פירסינג קעקועים ומה שבינהם...!

אשכול זה יהיה יחסית גדול מבחינת הכתוב...למי שאין כוח לקרוא הכל אבל רוצה לדעת מה רשום פה ואולי לקרוא חלק אחד שמעניין אותו אז החלקים:
1. כיצד לזהות סטודיו מקצועי
2. אקדח...למה לא?!
3. כיצד לטפל בפירסינג
4. כל מני דברים שצריך לדעת!

זה החלק האחרון שאני כותב.....הוא בהתחלה....עכשיו ראיתי כמה ארוך זה יצא אבל שווה כל שניה של קריאה! זה מאוד מעניין...כדאי

1. כיצד לזהות סטודיו מקצועי!
אישור משרד הבריאות הנו מסמך נחמד ודקורטיבי אך לא נותן חתימה סופית ואישור על מקצועיות הסטודיו. את הבדיקה הזאת אתם תאלצו לעשות לבדכם.

[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://ico.walla.co.il/spc.gif]

[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://ico.walla.co.il/spc.gif]
* הסתכלו סביבכם וודאו שסביבת הסטודיו כולו וחדר העבודה בפרט מסודרים ונקיים מלכלוך.

* סטודיו מקצועי יאסור על העישון בשטח הסטודיו כולו (גם בחדר הקבלה ובשירותים).

* בקשו מין הפירסר לדעת איזה סוג סטריליזציה הוא מבצע על המכשור בו הוא משתמש.
הסטריליזציה הנכונה והנהוגה כיום היא במכשיר הנקרא אוטוקלאב שהוא מכשיר עיקור בחום ולחץ אטמוספרי. ניתן להשתמש בנוסף גם באמצעים כימיים (סטריליזציה קרה) אך לבד זה אינו מספיק! החוק וההגיון מחייבים גם שימוש באוטוקלאב.

* שימו לב שכלי העבודה אינם פרושים על שולחן חשוף אלא משטח עבודה (לרוב מנייר בעל תחתית ניילון).

* שימו לב שכל הציוד אתו בא הפירסר במגע, שאינו חד פעמי, מנוילן או שהפירסר לא נוגע בו ישירות עם הכפפות בזמן העבודה, דוגמה: בקבוק ספריי, שלט מערכת, טלפון ועוד. אם הפירסר נוגע בטלפון, שלט מערכת או כל דבר אחר עם הכפפות, עליו להחליף כפפות לפני שהוא ממשיך בעשיית הפירסינג.
הרעיון הוא שאם הפירסר נוגע עם הכפפות בזמן שהוא עושה את הפירסינג ללקוח אחד הוא יעשה זאת גם כשהוא מטפל בלקוח אחר, משמע, הוא בעצם מעביר נוזלי גוף בין לקוח ללקוח והאדם היחיד שנשאר מוגן זה הוא עצמו!

* שימו לב שהפירסר לובש כפפות לאורך כל תהליך הקעקוע כולל הכנת פינת העבודה, ולא נוגע באף אחד מכלי העבודה ללא הכפפות. שימו לב שהוא מחליף אותן בין לקוחות ולאחר הפסקות.

* על הפירסר לשטוף ידיים לפני ביצוע הפירסינג, ולאחר מגע עם אזור שאינו סטרילי.

* שימו לב שבזמן עשיית הפירסינג, על שולחן העבודה לא יימצא ציוד מפוזר שאינו לצורך העבודה. ציוד שאינו בשימוש יהיה במכלים סגורים.

* כל הציוד המתכלה דוגמת אלכוהול, כפפות גומיות ועוד חייב להיזרק לפח בסיום תהליך הקעקוע. ציוד זה הוא חד פעמי ואישי לכל לקוח. בנוסף, גם מחט הפירסינג צריכה להיזרק לאחר השימוש. מחטי פירסינג הן ציוד חד-פעמי ומשרתות לקוח אחד בלבד.

