מצטערת ליפול עליכם ככה, ועוד בצאת יום כיפור, פשוט ככל שאני חושבת על זה יותר, אני מבינה שאם אני לא אספר את זה למישהו אני אתפוצץ.

אבא שלי חושב שאני כשלון. הוא בטוח בזה.
שעתיים לפני צאת יום כיפור ישבנו אמא שלי, אבא שלי ואני בחצר, באוויר הפתוח... רגועים לגמריי...
פתאום אמא התחילה לשאול כמה חברות התגייסו, ואם כולן או הרוב הגדול מביניהן כבר בצבא. התחלנו לדבר על זה שכל החברות הממש טובות שלי כבר משרתות בצבא ושממש בקרוב עוד כמה מהחברות שלי מצטרפות לצה"ל.
אבא אמר פתאום שאני הייתי אמורה להיות חיילת אם לא הייתי מנסה להתקבל לכל מיני תפקידים בצבא. ואז אמא ואני אמרנו לו שזה לא קשור ואת הצו גיוס שלי קיבלתי עוד לפני כל המבחנים, לפני הכל.
כבר במשפט הראשון שלו הרגשתי כאילו הוא שופט אותי, שונאת כשהוא שופט אותי כשמהחיים שלו הוא הפיק הכל רק בגלל מזל ופרוטקציות. לא רוצה להיות כזה אדם.
אמא פתאום אמרה שהיא לא מבינה למה לא קיבלו אותי ושבעצם אנחנו לא יודעים כי אף פעם לא פירטו במכתבים למה לא התקבלתי. ואז ניסיתי להסביר לה למה לא התקבלתי למכינה, אמרתי שלא הבנתי את הקשר של המבחנים למה שאני אמורה לעשות בצבא. אבא שמע את זה ומיד התפוצץ, החליט שלא נתתי מעצמי מספיק. שזילזלתי בהכל. אמר: "זה היה העתיד שלה, הכל היה יכול להיות ורוד בשבילה, אבל היא לא התיחסה". דיבר אל אמא כאילו אני לא שם בכלל. זה הרס אותי, זה הורס אותי כל פעם מחדש. מי הוא שישפוט ילדה בת 17, רגישה ברמות שאי אפשר להעלות על הדעת ויגיד שהיא לא התקבלה כי היא לא ניסתה מספיק וכי היא זלזלה. שונאת אותו על זה.
הוא אמר גם שזה מה שיוצא במשפחה שלנו, גם אחי הבכור וגם אני. אמר שכל מה שאנחנו מתחילים אנחנו עוזבים באמצע ושלא אכפת לנו מכלום. שכל מה שהוא עשה בשבילנו ירד לטימיון, שכל הכסף שהשקיע נזרק לזבל. אבל אני יודעת שזה לא ככה ושלא ניסיתי להזיק. אבל למה הוא לא יודע את זה? ולמה הוא חושב שאני כזאת כישלון? ולמה הוא מצליח לשכנע אותי שאני באמת כישלון?? למה?
הוא אמר שאחי הגדול, לא הבכור, לפחות עשה משהו בחיים שלו. שהוא סיים י"ג לפחות. אבל תעודת בגרות מלאה אין לו. עבודה מסודרת אין לו. הוא מתבטל כל החיים שלו והוא כבר בן 26. ככה אבא שלי רוצה שאני אהיה?? כזאת?? זה הצלחה? זה לעשות משהו בחיים שלך? לפחות לי היו שאיפות. לפחות יש לי שאיפות. אבל לאבא שלי זה לא מספיק, למה זה לא מספיק לו?

ואני חושבת ואני לא מבינה. אני חושבת שעשיתי כל מה שיכולתי כדי להתקבל, ואני חושבת שמבחינתי עדיף לקבל את זה ולא לבכות בגלל זה, ואני חושבת שאבא שלי מזלזל בי וחושב שאני כשלון, אבל אני לא מבינה למה? אני כולה בת 18, עוד מעט מתגייסת. כמה כבר דברים בחיים שלי יכולתי לסיים בצורת כישלון?
יש לי בגרות מלאה עם ציונים בשמיים, אני עושה כל דבר בצורה הכי טובה שאפשר, ובגלל שלא קיבלו אותי לעתודה ואני לא לומדת עכשיו, אני כישלון. אני כישלון. אני כישלון!!!
כל העולם מצפה ממני דברים שאני לא חושבת שאני מסוגלת לעשות. או שאולי אני יכולה לעשות אותם אבל אני לא מצליחה בגלל כל הלחץ שנתון עליי מכל העולם. עוד לפני שהתקבלתי לכל מקום כבר אבא שלי דאג לספר לכל העולם שהבת שלו התקבלה לבית ספר של מחוננים, ושהיא סיימה בהצטיינות (עוד לפני שנגמרה השנה!!!), ושהתקבלתי לעתודה (עוד לפני שהתקבלתי!!!).
אני שואלת את עצמי אם אני באמת כזה כישלון או שאני לא מצליחה בכלום בגלל כל הציפיות שיש מעליי. וכמה שאני חושבת על זה יותר, אני מרגישה כישלון גדול בגיל 18 עוד לפני שהתחלתי את החיים האמיתיים, והכל תודות לאבא שלי. תודה אבא.

