פתח דבר
לאור בקשות חוזרות אני מביא כאן תרגום של הכתבה אודות מסוק השרף שפורסמה בגליון של Combat Aircraft - מגזין שאינו משווק בארץ. אם תרצו שנמשיך בכך בעתיד - אבקשכם לזכור שהחומר מוגן בזכויות יוצרים (גם התמונות), ולכן אין להשתמש בהן ללא אישור מפורש שלי!

הסקירה מבוססת על תדרוך לכתבי תעופה שנערך ברמון ביום קליטת המסוקים.
אני מודע שמסיבות מובנות, יש עוד הרבה פרטים שאינם כלולים בכתבה, ואולי אף פרטים שגויים, וזאת במגבלות בטחון המידע. לדואגים - החומר במלואו אושר ע"י הצנזורה.


מסוק ה'שרף' - אפאצ'י לונגבואו ישראלי - AH-64D-I


מזג האוויר החם לא הרתיע את חיילי בסיס רמון שבנגב, ובמהרה התאספו רבים מהם על מנת להתבונן במטוס התובלה הענק שגלש לנחיתה בבסיס.

חיל האוויר הישראלי, שנודע בשל הצלחתו להרחיק מטוסים מתוצרת סובייטית ממרחבה האווירי של ישראל, דווקא ציפה בכיליון עיניים לנחיתתו של מטוס האנטונוב AN-124-100 של קבוצת דנייפר-וולגה הרוסית. המטוס הסיע לאיטו אל רחבת החנייה וכשהרים את חרטומו – חשף את המטען היקר לו ציפו כל כך בחיל האוויר. בתוך המטוס היו, על פי הגדרת בואינג, שלושת "מסוקי קרב הטובים בעולם" – מסוקי ה'שרף'.



לשרף אין יכולת נשיאת טילי א"א (סטינגר) ואופצית ירי רקטות ("נשק שטח" - לא מדוייק מספיק בסטנדרטים שלנו")

בשנת 1999 התייצבו ארבעה טייסי חיל האוויר בבסיס מסה שבאריזונה. משימתם – לבחון את מסוק התקיפה החדש – אפאצ'י לונגבואו (LOT-2).

מתאר זאת סא"ל טל, מי שעומד כיום בראש טייסת ה'שרף':"ביצענו סידרה של טיסות מבחן על מנת לבחון את יכולתו של מסוק האפאצ'י החדש, ואני חייב להגיד שזו הייתה התנסות מרשימה מאד".

"צריך להבין שבשנת 1999, כאשר ישראל החליטה לרכוש את מסוקי ה'שרף', אף אחד לא יכול היה לתאר לעצמו לאיזה כיוון יתפתח שדה הקרב המודרני ומה יהיו הטכנולוגיות עמן אנו עתידים להתמודד" מסביר רס"ן אליק, קצין פרוייקט ה'שרף': "מסוק האפאצ'י תוכנן במקור על מנת שיוכל להתמודד עם פלישה מסיבית של כוחות שיריון סובייטיים אל תוך אירופה, אבל משימה זו אינה רלוונטית לחלוטין כיום. עמדו בפנינו אתגרים דומים, ולאורם גיבשנו את הדרישות המבצעיות של חיל האוויר מן המסוק:

1) כושר ייצור מטרות עצמאי

2) כושר פעולה בכל תנאי מזג האוויר ובתנאי מזג אוויר גרוע

3) כושר רכישת מטרות משופר

4) שרידות גבוהה

5) שמירה על יכולת מתמדת לשדרג את מערכות המסוק

הגענו להבנה שמשמעות היכולת להשביח ולשדרג בכל זמן את מערכות המסוק פרושה עבודה צמודה עם תעשיית התעופה המקומית, שאיתה יש לנו ניסיון רב בעבוד מו"פ ומציאת פתרונות בזמן אמת. זו גם כנראה הדרך היחידה לשמר את הידע והנסיון שצברנו במשך השנים קרוב לחזה, מבלי שטכנולוגיות שפיתחנו "יזלגו" אל מחוץ למדינה".

ב-31 באוגוסט, 2000, נחתם חוזה עם חברת בואינג לאספקת מסוקי אפאצ'י לונגבואו (LOT-7) המקבילים במערכותיהם למסוקי צבא ארה"ב, ובמקביל "ייצור מחדש" (Remanufacture) של כמה מסוקי 'פתן' שכבר נמצאים בשרות חיל האוויר הישראלי, כך שיושבחו לתצורת המסוקים החדשים.

בחודש דצמבר, אותה שנה, נשלח מסוק ה'פתן' הראשון מישראל לארה"ב על מנת להוות אב טיפוס לתהליך ה"ייצור מחדש". המסוק הוחזר אל קו הייצור ובשנת 2003 הועבר לידי צבא ארה"ב לסדרת טיסות ניסוי. לאחר השלמת טיסות הניסוי, הוחזר המסוק אל מפעלי בואינג לשלב ביצוע ההתקנות של מערכות המסו הישראליות.

רס"ן ע., טייס ניסוי במנ"ט שב-22 באפריל 2004, טס על המסוק ולמעשה גם היה לטייס הישראלי הראשון שטס ב'שרף':"באוגוסט 2004 ביצענו מספר ניסויי ירי חי במטווח ביומה, אריזונה, על מנת לפתוח את מעטפת הירי של המסוק המשופר" מתאר סא"ל טל:"אחד הנסיונות הראשונים נועד לבדוק את כושר מסוק ה'שרף' בשיגור טילי 'הלפייר' מונחי לייזר. נאמר לנו, ע"י צוות הפיתוח של המסוק, שיכולת זו הוגבלה מאד במסוקים האמריקאיים, בעוד שאנחנו עושים בטכניקה זו שימוש רב במתארי שיגור מגובה רב ובעיקר בסביבת לוחמה עירונית." ממשיך טל בתאור הניסוי:"בעוד שהמארחים שלנו לא חשו בנוח מכוונתנו לבצע ניסוי ירי במתאר זה, אנחנו חשנו בטוחים בעצמנו, ואני חייב להגיד שהמסוק לא הכזיב, ובכך בעצם פתחנו את מעטפת הירי מונחה הלייזר במסוקי הלונגבואו החדשים". במקביל בוצעו ניסויי שיגור של טילי AGM-114L מונחי מכ"מ, על מנת לוודא שהתקנת המערכות הישראליות לא פגעה ביכולתו של המסוק.

ממשיך טל:"ישנם במסוק שני אלמנטים במסוק הזה שעושים מהפיכה בתפיסת מסוק הקרב המוכר לנו; מערכת בקרת האש (FCR) ומערכות המשנה שלה שמאפשרים דברים שמעולם לא חשבנו עליהם בקרב היבשה, ומערכת התקשורת הדיגיטאלית המאפשרת העברת נתונים בזמן אמת, שיפור המודעות למצב של הצוות והפעלה מרושתת של הכוח (networked combat operation). החידוש במסוק השרף נובע משילוב מערכת המכ"מ המתקדמת עם מערכת בקרת האש, מערכת התקשורת הדיגיטאלית וחליפת ההגנה העצמית של המסוק".






מכ"מ מערכת בקרת האש

מכ"מ בקרת האש הוא אולי הסממן החיצוני המאפיין ביותר של המסוק, והוא מותקן בתוך ראדום עגול מעל עמוד הרוטור הראשי. המערכת פותחה ע"י לוקהיד-מרטין ונות'רופ-גרומן, וכוללת את מכ"מ AN/APG-78 ומערכת יירוט אותות רדיו Radio Frequency Interferometer (RFI). המערכת מפיקה תמונה טקטית מפורטת של איומים סביב המסוק. מסביר טל:"מערכת בקרת האש מהווה שיפור של ממש ביכולת יצירת האש של המסוק. המערכת מסוגלת לרכוש מטרות , להעריך איומים ולמפות את השטח. במקביל, יכולת ה-SAR של המכ"מ מסוגלת להפיק אזהרות ממכשולים בנתיב הטיסה, כמו למשל קווי מתח גבוה. אם בעבר נדרשה לצוות המסוק כשעה על מנת לאפיין תא שטח של 10 קמ"ר, השרף מסוגל, בכל שטח שהוא, לבצע את התהליך ביעילות רבה יותר ולמעשה לייצר אש יעילה בשניות!".