* על הפירסר לפתוח את המחט ו/או שאר הציוד שעבר סטריליזציה משקיות סגורות בצורה הרמטית. על השקית יהיה סימון או מדבקה בעלת צבע חום כהה לרוב. לפני הסטריליזציה כאשר הציוד עוד לא נקי סימון זה יהיה בעל צבע שונה (לא חום). זכותכם לבקש מהפירסר לפתוח ציוד זה מול עינכם. שימו לב שישנם מכשירי עיקור שהסימון שלהם הוא לאו דווקא בצבע חום, אך הרעיון הוא שצריך להיות שינוי של הצבע של מקטע האינדיקציה לפני ואחרי המעבר באוטוקלאב.

2. אקדח...למה לא!?
עכשיו יש לכם שתי אופציות: להיכנס לחנות תכשיטים/פיצ'פקעס ולעשות את זה עם אקדח, ולהיכנס לפירסייה ולעשות את זה עם מחט. אני אקרא לאופציה א'- האופציה הדבילית, ומייד תבינו גם למה.אני בטוח שיש אנשים פה שאומרים: כולה עגיל באוזן, מה, צריך לנסוע עד לסטודיו בשביל לעשות אותו??".
יקירי, אין דבר כזה, "עגיל פשוט"- כל עגיל יכול להיות דבר נפלא או דבר נורא, תלוי כמה אתם משקיעים בעצמכם ובבריאות שלכם.

לחורר עם אקדח זה זול.
נכון.

משום מה אנשים מקשרים "זול" ל"טוב", ולא כך הוא הדבר, ולרוב זה תמיד להיפך.

הייעוד המקורי של האקדח היה לחורר תנוכי אוזניים.
לצערי, לאחרונה פשה השימוש בו, וכבר ראיתי אפילו גבות ושאר חלקי אוזן (פרט לתנוך) שחוררו איתו.
אז בואו ונשווה לרגע איך נעשה חור עם אקדח ואיך נעשה חור עם מחט.
ועזבו לשנייה אחת את הכסף בצד, על זה נדבר בסוף.

1)איפה?
מחט: חדר סטרילי, בפירסייה.
אקדח: חנות תכשיטים בד"כ, או כל מקום שכזה לצורך העניין, בו אנשים נכנסים ויוצאים, הסביבה מזוהמת, וכך גם יהיה החור שלכם.

2)מה?
מחט: מחט אישית סטרילית וחד פעמית, הנשלפת מאריזת ניילון אטומה בואקום.
אקדח: אקדח אשר השתמשו בו עם הרבה אנשים לפניך, כשהחלק היחיד שאישי בו הוא העגיל, שלא חוטא כמו שצריך. המכשיר עצמו לא נוקה מעולם (כיוון שזה די בלתי אפשרי לנקות את כל החלקים שבו).האפשרות לחטוף ממנו זיהום היא גבוהה עד וודאית- ואנחנו מדברים על אינפקציות, צהבת, אילוחי דם שונים, ושאר מרעין בישין. לא, אינפקציה היא לא חלק נורמלי מתהליך ההחלמה. תתפלאו.

3) מי?
מחט: פירסר מקצועי, שעבר הכשרה לצורך העניין.הוא/היא עובד/ת עם כפפות ומחטא אותך ואת המיכשור לפני השימוש.
אקדח: מוכר/ת בחנות.

4)מנגנון פעולה:
מחט: חיתוך חד מאוד ומדוייק מאוד, של חור עם שוליים חלקים בצורת חצי סהר.
אקדח: מנגנון הפועל כמו פטיש ודוחף את העגיל לתוך הרקמה בכוח, משאיר חור עם שוליים משוננים, מעין "מכתש". "חוד" העגיל אינו חוד, הוא למעשה עגול וקהה, ולפיכך יותר כואב למעשה, וגורם להמון נזק לרקמה המחוררת- יוצר אופציה נרחבת לדחייה, צילוק וכדומה.