אז למה הוא נתן לאמא שלי ללדת אותי? ולמה אין לי אומץ להתאבד ולסיים עם החיים האלה?

גאון מי שהמציא את השוקו!!

זה לא שחסר לך "אומץ" להתאבד,אלא חסרה לך מחלה נפשית לעשות את זה... אף בן אדם שפוי לא יכול לעשות כזה דבר...
ובקשר לאבא שלך:לכולם קורה לפחות פעם אחת שבה איד ההורים,או שניהם מרגישים אכזבה,לאו דווקא ממך,אלא מהתרחשות החיים,הם מרגישים אכזבה בגלל העובדה,שאם הכל היה בידיהם אז לילדיהם היה קורה רק טוב,אבל בגלל שקשה להביע בדיוק מה שאתה מתכוון אליו,אז יוצא ש"כאילו" הוא מאוכזב ממך...
ובכלל,ההורים לא שופטים אובייקטיבית את ילדיהם,הם תמיד מרגישים שהילד שלהם חייב להיות הכי טוב,הכי חזק... ובגלל זה כשלא תמיד הילד שלהם מצליח במשהו,ההורים מרגישים דווקא אשמה כלפי עצמם,כאילו בגללם משהו לא הצליח...

"המצאת הבירה היא ההישג הגדול ביותר של האנושות. יכול להיות שהמצאת הגלגל חשובה גם כן, אבל הגלגל לא הולך טוב כל כך עם פיצה".

הוא ממש מאשים אותי שלא עשיתי מספיק. ואני מבינה לגמריי שאולי אני אכזבה גדולה, אבל להגיד לי את זה יותר מ800 פעם זה לא יעזור, רק יחמיר את המצב. וזה מה שהואדואג להזכיר לי בערך כל פעם שהוא רואה אותי. ואני שונאת אותו על זה.

גאון מי שהמציא את השוקו!!

ולהגיד לו שאת פשוט לא מוכנה שידברו אלייך ככה...
קשה לי להאמין שאם תגידי לו את זה בפנים הוא יוכל להתחמק מזה...

"המצאת הבירה היא ההישג הגדול ביותר של האנושות. יכול להיות שהמצאת הגלגל חשובה גם כן, אבל הגלגל לא הולך טוב כל כך עם פיצה".

קודם כל, לא שווה לאבד את החיים בשביל אף אחד, יש די ויותר דברים ויצורים שרוצים להרוג אותנו.
דבר שני, בולשיט, את לא כישלון ולא נעליים, ואל תתני לאף אחד לשכנע אותך אחרת.
עם כל הכבוד לאבא, את צריכה לתפוס אותו לשיחה רצינית, ולהבהיר לו שאת מאד פגוע מהיחס המזלזל שלו,
ושהוא צריך לעדן את התגובות שלו. ואם זה לא עוזר, פשוט חבל עליו, כי אנשים שלא שומרים על קשר טוב עם הילדים שלהם, נשארים בודדים בסוף.

הנה דוגמא.
היה ילד אחד באילת, הוא עלה ארצה בגיל חמש עם משפחתו, ולא ידע עברית אפילו.
הוא לא היה בולט במיוחד, אבל עברו השנים, הוא התגייס לצבא, צבר הישגים , והיום הוא שר הביטחון של מדינת ישראל.

קיצר, הבנאדם הוא זה שעושה את עתידו, לא נקודת ההתחלה שלו, ולא מה אנשים אומרים עליו.
בהצלחה...
Hilon.

