הוקם לאחרונה : amuta600.org.il באתר נמצא סיפור המלחמה המפורט של החטיבה אשר

לחמה בחזית הדרום במסגרת אוגדה 143 בפיקודו של אריק שרון. החטיבה הוקמה ב1971.

הייתה זאת הפעם הראשונה שצ.ה.ל. מסר את הטנקים החדישים ביותר ,טנקי פאטון M-60 -A 1

לחטיבה של אנשי מילואים. החטיבה בלמה את הצבא המצרי במרכז גיזרת סיני

והשתתפה בקרב הפריצה הקשה למערב התעלה ובקרבות הקשים ב "חווה הסינית "

ו "במיסורי ".ספגנו אבידות כבדות ו 119 מחברינו נפלו בקרב.

באתר נמצאים שמות הנופלים וסיפור לחימתם וכן שמות הזוכים בעיטורי העוז ,המופת

וסיפורו של רס"ן גדעון גלעדי ז"ל בעל עיטור הגבורה.

שנכתב ע"י יוני נוקד, שהיה השליש של גדוד 409 שבחטיבה 600 .

נמצא במלואו וניתן לקוראו באתר האינטרנט.

זהו סיפור המלחמה הקשה של הגדוד. במלחמת יום הכיפורים.

אחי, רמי לוין ז"ל כתב ספר שהוצאנו אחרי מותו. הייתי רוצה לפרסמו באינטרנט. האם יש אפשרות שמישהו יעזור לי?

אשמח לעזור לך

אבל אם אחיך היה בחטיבה 600 מיקומו של הספר באתר החטיבה לדעתי.
אם תחליט אחרת צור אתי קשר בפרטי ואסייע לך למקמו היכן שתרצה
עפר

קישורים:
לעפר דרורי / לאתר הגבורה
לפלוגה י'/79 / לגדוד 79

להצטרפות לרשימת התפוצה של עפר דרורי, שלח דוא"ל ל:
drori-post+subscribe@googlegroups.com

להצטרפות לרשימת התפוצה של אתר הגבורה, שלח דוא"ל:
gvura+subscribe@googlegroups.com

אתרים כאלה. אתר טוב וכתוב היטב המביא בצורה מפורטת את סיפורה של "חטיבת טוביה". דווקא הפרק על הגיוס היה מרתק במיוחד בתיאור הקשיים והפתרונות השונים שאפשרו לחטיבה להגיע לחזית יומיים לאחר גיוסה. נקווה שותיקי יחידות נוספות ייצטרפו למגמה הברוכה.
יישר כוח.

סיפורה של החטיבה נכתב בספר כבר לפני למעלה מ24 שנים. אך הספר חולק רק ללוחמים ולבני

משפחות הנופלים. ו עתה "העלו" אותו לאינטרנט.

לטנקים שלנו היו בעיות עם המקלעים בהם נתגלו תקלות רבות.. וחיל החימוש החליט להחליפם

במקלעי הבראונינג 0.3 הישנים והטובים.

ה"ברוך " היה שיצאנו למלחמה ללא מקלעים בכלל . ו נאלצנו להילחם בחי"ר המצרי שירה עלינו

טילי "סאגר " בעוזים וברימונים.....

רק לאחר כשבוע של לחימה סופקו לנו המקלעים החיוניים.

בנוסף נסענו על זחלים מהימ"ח שליד באר שבע עד סביבות טאסה בסיני

מרחק של כ-300 קילומטרים ,עבורי זאת הייתה נהיגה מתישה ביותר כי כמעט נרדמתי מרוב

עייפות.

למה הכוונה בכך שהמקלעים הוחלפו? במג"ח 6א היה באותה תקופה צריחון מפקד עם 0.5 בגרסא שונה מהמקלע המוכר (אם אינני טועה). האם ה-0.5 התגלה כבעייתי והוחלט להתקין במקומו בצריחון 0.3?
סיפור המסע של חטיבות השריון על זחלים לחזיתות הוא ללא ספק סיפור מופלא. בתור מי שנהג על טנקים מסוגים שונים אני בהחלט יכול להעריך זאת.