5)ענייני זוויות:
מחט: זווית ההחדרה נשלטת עלידי המחרר.אפשרות לפרוייקטים עתידיים.
אקדח: מבנה האקדח אינו מאפשר לשלוט בזווית ההחדרה, וכך יוצא שהחורים אינם יוצאים ישר (דהיינו, חור כניסה לא מקביל לחור יציאה, החורים מחוררים באלכסון)- דבר מאוד בעייתי למעוניינים בפרוייקטים או למעוניינים באוזניים אסתטיות, וחוצמזה יגרום לכם לבעיות אם תרצו לעשות שם הרחבה.

6)עגיל:
מחט: בודי פירסינג, שלכל הפחות עשוי מSS (הרחבה במאמר "כיצד נתחררה נכון"). עגיל המותאם פיסיולוגית לחורים מחלימים- החל באורך, המשך בעובי וכלה בסוגרים שלו.
אקדח: "עגיל רפואי"- שם שנועד להטעות, אין בעגיל הזה שום דבר רפואי, הוא לרוב עשוי ברובו מניקל ומצופה בזהב (שבסופו של דבר ייתקלף מהעגיל וייכנס לכם אל הגוף תוך כדי גרימת רעות חולות שונות).העגיל עצמו קצר מדי, וגורם לבעיות בזמן ההחלמה.סוגר העגיל בעייתי משתי בחינות: א.המבנה שלו גורם לכך שנוזלים מצטברים בו ומהווים מצע נהדר להתפתחות בקטריות ולכלוך. ב.הוא מונע מהנוזלים וההפרשות המופרשים בשעת ההחלמה מלצאת מהחור כיוון שהוא נשאר "לחוץ" על החור, ואינו מאפשר מרחב תנועה של העגיל בחור. דבר זה, מיותר לציין, מגביר את האינפקציות והגירוי.

7) money,money,money (הבטחתי...)
מחט: עסק לא זול במקרה הטוב, ודי יקר במקרה הפחות טוב.
אקדח: כבר ראיתי מקומות שעושים חורים ב5 שקלים.השאלה שנשאלת היא בעצם, מה הערך העצמי שלכם לעצמכם? האם אתם שווים לעצמכם חמישה שקלים?יותר?ואם לא מה אתם שווים- אז כמה הבריאות שלכם שווה לכם?

3. כיצד לטפל בפירסינג
פירסים מחוץ לפה:
*יש לנקות את כל הפירסים ה"חיצוניים" (כלומר אלו שלא נמצאים בתוך הפה), פעמיים ביום(ולא יותר מזה!).חשוב מאוד לא לדלג על נקיון, אבל גם חשוב לא לנקות יתר על מידה, (כן יש משהו כזה טיפול יותר מדי נקי, ניקוי יתר של הפירסינג יגרום לגירוי של הפע ולהאטת ההחלמה).
*אם היום זהו היום הראשון של פירסכם החדש- המנעו מלנקות אותו!
החלו את הליך הריפוי והניקוי מחר בבוקר.
*חומרי ניקוי: רבע כפית מלח ים (לא להשתמש במלח שולחני!! זה יגרום ל"שבירה" וייבוש של העור) בכוס של מים חמימים.למשקיענים ולמסתבכים שבינינו ניתן לרכוש בבית המרקחת תמיסת סיילין saline, אותה יש לחמם מעט לפני הניקוי, ולשמור את היתרה במקרר.
*לניקוי הפירסינג אסור להשתמש ב: מי חמצן, אלכוהול, בטאדין ותמיסות יוד שונות, וזלין או פוליספורין. חומרים אלו יסתמו נקבוביות או ייבשו את העור, דבר שיגרום לבעיות בהחלמה.
*נקו את ידיכם (עדיף עם סבון אנטי מיקרוביאלי למשל סבון שקוף של ניוטרוג'ינה Neutrogena ), שטפו וייבשו אותן היטב לפני כל טיפול בפירסינג.
*"השרו" את הפירסינג במים חמימים, או אפשרו למים חמימים לזרום עליו בזמן המקלחת (אם אתם בוחרים לנקות את הפירסינג בזמן המקלחת, יהיה זה הדבר האחרון אותו תנקו!).
*הסירו בעדינות כל הפרשה שנקרשה סביב לפירסינג, והעזרו בחתיכת צמר גפן רטובה (לא להשתמש בציפורניים, שכן הן יכולות לקרוע את העור סביב לפירסינג או את הפירסינג עצמו החוצה מהגוף).
*שטפו את הפירסינג עם תמיסת מי מלח או סיילין. אם ניתן להשרות- כדאי.
*שטפו את מי המלח עם מי נקיים וחמימים.
*ייבשו את האזור עם מגבת נייר חדשה. יש "לטפוח" בעדינות, ולא להשתמש בתנועות ניגוב נמרצות.
*מרחו מעט משחה (בפנטן פלוס) על קיסם אוזניים חדש. שימו אותה על חורי הכניסה והיציאה של הפירסינג. סובבו בעדינות את העגיל על צירו בכיוון השעון (או נגד, זה לא כזה חשוב, העניין הוא להמחשה) שתי פעמים. זה מספיק, ואין צורך לסובב יותר מזה. אם העגיל לא מסכים להסתובב על צירו- אל תסובבו בכוח!! זה בסדר, הוא יחלים יופי גם בלי זה. סובבו את העגיל על צירו ופנימה והחוצה ככל שניתן, והחדירו את המשחה ככל הניתן אל תוך החור.עדינות היא שם המשחק פה.

