצתת הרקטה הראשונה אשר מעיפה את הטיל.
לבני יהרוג אתכם אחד אחד על ה"טיל" הזה שצץ משום מקום

בהמשך, ניצתת הרקטה השנייה וכך הלאה עד לגמר כל רקטות הדחף של הטיל
"כך הלאה" נגמר אחרי מנוע שני

למה התכוונת ב אב"כ = אטומי ביולוגי כימי. אולי התכוונת ל אבש"ר = אבק שריפה

ברצינות, כמו שכתבתי התכוונתי לרקטה עם רש"ק כימי.
כוונה הראשונית בפיתוח רקטות היתה להשתמש בהן כנשק לא קונבנציונלי פשוטו כמשמעו ולכן בהתחלה פותחה רקטה עם רש"ק כימי (1938) ורקטה עם רש"ק תבערה (זאת שעליה על פי שמועות היה מודפס ка&#1090 ורק לאחר מכן רקטה הקלאסית עם רש"ק נפץ רסס. בזמן המלחמה לא נעשה שימוש ברקטות כימיות כלל, בהתחלה בגלל שלא היתה תחמושת זמינה, ובהמשך מסיבות פוליטיות.

שלחתי לך הודעה בפרטי...

שלום IRIR
בעת עבודתי בתעש השתתפתי בצוות שפיתח את ה ר-240 הישראלי. זה היה מסע מרתק. ובעתיד אני מתכוון להעלות זאת בכתב. אך, כמיבן, הסיפור יפורסם לראשונה ב"תמיד תותחן".
רצ"ב דף שהכנתי על ר- 240 למוזיאון בתי האוסף.

בדף על ר-240 יש פרט שאינו נכון. ב 9 במרץ 1969 ירה גדוד מטל"ר 130 ולא 240.
IRIR שהיה שם ודאי יתקן אותי.

https://2007-uploaded.fresh.co.il/2...16/73276283.doc https://2007-uploaded.fresh.co.il/2...16/70073815.doc https://2007-uploaded.fresh.co.il/2...16/34424069.doc https://2007-uploaded.fresh.co.il/2...16/57514448.doc https://2007-uploaded.fresh.co.il/2...16/41709411.doc

לגבי ה 130 מ"מ . ב 9.03.69 אמנם ירתה סוללה. גדוד המטל"ר עדיין לא היה קיים. ביום זה השתתפו בקרב לאורך התעלה גם סוללות אחרות. אז הייתי בסוללת תומ"ת 155 מ"מ מגדוד 402. לגבי ה 107 מ"מ נגרר. בסוף מלחמת יום הכיפורים כשגדוד המטל"ר חזר לרמה, מצאנו יחידה אחת נגררת של ה 107 מ"מ . לקחנו אותה אבל לא הופעלה. בהזדמנות אעלה תמונה. לגבי פיתוח הרקטה 240 מ"מ של תע"ש. יהיה מענין לקרוא את הזכרונות

יתכן כי נפלה טעות תחת הגדרת המערכת כמערכת 122מ"מ?
אם אינני טועה מדובר ב 132 ...

ובעניין ה240 שהיו בשימוש צה"ל - האם פרט לרש"ק הנפיץ יוצרו רקטות שכאלה עם רש"ק זרחן?
בעניין ה 122 מ"מ - כשצה"ל השתמש בהן - האם נעשה שימוש במרעומים המקוריים שנלקחו שלל או שהן עברו התאמה למרעום צהל"י כל שהוא?
האם מרעום ה AR6 הנו מרעום קרבה צרפתי שהיה בשימוש בעבר בידי צה"ל?

תודה על המידע (וסליחה על השאלות הרבות - פשוט זו הזדמנות להעלותן כאן)......

לבני.

אנחנו ייצרנו רק ראשי נפיץ, כאשר השינוי היחיד לגבי הרוסיות היה המרעום, השתמשנו במרעום קיים וזה הצריך שינוי גיאומטרי ברש"ק.
לא ידוע לי על ראשי זרחן.
אנחנו עבדנו בטולרנסים יותר אפוצים מאשר הסובייטים. ולכן הרקטות שלנו היו יותר מדוייקות.
משקל ההודף אצל הסובייטים נע בין 19 ק"ג ל 23 ק"ג. כאשר מקלות ההודף נוסרו "בערך".
אצלנו המשקל נע בין 19.800 ק"ג לבין 20.200 ק"ג וכן הותאם משקל החנ"מ למשקל ההודף.
בנוסף לכך עברו חלקי המתכת איזון דינמי, דבר שהקנה להם יציבות באוויר.
בעקבות ייצור הרקטה הזאת הזמינה גרמניה אצלנו פיתוח של רקטה ארטילרית בקוטר 208 מ"מ. (הראשונה במערב). מהפיתוח הזה יצא ה"עברי". לצה"ל פיתחנו רקטה דור ב' "חביב" עם ראש מצרר.
עירא עפרון חייב את חייו וחיי גדודו ל"חביב" (קרב סולטן יעקב)
רצ"ב מאמר על ה"חביב"
https://2007-uploaded.fresh.co.il/2...17/62443143.doc

בספר על תע"ש : "מגן ורומח" מאת יוסף עברון

עזוב את ספריו של יוסף עברון. הכל סיפורי אלף לילה ולילה. לא היה לו אישור כניסה לגבעון.
אילו הם "סיפורי מה יפית".
בגלל אותה מדיניות קרסה תעש בשנת 1993 לאחר שהוצג מצג שוא לשר האוצר. ויחידת הסמך הפכה לחברה.
יחידות הקו עבדו כראוי, אך המטה היה אימפוטנטי בראשות ד"ר קומיסר שהיה מרצה למתמטיקה בטכניון, אבל גם מינוי פוליטי של ארנס.
וכך "ברחנו" לגימלאות בני 50 לאחר שהובטחה לנו גימלה מלאה.
וכך חולפת תהילת עולם.