זאת הדרך שלו לגרום לך לשאוף ליותר. מה לעשות, והדרך שלו פשוט גרועה ופוגעת בך.
במקום לחשוב שאת כישלון (ולחשוב שזה מה שאבא שלך חושב), תשבי איתו ותסבירי לו שהצורה שבה הוא אומר את הדברים פוגעת בך.
אולי הציפיות שלו ממך באמת גבוהות מדי, אבל מה זה משנה לך? את יודעת מה את רוצה בחיים? את יודעת מה השאיפות שלך? תממשי אותן. גם אם אבא שלך לא יאהב את הדרך שתבחרי בה, הוא יתמוך בך בדרכו שלו.
הורים לרוב מדברים מהניסיון שהם צברו בחייהם, ולא תמיד הם נראים צודקים בעינינו. כי שאנחנו בשיא ההתלהבות, קשה לנו לקבל מישהו שמצנן את זה.
אני בטוח שאם תשבי ותדברי איתו, את תגלי שהוא מאוד גאה בך, וממש, אבל ממש לא חושב שאת כישלון.

הוא עשה טעות. הוא "רתם את העגלה - לפני הסוסים".
את אמרת את זה בעצמך. הוא סיפר לכולם שאת מצטיינת, התקבלת לעתודה והולכלת להיות חיילת - עוד לפני שמשהו מהדברים האלה קרה בשטח.

וברגע שזה לא קרה?

את מי הוא יאשים?

את עצמו?

כנראה, שלפי החשיבה שלו - התשובה היא שלילית. הוא יאשים אותך. הוא כבר סיפר לכולם - ועכשיו "הרסת" לו. הוא יצא לא אמין, בלשון המעטה. אז במקום לראות את עצמו כאיש ששגה - הוא מעדיף באופציה היותר נוחה. לראות אותך כאשמה.

הוא שונא אותך. ולא מזלזל בך. הוא מתוסכל. ועצבני. אבל במקום לעשות ביקורת עצמית - הוא מוציא את עלייך. המוצא הקל והפשוט.

בתור זקן החבורה פה (כמו שמכנים אותי פה ) ובתור אחד שבקרוב יהיה אבא גם לבת
אני יכול להגיד לך כמה דברים:
1. הילדים לא מגיעים עם ספר הוראות כך שלהורים נשאר רק לנסות ולקוות לטוב ומן הסתם שהם יעשו טעויות שאני בטוח שעל חלקם הם היו מאוד רוצים לחזור אחורה ולתקן זאת. לכן להתלהב מהבת הגאונה ולאחר מכן שזה לא קורה להתאכזב ולהתעצבן עליה זה אחת מהשיטות שלו שהוא חושב ואולי לא חושב מספיק שאולי יעבדו
2. אני גם בעד שתתפסי אותו לשיחה ותסבירי לו מה את מרגישה ולהבהיר לו שהדרך הזאת רק גורמת ההיפך אם זה לא עוזר תנסי לרתום את אמא שלך לזה שהיא תסביר לו את מה שאת לא מצליחה. מניסיון אני יכול להגיד לך (כי הסיפור שלך הזכיר לי אותי אחרי צבא) שגם לי היה בזמנו מצב לא נעים עם ההורים שלי ובעיקר עם אבא שלי שלא הצלחתי להחזיק בעבודה הרבה זמן ואז הוא דרש כל מיני דברים כמו לוח זמנים או תוכנית איך אני הולך להשיג משהו ומבחינתו זה היה הדרך שלדעתו הייתי יוצא מהבוץ אבל זה לא התאים לי וגם פגע בי כי הרגשתי כאילו אני עובד אצלו וחייב לו דברים (ונכון שאנחנו חייבים המון להורים שלנו אבל זאת לא הדרך להחזיר ושאתה מרגיש שאתה עובד אצל ההורים שלך זה סימן לא טוב) אז כתבתי לו מכתב ולאחר מכן היה לנו שיחה וזה הסתדר כך שאני מקווה מאוד שגם אצלך זה יהיה אותו הדבר
3. אל תתני לאף אחד לערער על האמון שאת מאמינה בעצמך ברגע שתתחילי לחשוב שאת כשלון את תתחילי להיות כזאת כי כל המוטיביציה תרד וההשקעה לכן לא משנה מי אומר לך כל עוד את מאמינה בעצמך תגיעי רחוק ולפעמים צריך לשים פס על מה שאומרים לך וכשזה מגיע ממקום כל כך קרוב כמו הורים , משפחה ואף בן זוג צריך לתפוס אותם לשיחה ולהבהיר להם שהדרך שלהם רק עושה ההפך
4. דבר אחרון בקשר למה שכתב אליאור ואני מסכים איתו בהחלט ההתקפה פה על אביך לא מתאימה וחסרת טקט לחלוטין אם כל הכבוד לזה שהוא פגע בך וקוטל אותך הוא עדיין אביך ולכל מי שהגיב זה אבא שלה ויש לכבד זאת, זה לא חבר או חברה שעשו לה רע ואפשר לקטול אותם חופשי הורים זה משהו אחר אז להבא להרגע אם ההתלהטות הזאת