פינת הגאון: מים חמימים,ניקוי הפרשות, מי מלח חמימים, מים חמימים, ייבוש, משחה, סיבוב, זהו.

עגילי פה:
*יש לנקות פירסי פה לאחר כל פעולה המערבת שימוש בפה (אכילה, שתייה, עישון וכדומה), גם כאן חשוב לא להפריז בנקיון כיוון שהדבר יגרום לפה להתנקות גם מהבקטריות הטובות הנמצאות בו והדרושות לעיכול נאות ולבריאות החיך והלוע.
*נוזל הניקוי: תמיסת ליסטרין מדוללת (50:50), או קורסודיל. את שתיהן ניתן לרכוש בבית המרקחת ללא מרשם רופא.
*בניגוד לפירסים חיצוניים, הטיפול בפירסי פה חייב להתחיל מייד, אין לחכות ליום שלמחרת.
*רחצו את הפה דבר ראשון בבוקר, ודבר אחרון לפני השינה.
*רחצו את הפה לאחר כל ארוחה.
*רחצו את הפה לאחר כל עישון שהוא (זה מומלץ להפחית בעישון סיגריות ושות' בזמן ההחלמה, ואולי זה זמן מתאים להיגמל בכלל).
אם אתם מעשנים, יש לרחוץ את הפה עפ"י המשטר הבא: בשבוע הראשון פעם בשעה, בשבוע השני פעם בשעתיים ובשבוע השלישי פעם בשלוש שעות.
חשוב:
*אם התמיסה "מציקה" לכם, ואתם חשים בגירוי כלשהו, ניתן לעבור לתמיסת מי מלח במקום, זה בסדר.
*מומלץ ב48 השעות הראשונות להימנע ממוצרי חלב ובשר, עישון, אלכוהול, ומזון חם או מתובל. סוגי המזונות האלו יכולים לגרום להתנפחות ולעידוד היווצרות בקטריות.
*המנעו בחודש הראשון מנשיקות מאוד עמוקות וממין אוראלי.התייחסו לפירסינג שלכם כאל פצע פתוח. כל חשיפה שהיא לחיידקים של מישהו אחר תגביר את הסיכון שלכם לאינפקציה או מחלה.
*מומלץ לעבור בתקופת ההחלמה הראשונית לארוחות קטנות רבות ביום במקום שלוש ארוחות גדולות. כמות המזון הקטנה "תרגיל" את הלשון והפה לאט לאט.
לרוב זמן ההחלמה בפירסי פה הוא מהיר ביותר. המתינו עד להחלמה מלאה, ואז מומלץ להחליף את העגיל הראשוני לעגיל קצר יותר (שכן העגיל הארוך עלול לגרום לשבירת שיניים, נסיגת חניכיים, ואף לקריעה של החור עצמו). אל תחליפו את העגיל בעצמכם, פנו לפירסר שלכם (שאם הוא מכבד את עצמו, ישמח לעשות זאת עבורכם ללא כל תשלום).