אינני בר סמכא גדול בנושאי מקלעים ,אך אני זוכר שבעת אימון החטיבה בצאלים, כמה חודשים לפני

המלחמה ,היו תקלות רבות עם המקלעים והם נתקעו.

אל"מ ( מיל ) טוביה רביב סיפר לנו בהרצאתו לפני שנה באתר השיריון בלטרון כי בחיל החימוש

הוחלט להחליף את המקלעים.

המקלעים נלקחו מן הטנקים , אך במקומם לא הותקנו אחרים. טוביה סיפר שהוא כתב

והתריע על כך מספר פעמים לפני המלחמה, אך לא נענה .

אני מצטט קטע שכתב ידידי סא"ל (מיל ) דני קריאף שהיה מ"מ בגדוד 407 :

" המקלעים שהיו בטנקים מסוג M-86 ו M-73 שהחליפו את מקלעי ה0.3 ( שהיו בדגמים הקודמים

של הפטון M-48 ) לא עמדו באבק של הנגב וסיני כפי שהם עמדו ביערות ויאטנם.

ולכן כשפרצה המלחמה הטנקים היו בשלב של שידרוג שהיה מאוד לא פשוט משום שהצריח של

הפטון M-60-A1 הוא מאוד ארוך ,נדרשו המהנדסים לתת פתרונות יוצאי דופן לבעיה.

בשורה התחתונה התברר שהגדודים 409 ו 410 מחטיבה 600 נכתשו בקרבות על "מכשיר "

"מיסורי" ו "חמדיה " משום שהם נשלחו ללחימה מול אלפי חיילי חי"ר מצרים ללא מקלעים וללא

סיוע ארטילרי " ........

כמי ששירת באגד הארטילרי של אוגדה 143, זכורני כי החטיבה קיבלה נתחים נכבדים מן הסיוע הארטילרי האוגדתי בשלבי המלחמה השונים. עד היום זכור לי קולו של מפקד הסיוע של החטיבה ,רובי פופר שכינויו ברשתות היה "מצפן",ברשתות האלחוט . זכורני ריכוז אש של כל האגד על מכשיר לטובתו ,תוך דיווחים ברשתות על גרימת אבידות כבדות למצרים. אני זוכר אף ירי ארטילרי מסיבי בקרב על טלויזיה וכן סיוע אש למטרות מזרחית לחמדיה. לא אוכל לזכור את כל האירועים, אך זכורני שקולו של המס"ח הופיע תדיר ברשתות האלחוט כצרכן של אש ארטילרית.

כשאתה כותב על האגד הארטילרי של אוגדה 143 אתה מתכוון ל"עוצבת אשדות"?

"היטלר מת, סטלין מת ועוד כמה ששכחתי את שמם

ובכל זאת עדיין נשפך כאן דם"

גם לא זכור לי התג.
מדובר באגד ארטילרי 214 .
אם היה לו תג כתף, בטח ניתן לשאול את הנגדים בימ"ח.

http://www.global-report.com/a.php?c=um&a=687&rc=um. עוד לא קראתי הכל אבל זה נראה קשור לסיוע הארטילרי שהזכרת.

לפי התחקיר הזה, אגד 214 נקרא "אדירים" וזה התג שלו:






חשבתי שמדובר באגד אחר בגלל המדבקה שברשותי:

"היטלר מת, סטלין מת ועוד כמה ששכחתי את שמם

ובכל זאת עדיין נשפך כאן דם"

מוכרים לי גם שני כותביו ואפילו רוב השמות המוזכרים בתחקיר. "אדירים" למיטב זכרוני החלוד הוא אות הקריאה של האגד.

עדות ראייה

הטנקים של חטיבה 600 שנלחמו על צומת טירטור לכסיקון היו עם מקלעי 0.5 כמקלעי צריח והוא לא היה ה- 0.5 שהכרנו אלא מקלע עם שושנה בקצהו.