מערכת בקרת האש מסוגלת לעבוד בשני מתארי פעולה:

• במוד אויר-קרקע המכ"מ מכסה גזרה של 270 מעלות סביב המסוק ומכסה שטח של 150 קילומטרים מרובעים. ליתר דיוק, המכ"מ מסוגל לסרוק שטח של 50 ק"מ מרובעים תוך 6 שניות, לאתר 1000 מטרות ולסווג אותן עפ"י קטגוריות (רכב זחלילי, רכב גלגלי, רכב בתנועה או רכב עומד ואיומי נ"מ). לאחר ביצוע הסריקה, המערכת מציגה לצוות המסוק 256 מטרות ומתעדפת 16 מטרות עפ"י רמת הסיכון שהם מציגים למסוק. נתונים אלה מוזנים ישירות אל מערכת הירי ומקצים טיל לכל מטרה.
• במוד אויר-אויר – המכ"מ מבצע סריקה מלאה סביב המסוק (360 מעלות) ומכסה שטח של קרוב ל-200 ק"מ רבועים. במוד זה מסוגל המכ"מ להבדיל בין מסוקים למטוסים.

מכ"מ בקרת האש - FCR (בואינג)


סריקת א"ק (בואינג)


סריקת א"א (בואינג)


מערכת איכון קורנים

מעט מתחת למכלול מערכת המכ"מ נמצאת מערכת איכון הקורנים של המסוק (Radio Frequency Interferometer (RFI)) הכוללת מערך חיישנים פסיביים המאפשרים איכון קורני RF בזירת הפעולה וסיווג הקורנים לסוגי איומים שונים (מכ"מ בקרת אש של מערכת נ"מ, מערכות קשר, מערכות מכ"מ וכד'). לאחר פיענוח אותות הקורנים – מועברים נתוני המטרה אל הטילים (הלפייר דגם L) באמצעות מערכת השיגור הדיגיטאלית M229. לאחר העברת הנתונים, מסוגלים הטילים ל"רכוב" על תדר השידור אל המטרה ללא הנחיה אקטיבית, תוך שמירה על "חתימה מינימלית" של המסוק. טילים אלו הופכים למעשה את המסוק לאמצעי יעיל ביותר בדיכוי מערכי נ"מ; המסוק יכול לחמוק תחת אלומת המכ"מ, לאתר את מקור השידור ולהשמידו תוך שימוש באמצעים פאסיביים בלבד לאיתור האיום.

מערכת בקרת האש משועבדת למערכת איכון הקורנים כך שבעת איתור המערכת הקורנת – ישועבד המכ"מ למערכת ויופנה אל עבר האיום כאשר נוצר הצורך להשתמש באמצעים אחרים, או לשם איסוף מידע נוסף אודות המטרה לשם השמדתה.


מערכת RFI (בואינג)


פרוטוקול השמדת מטרה קורנת (בואינג)


סנסורים אופטיים

קיימת סבירות גבוהה שמסוקי השרף יצוידו בעתיד במערכת Arrowhead (כך נרמז בכל אופן) – מערכת הסנסורים המשופרת של מסוקי האפאצ'י המחליפה כעת את המערכת האופטית של מסוקי האפאצ'י האמריקאיים. המערכת החדשה - Modernized Target Acquisition and Designation Sight/Pilot Night Vision Sensor (M-TADS/PNVS), משפרת במידה ניכרת את כושר זיהוי המטרה באמצעים אופטיים ע"י צוות המסוק, ע"י מערכת FLIR ומערכת טלוויזיה בעלת אופטיקה משופרת. המערכת החדשה משפרת את יכולת הצוות לזהות מטרות בטווחים גדולים יותר, ומשפרת במידה משמעותית את בטיחות הטיסה של הצוות. מערכת ה-Arrowhead ניתנת לשעבוד למערכת בקרת האש כך שהצוות יכול לקבל אינדיקציה ויזואלית של המטרה לפני שיגור החימוש.

מספר אליק :"מערכת הסנסורים האופטית מספקת תמונה של קו האופק, כאשר מערכת בקרת האש מוסיפה על גבי התמונה את סימוני המטרות שמפיקות מערכת המכ"מ ומערכת איכון הקורנים. לכך מתווספת תמונת השטח שמפיק מוד ה-SAR במכ"מ שמוסיף מידע על תנאי השטח והמכשולים הצפויים. בשלב זה יוצרת מערכת הניווט נתיב טיסה בטוח בין המטרות והמכשולים ומציגה אותו על גבי המסך. אין דרך אחרת לתאר את המהפכה הזו, מאשר להגיד שהמערכת מגדירה מחדש את חווית הטיסה בלילה ובמזג אוויר גרוע."





תמונה שמפיקה מערכת הסנסורים האופטית ושילובה בפלט סנסורים אחרים (SAR) ותצוגת מכשולים


המערכת האופטית בחזית המסוק (גם כוונת וציין ליזר)


התצוגה יכולה להתקבל על גבי מסך או ישירות אל עינית הטייס. הפניית ראשו של הטייס תגרום להפניית המערכת האופטית.

תקשורת דיגיטאלית

מסוק ה'שרף' מבוסס על עיקרון הלוחמה המרושתת (net centric warfare). עיקרון זה מבוסס על הרעיון שכוח לוחם מורכב מפיקוד, "מאתרי מטרות" ו"מפיקי אש" היוצרים יחדיו כוח פעולה משולב ודינמי המבוסס על שיתוף מידע טקטי לכל רמות הכוח ובמקביל מאפשר לכוח ולפיקוד לקבל תמונת קרב ברורה למדי. לשם כך דרושה לכוח מערכת המאשפרת להם לחלוק ביניהם את המידע ולאפשר להם לפעול בתאום – במילים אחרות דרושה לכוח מערכת קשר קול ונתונים המאפשרת תקשורת לטווחים ארוכים.

למסוק ה'שרף' שמור תפקיד מפתח בעקרון לחימה זה. במסוק מותקנת מערכת רב-נט 300 של רפא"ל המאפשרת תקשורת נתונים ארוכת טווח וחסינת שיבוש המאפשרת תקשורת קול ונתונים. המערכת כוללת שידור רב ערוצי בתדרי UHF/VHF במוד אנלוגי ודיגיטאלי ובתדרי AM ו-FM, המאפשר לצוות המסוק לחלוק מידע ולתקשר עם כוחות אויר וקרקע.

מערכת ישראלית אחרת המותקנת בשרף, חבויה תחת כיפות בקצות הכנפיים הנושאות את חימוש המסוק. מערכת זו, תוצרת אלתא, היא מערכת התקשורת הלווינית - EL/K-1891 SATCOM, המאפשרת ל'שרף' תקשורת אל מעבר לאופק. אנטנות המערכת מותקנות על ציר המיוצב בשני מישורים המאפשר איתור ועקיבה אחר הלווינים שנבחרו לנהל את התקשורת, ואף לדלג בין לווינים במהלך הטיסה, בעת הצורך.

מובן שריבוי המערכות במסוק מגדילות מאד את עומס העבודה על צוות המסוק, ולכן הוכנסה למסוק מערכת ההליקום (Helic3om) של אלביט מערכות.



מערכת התקשורת הלווינית של אלתא בולטת על כנפי החימוש של השרף

הליקום

מערכת ההליקום (Helicopter Command, Communication, Control & Mission Management) משלבת את המידע המתקבל ממערכות התקשורת של המסוק ומציגה אותו בפני הצוות כתמונת קרב טקטית ברורה ואינטואיטיבית תוך שימוש במימשק המזכיר מחשב כף יד. המערכת ניתנת לשליטה באמצעות מסך מגע או "עכבר" המשולב במערכת, אך במקביל גם ישירות ממערכת הניהוג של המסוק (סטיק וקולקטיב – HOCAS).

המערכת קולטת מידע מערוצי המידע של מערכות התקשורת של המסוק, מחשב הניווט של המסוק ומערכת בקרת הירי ומציגה לצוות תמונה טקטית, דו"חות אודות מצב מערכות המסוק, מפה נעה לניווט, נקודות ציון, אזהרה מפני מכשולים, ומידע טיסתי (בד"ח לפני טיסה [פרי-פלייט], ומידע לגבי המשימה). הנתונים משולבים זה בזה ליצירת תמונה כוללת ואינטואיטיבית המציגה מטרות וכוחות שכנים, ובמקביל מסוגלת לשתף במידע, ולקלוט מידע מכוחות אחרים בשטח.

הפוטנציאל שבשימוש במערכת הוא עצום! מסוק השרף יכולים לאתר מטרות ולשתף במידע כוחות שיריון, מסוקים ומטוסי קרב ואף כלי שייט. אין זה משנה אם מדבר בכלי בודד או בכוח מורכב. מסוק השרף יוכל להקצות מטרות גם למסוקים שאינם מצוידים במערכות מכ"מ או לתקוף מטרות שנרכשו על ידי כלים אחרים.

בנוסף, השימוש במערכת עשוי להפחית באופן משמעותי תקריות אש "ידידותית" (דו"צ) ולסייע בזיהוי פרישת הכוחות בשטח.

מוד נוסף במערכת, מאפשר "אימון" הצוות במשימות, תיחקור גיחות ואגירת מידע טכני אודות תקלות וארועים שהתרחשו במהלך הטיסה.