אני מניח שהשורה האחרונה נכתבה בגלל ייאוש וכעס ולכן אני מניח שלא התכוונת למה שכתבת
כמו שאמרו פה רבים את אוצר של בן אדם ותמיד תזכרי זאת
נשמח לשמוע עדכונים ואני פה לרשותך בכל דרך שתבחרי
שלך
ארז

שלכם,
The CHARM one

מנהל פורום "מה שבלב"

כלל התגובות שהכילו בתוכן ביטויי גנאי/זלזול וכיו"ב - נמחקו לאלתר .
רבותי, בפורום אנחנו דוגלים בכבוד, בין אם זה אחד כלפי השני ובין אם זה ככלל .
אם הגולשת נסערת או לאו, מדובר על אביה ואסור לנו לשפוט אותו או "להוסיף שמן למדורה" .

צריך לזכור שאפשר למצוא דרך הולמת להעביר כל מסר שברצוננו להעביר ולחשוב היטב על האדם שקורא את הודעתך מעבר למסך והינו בעל אמוציות, -כיצד הדבר משתמע בעיניו ?
אני מקווה שהנכם מגלים הבנה כלפי האווירה שאנו מנסים לשמר ושתאמצו לכם אותה בהמשך .

בברכת יום טוב ושבת שלום,
רחלי .

"Beauty is in the eye of the beholder..."

איך שאני בא לכתוב לך את ההודעה, אבא שלי מגיע ומנתק לי את המודם...וכל זאת בגלל
שאחותי כל היום באייסיקיו ולא עושה משהו עם החיים שלה(לעזאזל היא בקושי בת 13...)...
מכן התחיל ויכוח שאני שואל אותו למה הוא לוקח משהו ממני שאני בכלל לא קשור לזה, וזה התדרדר
למליון ואחת דברים אחרים... אני האשמתי אותו בכל הדברים שהוא תמיד מאשים אותי בהם והוא
בעצם לא שם לב שהוא גם עושה אותם... התעצבנתי עליו על זה שהוא משגע אותי יותר מדיי שאני
לא עושה משהו בחיים שלי(שזו שטות גמורה...), הוא כעס עליי למה אני עד שלוש בלילה במחשב, למה
לעזאזל הוא חושב שהוא יכול להעיר לי על זה?! אני בן 18 ולא ילד בן 5... מה שהוא לא יעשה הוא כבר
לא יצליח לשנות את החינווך שלי!
כמוך גם אני רציתי ללכת לעתודה ונרשמתי לאונברסיטאות והכל אבל בסוף בעקבות שיחה עם מישהו
החלטתי שאני יורד מהרעיון ואז אבא שלי התחיל לשגע אותי... אבל דווקא כאן הוא יד ממני מהר
בסוף אמרתי שאין לי מה לחפש בבית המ***ן הזה ולא בא לי לגור כאן... והלכתי לעבודה.

אז קודם כל, אני משתתף בצערך. גם לי יש אבא שחושב שאני לא יוצלח(וגם שאר האחים), אבל לא נורא,
למדתי לחיות עם זה... אמא שלי היא ממש ניגוד לאבא שלי בנושא הזה, היא חושבת שכל הילדים שלה
הם עילויים ומוצלחים ותמיד משוויצה בנו ליד אנשים ככה שכך או כך נוצא באלנס...

אז לצערי(ולצערך) אני אומר לך - אי אפשר לשנות אבא, וכן הוא ישאר. מה שעלייך לעשות הוא ללמוד להתעלם
ולהתווכח איתו על כל דבר שאת חושבת שהוא לא צודק. תוכיחי לו דברים ואל תדברי סתם באוויר,
אל תכנעי לו. ושלא ישכנעו אותך שבגלל שהוא אבא שלך אתה צריכה להקשיב לו. אבא הוא אבא
רק כשהו מתנהג כמו אבא נורמלי.
תשפכי לפניו את הלב שלך תוך כדיי צעקות ועצבים, זה דיי עוזר ופורק המון מתחים...

אז כל מה שנאשר לי לאחל לך הא שתמצאי מנוחה מכל מה שקורה לך

עכשיו, לפני שחצי מהפורום מתחיל לזעוק חמאס וכתוב שאני סתם מקשקש.... בבקשה, תדברו מנסיון.
אני גדלתי עם אבא ק.ג.ב שתמי רצה לדעת מה קורה איתי ובנוסף לזאת גם היה עיוור למעשים שלו.
הוא היה מעיר לה על דברים שהוא היה עושה...