קישורים:
לעפר דרורי / לאתר הגבורה
לפלוגה י'/79 / לגדוד 79

להצטרפות לרשימת התפוצה של עפר דרורי, שלח דוא"ל ל:
drori-post+subscribe@googlegroups.com

להצטרפות לרשימת התפוצה של אתר הגבורה, שלח דוא"ל:
gvura+subscribe@googlegroups.com

התחולל בליילה שבין ה15 ל16 באוקטובר .כלומר 9 ימים לאחר פרוץ המלחמה.אז כבר הספיקו לאלתר

מקלעים לטנקים.

אני בהחלט מאמין למה שאתה ראית. אולי החזירו לצריחון את המקלע המקורי ???

אני מקווה שהרבה חברים יכנסו לאתר ויקראו את סיפור המלחמה של החטיבה.

כמובן שאינני יודע מה היה בימח - אני בזמן הגיוס של 600 הייתי בסיני

אבל מכיון שהמקלעים האלו לא היו מוכרים ע"י הסדירים הנחנו שהם אורגינליים מארה"ב, יתכן שההצעה שהעלית היא הפתרון - בשלב ראשון הם פורקו ולאחר מכן הוחזרו

את שני הספרים יש לי במהדורה מודפסת אבל בהחלט הנפיצות שלהם תעלה לאור הכנסתם לאתר

חוברת אחת שממש לא קיבלה תפוצה היא החוברת שיצאה אחרי המלחמה "החטיבה" אם יש לך מהלכים בקרב אנשי האתר הייתי ממליץ להעלות אותה לאתר, היא הרבה פחות ידועה

קישורים:
לעפר דרורי / לאתר הגבורה
לפלוגה י'/79 / לגדוד 79

להצטרפות לרשימת התפוצה של עפר דרורי, שלח דוא"ל ל:
drori-post+subscribe@googlegroups.com

להצטרפות לרשימת התפוצה של אתר הגבורה, שלח דוא"ל:
gvura+subscribe@googlegroups.com

ב1978 יצא ספר כרוך על חטיבה 600 הקרוי "החטיבה במלחמת יום הכיפורים". לי יש עותק ממנו.

ערך את הספר אילן גור והצילומים הובאו מתוך אלבומו של ניסים שלום. ידוע לי שידידי ראובן בן- יוסף

היה בין השותפים לכתיבתו . כפי שכבר כתבתי ,למעשה כל מה שכתוב בספר הועלה ,כאן לאתר.

אני מקווה שיתווספו עוד תמונות מן המלחמה ושלאחר המלחמה לאתר.

אני אתקשר בקרוב עם יוני נוקד ואעביר לו תמונות הנמצאות בידי.

תודה על ההתעניינות ! ושבת שלום לכולם !

בני הרטמן.

