11-10-2015, 07:54
|
מנהל
|
|
חבר מתאריך: 31.07.06
הודעות: 14,967
|
|
שאלה מורכבת
בתגובה להודעה מספר 1 שנכתבה על ידי עמי61 שמתחילה ב "תחילתה של התקוממות עממית נגד המדינה של ערביי ישראל ?"
מצד אחד, אין ספק שרואים מאז שנות השמונים עליה הדרגתית בהזדהות הלאומנית של הערבים בישראל, כולל דרישות מקצינות והולכות (ממדינת כל אזרחיה, דרך מדינת כל לאומיה, ועד מחוז בחליפות איסלמית) ועליה בפעילות האקטיבית נגד מדינת ישראל, מוסדותיה, ואזרחיה היהודיים.
מצד שני, לא בטוח עד כמה כל הנ"ל מייצג את רוב הערבים בישראל. כלומר, אין לי ספק שלרוב הערבים בישראל יש סנטימנט לאומני פלסטיני ברמה זו או אחרת ותחושות קיפוח והדרה (מוצדקות או לא מוצדקותׂ. אולם, להערכתי רובם גם מרגישים בד בבד אזרחים ישראליים וחלק אינטגרלי מהמדינה ובסך הכל לא מעוניינים בשינוי דראסטי של המצב הקיים.
אני יכול להעיד שבמסגרת העבודה שלי אני בא במגע עם הרבה מאוד אנשים מהמגזר, רובם צעירים. אני רואה אנשים שמדברים עברית שוטפת, חולקים עם הישראלים היהודים הרבה מאוד סממנים תרבותיים משותפים, ובסך הכל משתלבים יפה בסביבת הרוב היהודי. יש ביניהם אפילו כאלה שעשו שירות לאומי.
הם לא מצהירים על איזו נאמנות מיוחדת למדינת ישראל, ומן הסתם אינם ציונים גדולים, אך מצד שני הם "מצביעים ברגליים", כלומר, באורח החיים הם מלמדים על בחירה בהשתלבות וחיים במסגרת סטטוס קוו שבו אומנם הם בגדר מיעוט לאומי במדינת לאום (שסמליה וזהותה יהודיים) אך מקבלים זכויות אזרחיות מלאות ושוויון הזדמנויות מסוג שלא יכל להיות להם בשום מקום במזרח התיכון.
הניתוח שלי עשוי להסביר את הדואליות שבין דפוסי ההצבעה לכנסת (ייצוג רחב לרשימה המשותפת על עמדותיה הקיצוניות) ובין העובדה שבסופו של דבר מספר הערבים בישראל שלוקחים חלק פעיל בהתפרעויות ומעשי אלימות של השבועות האחרונים הוא זניח. למרות כל ההסתה שעומלים עליה אנשי התנועה האיסלמית והח"כים הערביים הם אל מצליחים להוציא לרחובות יותר מאלפים בודדים להפגנה, ובדרך כלל הרבה פחות מזה.
הבעיה כמובן היא שמספיקים בודדים על מנת לגרום לשיבוש החיים שלנו. די בכל שאחת או שניים ינסו לדקור ברחוב או יזרקו אבנים בוואדי ערא בשביל שתושבי הצפון יחששו ליסוע למרכז הארץ.
וזה קרה גם לי בסוף השבוע הזה. אישתי הטילה וטו על נסיעה לקרובים במרכז. התקוממתי אבל קשה להתווכח כשדורשים ממך לא להיות "גיבור" (ממש צריך גבורה כדי לנהוג בוואדי ערא...) על חשבון האפשרות שהילדות הקטנות שלך יחטפו אבן.
|