מסכם רס"ן ע.:" היכולות הן כמעט דמיוניות, הטייס יכול לסרוק תא שטח גדול בעזרת המכ"ם, למפות את כל המטרות באזור, ולהעביר דרך מערכת השו"ב גזרות תעסוקה לכל אחד ממסוקיהמבנה. כל התקשורת נעשית דרך המערכת וההודעות מוצגות על-גבי מסכי המשימה, כך שלאצריך לדבר כלל בקשר. ברגע שמסוקי המבנה קיבלו את גזרת העבודה שלהם, קופצות המטרותבגזרה באופן אוטומטי, וכולם יכולים לשגר את כל הטילים במכה אחת". הוא ממשיך :"התרשמותי מן המסוק היא חיובית ביותר, בעיקר מן הממשק הידידותי שבין המסוק לצוות. מצד אחד היכולות של המסוק גדלו משמעותית, ומצד שני – הכל עשה יותר פשוט. אפשר להטיס את המסוק ולשנות את מתאר המשימה תוך כדי טיסה".
(לסרט אודות המערכת: http://www.elbitsystems.com/data/un_Helicom.mpg)




תצוגה טקטית על גבי מפה טופוגרפית


תצוגה טקטית על גבי תצ"א\צילום כטב"מ (מימין) מערכת הדרג השולט (משמאל)

תא הטייס

רוב מכשירי הטיסה הוסרו מלוח השעונים והוחלפו בצגים צבעוניים ו....מקלדת. גם פילוסופיית ההטסה השתנתה מן הקצה אל הקצה; צוות המטוס כבר אינו נדרש לעקוב אחר חריגות בקריאת מכשירי הטיסה, על מנת לאתר תקלות. שיטת התפעול ב'שרף' היא בהתאם לעיקרון 'Manage by Exception', כלומר – כל עוד מערכות המסוק פועלות כראוי, לא יופיע לפני צוות המסוק כל חיווי של מכשירי הטיסה (למעט אלו שבחרו להציג), אולם ברגע שמערכת הטיסה מאתרת כשל במערכות המסוק – "יוקפצו" למסך מכשירי הטיסה הרלוונטיים ובמקביל יוצגו על מסך אחר הצעות לפתרון התקלה. לגבי 15 תקלות חמורות במיוחד אף הוקלטו התראות קוליות, שנועדו להסב את תשומת ליבו של צוות המסוק. במקביל רושםמת מערכת בקרת הטטסה של המסוק את הארועים הטכניים עד לרמת הכרטיס שכשל! על מנת להקל באיתור התקלות ותיקונן, ובכך – החזרתו המהירה לכשירות מבצעית.


הצגים בתא הטייס

שרידות

"'השרף' נועד לשרוד" מכריז חגיגית אליק. ה'שרף' הוא מסוק שתוכנן ליתירות – למעשה כל מערכת המותקנת בצידו הימני של המסוק, הותקנה גם בצידו השמאלי, כך שלמעשה המסוק אמור לשרוד ולשמור על כושר לחימה גם לאחר שפצצת מרגמה תתפוצץ לצידו ותפגע בכל המערכות בצידו של המסוק.

תשומת לב מיוחדת הושקעה בנושא הלוחמה האלקטרונית (ECM ו-EW), אך מסיבות מובנות לא ניתן להיכנס לפרטים בתחום זה. עם זאת, שוחרר מידע על כך שבמסוק הותקנה מערכת ASPS המתקדמת של אלישרא – מערכת שהיא בעצם חליפת הגנה המאפשרת למסוק להתמודד עם איומי טילים מבוייתי א"א, לייזר ומכ"מ. המערכת כוללת מספר רכיבים:

SPS-65(V) – היא מערכת המשלבת שלושה אלמנטים – SPS-20(V) המאתר אותות "קלאסיים" בתחום התדרים הנמוך של המכ"מ ובמקביל גם אותות לייזר, SRS-25 – מקלט אותות המאתר אותות מכ"מ מתקדמים יותר ו-LWS-20 – המאתר אותות לייזר המכוונים אל המסוק. האיומים הנקלטים בידי המערכת מוצגים בפני צוות המסוק.

יתרונה העיקרי של המערכת הוא בכך שניתן לעדכנה באופן מהיר בנתוני איומים חדשים, ממש כפי שמעדכנים את תוכנת האנטי-וירוס של מחשב ביתי.

מערכות אלו מגובות באמצעי נגד – מערכת חסימת המכ"מ SPJ-20 המותקנת בקצות הכנפיים משלבת מקלט ומשדר המאפשרים פתרון יעיל כנגד איומי מכ"מ שונים (פולס-דופלר, גל נושא [CW], ומכ"מ פולסים).

לסיום, מערכות PAWS ו-MAWS - Passive Airborne Warning infrared Missile Approach Warning System תורמות לשרידות השרף ע"י התראה מפני טילים מתקרבים. המערכת מסוגלת להבחין בין הטילים לבין הרקע ע"י עקיבה אחר חתימת להבת הטיל וגזי הפליטה שלו. המערכת מנתחת את נתיב מעופו של הטיל ומסוגלת להבחין בין טילים מאיימים לבין טילים שאינם מאיימים. כאשר המערכת מזהה איום – מפיקה המערכת אזהרה לצוות המסוק ובמקביל, באופן אוטומטי לחלוטין, היא מפעילה אמצעי נגד בהתאם למהות האיום. כך, בעת התמודדות עם טיל מאיים, תגרום המערכת לירי נורי א"א (IRCM) או מוץ מתוך אחת משש כוורות המותקנות במסוק, ובהתאם לכיוון ממנו מגיע האיום.

יתרונה הגדול של המערכת בכך שהיא מאפשרת לצוות להתמיד בביצוע המשימה תוך ידיעה שהמערכת דואגת, באופן עצמאי לחלוטין, לשלום המסוק.


חוסם המכ"ם SPJ-20 (הכדור השחור בקצה הכנף), קסטות הנורים\מוץ ומערכת התקשורת הלווינית



סנסור התראת טילים (מכוסה בכיסוי אדום) ומעליו סנסור נעילות לייזר


דומה כי מסוק ה'שרף' אינו "עוד" מסוק קרב – מדובר בהרבה יותר מכך – מדובר ב"צוללת" אווירית – אמצעי קטלני המסוגל לחדור עמוק אל שטח האוייב, לאסוף מודיעין ומידע אודות מטרות ולהשמידן!






נתוני פעולה במתארי משימה שונים


כושר כיסוי מערכות הסנסורים של הלונגבואו ותיעדוף מטרות



השוואת ביצועים - לונבואו (עם ובלי מכ"מ) לעומת אפאצ'י "רגיל"

ילדים: קל לייצר - קשה לתחזק

מקצועית וברמה גבוהה מאוד!

תודה...

ציטוט:

"מה הוא הסביר לך?" שאלתי. "שני דברים עיקריים", השיב אבי: "הראשון, שכל פרט ופרט במציאות, כל שערה בזקן שלי, קשורים זה בזה ודבר אינו מקרי; והשני, שיש טוב ורע בעולם, ויש לבחור בטוב ולדחות את הרע". מונחי הטוב והרע שאליהם התוודע בחלום, היה ברור, שונים מאוד מאלה שבהם הורגל. הוא לא שכח את החלום הזה, וכששאלתי אותו עליו זמן מה אחר כך, הוא זכר אותו בבירור.

סקירה מעולה ובמקביל גם ממש נעימה לקריאה !
כל הכבוד.

ושתי שאלות ברשותך:

1 - מערכת התקשורת של אלת"א - אני מבין ש"בשגרה" היא אינה מותקנת על המסוק או ליתר דיוק האם היא מותקנת באופן קבוע?

2 - בעניין החימוש - על פי המצגת ולמרות מה שנכתב על הדגם הישראלי אני מבין שלמסוק באופן עקרוני קיימת אפשרות להתקנת טילי "סטינגר" וכוורות רקטות ?

לבני.

לגבי אופציית הסטינגר - אופציה זו אינה קיימת במסוקים הישראליים

בעניין הרקטות - למרות שהאמריקאים טוענים לשיפור משמעותי בכושר הדיוק של הרקטות - חיל האויר (לפחות עפ"י רל"א מסוקים) טוען שאופצית הרקטות היא 'פסה' מאחר שעדיין רמת הדיוק שלהן אינה מקובלת על חיל האוויר.

עם זאת, או למרות זאת, בתערוכה שליוותה את הטקס, הוצג מסוק פתן שלצידו כוורות רקטות....

עריכה: מערכת התקשורת של אלתא היא אינטגרלית ואינה מוסרת\מותקנת על המסוק.
בעבר פורסמו צילומים של מסוקי שרף ללא המערכת - אלו כנראה צולמו לפני התקנתה.