בשנת 1971 חזרה ראש הממשלה דאז ממסע בארה"ב " והביאה" בסל הקניות שלה 136 טנקים חדשים M60-A1שהיו אז הטנקים הטובים ביותר בזירה , למרות שכולם סברו שאת הטנקים יקבלו חטיבות 14 ו401 שהחזיקו את הקו בתעלה לסירוגין שלושה חודשים בקו ושלושה חודשים באימון צמ"פ בביר תמדה וביר גפגפה הוחלט במטה הכללי ובמפקדת גייסות השריון להקים במסגרת אוגדה 143 ששכנה בשדה תימן חטיבה חדשה 600 וגדוד סיור 87 שהיה מבוסס ברובו על טנקים ולמסור את הכלים ליחידות מילואים אלו משום שכל הטנקיסטים ביחידות הללו היו בוגרי ההתשה וחלקם בוגרי ששת הימים , הטנקיסטים הטובים והנמוסים ביותר שהיו בצה"ל מאז ועד היום.
באימוני ההסבה שהתקיימו ב302 ובאימוני ההקמה שהיו בצאלים המקלעים התקניים שהגיעו עם הטנקים ה0.5 בצריחון המפקד הענק שכונה M83 ומקלע המקביל המאד קטן עם קצב אש רצחני שכונה M76 פעלו ללא דופי , הבעיה היחידה שהייתה ב0.5 שהופעל באופן חשמלי " ושכב" בצריחון הייתה בעיית הטעינה להכניס סרט למקלע הייתה משימה כמעט בלתי אפשרית והרבה אצבעות של מפקדים נקרעו , היות ולאחר ירי של מספר צרורות התחמושת הייתה נגמרת המטקי"ם היו מתייאשים מהצורך לבצע שוב את הכנסת הסרט ולכן המקלע כמעט ולא הופעל לאחר אימוני ההקמה ששחקו את המקלעים עד תום , באותה תקופה היו יורים במסלול חמישה סרטים לא כמו באימונים של היום התברר שהשן החולצת במקלע המקביל הייתה נשברת ולכן הוחלט להוציא את המקלעים מהשרות לגבי ה0.50 הסיבה להוצאתו מהשרות לא הייתה בעייה טכנית אלא הקושי בהטענת סרט הכדורים.
היחוד של הM76 היה בנוסף לקצב האש שלו פשטות ההפעלה שלו והקלות שבנקיונו .
בניגוד למקלעי המקביל מתוצרת בראוניג שהיה צריך להוציא אותם מהטנק לפרק אותם לגורמים לעשות להם תיאום ירי וקנה , מקלע הM76 שהיה מאד קטן כ45 ס"מ היה נשלף ממקומו ע"י לחיצה בשני פינים הקנה נשאר קבוע בטנק לא היה צורך לפרק אותו אלא לטבול אותו בתערובת ולהחזירו למקום .
בעת שפרצה המלחמה התבררה לנו העובדה שהמקלע הוצא מהשימוש וחיל החימוש טרם התארגן לבצע הסבה למקלעי המקביל , ה0.5 שהיה בצריחון ונשאר שם והוא היה עם צורה מיוחדת כמו שכתב אחד מחברי הפורום עם מסתיר רשף בצורת שושנה כמעט ולא הופעל עקב הקשיים שמניתי .
בכל בקרבות החל מיום 8.10.1973ועד ליום שישי 12.10.1973 נלחמו לוחמי 600 ו87 על מתחמי מכשיר טלויזיה חמוטל ומיסורי למעשה ללא מקלעים מול עשרות אלפי חיילי קומנדו שהיו מצויידים במיטב הנשקים רק ביום שישי בערב בעת שהכוחות הגיעו למנוחה בציר " מבדיל" ציר הרוחב ליד טסה הגיעו אנשי החימוש הרכיבו לכל הטנקים כנות מפקדים למקלעי 0.3 ואילתרו מקלע מקביל גאוני שהיה מורכב ממקלע 0.30 רגיל שבקצהו הולחם צינור בקוטר צול על מנת שהקצה של המקלע יבלוט מחוץ לצריח.
שבת שלום
דני קריאף
D9

נדמה לי שאתה והאחרים מתכוונים ל-M73 ול-M85.
M73 - מקלע מקביל בקוטר 7.62 מ"מ מוזן בסרט עם חוליות מתכת (ולא בד!). ניתן היה לטעון אותו משני הצדדים ומנגנון החלפת הקנה אפשר החלפה קלה במקומות צרים. למרות שדומה מעט ל-M1919 הידוע אצלנו כ-0.3, אינו קשור אליו. הוחלף בצבא ארה"ב ובמארינס ע"י ה-M240 וה-M60E2 בהתאם.
M85 - מבוסס על ה-M2 (הידוע כ-0.5) אבל מותאם להתקנה בטנק. קצר יותר, קל יותר ובעל קצב אש מירבי כמעט כפול: כ-1050 כדור בדקה. הותקן בעיקר בצריחוני המפקד של טנקי הפאטון השונים וברק"מ אחר.



מקור: Small Arms of the World, 1982

אכן אלו היו המקלעים שאותם הזכרתי דרך אגב מהיכן השגת את החומר?
שבוע טוב
דני קריאף
D9

הסריקות מתוך הספר Small Arms of the World, מהדורת 1982. גוגל העלה את הפירוט הבא:
M73
M85
מקווה שזה יעזור לך ולאחרים.