ובעניין ה"חביב" - נראה לי שהשורה הזו שכתבת קיבלה משמעות גדולה בשנה האחרונה לאור לקחי המלחמה ....

..."בשנת 1991 הוחלט בחת"מ לפרק את גדוד "חביב", להפסיק את הרכישה של "חביב". ולרכוש מערכת טק"ק ארטילרי מתוצרת ארה"ב."

נראה לי כי ההרקטה 302 מ"מ הסורית, מהווה, בצורה כל שהיא, העתק של העברי. גם רקטה זו, כמו העברי, מצויידת ברש"ק הכולל עשרות אלפי כדוריות מתכת.

אלא שבמקרה של ה 302 מדובר דווקא על חיקוי/העתק של רקטת 302 מ"מ סינית בשם WS 1 .

רצ"ב צילומים מבסליק הפרטי שלי.
משגר 107 מ"מ (בית התותחן)



משגר 107 מ"מ - תוצרת צפון קוריאה - בתי האוסף



משגר 122 מ"מ BM-21 - בית התותחן


המשגר בבתי האוסף


קטיושה 130 מ"מ



קטיושה 240 מ"מ




משגר אפיסקופי לעברי



משגר אשל הירדן ל"חביב"



רכב שירות למשגר אפיסקופי

BM-11 הקוריאני ?

למרות שפעם אחת יריתי מהמשגר כמה רקטות, אני לא מצליח להיזכר בדגם הקוריאני. לגבי
BM11
הוא מופיע למשל באתר
http://www.fas.org/man/dod-101/sys/land/row/bm-11.htm
אבל שם הוא מתואר כ 2 שורות של 15, למרות שבתמונה שם מופיע כלי זהה לתמונה שאני שמתי.אחת הבעיות היא שהיו הרבה וריאציות ויצרנים

הנה עוד תמונה יותר מוצלחת של BM-11




יש לו מכסה מנוע עם 4 חורים בצד (די ייחודיים) ורואים גם צדיק הצה"לי.

מאיפה התמונה?

מאוסף התצלומים הלאומי.

עשיתי חיפוש פשוט על פי מפתח "שלום הגליל"

הבעיה אצלי כרגע שלא עולות לי תמונות משם:

http://www.gpo.gov.il/

שמת לב שהמשאית (הפלטפורמה) שונה
בדיוק כמו במשגר בבתי האוסף (שם הרכב הוא GMC)
כנראה שלא היה ייצור אחיד וכל ארגון השתמש בפלטפורמה שלו.
אולי זאת היא הגאוניות שבקטיושה - הפשטות ה"פרימיטיבית" שלה.
בקטיושה 240 מ"מ היה חלק מברזל יציקה אשר תפקידו היה להגן על הפיות שלא יסתמו ע"י ההודפים (6 צינורות הקפיים וצינור מרכזי) בסוף הבעירה. החלק נראה כמו מכסה לבור ביוב. ואכן את החלקים הללו עיבדנו בבית מלאכה בעזה (זול) כמכסה כנ"ל.
ההודפים שיצאו מתוך האקסטרוזיה נוסרו ע"י מסור גס ללא הקפדה על אורך, על משקל ועל צורת האזור המנוסר.
סימן טוב

אם מדובר כאן במשגר עבור ה 107 (הוא נראה לי יותר מתאים דווקא ל 122 הקצרות) אזי הרקטות אשר מונחות עליו לא מתאימות היות והן רקטות 122מ"מ מהדגם הקצר.

בהתאם לנתונים שלי - 107 (משגר כנ"ל בעל צינור בודד נמצא גם בבתי האוסף).
בשבת אקח קליבר ואבדוק את המשגר, אם טעיתי אתקן כאן ואתקן בבית התותחן. אך אם לא טעיתי. אז סוף פסוק.
טל"ח
סימן טוב

לבני

אכן צדקת - מטל"ר 122 מ"מ קצר.
טל"ח
סימן טוב

רצ"ב צילום טוב יותר של רכב השירות

בקשר ל BM13 יתכן שהטעות היא בבתי האוסף, המשגר הוא בוודאות 122 מ"מ
למחבלים לא היה 132 מ"מ

את הרקטות 122 מ"מ ירו כפי שמצאו אותן עד שנגמר המלאי.
בתעש עשינו נסיון לפתח רקטה ישראלית, ואפילו נסעו לדרום אפריקה לקבל אינפורמציה. אבל משרד הביטחון לא הזמין. במקום זה פיתחנו את ה LAR160 עבור מדינה באמריקה הלטינית.
אחרי מלחמת של"ג ביטל צה"ל את כל ההזמנות למטל"רים.

1. כניסה לעמדה

2. אש

כמה כלים ירו בו זמנית ?

אם אתה מתכוון במלחמות, הרבה פעמים ירינו מטחים של כל הגדוד כלומר 144 רקטות .