יום טוב לכם
אם יש שגיאות כתיב בהודעה או חוסר בניקוד, אני מתנצל. אין לי כוח לעבור על ההודעה

כל בנות ה13-16 עושות את זה היום.
עד שמתחילים להם הלימודים הרציניים ואז הן עוזבות קצת את המחשב.

זאת הטענה העלובה של אבא שלי לא שלי...

לא כל דבר שאומרים צריך להתייחס. צריך לשמוע, לשקול, למדוד את זה במידות שלך, ואז להחליט בהתאם.

ביג דיל.... אם הוא אומר- זה עוד כלום.
אם זרים יגידו לך את זה- או! כאן צריך לעשות בדק בית. עד אז- תנשמי חופשי.

לא קראתי את כל התגובות
אבל כפי שכבר ציינו פה, זה לא שהוא מאוכזב ממך , אלא שהוא היה רגיל כל השנים לצפות ממך למשהו ,
וכנראה שבלב הוא ציפה שתתקבלי לעתודה , ולכן הוא כאילו "מאוכזב" ממך .
אני נתון במצב די דומה.
גם אני בידיוק סיימתי י"ב, והלכתי לעתודה בת"א.
אך לא התקבלתי למקצוע שרציתי, ובמקום שרציתי (רציתי בטכניון , הנדסת מחשבים , קיבלתי מדעי המחשב בת"א) .
קיצר, למרות שאף אחד לא יכול להגיד שזו לא הצלחה, כי זו הצלחה בכל קנה מידה ,
אבא שלי גם התחיל כזה : "לא התקבלת לזה כי לא השקעת בבגרויות" , "אתה לא לומד מספיק"
וכהנה וכהנה תירוצים ושטויות.
קיצר, השטויות שלו נמשכות כבר שנים , ואין לי על מה להצטער. לכן , הכי פשוט והכי יעיל זה פשוט להדחיק את זה. הוא חושב שאני כישלון? שיחשוב. מזיז לי ת'****.
אל תתעמתי איתו על זה, כי הוא לא ישנה את דעותיו , הוא יחשוב אותו דבר , רק שהוא ייזהר להגיד את זה לידך , וזאת לא המטרה שלך.

בכל מקרה, כל עוד את לא מרגישה בעצמך שאת כישלון , אז את לא.
ולהפך , אם הוא אומר לך שאת כישלון , תוכיחי לו אחרת , נסי להתקבל לתפקיד פצצה בצבא, נסי לעשות הרבה כסף בחיים , נסי לבנות משפחה ובית למופת , זאת הדרך היחידה.

תהיי מי שאת ,אל תנסי להיות מה שההורים שלך רוצים... (וגם אל תתיחסי לטענות כמו נכשלת)

הם לא חיים את החיים שלך
הם לא יודעים מה עובר עליך בכול רגע ורגע
הם לא יכולים לנחש כמה קשה להיות נער (שניסה להתקבל למשהו ולא הצליח )

ולא את לא כישלון בחיים אל תחשבי ככה אני לא מכיר אותך אבל כול עוד את חייה תאמיני שיש בך משהו
אף בן אדם בעולם הזה לא כישלון , עזבי מה שאחרים אומרים
תהיי הצלחה של עצמך תחיי את החיים שלך כמו שאת רוצה ואל תתני לאף אדם לשנות לך אותם
(למרות ששהורים לוחצים אפשר להשתחרר מזה בדרך מסויימת)

אני יכול להגיד שהורים זה לא דבר קל (למרות שיש לי הורים מדהימים שאני אוהב ומעריך) גם איתם אפשר לריב ולהפיגע מהם ואפילו להשתגע . מה לעשות רוב ההורים (*רוב*) מנסים להגן עלינו או על העתיד שלנו (הילדים שלהם) הם רוצים שיהיו לנו חיים קלים יותר ממה שהיה להם

אני לא ייכנס ללמה הוא חושב שאת ככה כי אני לא ממש יכול להיכנס לראש שלו וכו (למרות כל ההשערות שאנשים הגיבו כאן)

אבל בכללי .... אל תיתני לדבר כזה להשפיע עליך.. את מי שאת, את לא כישלון

אם יצאתי מפוקוס או שאיבדתי את העמדה שלי ... ככה זה יש לי הפרעות קשב וריכוז :\ (או באנגלית A.D.H.D )

שלמדתי על בשרי, מניסיוני הדל (ס"ה שנה מתחתיך).
תמיד תיהי בשקט, אל תספרי לכולם, אחרי זה אנשים מסתכלים ומקנאים, ועושים דברים כדי להכשיל.
חוצמזה, אם לא תספרי לאנשים על מה שאת מתכוונת לעשות, ככה האכזבה שלהם ממך תיהי מועטה, תבואי בתחושה כאילו אין לך מה להפסיד וככה תצאי בצורה מכובדת מהכישלון, ולא בהרגשה שאיכזבת אנשים (בגלל הציפיות שלהם ממך).
בהצלחה בהמשך!

