|
מחקר של מכון RUSI על המבצע לוב - הערכות, ביצוע והפקת לקחים
בתגובה להודעה מספר 1 שנכתבה על ידי FiReBall שמתחילה ב "המרד בלוב ומבצע "שחר האודיסאה" של ברית נאט"ו לעזרת המורדים"
אוסף מאמרים מעניינים הסוקרים את המלחמה באספקטים הצבאיים ומדיניים. אנקדוטות מעניינות
1. סד"כ מלא של כלל המדינות המעורבות
2. ההתערבות האווירית המהירה של נאט"ו (ובעיקר צרפת ובריטניה כמובילות) מרגע קבלת ההחלטה הייתה בעיקר בזכות העובדה שלא מעט כוחות כבר נפרסו באזור לטובת תרגיל גדול של ה RAF וחה"א הצרפתי - SOUTHERN MISTRAL - שהיה אמור להתקיים בין ה 15 וה 25 למרץ 2011.
3. ההתערבות האווירית הצילה את בנגזי מידי מרצחיו של קדאפי והמחברים מדגישים זאת בהשוואה לכשלון המערב להתערב בסוריה שהוביל להרס מוחלט של אדליב, חומס, דרעא וחלב.
4. כמות הטומהוקים ששיגרו הצוללות הבריטיות ביום הראשון למבצע הייתה זניחה יחסית (רק 3% מסך הטילים)
5. בשלבי תכנון המבצע היו דיונים האם לגיטמי לטרגט את קדאפי עצמו (מן הסתם השתעשעו ברעיון עריפה כמו ישראל ב 2006 וארה"ב ב 1991 ושוב ב 2003)
6. אחד המאמרים בודק את הסוגיה האם המבצע האווירי ברובו בלוב היה Effects-Based Operations (או EBO בקיצור), שוב דומה ללבנון, בוסניה וקוסובו. ראו כאן
EBO ceased to be predominantly an air-force concept, and was adopted almost universally on both sides of the Atlantic as the way to win. Coercive airpower in Kosovo had had not been as successful as intended because the targeting had not been precise enough nor, most importantly, had it related directly to the aim through appropriate military effect. Operation Unified Protector was based on the use of full-spectrum military capabilities, rather than ground-based counter-insurgency forces with air and maritime services in support. The success of a rapid, but restrained air-led military intervention has also put to rest many of the concerns that were raised about the use of air power by the disastrous Israeli campaign in Lebanon in 2006.
שיבו לב להדגשה RAPID BUT RESTRAINED. מדוע הם תופשים את 2006 ככשלון ישראלי?
Israel believed that their conflict could be resolved by air power alone, whereas the
NATO air campaign was fought against the regime’s forces in support of armed rebels. Ground was taken by the Free Libya Forces and NATO always stressed that the victory was due to them. Secondly, the Israeli campaign was (or was at least perceived to be)
very aggressive in terms of targeting civilian infrastructure, even if there were civilians in the vicinity. The NATO campaign on the other hand was conducted under very strict rules of engagement. Finally, Hizbullah had the upper hand in terms of the media campaign, which meant Israel was always seen as the overbearing aggressor. In Libya, Qadhafi quickly lost credibility with the international media and so NATO was portrayed as a liberator.
7. האם הבריטים היו מסוגלים להמשיך במבצע אם היה מתאריך מעבר ל 6 חודשים? מבחינת חה"א המלכותי הבעיה העיקרית טמונה בצי המתדלקים המיושן שלו, החיוני לתמיכה במבצע אווירי. הצי היה מבוסס (כפי שהוא גם היום) על עתיקות דוגמת ה VC-10 והטרייסטאר ובגלל יציאתו הצפויה של צי ה VC-10 משימוש ב 2013 החלה שחיקת הצי - אי איוש תקנים, צמצום הכשרות וכו'. כמו כן שעות הטיסה של המטוס היו מוגבלות בגלל בעיות תחזוקה ועייפות חומר. השורה התחתונה -
The real issue concerned the ability to refuel the Tornado and Typhoon aircraft. To sustain operations in Libya, the ageing VC-10 had to be used at a very high rate. However, at this point in its lifecycle, the VC-10 was not intended for use at such a tempo, and airworthiness became a real concern as a result. A related issue is that the VC-10 is due to retire by March/April 2013, as a result of the SDSR; this might seem like a long time away, but there is a planned gradual decline in its operational use, maintenance, training and exercising programmes, starting a few years beforehand. The impending retirement of the VC-10 and related redundancy notices meant that there was not an optimum level of expertise within the RAF, the design authority or industry for maintaining the aircraft, particularly as it was being used at such a tempo. This posed real challenges for both ensuring and assuring airworthiness throughout the duration of Operation Ellamy and had it continued beyond September, the challenge would have been even greater
מבחינת הצי הבריטי, הוא עבר שחיקה משמעותית בגודלו ב 30 השנים האחרונות שחלפו מאז מלחמת פוקלנד כך שהוא מחצית מוגדלו ב 1998 ורבע מגודלו ב 1982. מעבר לכך, לצי המצומצם כאמור יש מחויבויות גלובליות רבות המותחות את משאביו עד למקסימום האפשרי ובכלל זאת השייטת הבינלאומית נגד פירטיות בקרן אפריקה, הפטרול בדרום האטלנטי להגנת איי פוקלנד, הגנת הממלכה המאוחדת, תרגילי נאט"ו, אימונים ונוכחות במפרץ הפרסי ועוד. על מנת לתמוך במבצע נגד לוב ולאפשר סבב של ספינות הנמצאות בקו האש היה צורך לצמצם משמעותית את כל אלו.
