היי אני משרת בגדוד שריון בתפקיד מכונאי טנקים למדתי י"ג י"ד במסגרת "יעד" (וזאת הטעות שאני מצטער אליה עד היום-כל יום) אני חצי שנה בצבא ואני מאוד רוצה לשרת ב יחידה קרבית . הגשתי טופס 55 וקיבלתי תשובה שלילית. המפקדים שלי אומרים שהם מאוד "ניסו" לעזור לי אבל תחלאס אני לא מרגיש שהם עושים משהו . סתם מערבבים אותי... לפי מה שאני יודע אף 1 עדיין לא הצליח לצאת מהגדוד שלי כי המג"ד לא רוצה שיעזבו אנשים... אני מאוד רוצה לשרת ביחידה קרבית ועכשיו אני בנפקדות כי זה הפטרון האחרון שלי לעשות בעיות ולהגיע לכלא... ולאות גחל"ת... האם עצם העובדה שאני נפקדתי והייתי בכלא האם זה יכול לפגוע במעבר שלי ליחידה קרבית או לעזור לי לקבל את מה שאני רוצה... אין לי יותר מה להפסיד כי אני סובל כל יום בגדוד שאני נמצא בו ובמיוחד בתפקיד שלי...
יש לי מוטיבציה לשרת בצבא ביחידה קרבית ונתונים מספקים לעשות זאת..
מה עלי לעשות ומה האפשריות שלי י הגדוד לא מזיז אצבע כדי לעזור לי כי לא שווה להם...
אני בחטיבה 188 גדוד 74 ...........
בתודה לעוזרים זה מאוד דחוף לי...

ככל שתחזור יותר מהר ככה הנזק יהיה יותר קטן.
אתה אומר שאתה סובל עכשיו? תחשוב מה יהיה שיגיעו לוכדי עריקים ואתה תשב בכלא.

כשתחזור לגדוד סביר להניח שתישפט אצל המג"ד, גם אם כן וגם אם לא תבקש לעשות איתו ראיון.
אתה נמצא כרגע ביחידה קרבית, קשה מאוד עד בילתי אפשרי לצאת מיחידה קרבית אחת ליחידה אחרת (אלא אם זאת יחידה התנדבותית) הדבר הכי טוב שאתה יכול לבקש לעשות זה להיות לוחם ביחידה שלך. תבקש בראיון מהמג"ד שלך להיות לוחם. הכרתי אנשים שעשו את זה, חלקם עשו טירונות מחדש וחלקם עברו השלמת תכנים בלבד.

ושוב, נפקדות היא הפתרון הכי גרוע, במקום לפתור בעיות יצרת לעצמך עוד בעיה שגם משפיעה לרעה על הבעיה השניה.

הגלריה שלי בפליקר

זה קצת יותר מאשר חייל רגיל שיבצע הסבה בתוך הגדוד מתומך ללחימה.
הבחור חתום קבע מחוייב כספית לחיל החימוש וצה"ל בתפקידו המקצועי.

"The Nation that draws too great a distance between its soldiers and its scholars
will have its children taught by cowards and its fighting done by fools." Thucydides

"When a true genius appears in the world, you may know him by this sign, that the dunces are all in confederacy against him."
John Kennedy Toole

אני לא מתכוון להיות עריק אני רק רוצה להגיעה לכלא לראות גחל"ת...

אם אני אחזור ליחידה לא יצא לי מזה כלום המגד לא מקשיב לאלה שרוצים לצאת...

הוא לא מתחשב בכלל באנשים..

רק על עריקות ארוכה.
ותחשוב מה אתה עושה לעצמך - דבר ראשון למרות שלרוב גחל"ת כן משנה שיבוץ של חייל זה לא ודאי ב100%, ובכל מקרה אתה גם תשב בכלא לתקופה ייחסית ארוכה, ולכל זה יתווסף הדפוק, זה לא תענוג גדול בכלל.

רק עכשיו אחרי שgrimreaper הפנה את תשומת ליבי ראיתי שעשית י"ד ואתה חתום קבע - זה בהחלט מוריד בהרבה את הסיכוי שתהיה לוחם, הצבא לא מוותר כל כך מהר על מישהו שהוא כבר מיקצע אותו. אני עדיין חושב שהסיכוי הכי גדול שלך הוא לעשות שיחה רצינית עם המג"ד, להציג לו את כל הבעיות ולקוות שהוא ימצא לך פתרונות שיתאימו לכולם.

הגלריה שלי בפליקר

זה שאני אחזור ליחידה זה לא יעזור לי כי אני אקבל ריתוקים ולא יטפלו בי..
אם אני אבקש לעבור לצנחנים האם זה יתן לי סוכוי גבוהה יותר לצאת מהגדוד או סתם עוד השליה...

בקיצור...אני נפקד רק יומיים,אם אני אחזור אני לא רוצה להישפט בפני המג"ד...אני יכול לבקש בית דין???

