במלחמת יוה"כ בור פיקוד הדרום ישב באום חשיבה. מה היה בטסה (ציילון)?

מה היה המרחק של שתי הנקודות (טסה ואום חשיבה) מהתעלה? על המפה (שאין בה קנ"מ) נראה כאילו המרחק לא כזה גדול. מה הסיבה שבונקר הפיקוד ישב כל כך קרוב לכוחות הלוחמים?

ציטוט:

במקור נכתב על ידי stinger360 במלחמת יוה"כ בור פיקוד הדרום ישב באום חשיבה. מה היה בטסה (ציילון)?

ציטוט:

"מה הוא הסביר לך?" שאלתי. "שני דברים עיקריים", השיב אבי: "הראשון, שכל פרט ופרט במציאות, כל שערה בזקן שלי, קשורים זה בזה ודבר אינו מקרי; והשני, שיש טוב ורע בעולם, ויש לבחור בטוב ולדחות את הרע". מונחי הטוב והרע שאליהם התוודע בחלום, היה ברור, שונים מאוד מאלה שבהם הורגל. הוא לא שכח את החלום הזה, וכששאלתי אותו עליו זמן מה אחר כך, הוא זכר אותו בבירור.

מפקדת האוגדה לא אמורה להיות ניידת ועם הכוחות (והאוגדונר) בשטח? קראתי על שרון האוגדונר שהוביל את האוגדה שלו ונע איתה לכל מקום...

זה יעזור לך להבין...

ציטוט:

"מה הוא הסביר לך?" שאלתי. "שני דברים עיקריים", השיב אבי: "הראשון, שכל פרט ופרט במציאות, כל שערה בזקן שלי, קשורים זה בזה ודבר אינו מקרי; והשני, שיש טוב ורע בעולם, ויש לבחור בטוב ולדחות את הרע". מונחי הטוב והרע שאליהם התוודע בחלום, היה ברור, שונים מאוד מאלה שבהם הורגל. הוא לא שכח את החלום הזה, וכששאלתי אותו עליו זמן מה אחר כך, הוא זכר אותו בבירור.

ציטוט:

במקור נכתב על ידי stinger360 מפקדת האוגדה לא אמורה להיות ניידת ועם הכוחות (והאוגדונר) בשטח? קראתי על שרון האוגדונר שהוביל את האוגדה שלו ונע איתה לכל מקום...

אוגדת סיני הייתה אוגדה מרחבית שמחזיקה קו בט"ש קבוע (כמו אוג' 91 או אוגדת עזה לפני ההתנתקות) ולכן הגיוני וחכם שהמפקדה נמצאת בבסיס קבע נורמלי עם שמירה ואפילו ביצורים אם צריך.
אוגדות כאלו גם בדרך כלל מחזיקות מפקדות יותר "שמנות" מאוגדות מתמרנות בגלל צרכים נרחבים יותר, אבל אם נוצר הצורך הן יודעות גם לדלג חפ"ק החוצה.

כל אוגדונר נע עם כוחותיו באותן השנים. שרון הואר באור זרקורי המדיה וההלל ולכן קראת מה שקראת...
מציע לא לבנות עוד אגדה היראוית שאין לה בסיס.

למרות האמור לעיל, היו מקרים בהם שרון הניע עצמו מהר מדי קדימה ויש אומרים ללא הצדקה טאקטית. אינני רוצה לפתוח דיון נדוש בנושא. עייפתי משירי הלל.

ככלל - מפקד אודגה טוב נמצא במרחק סביר מהחזית, מרחק שמאפשר לו לשלוט על כוחותיו הפרוסים בשטח במירב האפקטיביות. הכל תלוי במצב ובפרישת הכוחות ובמצבם מול אויב.

מפקדת אוגדה 252 או בלשון אחרת "אוגדת סיני" (או כפי שכונתה אז: "מפקדת הכוחות המזוינים בסיני..." ) ישבה ברפידים (היא "ביר-גאפגפה") עד המלחמה.

עם פרוץ המלחמה דילג חפ"ק האוגדה מרפידים. לא - אינני זוכר לאן.

בטאסה ישבה מפקדת חטיבה 14 ועד כמה שזכור לי גם חפ"ק החטיבה דילג מהבסיס.

בביר-תמדה - ישבה ערב פרוץ המלחמה מפקדת חטיבה 401 (העורפית באותו הזמן).

ציטוט:

"מה הוא הסביר לך?" שאלתי. "שני דברים עיקריים", השיב אבי: "הראשון, שכל פרט ופרט במציאות, כל שערה בזקן שלי, קשורים זה בזה ודבר אינו מקרי; והשני, שיש טוב ורע בעולם, ויש לבחור בטוב ולדחות את הרע". מונחי הטוב והרע שאליהם התוודע בחלום, היה ברור, שונים מאוד מאלה שבהם הורגל. הוא לא שכח את החלום הזה, וכששאלתי אותו עליו זמן מה אחר כך, הוא זכר אותו בבירור.

בטסה ישבה מפח"ט 14 עד לבואה של מפאו"ג 143.

לא שמתי לב שענית כבר....

טסה היתה במרחק אוירי כ- 40 ק"מ מקו התעלה שליד איסמעיליה.
אום-חשיבה (ה"הר") היתה כ- 50 ק"מ מקו המים שבאגם המר הקטן.

שניהם היו מחוץ לטווח הארטילריה המצריתץ

באום-חשיבה היו מתקני מודיעין רבים וממרום ההר אפשר היה להשקיף היטב על כל הגיזרה הדרומית והמרכזית של קו התעלה. המקום היה מבוצר היטב והוכן כחפ"ק קדמי עבור פיקוד דרום עוד מלפני המלחמה ההיא.

טסה היוותה בסיס קדמי לחטיבת השריון שהחזיקה את הקו (החטיבות התחלפו בין 14 ל- 401 כל כמה חדשים) ומבחינה זאת שימשה את הכוחות הקדמיים ואת מעוזי הגזרה הדרומית והמרכזית. מפקדת החטיבה שעברה לעורף שכנה בביר-תמדה (כ- 50 ק"מ דרומית לרפידים).

אגב - בבלוזה הצפונית ישבה מפקדת החטיבה מרחבית 275 שחלשה עד לפרוץ הקרבות על הגיזרה הצפונית.