ילדים: קל לייצר - קשה לתחזק

תרגום או לא - השקעת בזה זמן. כל הכבוד.

Programming today is a race between software engineers striving to build bigger and better idiot-proof programs, and the Universe trying to produce bigger and better idiots. So far, the Universe is winning. -Rick Cook

צריך לתת לכותב עיתון "הארץ" לקרוא את זה, שיראה מה זה "אפיזודה חולפת"... ...

ומספר שאלות:

1. האם המערכות נבחנו כבר בתנאי שטח ונמצאו אמינות ועמידות?
2. במלחמות עיראק ואפגינסטן הרבה אפאצ'ים הושבתו לאמריקאים בגלל בעיות תחזוקה ותנאי מזג האוויר: החול והחום הרסו להם את המערכות הרגישות. האם המערכות שתוכננו עבור חי"א לקחו בחשבון תנאי מדבר קשים?
3. האם יש למסוק מערכות גיבוי "קונבנציונליות" ופשוטות יותר למקרה שכל האלקטרוניקה נופלת?

ArmouredDov_D9

ארץ ישראל לעם ישראל - הציונות תנצח!
דף ה-D9 של MathKnight

2. יש להבדיל בין הפעלה מבסיסים קדמיים וזמניים בעירק, לבין הפעלה "ביתית" מבסיס האם, על כל התמיכה הטכנית הנובעת מכך (יותר חלפים וטכנאים, מחסה למסוקים- הן משוריין והן רך)- גם אם בסיס האם נמצא בשטח מדברי.
3. כאמור בכתבה- למסוק מספר מערכות גיבוי עיקריות, ע"מ להגדיל את השרידות. יש לזכור שלמרות כל הגיבוי והכפילויות- לא מדובר במסוק לא מנוצח.

האם אתה יכול להפנות אותי למקורות?

בסקירה ב"מערכות" לא ראיתי כלל התייחסות לנושא זה, וסביר להניח שהיה עולה בכתבה שעוסקת בלקחי הפעלת המסוקים. ככל הידוע לי - המסוק תוכנן לעמוד בתנאים כאלה.

ילדים: קל לייצר - קשה לתחזק

אבל הציטוט של YGH חיזק את טענותיי ("הצרות בעיראק"). אבל הכוונה ברורה: הטם כל מערכות ההיי-טק האלה "עדינות" או שהן קשיחות מספיק לסבול תנאי שטח קשים, אוויר מלא חול ואבק ואפילו חבטות בגוף המסוק?

ArmouredDov_D9

ארץ ישראל לעם ישראל - הציונות תנצח!
דף ה-D9 של MathKnight

יש הבדל בין ההפעלה של המסוקים בעירק- שטח המרוחק אלפי ק"מ מבסיסי האם, ופעולה מתוך בסיסים קדמיים שנכבשו וספגו נזק ושהוכנו תוך שבועות בודדים, לבין הפעלה ישירה מבסיס כמו רמון (לפי האתר scramble.nl כדי שלא יצעקו עליי), שבו זמינים לך כל המשאבים הדרושים באופן ישיר, והמסוקים מוגנים ע"י דת"קים וסככות.

מבחינת המערכות- עובדה היא ששנים מופעלים מטוסים מתקדמים מתוך בסיסים "מדבריים" כמו רמון, עובדה, נבטים וחצרים. אם היו בעיות מיוחדות- מן הסתם לא היו ממשיכים להפעיל אותם שם.
נגד חול ואבק יש מסננים ומבנים סגורים, ולמה שהמסוק יחטוף מכות בגלל שהוא במדבר?

ציטוט:

במקור נכתב על ידי ArmouredDov_D9 אבל הציטוט של YGH חיזק את טענותיי ("הצרות בעיראק"). אבל הכוונה ברורה: הטם כל מערכות ההיי-טק האלה "עדינות" או שהן קשיחות מספיק לסבול תנאי שטח קשים, אוויר מלא חול ואבק ואפילו חבטות בגוף המסוק?

העלתי לכאן היום (אחרי 4 שעות מאמצות ליד OCR שאמור לעבוד על חלונות 95 ו-XP לא ממש בנוי עליו) את הכתבה העוסקת בליקחי הפעלת המסוקים בעירק.

אם תקרא את הכתבה, תראה שלא היתה שום התייחסות לרמת כשירות שנבעה מתנאי המדבר.

לגבי מערכות "צבאיות" - אלו עוברות תהליך ארוך של כשירות ואישרור על מנת להטיח יכולת לעבודה בתנאי מזג אוויר קיצוניים תוך ספיגת רעידות (מסוק הוא כלי רועד מאד) וזעזועים של נפילה, למשל.

האם ראית פעם כיצד נבחן מטוס לעמידות בתנאי מזג אוויר קשים? מכניסים אותו להנגאר ענק ומורידים את הטמפרטורה נמוך אל מתחת לאפס ובודקיפ שהכל עובד, ואח"כ מעלים את הטמפרטורה כדי לוודא שגם בקצה השני של טווח הטמפרטורה הכל עובד.



כך מקבל ה"מוצר" תקן צבאי, או לחילופין - הגדרה מחדש של מעטפת הפעולה.

לגבי חבטות בגוף המסוק - מסוקים לא נוטים לקבל מכות ולפתח נזקי פח, אלמלא מדובר בארועים חריגים. במקרים כאלה, המסוק כולו מועבר לבדיקה, כי פגיעות מעטפת עשויות גם לרמוז על פוטנציאל לנזק מבני עמוק יותר כמו סדקים בקורות וכו'.

בנוסף, מסוקים ובכלל כלי טייס נכנסים לביקורת רבתי הנוסעת מכמות שעות טיסה\מנוע, ארועי בטיחות ומס' המראות\נחיתות שהמטוס עבר. לגבי מסוקי קרב, איני יודע, אבל אולי גם פונקציה של כמות החימוש ששיגר?

ילדים: קל לייצר - קשה לתחזק

ילדים: קל לייצר - קשה לתחזק

1. האם פורסם מספר מכ"מי הלונגבוא שהוזמנו? כלומר האם חה"א מתכנן להזמין מספר תואם של מכ"מים ומסוקים, או להשאיר חלק מהמסוקים ללא מכ"מ תוך הסתמכות על קישור דיגיטלי של המידע?

2. האם פורסמו פרטים לגבי שדרוג מסוקי הפתן כך שיעמדו בסטדנרט אחיד עם השרף מבחינת תקשורת דיגיטלית וכו'? האם הדבר בכלל אפשרי?

3. (באופן כללי לגבי מערכות המסוג הזה) האם ניתן להורות למכ"מ להציג איומים לפי רצון הטייס, ולא לפי סיווג אוטומטי? (למשל הצגת כוחות שריון בעדיפות עליונה, לאחר מכן כוחות אוויר, אח"כ נ"מ, וכו')
4. האם אפשרי שעם שדרוג מחשב בקרת ירי (לדגם ישראלי או אחר, הכוונה לטכנולוגיה קיימצת ולא עתידית) ניתן יהיה להגדיל את מספר האיומים המוצגים/נסרקים?
האם שדרוג כזה בכלל אפשרי מבחינה פיזית ומבחינת עומס מידע על הטייס?

5. למי שיצא להכיר מכ"מי SAR באופן כללי- האם קיים מצב שבו תנאי שטח מורכבים יוצרים מטרות דמה במכ"מ?

6. אם טיל הלפייר שוגר במצב פאסיבי לעבר מטרה קורנת, שמפסיקה להקרין בזמן המעוף- האם הוא יודע לרכוש אותה מחדש באמצעות המכ"מ העצמאי שלו, או לפחות להנחות את עצמו אל קרבת המטרה בדומה לטילי HARM?

7. לא בטוח שהבנתי- האם כרגע מותקנת במסוקי השרף מערכת ה TADS\PNVS הרגילה, או ה M-TADS/PNVS? האם M-TADS/PNVS היא בעצם מערכת ה Arrowhead?
8. האם השליטה בהליקום והמערכות שונות זהה ומלאה גם לטייס וגם למקלען, או שקיימת חלוקה ביניהם?
8. האם מערכת ה PAWS עושה שימוש בחיישני אינפרא אדום או אולטרה-סגול (כפי שדנו בעבר)? או אולי בשניהם?

אני מתאר כי חלק מהמידע ששאלתי הוא חסוי, אבל השתדלתי להגביל לדברים כלליים, שאני מקווה שיהיו מותרים לפרסום.

וכמובן- כל הכבוד על ההשקעה.