עצות טיפול כלליות:
*אמבטיה שבועית לפירסינג היא טובה ומזרזת את זמן ההחלמה. השרו את הפירסינג למשך רבע שעה במי מלח חמימים (עפ"י המתכון שצויין לעיל)- העזרו בכוס קטנה, ואם אפשר- אפילו בתוך גיגית או אמבטיה. לאחר השרייה יש לשטוף את המקום היטב עם מים חמימים ונקיים.
*לעולם אין לגעת בפירס מחלים (ואפילו בפירס מוחלם) עם ידיים לא נקיות- שלכם או של אחרים. שטפו היטב את הידיים לפני כל מגע עם הפירסינג.אל תרשו לאחרים לגעת בו, בעיקר בתקופת ההחלמה.
*עזבו את הפירסינג בשקט- אין צורך לסובב אותו ולשחק איתו כל הזמן. בזמן הניקוי, מעט ובעדינות- כן. אל תשחקו עם העגיל שלך, זה לא טלטאבי!.
*המנעו מלבישת בגדים הדוקים מדי על הפירסינג- חזיות (פטמות), תחתונים או מכנסיים צמודים (אברי מין), מכנסיים עם מותן גבוה (טבור), אוזניות (כל פירסי האוזן) וכדומה. כן יש להימנע מחבישת פלסטר על הפירסינג.
*לא מומלץ לשחות במאגרי מים גדולים מאמבטיה (בריכות, נחלים, ים, אוקיאנוס, ואדי וכדומה) במשך שישה שבועות לאחר עשיית הפירסינג שלכם.
*הערה כללית: זמן החלמה מינימלי ומאוד בסיס של כל הפירסים הוא כ12 שבועות (פרט לטבור שזמן ההחלמה המינימלי שלו הוא כארבעה חודשים ובהחלט מעלה מזה). בזמן זה יש לצפות כי האזור יהיה אדום ומעט נפוח, וסביר להניח שיפריש הפרשות לימפתיות בצבע לבן או צהוב. חשוב מאוד לנקות ולטפל כל הזמן ללא הפסקה בטיפול, ואין להוציא את העגיל איתו נעשה החירור לפני תום זמן ההחלמה. חשוב מאוד שאת החלפת העגיל הראשונה יעשה פירסר (כדאי זה שחירר אתכם, אבל זה לא כזה משנה) שגם יעשה הערכת מצב על בריאותו של עגילכם.

4. דברים שצריך לדעת!
חירור עצמי- "מי שעושה לעצמו פירסינג, יש לו טיפש בתור לקוח". זה כל-כך אדיוטי לעשות משהו כזה, עד שאני לא ארחיב על זה את הדיבור.
גיל- במדינת ישראל, אם אתם רוצים להתחרר עליכם להיות לפחות בני 16. עולה השאלה: מה קורה אם אני מתחת לגיל הנדרש, אבל הפירסר סומך עלי שאני בנאדם אחראי ומסכים לחורר אותי בכל זאת? ובכן, יקרים ויקרות שלי- זה אומר רק דבר אחד- שהפירסר שלכם חרטטן לא מקצועי, ואני גם אסביר למה: הגוף האנושי עובר תקופות גדילה, עד סוף גיל ההתבגרות.בשלב הזה, העור נמתח, מבנה העיניים משתנה, העצמות מתארכות, הגולגולת מתעצבת, הסחוס מתגבש ועוד ועוד. גיל 16 הוא הגיל שבו אפשר להגיד פחות-או-יותר בבטחה שסיימתם לגדול ולהתפתח, והפירס שתעשו לא יסב לכם נזק.למה הכוונה כאן? אם תעשו פירס (או קעקוע לצורך העניין) על עור שלא סיים את גדילתו, הפירס עלול להשאיר צלקת מכוערת מאוד, ויש סיכוי יותר גבוה שהרקמה המחוררת תדחה אותו החוצה.ולכן- אם זה חשוב לכם (ואני בטוחה שזה חשוב לכם, אחרת לא הייתם רוצים לעשות את זה, או לחילופין לא הייתם טורחים לברר לפני זה..) עדיף לחכות, מאשר להתחרט עוד.