אכן M85 עם "השושנה" בקצהו

קישורים:
לעפר דרורי / לאתר הגבורה
לפלוגה י'/79 / לגדוד 79

להצטרפות לרשימת התפוצה של עפר דרורי, שלח דוא"ל ל:
drori-post+subscribe@googlegroups.com

להצטרפות לרשימת התפוצה של אתר הגבורה, שלח דוא"ל:
gvura+subscribe@googlegroups.com

לעופר , אני מוכרח להחמיא לך ! , יש לך זיכרון חזותי מדהים. צורת השושנה של

הסתרשף Flash- suppresor של המקלע עוררה בי זכרונות נושנים בני 33 שנים.

וכמובן ,תודה לכל מי שתרמו מידע בנושא.

תודה

אבל הזכרון הזה לא היה רק חזותי
בהזדמנות אעלה לכאן את "הזכרון" כולו ואת פתרונו 30 שנה אחרי ואז תבין מדוע כל כך נחרט בזכרוני..

קישורים:
לעפר דרורי / לאתר הגבורה
לפלוגה י'/79 / לגדוד 79

להצטרפות לרשימת התפוצה של עפר דרורי, שלח דוא"ל ל:
drori-post+subscribe@googlegroups.com

להצטרפות לרשימת התפוצה של אתר הגבורה, שלח דוא"ל:
gvura+subscribe@googlegroups.com

מצורף ההסבר למה אני זוכר את הפרט הזה כל כך טוב

קישורים:
לעפר דרורי / לאתר הגבורה
לפלוגה י'/79 / לגדוד 79

להצטרפות לרשימת התפוצה של עפר דרורי, שלח דוא"ל ל:
drori-post+subscribe@googlegroups.com

להצטרפות לרשימת התפוצה של אתר הגבורה, שלח דוא"ל:
gvura+subscribe@googlegroups.com

לעופר
הטנקים שעליהם כתבת היו שייכים לפלוגה ב' מגדוד 407/600/14 של רס"ן גדעון גלעדי שכמו שכתבתי במאמרי שפורסם אתמול בפורום התברברו ולא מצאו את ציר טירטור התברברו חצי לילה ולאחר שסוף סוף מצאו את הכניסה לציר כל הפלוגה הלכה " פייפן" פרט לטנק של מ"מ 2 צביקה יוגב שפיספס את הכניסה ללקסיקון [ צריך מזל בחיים] שמאוחר יותר הצטרף לפלוגה א' של אהוד גרוס שבה שירתתי כמ"מ.
בברכה
דני קריאף
D9

דני תודה

היום אני כבר מכיר את הסיפור ואפילו כועס על עצמי למה חשדתי בכשרים, אבל באותו רגע בלילה תחת אש הדברים נראו אחרת. אגב מבחינתי ההתברברות לקחה אולי 10 דקות אבל איני ידוע אם אחרי שירדו דרומה מצאו ישר את הכניסה לציר. צריך לזכור שהצומת עצמה היתה חסומה בטנקים פגועים והיה קשה לזהות אותה.
אני כן משתמש בדוגמא הזו להראות כמה דבר שנראה ברור ומוחלט אינו כזה, אבל זו טיבה של מלחמה...
עפר

קישורים:
לעפר דרורי / לאתר הגבורה
לפלוגה י'/79 / לגדוד 79

להצטרפות לרשימת התפוצה של עפר דרורי, שלח דוא"ל ל:
drori-post+subscribe@googlegroups.com

להצטרפות לרשימת התפוצה של אתר הגבורה, שלח דוא"ל:
gvura+subscribe@googlegroups.com

מוזר. כשהייתי במילואים חד יומי בשדה תימן, בתדריך שהעבירו לנו על הימ"ח ועל היחידות של האוגדה שלנו, הציגו את חטיבת נתיבי האש בתור חטיבה 509 או 519.