[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://random.thecrow.co.il/?Page=Show&ID=5871&.jpg]

היי אני חדש פה... אממ זהו

קראתי את מה שרשמת ופשוט את צריכה להבין שגודל הצפייה כגודל האכזבה....
אם אבא שלך באמת היה רואה בך ככישלון הוא לא היה רץ לספר לכולם כמה נפלאה הבת שלו, נכון?
הוא התאכזב כי עכשיו הוא לא יכול לממש את המילים שלו לפני החברים שלו.

תחשבי על זה ככה... למה שאדם שיש לו בת תותחית בעניין הציונים והיא עוד מעט הולכת לצבא, למה שאדם כזה לא יתגע בבת שלו אלא יראה בה ככישלון...
אני ממש לא יכול לחשוב על סיבה טובה מספיק.

אבא שלך לא רואה אותך ככישלון, הוא רואה בו כאדם שציפה ליותר מידי אבל נכשל אז הוא לא רוצה להיראות חלש לפני הילדים שלו כי אם אני הייתי אבא לא הייתי רוצה להראות לילדים שלי ברגע של חולשה שאפשר לפגוע בי ולהוריד אותי לקרשים.
אבא שלך כפי שאת מתארת אותו הוא בן-אדם קשוח שיש לו המון שאיפות וציפיות מהילדים שלו ומעצמו כאבא.

יש לך כמה אופציות: להתייחס לדברים שלו ברצינות.
לא להתייחס ולהראות לו שהוא טועה ובגדול או פשוט להמשיך לחיות כאילו לא קרה כלום.
אני אישית מעדיף את האופציה השנייה... תראי לו שאת לא אחד מהשכונה, תראי לו שאת איכותית ושכל הציפיות שלו ממך לא יזרקו הצידה, תראי לו שאת מסוגלת לכל דבר ותאמיני לי שהוא שהוא ירגיש מאוד גאה בבת שלו, למרות שלפי ההרגשה שלי הוא כבר גאה מאוד בך.

בהצלחה

זה קורה ההורים לא בדיוק לא עוברים קורס הם יוצאים לפעמים הכי רעים בעולם לא יודע אם לטובתנו או שהם חושבים שזה לטובתנו

את צריכה להבין שאת לא אני שלי החיים לא חייכו ואין לי גם מי שיגרום לי להבין כמה אני מיוחד
את מיוחדת בפני עצמך אל תערכי את עצמך בגלל ההורים שלא מעריכים אותך זה לא סוף העולם זה התחלה של חיים חדשים

שדי קשה לי להגיד כי אני יכול לשער מה יהיו ההשלכות של מה שאני הולך להגיד אבל לי יש מוטו בחיים וזה ש לא להשים על אפאחד אז יגידו מה שיגידו על מה שאני הולך להגיד אני אומר מראש מה שיגידו (לרעה) זה לא יעניין אותי זהו

נכון שזה ארוך אבל בבקשה קטנה עם הצמה תיקראי את זה זה יעזור לך מאוד


אני עכשיו בן 14 וחצי מגיל 9-10 בערך אני זוכר שאמא שלי הייתה מרביצה לי(ההורים שלי התגרשו כשהייתי בן 6) ובהתחלה לא התייחסתי כ"כ עד גיל 12 ככה שאמרתי לעצמי מספיק (ושאני אומר מכות זה מכות רציני הטחות על הקיר וכאלה בעיקר על זה שאני לא מצליח בלימודים וכי אני מתחצף אליה ואל אנשים אחרים ומתחצף אחושילינג) ולאט לאט הייתי מנסה להחזיר לה אבל אין אי אפשר זה אמא שלך תוך כדי שהיא מרביצה לך ואתה מנסה להחזיר אתה מסתכל לה בפנים ואומר "הי זה אמא שלי ואני מרביץ לה"?!
אז איזה יום אחד נפגשנו כל החברה ואחת אמרה שהיא לא יכולה לחזור הבית כי היא רבה עם אמא שלה והיא הרביצה לה (בסוף היא ישנה אצל חבר שלי) בקיצור איזה ידיד שלי אמר לה שאמא של חבר שלו היתה מרביצה לו עד שיום אחד הוא הגיש תלונה פתח לה תיק ואחרי יומיים סגר אותו אמא שלו ראתה שיש לו אומץ ומאז הם חיים בכיף.
גמני עשיתי ככה וזה באמת נכון אמא שלי לא הרביצה לי ברמת העיקרון מה שהפריע לי במכות שהיא נתנה לי זה שלא יכלתי להביא חברים הביתה.....