In the maritime space, the government had already cut back on counter-piracy
operations, deterrent presence in the South Atlantic and domestic tasking. The
government may have had to scale back more of the UK’s standing maritime patrols
around the world if the operation had continued beyond September and direct
maritime replenishment to Ellamy itself would also have become more difficult
The navy has halved in size from its 1998 numbers. Despite the fact that a more capable generation of Royal Navy ships and submarines are entering service, a ship still cannot be in two places at once. While concepts such as splitting the RFTG show how
improving operational flexibility can help to bridge such gaps, questions must now exist as to how effectively the UK can meet standing commitments whilst also responding to international crises
8. כללי פתיחה באש ושוב ההבדלים בין לוב לקוסובו ולבנון
The Libya campaign was conducted throughout with very restrictive rules
of engagement, with a mandate to protect the population and minimise
collateral damage to the infrastructure in order to help the country back on
its feet after the cessation of violence. On the other hand, the 1999 NATO
operation in Kosovo, Allied Force, was conducted under rules of engagement
that were initially extremely restrictive, but were rapidly broadened to
include economic, communications and transportation targets in order to
demonstrate an escalation of force
9. מעורבות מדינות ערב - המבצע בלוב מסמל את ירידת קרנה של הליגה הערבית כגורם קבלת החלטות אפקטיבי (דבר שהחמיר עוד יותר עם התגברות מלחמת האזרחים בסוריה), את ירידת קרנה של מצרים (לפחות זמנית, עד לייצוב המצב תחת מורסי במחצית השנה האחרונה) ועליית קרנן של מדינות המפרץ הקטנות דוגמת קטאר ואיחוד האמירוית שתוך 30 שנה הפכו מנסיכויות איזוטריות למדינות רבות עוצמה, בעלות שאיפות להובלת העולם הערבי, אינטרסטים בכל המזרח התיכון, יכולות צבאיות מתקדמות ומגוונות ורצון להתערב גם בסכסוכים "לא להם" (דוגמת עזה, לבנון, סוריה וכמובן לוב)
The presence of UAE, Qatari and Jordanian aircraft was very important to the campaign. These nations operated alongside others with whom they had long-running partnering arrangements: the Qatar Emiri Air Force flew with the French Air Force; the Royal Jordanian Air Force with the RAF; and the United Arab Emirates Air Force with the USAF. Arab nations initially flew in pairs with their partner nations, but by June were fully integrated into the CAMEO packages and in some cases conducted their own missions. However, non-Alliance nations were reliant on their NATO partners for
some administrative and logistical arrangements as well as access to orders, instructions and procedures. The Royal Jordanian Air Force principally conducted no-fly zone missions while the Qatari Emiri Air Force and UAE Air Force also flew ground strikes. The UAE also conducted cruise-missile strikes using their Black Shaheeb systems.
10. פו"ש - שימו לב להסתמכות המוחלטת על "מטריית הפו"ש האמריקנית" מרמשטיין בגרמניה, על מנת לתאם מבצע צבאי בסדר גודל כזה (כוונה לתקיפות הימים הראשונים). המבצע נוהל על ידי גנרל 2 כוכבים, מפקד האוויריה של פיקוד אפריקה של צבא ארה"ב, שהוקם רק 3.5 שנים טרם המבצע ושמפקדו השני קרטר האם (גנרל צבא היבשה 4 כוכבים) נכנס לתפקידו ימים ספורים טרם המבצע. תכנית התקיפה הראשונית - למעשה 3 תוכניות מדורגות וממוקבלות בחלוקה טריטוריאלית ומשימתית על מנת שלא לסבך את בעלות הברית זו בזו.
