היום חזרתי מעזה. אחרי שהייתי בה שלוש שבועות.

השתתפתי בהרבה מבצעים והיתי בכל הרצועה.
החל מהכניסה ראשונה לשדה תעופה בדהנייה ועד למחסום ארז ובית חנון ולקינוח עבודה של כשבוע במחסום קרני, בחיפוש אחרי מנהרות.

לצערי הייתה היתי מצלמה רק פעם אחת כאשר הייתי במחסום ארז, באיזור התעשייה הישן.
צילמתי בין הייתה חילוץ טנק מרכבה 3. בחילוץ השתתפו לא פחות מ4 D9.

הנה לכם תמונה מטנק מרכבה 3 שכמעט הדרדר.....







כדי שתבינו... עוד חצי מטר הטנק היה נופל מצוק של 4 מטר.

הנה לכם פתח של מנהרה שמצא הגשש. (לצערי הדחפור בטעות כיסה אותה טיפה).





והנה לכם תמונות מהחילוץ. מקדימה היו 3 D9 אשר מחוברים אחד לשני ומאחורה היה עוד D9.









והנה בלון צפלין שריחף מעל עזה כל הזמן. בצהוב 2 מסוקי קרב מסוג קוברה.





אני יכול לספר לכם הרבה על המבצעים ( מה שמותר) מנקודת מבט שונה.

שבת שלום

"רק מי שהריח את המוות יכול באמת להעריך את חיים,,

"שאלוהים ירחם על אויבי,כי אני לא ארחם עליהם,,-גנרל ג'ורג' סמית' פטון

אחלה תמונות אחי, טוב שחזרת בשלום =)

רציתי לצלם את הפיצוצים של "סמור" ועוד
כדי שבינו הקף העבודה במחסום קרני היו כ12 כלי צמ"ה.

"רק מי שהריח את המוות יכול באמת להעריך את חיים,,

"שאלוהים ירחם על אויבי,כי אני לא ארחם עליהם,,-גנרל ג'ורג' סמית' פטון

זה נחשב הרבה כלים??

זה נחשב כאילו יחס גדול של כלים מסך הכלים ההנדסיים הכבדים שיש לצה"ל??

יחסית כן.

לרוב בפעוליות בעזה היו יוצאים 2 D9 ולפעמים גם 4.

כאשר היו 8 D9 3 באגרים באגר מקדח ומקדח אזרחי.

המבצע עצמו היה יותר הנדסי מאשר לחימה.
גדוד שקד ביצע אבטחה גדולה בשביל כל הכלים האלה.

"רק מי שהריח את המוות יכול באמת להעריך את חיים,,

"שאלוהים ירחם על אויבי,כי אני לא ארחם עליהם,,-גנרל ג'ורג' סמית' פטון

בהזדמנות אני יביא גם תמונות מעזה =]

של גדודי גבעתי מבפנים

בין היתר תמונות של צלפים...

אחי אני צמ"ניק ולא טנקיסט.

אני חילצתי וגררתי ביומיים 3 טנקים.

טוב לדעת שזה סימן 2.

"רק מי שהריח את המוות יכול באמת להעריך את חיים,,

"שאלוהים ירחם על אויבי,כי אני לא ארחם עליהם,,-גנרל ג'ורג' סמית' פטון

מישהו יכול להסביר (במסגרת הבטחון שדה) איך נתקעו הטנקים?

אלה הרי לא מג"חים ששופכים לאגר ומפצפצים מוטות פיתול...

בפשטות.
איפה שעובר D9 לא עובר טנק.
הטנקים שנתקעו היו כאשר שפשוט "שקעו" בחול הרך. תוואי השטח היה די חול ים. ובחול ים טנקים,נקפדונים ואכזריות שוקעות מהר, להבדיל מה D9.
וכאשר הטנק מתחיל "לשקוע" הנהג נותן יותר גז. הוא בעצם מתחפר. כמו סופה רגילה.

בעקבות זה שני הטנקים שחילצתי לבסוף גם "פרסו" זחל חיצוני. הכוונה היא שהזחל יצא מהזר הנע.
השקיעו נבעו גם בגלל שהיו 2 נהגים לא משופשפים מספיק והם היו צעירים בזה.

ובין היתר חול הים נכנס לתוך כל המזקום.... ואז נוצר מצב שאתה גורר פשוט פלטת ברזל במשקל של 80 טון. כי הכלי לא יכול לזוז.
וצריך לגרור אותה לאספלט, או מקום ישר כדי להוציא את החול.

יש לציין שהכלים חזרו לפעילות מיד אחרי החילוץ.

והיה גם חכם אחד עם נקפדון אשר הצליח לפרוס זחל כלפי פנימה. בהחלט בן אדם מוכשר.

"רק מי שהריח את המוות יכול באמת להעריך את חיים,,

"שאלוהים ירחם על אויבי,כי אני לא ארחם עליהם,,-גנרל ג'ורג' סמית' פטון

תודה על התשובה.

פריסה פנימית זה סרט רע. למזלי, הנסיון היחידי שהיה לי עם אחת כזאת היה בצמ"פ.

אז מה בעצם מונע מהD9 מלהתחפר בחול הרך?

ציטוט:

במקור נכתב על ידי NimDod תודה על התשובה. אז מה בעצם מונע מהD9 מלהתחפר בחול הרך?

מספר דברים.

1) מיקומו של הזר הנע. הזר הנע של ה D9 הוא בגובה של 2 מטר מעל האדמה. ולא כמו בכלי הרק"מ שהזר הנע באותו מקום איפה שכל המזקום.
2) מבנה הזחל. בD9 הזחל בנוי מחוליות מיוחדות,כאשר D9 כמעט ואף פעם לא פורס זחל (מאוד נדיר שיש פריסה) כמו כן בכל חולית זחל של הD9 היא בנויה כ"כף" וזה נותן אחיזה לD9 בחול רך.
3) מפעיל ומפקד טובים בכלי. אם מפעיל הוא צעיר והמפקד לא שם לב שהכלי לא מגיב ובכל זאת המפעיל נותן גז. הכלי מתחפר בקלות. בגרירת רק"מ בחול ים הD9 מתחפר בקלות. פשוט צריך לראות מתי הוא מתחיל להתחפרר ובמקום לנסוע קדימה, לשלב לרוורס. גם ניסיון זה מאוד חשוב.

לילה טוב.

"רק מי שהריח את המוות יכול באמת להעריך את חיים,,

"שאלוהים ירחם על אויבי,כי אני לא ארחם עליהם,,-גנרל ג'ורג' סמית' פטון