מה שאני בא להגיד לך זה שאחרי כללללללללללללללללללללללללללללללללללללללללללללללללל ללללללללללללללללללללללל
לללללללללללללללללללללללללללללללללללללללללללללללללל ללללללללללללללללל
זה
אני אפילו לא חלמתי על להתאבד יודעת מה?עזבי התאבדות סמים אני בחיים לא נגעתי לא בסיגריות ולא בנרגילות ואיזה חיים היו לי? הורים שהתגרשו בגיל 6 אמא שהרביצה לי בסביבות ה5 שנים ואבא שלי התחתן עם אחת לא מי יודע מה.... וביום רביעי בבוקר(ליפני שבוע) חברה שלי שאהבתי אותה כמו דבש לתפוח אהבתי אותה אומרת לי שהיא רוצה להפסיק את הקשר בקיצר עלי נאמר "החיים בזבל" ואפילו לא חשבתי להתאבד כל פעם שהיא הרביצה לי הייתי או נכנס לחדר ושומע שירים או בורח מהבית(שזה לא רלוונטי למקרה שלך..) אבל בואי אני ייתן לך עצות מהחיים שלי אישית ומניסיון עם זה:

א': כל פעם שאת מדוכאת (בגלל שאבא שלך אמר לך משו או כל סיבה שהיא בעולם) תלכי תשמעי מוזיקה ותצאי לנשום אוויר(עם מוזיקה..) בחוץ, לא לברוח רק לטייל 10 דק' רבע שעה תאמיני לי שזה עוזר

ב': תדברי עם מישהו\מישהי (עדיף מהמין השני) שאת מתה עליו (אם יש לך חבר אז איתו אם יש ידיד שאת קשורה אילו בן דוד מישו שאת קשורה אילו והוא אלייך אבל לא מהמשפחה הקרובה) שתשפכי אצלו מה שעל ליבך אני הייתי מדבר עם חברה שלי ומייד אחרי זה הייתי קם עם חייוך על הפנים....

ג': תילמדי להשים על כולם זיין לא להתבייש מכלום ואם אבא שלך מתחיל להגיד לך משו שנשמע לך כמו ירידה תיקטעי אותו באמצע ותגידי לו "אבא אם אתה הולך לרדת עלי עדיף שתשתוק" זה בעדינות את יכולה ללכת באמצע שהוא מדבר או משו כזה שייפגע בו באותה מידה שהוא פוגע בך

ד': בשום פנים ואופן אל תחשבי לא על לברוח לסמים או על התאבדות משניהם ייצא לך רק רק רק ואני יחזור שוב אם לא הבנת רק רק אך ורק רע! לא טוב רע (ואני בכוונה מדגיש שתביני כמה לא כדאי לך להיכנס לסמים או לחשוב על התאבדות)


זהו עם העצות עכשיו יש לי עוד עצה אבל לא מהחיים הפרטיים:
את תמיד יכולה לצאת לטיול לחו"ל (רק לא הודו כי זה חרא מקום הרבה חזרו משם ליפני 5-9 שנים ועד היום הם בביה"ח למשוגעים) לשבוע שבועיים(לכי לסבתא תגידי לה שאת רוצה לצאת לטייול או לאמא בלי שאפאחד ידע) לארגן הכל או אם יש בעיה כלכלית או בעיה אחרת (סליחה על החדירה לפרטיות אני רק מציע) לכי לצפון עם חברה שלך גם שבוע שבועיים זה ינקה לך ת'ראש ותחזרי כמו חדש...!


זהו זה העצות שלי עשי איתם מה שאת רוצה (נכון שהמקרה שלי ממש לא כמו שלך אבל הוא דומה) תביני את העיקר ומקווה שתשתמשי בו אך ורק לטוב ולא לרע..!


מקווה שעזרתי ותמיד פה לשרותך גבירתי..חח...ציון

.נ.ב את כל זה רשמתי ליפני שבוע בערך אבל הי קללות אז המנהלת מחקה את ההודעה....... לא נורא.....

שיהיה לך יום טובבבב
ואל תתיאשייייי

חתימתכם הוסרה כיוון שלא עמדה בחוקי האתר. לפרטים נוספים לחצו כאן. תוכלו לקבל עזרה להתאמת החתימה לחוקים בפורום חתימות וצלמיות.

אז אין לך מה לדאוג....