ציטוט:

האם פורסם מספר מכ"מי הלונגבוא שהוזמנו? כלומר האם חה"א מתכנן להזמין מספר תואם של מכ"מים ומסוקים, או להשאיר חלק מהמסוקים ללא מכ"מ תוך הסתמכות על קישור דיגיטלי של המידע?

העסקה כוללת 18 מסוקים ולמעשה כל המוסקים יופעלו באותה הטייסת. ישראל דחתה, מסיבות תקציביות, הצעה להשביח\לרכוש 6 מסוקים נוספים. האם ירכשו מכשירי מכ"מ נוספים? סביר להניח שכן - משיקולי תחזוקה ובסיס חלפים. בכל אופן - כל מסוקי השרף מצויידים במכ"מ.

ציטוט:

האם פורסמו פרטים לגבי שדרוג מסוקי הפתן כך שיעמדו בסטדנרט אחיד עם השרף מבחינת תקשורת דיגיטלית וכו'? האם הדבר בכלל אפשרי?

לא פורסמו נתונים, אבל התקנת מערכת קשר חדשה היא אינה דבר בלתי אפשרי. גם אם תותקן במסוקי הפתן במערכת קשר נתונים דיגיטאלית - אין זה אומר שתותקן בהם מערכת קשר לווינית - אז סביר להניח ששרפים ופתנים יפעלו במשולב, כאשר השרף (או כלי טייס יעודי אחר - למשל כטב"מ) מהווה ממסר תקשורת לפתן.

ציטוט:

האם ניתן להורות למכ"מ להציג איומים לפי רצון הטייס, ולא לפי סיווג אוטומטי? (למשל הצגת כוחות שריון בעדיפות עליונה, לאחר מכן כוחות אוויר, אח"כ נ"מ, וכו')

מערכת בקרת האש מסווגת 16 מטרות לפי איום מיידי. סביר להניח שצוות המסוק יכול לסווג את האיומים מחדש ולבחור מטרות אחרות מתוך 256 האיומים המוצגים. הקצאת המטרות היא על-פי מידת האיום (ראה תרשים בתחתית הסקירה לגבי שיטת תיעדוף המטרות).

ציטוט:

האם אפשרי שעם שדרוג מחשב בקרת ירי (לדגם ישראלי או אחר, הכוונה לטכנולוגיה קיימצת ולא עתידית) ניתן יהיה להגדיל את מספר האיומים המוצגים/נסרקים? האם שדרוג כזה בכלל אפשרי מבחינה פיזית ומבחינת עומס מידע על הטייס?

השאלה היא עד כמה זה רלוונטי. המערכת קולטת 1000 מטרות ומציגה 256. למסוק יש 16 טילים....
ברגע שמטרה "נמחקת" מופיעה אחרת במקומה.... לא נראה לי שיש צורך בכך

ציטוט:

למי שיצא להכיר מכ"מי SAR באופן כללי- האם קיים מצב שבו תנאי שטח מורכבים יוצרים מטרות דמה במכ"מ?

אני לא מכיר את ההיבט הזה, אבל מכ"מ ה-SAR נועד בעיקר לאיפיון פני השטח ומכשולים בנתיב הטיסה של המסוק, וזה מתייחס העיקר ליכולת לאתר כבלים של מתח גבוה וכד'.
כעיקרון - מכ"מ ה-SAR אינו מפיק מידע לגבי מטרות.
לגבי המכ"מ ומערכת הירי - המכ"מ יכול להבדיל בין רכב נע ורכב חונה, או אפילו בין שני כלי רכב החונים זה לצד זה. לאחר ביצוע הירי, ימשיך הטיל לרוץ על המטרה, גם אם זו שינתה את מצבה - כלומר הרכב עצר או התחיל בנסיעה...

ציטוט:

אם טיל הלפייר שוגר במצב פאסיבי לעבר מטרה קורנת, שמפסיקה להקרין בזמן המעוף- האם הוא יודע לרכוש אותה מחדש באמצעות המכ"מ העצמאי שלו, או לפחות להנחות את עצמו אל קרבת המטרה בדומה לטילי HARM?

כן. הוא יכול לרכוש אותה באמצעות המכ"מ שלו. כפי שציינתי, קיימת גם האופציה לשעבד את מכ"מ המסוק למערכת איכון הקורנים ולהעביר לטיל יותר מידע אודות המטרה (מלבד איפיון השידור - גם נתוני מטרה אחרים).

ציטוט:

לא בטוח שהבנתי- האם כרגע מותקנת במסוקי השרף מערכת ה TADS\PNVS הרגילה, או ה M-TADS/PNVS? האם M-TADS/PNVS היא בעצם מערכת ה Arrowhead?

כרגע מותקנת במסוק המערכת הישנה TADS\PNVS. לאחרונה הוחל בהחלפת המערכות בארה"ב למערכת M-TADS/PNVS שהיא מערכת ה Arrowhead. ההחלפה יכולה להתבצע בדרג הטייסת\שטח באמצעות שני אנשים.
http://www.lockheedmartin.com/wms/f...126&ti=0&sc=400

ציטוט:

האם השליטה בהליקום והמערכות שונות זהה ומלאה גם לטייס וגם למקלען, או שקיימת חלוקה ביניהם?

לא יודע. בתמונות שפורסמו הן נראו מופעלות רק בידי ה"מקלען". צריך להבהיר שצוות מסק"ר מורכב משני טייסים. טייס אחד שמפעיל את מערכת הנשק של המסוק ומוגדר גם כמפקד המשימה, וטייס נוסף הממונה על הטסת המסוק. מכאן זה גם הגיוני שהמערכת תמצא בידי מפקד המשימה - כלומר "המקלען".

ציטוט:

האם מערכת ה PAWS עושה שימוש בחיישני אינפרא אדום או אולטרה-סגול (כפי שדנו בעבר)? או אולי בשניהם?

תשובות באלישרא.

ילדים: קל לייצר - קשה לתחזק

אני לא מסכים איתך בעניין מכ"מ ה SAR- שימוש במכ"מ SAR יהיה הכרחי לא רק למיפוי פני השטח לצורך ניווט/המנעות ממכשולים, אלא גם ליכולות אחרות של המסוק- הבדלה בין רכב זחלי לגלגלי, מציאת מטרות בשטח הררי, וכו'.
אני לא בטוח, אבל לדעתי זוהי גם הדרך שבה המכ"מ מבדיל בין מטוס למסוק.

אני לא מכיר לעומק את מכ"מ ה LONGBOW , אבל גם ללא SAR ניתן ללמוד את הפרמטרים האלה (כשם שמכ"ם טקטי דוגמת הקשת יודע להבדיל בין הולך על 2 להולך על 4 וכו').

===========================
If the radiance of a thousand suns
were to burst at once into the sky
That would be like the splendor of the mighty One…
I am became death,the shatter of Worlds.

.

ובתנאי שטח לא אחידים?
אולי לא מדובר ביכולת SAR לכשעצמה, אבל בהחלט מכ"מ בעל גלים צפופים ביותר. במקרה של הלונגבוא אני לא רואה סיבה להכניס שיטת סריקה חדשה לגמרי (אם הדבר אפשרי בכלל בלי להחליף את המכ"מ) כשיכולת SAR טובה מאוד כבר אמורה להיות מותקנת.

ולקינוח כמה תמונות מארוע פתיחת הטייסת

עפר, קרה משהו שהתחלת להחתים את התמונות?

"Perpetuo vincit qui utitur clementia"

ואני לא רוצה שיתרוצצו ברשת לפני שהוא יוצא


עפר

דומה שהשרף הוא מכפיל כי אמיתי.
שדה הקרב העתידי יהייה שדה קרב רויי תקשורת,מחשוב ואינטגרציה בו מידע
משותף בין כלי לחימה שונים ומזרועות שונים
זוהי ממש מהפיכה וקפיצת מדרגה אדירה.

מעניין אם יש התפחויות בנושא גם אצל האויבים מסביב - אני מניח שמצרים
וסעודיה הן היחידות מסביבנו שיכולות להניע פרויקט צבא דיגיטלי.

מה שהדאיג אותי קצת הוא שבסוף הסקירה המצויינת של צחי מוזכרות יכולותיו של השרף במה שנראה יותר מדי כאותו פרופיל שהוביל לצרות בעיראק.
אבל בתור מכונת נ"ט, מדובר בהחלט בכלי מצויין.

ציטוט:

במקור נכתב על ידי YGH מה שהדאיג אותי קצת הוא שבסוף הסקירה המצויינת של צחי מוזכרות יכולותיו של השרף במה שנראה יותר מדי כאותו פרופיל שהוביל לצרות בעיראק. אבל בתור מכונת נ"ט, מדובר בהחלט בכלי מצויין.

אני מניח שעם תו"ל ברור, והישענות עליו, אפשר להשתמש במסוק מעבר למכונת נ"ט.