"היטלר מת, סטלין מת ועוד כמה ששכחתי את שמם

ובכל זאת עדיין נשפך כאן דם"

זהו התג של חטיבה 600 בשנות ה70 .

נמצא במפורט באתר חטיבה 600 אשר צוין בהודעתי הראשונה.

למעוניינים, אנא היכנסו ל" החטיבה במלחמה " ומשם לפרק "גיוס והצטיידות "

ושם הכל מתואר בפרוטרוט.

שבת שלום ! בני

לאחר המלחמה היות ורבים מחיילי החטיבה נפלו בשבי הוחלפו כל מספרי החטיבות והגדודים של כוחות המילואים בצה"ל
חטיבה 600 הפכה ל519 וכ"ו
בברכה
דני קריאף
D9

מאוד מעניין

519 היה בשנת 1977-78 גדוד סיור / חרמ"ש של האוגדה בסיני, ישב באום חשיבה והחליף את גדוד שקד לאחר שהאחרון פורק

קישורים:
לעפר דרורי / לאתר הגבורה
לפלוגה י'/79 / לגדוד 79

להצטרפות לרשימת התפוצה של עפר דרורי, שלח דוא"ל ל:
drori-post+subscribe@googlegroups.com

להצטרפות לרשימת התפוצה של אתר הגבורה, שלח דוא"ל:
gvura+subscribe@googlegroups.com

דני כותב שמספר החטיבה החדש היה 519 אך באתר החטיבה כתוב שהמספר החדש היה דווקא 177?
כמו כן מתי שונה המספר שוב ל 656?

http://www.amuta600.org.il/about.asp

כל מי שלא לחם במלחמת יום הכיפורים בחזית הדרום וחלק גדול מהלוחמים שלחמו באותה חזית סבורים עד היום 33 שנים לאחר אותה מלחמה שרוב הטנקים שנפגעו בלחימה נפגעו מטילי " סאגר".
כמי שלחם בקרבות הקשים ביותר במלחמה זו וכמי שתחקר עשרות מפקדי טנקים הן מהצבא הסדיר והן מכוחות המילואים , הרי שהתמונה שונה לחלוטין.