Your signature did not follow Fresh's signatures policy, therefore it was automatically erased. Please see the E-Mail which has been sent to you, to learn how to fix this.

תצאי מהבועה שלך...

*אני אמנם בת 14 וחצי אבל העצות שלי- משו משו..חח..* יש לי אינטילגנציה גבוהה*

הוא לא חושב שאת כישלון!! ואל תתני לו להגיע לזה...
יש אנשים שכשמשו לא מצליח הם קוראים לזה כישלון.. הוא חושב שאם הוא יצעק עלייך וידבר אלייך לא יפה ויקרא לך כישלון זה יעזור לך להתקדם בחיים- הוא פשוט רוצה שתגיעי לרמה גבוהה שהוא מצפה ממך.. מה שאת צריכה לעשות זה פשוט לדבר איתו על זה ולהגיד לו שזאת דרך פוגעת לומר את הדברים שהוא רצה להעביר ושהוא לא יכול לצפות ממך להגיע להישגים שאת לא מסוגלת להגיע אליהם.. את עושה את הכי טוב שאת מסוגלת וככל שגדלים לומדים יותר ומשיגים הישגים יותר גבוהים לא?? את אמנם בת 18 (שזה לא מעט..) את צברת עד עכשיו את הכי טוב שאת יכולה ואת תמשיכי ככה.. אף אחד לא יכול לדרוש ממך להגיע לבישגים יותר גבוהים ממה שאת מסוגלת להגיע אליהם...
את חושבת שהוא מתכוון למילים האלו- אבל הוא ממש לא! הוא אמר את זה מתוך כעס (ככה אני מניחה..) ואנשים שכועסים אומרים שטויות הרבה פעמים וזה יכול גם להגיע למצב שהם קוראים לילדם שלהם כישלון (הרבה ככה.. תאמיני לי..)

בקיצור.. הוא לא התכוון לזה ברצינות- הוא פשוט רוצה לדרבן אותך שגיעי להישגים שהוא מצפה ממך.. אם את לא מסוגלת לזה את פשוט צריככה להגיד לו..



בהצלחה!

...הלו ילדה.

מודה ומתוודה - אני לא מהאנשים שכותבים פה לרוב, אבל בכל זאת, רק כמה מילים.

קודם כל, תשמעי - יהיה בסדר. זה מרגיש חרא וזה מבאס נורא. נכון. אבל תכף, עוד קצת ועוד מעט (וזה ממש קצת...) ואת יוצאת לך לחיים שלך. על הצבא אפשר לומר הרבה דברים, טובים ורעים, אבל הוא בהחלט צעד היציאה לחיים.

לגבי אבא שלך: קשה קצת לראות את זה בתור ילדים, אבל אח"כ פתאום מגלים שההורים שלנו הם בסך הכל בני אדם, בדיוק כמונו. הם מדברים שטויות, הם עושים טעויות, הם דופקים דברים והם ממש, אבל ממש, לא יודעים הכל. תחכי קצת. עוד כמה שנים תראי את הדברים בפרופורציה אחרת. מבטיחה.

ולשורה התחתונה - את לא כשלון. ואני מאמינה שגם אבא שלך לא באמת חושב ככה, הוא פשוט משתמש בשיטה (די שגוייה, לדעתי האישית, אבל מה לעשות לא, כולם צודקים כל הזמן) של נסיון להמריץ אותך ולתת לך מוטיבציה לעשות דברים ע"י כך שהוא גורם לך שתרצי להוכיח את עצמך בפניו.

את מצויינת. תלכי לאן שאת רוצה. תעשי מה שעושה לך טוב. נכנס לי פה פתאום שיר, אבל הוא אחלה, אז קחי אותו רגע:

קחי מה שתרצי, מי יסרב לך
קחי את העולם כולו
מי יוכל לומר לך לא
אם רק תחייכי, מי לא יתאהב בך
מי שאת רוצה יבוא
אל תלכי עם מי שלא

תעשי רק מה שאת אוהבת
רק מה שאת חושבת
שיהיה לך טוב

יש לך זמן לגדול, כמה יפה את
קחי את העולם כמו פרי
קחי כל מה שאפשרי
אין אחת כמוך, את כבר יודעת
שתוכלי תמיד לבחור
כל מה שתרצי לזכור

תעשי רק מה שאת אוהבת
רק מה שאת חושבת
שיהיה לך טוב

יום אחד יבוא מי שחיכית לו
מי שאת רוצה שיבוא
עם מה שאת אוהבת בו

את חכמה, את יודעת מה טוב בשבילך. לכי עם זה. אל תתיחסי לשום דבר אחר.