ציטוט:

"מה הוא הסביר לך?" שאלתי. "שני דברים עיקריים", השיב אבי: "הראשון, שכל פרט ופרט במציאות, כל שערה בזקן שלי, קשורים זה בזה ודבר אינו מקרי; והשני, שיש טוב ורע בעולם, ויש לבחור בטוב ולדחות את הרע". מונחי הטוב והרע שאליהם התוודע בחלום, היה ברור, שונים מאוד מאלה שבהם הורגל. הוא לא שכח את החלום הזה, וכששאלתי אותו עליו זמן מה אחר כך, הוא זכר אותו בבירור.

מערך ההתרעה העירקי בתחילת מלחמת המפרץ הראשונה. וזו רק דוגמא אחת.

ציטוט:

"מה הוא הסביר לך?" שאלתי. "שני דברים עיקריים", השיב אבי: "הראשון, שכל פרט ופרט במציאות, כל שערה בזקן שלי, קשורים זה בזה ודבר אינו מקרי; והשני, שיש טוב ורע בעולם, ויש לבחור בטוב ולדחות את הרע". מונחי הטוב והרע שאליהם התוודע בחלום, היה ברור, שונים מאוד מאלה שבהם הורגל. הוא לא שכח את החלום הזה, וכששאלתי אותו עליו זמן מה אחר כך, הוא זכר אותו בבירור.

ובכל זאת, לא לחינם סוג המשימות שהאפאצ'י לונגבו - המשופר, כזכור - פישל בהן יותר היו משימות חדירה עמוקה בלילה, ולא משימות סיוע נ"ט קרוב. במצבים מסויימים אפשר להפעיל את האפאצ'י להשמדת מטרות איכות בלתי ניידות בעומק, אבל לא רצוי לנסות להפוך אותו לדעתי לכלי אוטונומי שפועל לבדו לפי מצב הרוח כמעט בשטח האוייב, במיוחד בשטח רווי נ"מ.

עפ"י מה שהתרשמתי - ישנו בלבול בין גרסאות המסוקים שפעלו:

AH-64A, AH-64D ו-AH-64D Longbow.

יש לציין שלא כל מסוק AH-64D נושא מכ"מ!!!!

ילדים: קל לייצר - קשה לתחזק

הדגם הבסיסי של המסוק סומן כידוע AH-64A. דגם AH-64B (וכן B פלוס) אמור היה להיות גירסה משופרת שלא התרוממה משולחנות השירטוטים. בעקבות פרויקט ה-AAWWS/LONGBOW הוחלט לתת שני סימונים חדשים AH-64C לגירסה נטולת ה-FCR ו-AH-64D לגירסה עם ה-FCR. בדיקה של הנושא העלתה - ואני רציני לחלוטין - שכפל הסימונים מייקר את הפרויקט, בין השאר בשל הצורך לכתוב ספרות כפולה - אחת לכל דגם - למרות שבמהות מדובר באותו מסוק. לכן הוחלט לציין את המסוקים AH-64D מינוס לדגם בלי המכ"ם ו-AH-64D פלוס לדגם עם ה-FCR. בפועל הכינוי הזה לא השתרש והיום כל המסוקים מסומנים AH-64D לונגבאו בלי קשר להיותם מצויידים (או שלא) ב-FCR (לעיתים מציינים את הדגם עם ה-FCR בסימון הלא-פורמלי AH-64DW) שתי תצורות נוספות שנותרו בגדר רעיון (ואני מניח בצד את שלושת הדגמים הימיים) הן ה-AH-64G שהוצע לגרמניה והתבסס על דגם B ו-AH-64E שאמורה הייתה להיות גירסה ייעודית לסיור.

"[Nuclear] war is unthinkable but not impossible, and therefore we must think about it" - Bernard Brodie

רציתי לדעת למה יש למסוק שלשה מישורים, יש מישור של תחתית המסוק יש מישור של מיכלי הדלק החיצוניים שצידם האחורי פונה כלפי מטה ויש מישור של מנשאי התחמושת שחלקם הקידמי פונה כלפי מטה.

המסוק בנוי מכמה "קוביות" שמחוברות יחד:

גוף המסוק ותאי הצוות
מנועי המסוק
תאי דלק ואוויוניקה מצידי הגוף
כנפי החימוש

"הצמדת" המנועים ותאי האוויוניקה והדלק מחוץ למסוק, מאפשרת הגדלת החלל הפנימי הזמין של במסוק, ואם תשווה בין מסוקי השרף לפתן - תראה שהמיכלים החיצוניים גדלו

התקנת המנועים מחוץ לגוף המסוק (או הרחקתם אחד מהשני) משפרת גם את שרידות המסוק - אם מנוע אחד יפגע, לא יגרם נזק ישיר למנוע השני, כי גוף המסוק חוצץ בין המנועים. בנוסף אין חשש שהמנועים יקרסו אל תוף הגוף בהתרסקות (למרות שהם בכלל ממוקמים מאחורי תאי הצוות).

נושאי החימוש נועדו לשאת את החימוש באופן שיהיה בלתי מופרע מ"בליטות" בגוף המסוק וחשוף לקליטת המטרות בשטח. בנוסף נועד לאפשר נוחות מירבית בחימוש המסוק על הקרקע, ולשמר מרווח קרקעי מספיק בעת המראה או לחילופין במצבי נחיתות כבדות.

התוצאה של המבנה יוצרת צורה אופיינית, אבל זה תוצר לוואי ולא ממש תרגיל בעיצוב...
להבדיל מכלי טייס מהירים - כל נושא צורתו האווירודינמית של המסוק - שולית יחסית.

מקווה שהצלחתי לענות.

ילדים: קל לייצר - קשה לתחזק

רואים את מכלי הדלק החיצוניים שמורכבים בזווית חדה כשהצד האחורי כלפי מטה.

מדוע נוהגת חברת בואינג, (כמו גם חברות אמריקאיות אחרות), להעביר את הכלים שלהם לניסוים בחיל האויר האמריקני. (אני לא מדבר על כלים שנועדו לחיל האויר האמריקני):

1) האם לבואינג אין יכולת לבצע טיסות ניסוי?
2) האם לחיל האוויר האמריקני ישנו זמן פנוי לבחון כלי טייס של חילות אחרים?
3) למרות שיתוף הפעולה, האם חיל האויר הישראלי "נותן את ברכתו" לכך?
4) האם גם התעשייה האווירית בישראל נוהגת כך? למשל, האם חיל האויר הישראלי הטיס מיגים מושבחים של צבאות זרים?

1) יש יכולת לבצע טיסות ניסוי, אבל אין מה להשוות את האמצעים שעומדים לרשות הצבא מבחינת יכולת תחקור והפעלה צבאית. מכיוון שזוהי עסקה בין 2 מדינות, אין בעיה לשלב את הצבא בתהליך הבדיקה והאשור.
2) חיל האוויר האמריקאי לא קשור כאן, כי הוא לא מפעיל מסוקי אפאצ'י. צבא היבשה הוא היחיד שמפעיל אותו בארה"ב, ולכן גם הוא זה שהשתתף בבחינה שלו.
3) לא יודע, אבל למה שלא ייתנו? הרי כשהוא נמצא בארה"ב המסוק לא כל כך שונה מהמקבילים האמריקאים שלו, אז אין חשש לזליגת מידע או משהו.
4.) כן, זה נהוג גם בישראל. התעשייה האווירית עושה שימוש במטוסי חה"א (ואני מניח שגם במערכות תחקור וכו') ע"מ לבחון שיפורים ושדרוגים שונים שהיא מפתחת ומציעה גם לחילות זרים.

בשל מורכבות הפלטפורמה, במקרה זה המסוק אבל הדבר זהה במטוסי קרב וכיו'ב. יצרני המטוסים עצמם חייבים לבחון היטב את השינויים שהוכנסו והשפעתם האפשרית על הפלטפורמות. הדבר נעשה בארה"ב בתנאי טיסה במעבדות ובמתארי טיסה בצמוד ליצרן הפלטפורמה ובדרך כלל בנוכחותו.

במידה ונתקלים בבעיות - היצרן מעורב ואין צורך לשנע את הפלפורמה (כאן המסוק) הלוך וחזור מעבר לים....

יתרה מכך - אם מישהו צריך לחשוש מ"זליגת מידע" זוהי דוקא חברת בואינג בכל נושאי המבנה והתיכנון של המסוק.... אולם זו לא הנקודה. רוב המערכות הרגישות מורכבות בארץ לאחר הגעת המסוקים לכאן. בואינג מכינה את הצמות, הממשקים וכיוב' (בלשון מקצועית זה נקרא התקנות "A-KIT")

כשישראל מזמינה שינויים ספציפיים במספר די מצומצם של מסוקים, אין שום סיבה טכנית כלכלית וחוזית לאשר אותם בארץ. המתקנים, ההתקנים, החוזים עם חברות אחרות המשתתפות בבדיקות בארה"ב לכלל סדרות המסוק - קיימים. הקונפיגוראציות השרטוטים, הנתונים, הפתרונות לבעיות שמתעוררות ועוד מגוון רחב מאד של נושאים - הכל מוכן "בסביבת" היצרן.