יכול להיות שתישפט אצל המ"פ מפקדה, ואז אם תסרב להישפט בפניו אז אתה תישפט אצל המג"ד וזהו (מותר לסרב להישפט רק פעם אחת)

אם מלכתחילה תהיה מיועד להישפט אצל המג"ד אז אתה יכול לסרב להישפט בפניו (הנוהל הוא שאתה נכנס למשפט, מבררים שהפרטים שלך נכונים ואז המפקד שואל "האם אתה מוכן להישפט בפניי" ואז אתה פשוט צריך לענות "לא המפקד") ואז אתה יכול לבקש להישפט אצל המח"ט או בבית דין. אם החלטת ללכת על בית דין אז ימנו קצין בודק שיברר למה אתה לא רוצה להישפט אצל המג"ד והוא יעביר את הנתונים לפרקליטות - והם יחליטו איפה אתה תישפט.

רק דבר אחד חשוב שעלייך לדעת - ככל שהדרגה בכירה יותר סמכות השיפוט שלה גבוה יותר - עדיף להישפט אצל הדרגה היותר נמוכה.

ודרך אגב, אני לא רוצה להגיד סתם ואז בסוף ידפקו אותך, אבל בדרך ככל על נפקדות של יומיים לא תקבל עונש כבד מידיי - בדרך כלל זה יהיה ריתוק, במקרים דיי נדירים תקבל כלא על כזאת נפקדות קצרה. בכל מקרה הכי טוב לחזור כמה שיותר מהר ולהביע חרטה על הנפקדות.

הגלריה שלי בפליקר

תודה על העזרה...כניראה אני אחזור לבסיס...לא ניראה לי שזה יעזור לי לקבל את מה שאני מבקש אבל אני לא מתכוון לוותר...

תקשיב למה שיציעו לך, בגלל שעברת כבר הכשרה ואתה חתום אז יכול להיות שהם באמת לא יכולים לעזור לך לעבור ליחידה קרבית, אבל אולי הם יכולים לשנות לך את התפקיד בתוך הגדוד, או אפילו בתוך החטיבה. תבקש ראיונות עם כל מי שאתה חושב שיכול לעזור לך.

הגלריה שלי בפליקר

סבבה...ועוד פעם תודה!!!

ציטוט:

במקור נכתב על ידי Murhal Poched... חברים יקרים,אני לא יודע אם אתם זוכרים אותי,אני הייתי עתודאי מחימוש ורציתי מאוד קרבי,וני רוצה לשתף אתכם במה שעבר עליי מאז הפעם האחרונה שהייתי כאן: אז ככה...סיימתי קורס לפני גיוס,עשיתי טירונות 02,ואז הגעתי לגדוד שבכלל לא רציתי,ובכלל לתותחנים,ולצוות החימוש בגדוד(תומכ"ל),שלא שייך כמו השאר למפקדה,אלא הולך עם הגדוד לכל מקום. אני כבר בערך 3 חודשים בגדוד,ואם לדבר בלשון המעטה-אני מאוד סובל. הגעתי בזמן ממש לא טוב,ישר למלחמה,אז בחודש שהייתי במלחמה,אז איכשהו התמודדתי כי הבנתי שהגעתי בזמן בעייתי,אבל לאחר מכן הבנתי שהבעיה לא הייתה בכך,אלא באמת באיפה שהגעתי. אני מרגיש כל-כך רע וחסר-אונים,אני כבר לא יודע מה לעשות,אני לא סובל את המפקדים,את האנשים ואת המקצוע,כולם מתייחסים אליי ממש רע ובזלזול,מדברים לא יפה ובכלל לא מתנהגים כמו בני-אדם,למרות שאם היו מביאים לי הזדמנות הם היו רואים שסה"כ אני בן-אדם שקט וחברותי. בעיקרון,אני בן-אדם בוגר,שקט,חייכן,חברותי,ויש לי מלא חברים,ואף פעם לא הייתה לי בעיה להכיר אנשים חדשים ולהסתגל.לדוגמה-בטירונות לא הכרתי אף אחד ובסוף עד היום אני בקשר עם כל אחד(!) מהמחלקה שלי,ואני הכי מתגעגע לתקופה הזאת. כבר 2 טפסי 55 לקרבי שללו לי,ובחודש האחרון אני רק בדיכאונות וחולה,וכל הזמן ב-"בתים" ו-"גימלים",וכל פעם שאני מבין שאני צריך לחזור אני נכנס לחרדות ולדיכאון,אני לא מפסיק לבכות,כואב לי כל-כך,ואני כבר לא יודע מה לעשות...אני לא יודע אפילו אם כדאי לפנות לקב"ן,למרות שהחופ"ל בגדוד שם לב שאני בדיכאון והמליץ לי ללכת לדבר עם הקב"ן. הייתה לי מוטיבציה פעם להיות קרבי,שמחת-חיים,עכשיו אני כבר לא יודע,אני מרגיש עייף כבר וחסר-אונים,ולא איכפת לי איפה אני אהיה,העיקר כמה שיותר רחוק משם,כי אני עדיין מאמין שיש מקומות עם אנשים טובים יותר שאני יכול להסתדר איתם. ודרך-אגב,אם אתם חושבים שזה רק אני,אז תדעו שעוד 4 אנשים חוץ ממני מנסים גם לצאת כמה שיותר מהר משם. אין לי ממש עוד מה להגיד,סתם רציתי לשפוך את הלב,כי אני עצוב...תודה...