לטילי הסאגר היה משקל סגולי רב בעת שפרצה המלחמה בעת שאת הקו החזיקה חטיבה 14 בפיקודו של אמנון רשף, כשגדוד 184 בפיקוד שאול שלו שנהרג חיד תעוז טלוויזיה ביום 9.10 ושהוחלף ע"י המג"ד הקודם של הגדוד אברהם אלמוג היה אחראי על הגזרה המרכזית , גדוד 9 בפיקוד יום טוב תמיר היה בגזרה הצפונית ואילו גדוד 52 בפיקוד עמנואל סקל היה אחראי על הגזרה הדרומית התרגולת של " שובך יונים" הייתה שבעת שמתחילה המלחמה כל מחלקת טנקים הייתה " רצה" במסלול קבוע שסומן בזבילים על מנת למנוע התברברות למעוז הקבוע שלה או לרמפות הטנקים [המצרים הכירו את המסלול הקבוע ממנו הטנקים מגיעים משום שבוצעו תרגולות רבות והם הגיבו בהתאם]ואכן באותם שעות מרגע פרוץ המלחמה בשעה 14.00 ועד לשעות החשיכה רוב הטנקים נפגעו מטילי "סאגר" שנורו מהרמפות שממערב לתעלה שהוגבהו ע"י המצרים , גם חלק גדול מהטנקים של גדודי חיים עדיני ואסף יגורי מאוגדה 162 נפגעו בהתקפת הנגד הכושלת ביום שני 8.10 ליד גשר הפירדאן מטילי סאגר וזה מה שיצר את התחושה שהסאגר הוא שהכריע את הטנקים .
בשלב מאוחר יותר בעת שדויזיות הח"ר חצו את התעלה הנשק שהשמיד את רוב הטנקים היו מטולי הר.פ.ג,
כמעט לכל חייל שלישי היה מטול שכזה.
הטעות הנפוצה שקנתה לה אחיזה נבעה גם מהעובדה שהאפקט של פגיעת טיל סאגר בטנק הוא הרבה יותר מרשים מפגיעת ר.פ.ג.
גם בהמשך הלחימה בעת שכוחות 600 421 ועוד ניסו לכבוש מחדש את מתחמי מיסורי חמוטל מכשיר ולהשיב בחזרה את השליטה על תעוז טלוזיה לאחר שהם ננטשו בעקבות הפקודה האומללה ביותר שניתנה במלחמה ע"י פיקוד הדרום שהורה לכל הכוחות לעזוב את אותם מתחמים ולנוע לגזרה הדרומית מה שהתברר כטעות פאטלית משום " שהטיול" השנתי דרומה שכפה פיקוד הדרום על מפקד 143 שרון עלה לאחר מכן במאות טנקיסטים הרוגים, משום שלאחר שהתברר שהמצב בגזרה הדרומית שפיר כשחזרו לוחמי 143 לגזרה המרכזית התברר שהמצרים לא ביזבזו זמן ותפסו את כל השטחים השולטים.
בקרבות שהיו פנים אל פנים מטווחים מאד קצרים ,חי"ר מצרי מצוייד באלפי מטולי ר.פ.ג מול טנקים ללא מקלעים וכל מי שטנקיסיט יודע מה המשמעות ומה שווה טנק ללא מקלעים הייתה ידם של המצרים על העליונה .
נתון נוסף שיש לקחת בחשבון שבמבצע " אבירי הלב" שהתנהל בחשיכה מוחלטת בין ליל ה15 ל16.10 ובלילה לא ניתן לירות טילי סאגר ואכן רוב הפגיעות של הטנקים שלנו נבעו מירי ר.פ.ג. וחלקם הגדול מקרבות דו"צ של י- בי ובנושא זה אשלח מאמר נוסף שיחזק את דברי .
למרות שאני טענתי וחזרתי על הקביעה שלי בנושא הנ"ל רבים היו סקפטים וטענו שהיא איננה נכונה , בהרצאה שנתן תא"ל [ ד"ר] דני אשר מחבר הספר " לשבור את הקונספציה" אחד ההיסטוריונים הרציניים ביותר שתיחקר את הקרבות בחזית הדרום הוא אישר אחד לאחד את מה שטענתי כל השנים.

בברכה
דני קריאף
D9

ב 16.10 בבוקר ובמשך היום נורו סאגרים על כלים באזור ציר עכביש, אי אפשר היה לבלבל אותם עם אר.פי.ג'י, היות ונורו מטווחים ארוכים בהרבה

קישורים:
לעפר דרורי / לאתר הגבורה
לפלוגה י'/79 / לגדוד 79

להצטרפות לרשימת התפוצה של עפר דרורי, שלח דוא"ל ל:
drori-post+subscribe@googlegroups.com

להצטרפות לרשימת התפוצה של אתר הגבורה, שלח דוא"ל:
gvura+subscribe@googlegroups.com

ההזמנה:

פשוט מדהים לראות את ההזמנה הזאת!!

מתעורר בי זיכרון עמום ומרוחק שהייתי בכנס הזה .אך, מצב רוח מרומם לא יכל להיות

אז ,זמן כה קצר לאחר המלחמה הקשה. בכל אופן תודה שהבאת את המסמך הזה .

קישורים:
לעפר דרורי / לאתר הגבורה
לפלוגה י'/79 / לגדוד 79

להצטרפות לרשימת התפוצה של עפר דרורי, שלח דוא"ל ל:
drori-post+subscribe@googlegroups.com

להצטרפות לרשימת התפוצה של אתר הגבורה, שלח דוא"ל:
gvura+subscribe@googlegroups.com

הינו אדם יקר. הוא היה המח"ט שלנו ב1973.

אציין כי לפני יותר משנה נשלח מכתב לרמטכ"ל בבקשה להעניק לטוביה

דרגת תא"ל. וזאת עדות לפועלו הרב של טוביה במשך שנים רבות.