אין כאן שאלה של יכולת. גם מדינות אחרות מסוגלות לבחון מטוסים אולם היצרן מתנגד שכן בקלות אפשר יהיה לאבד מעקב אחרי הקונפיגורציה החדשה, ואחריות היצרן תפוג.

אתן לך דוגמא דומה מתחום ה- F16. ניתן להתחבר לממשקי המחשב במטוס ולהוסיף אביזר כזה או אחר. חברת LM לא תשמח (וחוזית, למעט מדינות מסוימות כמו ישראל) לא תיתן אישור להתחבר לקוי המחשב ללא אישורים (יקרים מאד...!). הסיבה הטכנית נעוצה בכך שכל התחברות כזאת מסכנת את שאר הממשקים (למרות שעל פניו יש אפשרות לעשות זאת) ותיתכן השפעה שלילית על מערכת מורכבת זו או אחרת שקשה יהיה לחזור ולנתח את מקורה.

נכון ישנם גם היבטים כלכליים לחברת המייצרת שלא לאפשר לכל "מומחה" (נסה במילעיל - נשמע טוב יותר... ) לשדרג ולאשר שידרוגים, אולם בהיבט כוללני - הדבר הינו חיובי - למרות העלויות הגבוהות - שאגב אינן מכיסינו......

במקרה של תוספת מערכות כפי שציינת ב F16 , אני מניח שבאחריות המתקין (צה"ל) לבדוק חיים בצוותא ותאלמ"ג ובמקרה תקלה/נזק הבעיה והאחריות תהיה שלנו ולא שלהם - האמנם?

===========================
If the radiance of a thousand suns
were to burst at once into the sky
That would be like the splendor of the mighty One…
I am became death,the shatter of Worlds.

.

מה שהכי מעניין מבחינתי הוא שיש מתאם מוחלט בין יכולות השרף וטראומת חיל האויר
מ ה7 באוקטובר במלחמת יום כיפור ( ראה אשכול ).

http://www.fresh.co.il/vBulletin/sh...ad.php?t=113259

אפשר לכתוב מחקרים שלמים על טראומות של אירגונים רק מההשוואה הזו.

יש צורך להסביר את שכתבת...

למה בדיוק אתה מתכוון...? מה ההקבלה שאתה עושה ? - בשניים שלושה משפטים - נסה להסביר לנו מה ה"פואנטה..."

מ ה7 באוקטובר יש כמה מסקנות:

אסור לסמוך על מקורות מודיעין.
יש ליצר יכולת איסוף והפצה עצמאיים של מטרות.
יש ליצר יכולת נגד שיריון שלא מפריעה לשאר פעולות החייל.
בנוסף יכולות חיל האויר נפגעו בשל תנאי מזג אויר ברמה

לעומתם יכולות השרף:

1) כושר ייצור מטרות עצמאי

2) כושר פעולה בכל תנאי מזג האוויר ובתנאי מזג אוויר גרוע

3) כושר רכישת מטרות משופר

4) שרידות גבוהה

אפשר לנתח את זה קצת יותר לעומק אבל אפשר להגיד שהשרף הוא בדיוק מה שחיל האויר
היה רוצה לתחילת מלחמת יום כיפור.

אני לא מנסה לומר ששרף לא רלוונטי אלא שלחיל האויר יש עדיין טראומה ממלחמת יום כיפור.

הפתרונות שמציג השרף אינם ייחודיים לבעיות שצצו במלחמת יום הכיפורים. אם תקרא את לקחי הפעלת המסוקים בעיראק - תראה שהאמריקאים נפלו לאותו בור ממש (והאמת היא שזה מפתיע אותי שהם לא למדו מלקחי מלחמת יום כיפור שלנו).

כמה נקודות מתוך הסקירה:

"מכה קשה עוד יותר הונחתה על מסוקי הקרב האמריקניים באפגניסטן, שם נפגעו מסוקי קרב רבים, אם כי נראה ששום מסוק קרב לא הופל. כך, למשל, ביום השני של מבצע 'אנקונדה' (14-2 במארס 2002) הופעלו בעמק שח-אי-קוט שבעה מסוקי קרב מדגם אפאצ'י במשימת סיוע קרוב לצוות קרב חטיבתי אמריקני. בגלל הקושי לזהות מטרות הם נאלצו להתקרב מאוד ליעדים (במקרה אחד עד כדי 200 מטרים) וספגו אש מתותחים אוטומטיים קלים, ממקלעים כבדים, ממקלעים בינוניים ומנשק אישי. כמו כן נורו לעברם רקטות RPG."

שימוש במערכת הליקום, ובמקביל המעבר לצבא יבשה דיגיטאלי (צי"ד) - עשוי לפתור בעייה שכזו, בעיקר בזירה צפופה כמו שלנו. היכולת להבחין בין עמית לטורף ולסווג את המטרות ממרחק - מגדיל את שרידות המסוק, ולחילופין - הופך את האש לאפשקטיבית הרבה יותר (חייל על הקרקע יכול להעביר מטרה "לטיפול" המסוק ע"י המערכת). צריך לזכור שבמלחמת המפרץ הראשונה - כמעט כל החללים שנפלו בקרב בנות הברית נפגעו מ"אש ידידותית"!


"הצרות החלו כמעט מייד עם תחילת הפעולה. מפקדת גיס 5 האמריקני לא אישרו את נתיב הטיסה האוגף, ובמקומו נקבע נתיב טיסה ישר - דרך הכוחות העיראקיים הקדמיים ומעל אזורים מאוכלסים בצפיפות, שבתוכם נערכו כוחות עיראקיים רבים.

מקרה שדומה להחריד ל"דוגמן 5"

"המגבלה העיקרית של מסוקי הקרב (וגם של מטוסי הקרב), לדברי הדוברים בכנס. הייתה זמינותם הלא מובטחת עקב מזג אוויר גרוע, ענני האבק שנגרמו בשל טיסה נמוכה או תנועה של כלי רק"ם ושינויי משימה של הרגע האחרון."

מכ"מ SAR ומערכת רכישת המטרות נועדה לפתור זאת.

ציטוט:

אני לא מנסה לומר ששרף לא רלוונטי אלא שלחיל האויר יש עדיין טראומה ממלחמת יום כיפור.

עצם העניין שהאתגרים ההם עדיין עומדים על סדר היום, אינם מצביעים על הטראומה, כי אם על רלוונטיות הטכנולוגיה. מלחמת המפרץ הוכיחה שהצורך הוא אוניברסאלי, והבעיות שהוצגו כלקח מיום כיפור - נוטות לחזור על עצמן גם מחוץ לרמת הגולן.

השאלה הגדולה שצריכה להישאל כאן היא מדוע לא השכילו המדינות האחרות להניב את הלקחים ממלחמותנו, ונפלו לאותה הפחת פעם נוספת.

ילדים: קל לייצר - קשה לתחזק

ברור שהשרף נותן פתרון טוב ללוחמת שריון אבל תאורטית ניתן היה למצוא פתרונות אחרים כמו:
כמות גדולה יותר של אפצים שמקבלים הקצאת מטרות מהירוקים או F-16A חמושים בטילי מיווריק
שיכולים גם לבצע משימות אחרות.
מה שהתכוונתי הוא שיכולות השרף תואמות למסקנות היום הראשון של מלחמת יום כיפור שבהחלט
רלוונטיות גם כיום למתארים שונים ומשונים.
אולי טנקים סוריים ברמת הגולן נשמע קצת דמיוני, אבל לא קשה לי לדמיין שתוך חמש שנים נמצע את
עצמיינו מול אברמסים סעודים שפולשים דרך וודי רם אחרי מהפכה פונדמנטליסטית במקביל לדביזיות
אירנו-עירקיות שפולשות דרך רמת הגולן ( כל מה שהאמריקאים מנסים לעשות בעירק הוא רק למנוע
חזרה על הספר צו נשיאותי ).

ציטוט:

ברור שהשרף נותן פתרון טוב ללוחמת שריון אבל תאורטית ניתן היה למצוא פתרונות אחרים כמו: כמות גדולה יותר של אפצים שמקבלים הקצאת מטרות מהירוקים או F-16A חמושים בטילי מיווריק שיכולים גם לבצע משימות אחרות.