Operation Odyssey Dawn was remarkably rapid both in its ramp up and execution. The number of forces required for Libya was challenging; Libya is twice as big as Afghanistan and 160 times as big as Kosovo. It was quickly clear that the initial strike would require US command-and-control and strike capability. The coalition coalesced around the NATO headquarters at Ramstein; AFRICOM ran the campaign through the 603rd Air and Space Operations Center (AOC) and made use of aircraft under the USAF Europe 617th AOC, as it did not have any combat air assets of its own.
Initially, France, the UK and the US set the plan together and de-conflicted three national operations. Major General Margaret Woodward at AFRICOM ran the Joint Force Air Component and the Air Tasking Order (ATO), but gave different target sets to different members. After a three-week planning period, while the politics of any air operation in Libya were still being discussed, the first day of operations saw the French dispatch aircraft to Benghazi. This was followed by over 100 Tomahawk cruise-missile strikes from US and UK naval assets; long-range Storm Shadow strikes from the UK and B-2 stealth bomber strikes from the US. The first twenty-four hour period is said to have destroyed twenty-two of the twenty-four fixed air-defence sites. On 20 March, US, UK, and French aircraft flew against more targets. Belgium, Canada, Denmark, Greece, Italy, Norway, Qatar and Spain also contributed aircraft within the first few days.
ככל מבצע רב לאומי, גם המבצע הזה היה מרובה שמות מקבילים ומבלבלים. שחר האודיסיאה הוא למעשה שמו של מבצע התקיפה הראשוני, לאחר מכן הפך המבצע ליוניפייד פרוטקטור - שם יותר פוליטיקלי קורקט הנדרש כדי לשמר דעת קהל וקואליציה רב לאומית. שוב הקבלה למלחמת נאט"ו הקודמת בקוסובו. שימו לב לשימוש המרובה בחמ"מ מגובה 20K רגל כדי למזער פגיעות מטק"א אל מול מזעור נזק היקפי.
Operation Unified Protector was conducted at a somewhat slower pace, in part because much of the fixed Libyan military command infrastructure had been destroyed during Operation Odyssey Dawn NATO forces only launched around forty to fifty combat sorties per day, compared with up to 1,000 strike sorties per day during the Kosovo campaign. Subsequently, air forces were stretched to cover the vast country, particularly with the French concentrating their efforts in the east on Brega and Benghazi and the rest of the coalition focusing in the west on Tripoli and Misrata.
. Advanced munitions, particularly low-collateral, inert and fused weapons such as Hellfire, Dual Mode Seeker Brimstone and Paveway IV were highly prized. They allowed extraordinary precision from aircraft operating at up to 20,000 feet. This was a significant leap forwards from Operation Allied Force over Kosovo which was the first operation to use GPS-guided munitions in large numbers.
14. העדר די משאבי מודיעין אווירי בזמן אמת - חולשה משמעותית של בעלות הברית, התלות הבריטית במטוסים האמורים לצאת משירות במסגרת הקיצוצים (בדומה למצב באפגניסטן) והשימוש המוגבר בכטב"מים כפיצוי חלקי אבל רק בשלהי המבצע - שימו לב לשימוש בפרדטורים איטלקיים...
Wide-area ground surveillance platforms such as the UK’s Sentinel R1 and US JSTARS proved vital in this regard. NATO’s ability to provide persistent layered surveillance dramatically improved as operations concentrated in the west of the country and then
on Tripoli as it allowed the ISTAR assets to remain stationary in one area for longer periods of time. An uplift in unmanned aerial vehicles (US and Italian Predators and French Harfangs) during August also helped. The lack of dedicated ISTAR assets was a particular hindrance given the difficulties in determining the two sides and certainly the limited number of combat air assets would have been more effective if more ISTAR had been available. All-weather capabilities are also much sought-after and air forces are also interested in the use of 3D imaging from sensors such as LIDAR which would improve target acquisition and battle-damage assessment. All-source intelligence was given a new slant in this campaign with the emergence of social media as a network tool and through interaction with the news media. Intelligence sharing remains an obstacle to future operations and integrating France is an urgent priority, particularly if the UK wishes the Anglo-French accord to be meaningful in the mid- to long-term.
SHORT WAR, LONG SHADOW The Political and Military Legacies of the 2011 Libya Campaign
http://www.rusi.org/downloads/assets/WHR_1-12.pdf
נערך לאחרונה ע"י strong1 בתאריך 05-01-2013 בשעה 00:22.
|
ראשי
צ'אט
19-03-2011, 23:22
....
:
מצב כלאיים