חאפרים- כל אותם אנשים שעומדים במדרחוב של אילת או ברח' הרצל ברחובות או באמצע דיזנגוף עם מזוודה ומבטיחים לכם שהחירור יהיה סטרילי. אני אפילו לא הולכת להרחיב בנושא, רק אומר שאתם נשמעים לי כמו אנשים אינטיליגנטיים (אתם יודעים לקרוא) ולכן לא תעשו משהו מטופש כמו ללכת להתחרר אצל מישהו כזה. אז מה אם הוא לא לוקח אישורים ואתם רק עוד חודשיים בני 16? אם חיכיתם עד עכשיו תוכלו לחכות עוד קצת וללכת לעשות את זה בסטודיו נורמלי.

זה יכאב?- השאלה הקבועה והידועה. יש רק דרך אחת לענות על זה- כמה עולה חליפה ליתום? וברצינות- אם אני אצבוט אותך זה יכאב לך? תלוי כמובן מי צובט, מי נצבט, ואיפה צובטים. יש אזורים שיותר כואבים, יש אזורים שפחות כואבים, והפואנטה היא שאם הפירסר שלכם מקצועי ויודע מה הוא עושה, אין שום סיבה שפירס קונבנציונלי יכאב יותר מצביטה מכאיבה. אל תצפו שזה לא יכאב בכלל-בכלל, אבל זה לא כמו ללדת...תירגעו. כמובן שיש פירסים יותר מכאיבים, אבל זה כבר לשיקול דעתכם, ותלוי כמובן בסף הסיבולת שלכם.

•זה ישאיר צלקת?- סביר להניח שכן.ברוב המקרים הצלקת ממש קטנה וכמעט לא רואים אותה, תלוי גם במידת החשיפה של אותו איבר לשמש, וההתעללות שהפירס שלכם כן או לא עבר עד להחלמה, אבל צלקת תמיד תישאר. יש אנשים שיש להם נטייה לפתח צלקות קילואידיות- מעין "גידול" של ריקמה סביב לצלקת כמו גוש בשר שתלוי מעל הצלקת. זה לא ממש יפה, אבל אם הייתה לכם נטייה כזו הייתם יודעים את זה עד עכשיו, כי זה יקרה לכם גם בשריטה פשוטה.

(המאמרים לקוחים מוואלה, פורום "בודי פירסינג")
בהמשך אני אעלה תמונות של פירסינגים ואת השמות שלהם וגם "מפת כאב" לקעקועים (כמו שקראתם כאב הוא אינדוידואלי אבל יש מקומות יותר כואבים)

אוקיי, עד לפה החלק של ההרצאות הארוכות מקווה שהשכלתם (למי שלא ידע) כמוני עד לפני כמה חודשים!...
אם למישהו יש פירסינג או קעקוע הוא מוזמן לשתף איפה ואיזה וכל מה שבא לו....!

כלי אשכול	חפש באשכול זה
הצג גירסת הדפסה שלח דף זה ב E-Mail	חפש באשכול זה: חיפוש מתקדם
מצבי תצוגה	דרג אשכול זה
עבור למצב לינארי מצב כלאיים עבור למצב משורשר	דרג אשכול זה:

הדף נוצר ב 0.07 שניות עם 10 שאילתות
צור קשר - Fresh - למעלה