היתרון של המסק"ר ביכולתו לייצר אש מסיבית ומדוייקת לבלימת שיריון וכסיוע קרוב לכוחות קרקע, תוך ניצול כושר תנועה גבוה, כושר כיסוי שטח משופר (כשיורים מהגובה, אין בעיות של שדה אש כמו באש מהקרקע) וזווית ראייה נוספת עבור כוחות הקרקע.
יש כמובן ייתרן בשימוש בפלטפורמה איטית המסוגלת לתת פתרון תוך שהייה עם הכוח - פתרון שאינו ישים במקרה של מטוס עם כנף קבועה.

מצד שני, בעוד המסוק הוא בעל גמישות תפעולית "חיל אווירית", הרי שהוא עדיין קרוב יותר לזרוע היבשה מאשר מטוסים, ואלו (המטוסים) יכולים לעסוק במשימות קלאסיות שלהם, כמו נשיאת חימוש כבד יותר ותקיפת מטרות איכות (גשרים, יעדים מבוצרים וכד').

ציטוט:

מה שהתכוונתי הוא שיכולות השרף תואמות למסקנות היום הראשון של מלחמת יום כיפור שבהחלט רלוונטיות גם כיום למתארים שונים ומשונים.

אם האמירה הזו אני מסכים יותר, מאשר דיונים בטראומות כאלה ואחרות, שהן בעיקר (ואולי יותר) הפקת מסקנות מבצעיות.

ציטוט:

אולי טנקים סוריים ברמת הגולן נשמע קצת דמיוני, אבל לא קשה לי לדמיין שתוך חמש שנים נמצע את עצמיינו מול אברמסים סעודים שפולשים דרך וודי רם אחרי מהפכה פונדמנטליסטית במקביל לדביזיות אירנו-עירקיות שפולשות דרך רמת הגולן ( כל מה שהאמריקאים מנסים לעשות בעירק הוא רק למנוע חזרה על הספר צו נשיאותי ).

לקח יום כיפור היה שעל מנת לעצור מאסות של טנקים מסתערים, תוך הערכות כוחות עתודה בעורף לקרב הגנה\התקפה - יש להפעיל כוח אש מסיבי בעל כושר פריסה וניידות מהירה.
אני חושב שהכלי האפקטיבי ביותר למשימה זו, עדיין, הוא המסק"ר.

הפתרון הראשוני היה רכש מסיבי של מסוקים - טיסת קוברות ובמקביל טייסת להטוטים. הלהטוט היה נחות בכושר נשיאת החימוש ואף פגיע משמעותית מהצפע, אך מחירו הנמוך (במחיר 2 צפעים ניתן היה לרכוש 5 להטוטים) איפשר בניית כוח אש אפקטיבי. באופן מפתיע, בשל"ג דווקא הלהטוט הוכיח עצמו כאפקטיבי וקטלני בהרבה מהצפע, שהכזיב.

לימים נסגר מערך הלהטוט ונרכשו צפעים נוספים, וכעת נרכשו פתנים ושרפים המסוגלים ליצור אש אפשטיבית ואיכותית הרבה יותר תוך עדיפות בכל תחום על מסוקי הצפע.

בנוסף הוקמו יחידות נ"ט קרקעיות, אבל ניידותם מוגבלת בהרבה כמו גם כושר האש שלהם.

ילדים: קל לייצר - קשה לתחזק

ציטוט:

במקור נכתב על ידי הפ.ב. מ ה7 באוקטובר יש כמה מסקנות: אסור לסמוך על מקורות מודיעין. יש ליצר יכולת איסוף והפצה עצמאיים של מטרות. י.

ציטוט:

"מה הוא הסביר לך?" שאלתי. "שני דברים עיקריים", השיב אבי: "הראשון, שכל פרט ופרט במציאות, כל שערה בזקן שלי, קשורים זה בזה ודבר אינו מקרי; והשני, שיש טוב ורע בעולם, ויש לבחור בטוב ולדחות את הרע". מונחי הטוב והרע שאליהם התוודע בחלום, היה ברור, שונים מאוד מאלה שבהם הורגל. הוא לא שכח את החלום הזה, וכששאלתי אותו עליו זמן מה אחר כך, הוא זכר אותו בבירור.

למשל את קהלני תקפו סקייהוקים רק בגלל שקיבלו בקשה לתקיפת שיריון שנע על ציר מסויים. בדיעבד הסתבר שהטנקים הסורים כבר מזמן לא היו שם, ומי שחטף - היה קהלני שהצליח להתקדם.

ילדים: קל לייצר - קשה לתחזק

הוא התכוון למשהו ספציפי שקרה, לא באופן כללי. (כי ב"כללי" היה את "בבל" ועוד כמה מקורות)

ציטוט:

"מה הוא הסביר לך?" שאלתי. "שני דברים עיקריים", השיב אבי: "הראשון, שכל פרט ופרט במציאות, כל שערה בזקן שלי, קשורים זה בזה ודבר אינו מקרי; והשני, שיש טוב ורע בעולם, ויש לבחור בטוב ולדחות את הרע". מונחי הטוב והרע שאליהם התוודע בחלום, היה ברור, שונים מאוד מאלה שבהם הורגל. הוא לא שכח את החלום הזה, וכששאלתי אותו עליו זמן מה אחר כך, הוא זכר אותו בבירור.

2000lb+ ללא שינוי בהספק מנועים גורר הפחתה בביצועים לעומת הפתן, במיוחד בכל הנוגע לריחוף.

לשרף מנועים חזקים יותר.

לפתן מנועים המפיקים 1723 כ"ס כ"א לעומת מנועי השרף המפיקים 1857 כ"ס כ"א - כלומר מסוק השרף שוקל אולי עוד טון, אבל מייצר עוד כ-270 כ"ס (יחד).

אומנם המנוע הבסיסי הוא אותו המנוע T700-GE-701 אולם דגם המנוע של השרף הוא משופר T700-GE-701C.

הנתונים מאתר ח"א

ילדים: קל לייצר - קשה לתחזק

וגם אם חלה טעות, מניסוים הסתבר שהמסוק שמן מידי ואינו יכול לרחף במשקלים כבדים.

סקירה ותמונות מעולות
oferz בדוק פרטי

קודם כל צל"שים:
צחי - ח"ח על ההשקעה! כל הכבוד!
עופר - כנ"ל לגבי התמונות היפהיפיות - יישר כח!

מהו מקור השם שרף?
- האם הכוונה היא לסוג של מלאך (כמדומני עם 8 כנפיים), או שמא למשפחת זוחלים (נחשים) בדומה למסוקי הקוברה - הצפעים.

בן

Your signature did not follow Fresh's signatures policy, therefore it was automatically erased. Please see the E-Mail which has been sent to you, to learn how to fix this.

כל מסוקי הקרב של ח"א נקראים על שם נחשים (חוץ מהלהטוט).

שרף עין גדי הוא נחש ארסי מאד המכיש ע"י חבטה בטרף מן הצד, ולא ע"י נשיכה כמו שאר הנחשים.

לגבי השם הלועזי - שמו Mole Viper.

ילדים: קל לייצר - קשה לתחזק

שבו יוסיפון השכיל את חברי הפורום. מסתבר ששרף זהו נחש ייחודי לארץ ישראל, ובכך נמשכת המסורת של הענקת שמות של נחשים למסק"רים.

Programming today is a race between software engineers striving to build bigger and better idiot-proof programs, and the Universe trying to produce bigger and better idiots. So far, the Universe is winning. -Rick Cook

אגב ככל הידוע לי, מה שמאפיין את משפחת השרפים הוא שהיקף ראשם קטן מהיקף הגוף שלהם. נקווה שהמסוקים דווקא יגדילו ראש!

Your signature did not follow Fresh's signatures policy, therefore it was automatically erased. Please see the E-Mail which has been sent to you, to learn how to fix this.

שרף עין גדי - ייחודי לישראל

שרפים כלל, יש גם בארה"ב (חפש בגוגל Mole Viper) בעיקר בשדות תירס

ילדים: קל לייצר - קשה לתחזק

ע"פ האתר http://www.fas.org/man/dod-101/sys/ac/ah-64.htm (שנחשב אמין, אם כי לפעמים לא מעודכן), מערכת הלונגבוא מסוגלת להציג 128 מטרות המופקות מהמכ"מ, ולא 256 כפי שכתב סולו.

"Have the ability to initiate the radar scan, detect and classify more than 128 targets, prioritize the 16 most dangerous targets"

אומנם טכנית כתוב "יותר מ.." אבל זו קפיצה די גדולה.
האם מדובר בשיפור שהוכנס לשרפים בלבד, או התקדמות טכנולוגית כללית של המחשבים של הלונגבוא מאז נכתב המידע?

בכל אופן כדאי להתייחס לנתונים בפרזנטציה של בואינג שהבאתי כאן. שם כתוב בפרוש 256....

ילדים: קל לייצר - קשה לתחזק