22-04-2012, 12:39
|
 |
|
|
חבר מתאריך: 24.06.02
הודעות: 80,052
|
|
|
והשיר עליו מבוסס הפרוייקט
"הו לעזאזל"
מילים: שלמה ארצי ובועז ארד
לחן: שלמה ארצי
שניר מתנדנד על הכסא, המבט שלו תקוע לי בכתף,
ממטעי התפוחים של ג´זין הרחוקה עולה ריח של פריחות, ריח של כיף,
שני ניילונים חובטים זה בזה על גדרות התיל,
קשה לתאר תחושה כזאת, מין פחד בעיניים.
על גבעה רחוקה במזרח מנצנצים אורות בתים קטנים,
צרור איטי של מקלע רחוק עובר פתאום דרך העצים, דרך האבנים,
"עוד מעט נחטוף" אומר שניר "מהאוייב הלא נראה,
עוד מעט נהפוך לשיר, עוד מעט אולי כבר לא נהיה".
כי קשה להמחיש את הידיעה שבכל רגע מישהו יכול לבוא עד אלינו ולחזבל
לנו את הגרונות החשופים שלנו, הו לעזאזל
"יורים עלינו" שניר אומר באינטואציה של אדיש,
שניר רק בן עשרים ומשהו,
"יורים עלינו מכיוון הכביש, מכיוון הכפר, מכיוון העיר,
מכיוון כוחות האום כולתום"
"תשיב אש" אומרים כולם והוא יורה ומביט לכיוון הצרור המתרחק בערפל
ואחר כך מתיישב על הכסא של העולם, הו לעזאזל
כי קשה...
וככה באותו לילה יורים מכל הכיוונים, ואש מתערבבת בתוך אש,
וככה באותו לילה שיר של אהבה, של אחד שבטח התייאש,
וככה באותו לילה, שניר מרגיש כמו זונה בתוך ערפל,
וככה באותו לילה, עד היתכנסות הכוכבים, עד אור ראשון, עד הו לעזאזל...
שניר ושני מילאומניקים מרושלים מתנדנדים על הכסאות המרופטים,
לילה בלבנון 1998...
וזה כמעט כל הסיפור,
רק שלמחרת בידיעה קצרה בעיתון של הבוקר ניתקל:
אש נורתה על כוחותינו מדרום לג'זין וכוחותינו השיבו אש
הו לעזאזל...
הו לעזאזל, הו לעזאזל, הו לעזאזל...
 לזכרם של חללי מערכות ישראל ונפגעי פעולות האיבה
_____________________________________
|
ראשי
מצב כלאיים
