לילה טוב,
הערב פרסמנו ידיעה טכנית אך מסקרנת שעניינה פיתוח חדש של צ'יפ "מערך מופע" (Micro Phased Array) הקטן בעולם. בעיקרון עד כמה שניתן היה להבין מן הפרסום המקורי של אוניברסיטת קליפורניה (סאן דיאגו) מדובר לא בהכרח במכ"ם (למרות שזה יישום אפשרי) אלא דווקא בשלב הראשון באמצעי תקשורת חדש ללויינים.

האמת שאני מרגיש שאני קצת דורך על ביצים עם הידיעה הזאת אז לא אוסיף עוד פרטים אלא אקשר לידיעה שלנו ואתן את הבמה להתייחסויות של מומחים (טל/מיקיטל?).


נ.ב. בהמשך אפרע חוב ואשתדל לפרסם ידיעה נוספת הקשורה לצו"ב שהעלינו לאחרונה.

עידו גנוט, מייסד ועורך ראשי
MegaPixel - אתר הצילום הישראלי
עמוד הפייסבוק שלנו.
www.MegaPixel.co.il
http://lensvid.com/ - אתר סרטוני הוידאו לצלמים

יפה יפה.
אני בדיוק הוסמכתי לעבודה עם מתמר אולטרסוני בתצורת מערך מופע, גם כן עם 16 אלמנטים.. בגודל של בערך פי עשר מהצ'יפ הזה.. וזה עדיין קטן יותר ממתמרים רגילים..!

מה זה יאפשר בדיוק בתקשורת לוויינים? אנטנות שלא צריכות לנוע על מנת לעקוב אחרי הלוויין?

מתנות שחרור לחייל - קייס מעוצב לטלפון עם מיתוג יחידה טייסת ללוחם המשתחרר שי לחיילת לקראת שחרור

צילום נחמיה גרשוני Nehemia Greshuni Photography NGPhoto.biz

למתענינים במונח ההנדסי: Phased Array להלן כמה איורים אנימטיביים המתארים באופן בסיסי במה המדובר. (לקוח מאתר: http://www.imasonic.com/Industry/PAprinciple.php).
יש שם הסבר פשוט לנושא הזה וממולץ להכנס ולקרוא. ההסבר הינו באנגלית.

העיקרון מאחורי אנטנת בקרת המופע הזאת הינו אי הצורך בשימוש בחלקים נעים (חישבו על אנטנת ראדר מסתובבת למשל) ועל כן מהירות פיזור הקרן ואפשרויות השליטה בה הינם גוהים ביותר.

הנה שלוש האנימציות כעזר למתעצלים להכנס לדף החברה הנ"ל:

סריקה אלקטרונית:

[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://www.imasonic.com/Industry/images/scan.gif]

שליטה אלקטרונית על פוקוס האלומה:

[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://www.imasonic.com/Industry/images/focus.gif]

כוונון האלומה באופן אלקטרוני:

[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://www.imasonic.com/Industry/images/steer.gif]

עד כמה שאני יודע, הטכנולוגיה כבר מיושמת במכ"מים כיום.

האם החידוש הוא במזעור של הטכנולוגיה?

המיזעור הינו החידוש. בטכנולוגיה הזאת משתמשים כבר שנים במערכות רבות.

או בוקר טוב!
ראשית תודה מיקיטל. קטעי ה"וידאו" מאד חביבים.
האמת שאני דווקא קראתי לעזרה בסוגיה יותר ספציפית - אותי ואני מניח שעוד קוראים שטיפה מכירים את נושא "מערך המופע" מעניין יותר על מה בדיוק מדובר פה.

אני מבין מהקריאה הדי טכנית של ההודעה המקורית לעיתונות כי מדובר דווקא על פיתוח בתחום התקשורת הלווינית עם אופציה אולי גם למכ"ם. שאלתי - כיצד משתמשים ב"מערך מופע" לתקשורת.

עוד שאלה משנית האם לדעתך ניתן להשתמש בצ'יפ הקטן (כמובן במן סוג של מערך גדול יותר שכולל רבים כמותו) בכדי ליצור מכ"ם מערך מופע רב עוצמה - ובכלל עוצמה היא עניין נורא חשוב במכ"מ - צ'יפ קטן עם יוזרם לתוכו הרבה חשמל לרוב יישרף - האם אפשר לפתור את הבעיה או להתגבר עליה?

עידו גנוט, מייסד ועורך ראשי
MegaPixel - אתר הצילום הישראלי
עמוד הפייסבוק שלנו.
www.MegaPixel.co.il
http://lensvid.com/ - אתר סרטוני הוידאו לצלמים

מכ"מים שבנויים על מערך מופע כבר קיימים לדעתי משנות ה-80.
אם אני לא טועה, גם 'אורן ירוק' עושה שימוש בטכנולוגיה.

לדעתי, הסיבה היחידה למזעור הטכנולוגיה, ולשימוש עתידי בה בלוויינים, זה הרצון לחסוך במשקל
הלוויין, ובחלקים הנעים שבו, ו\או בצורך להזיז אותו בחלל על מנת להביא אותו לנקודות הרצויות.

אם אפשר לבצע התאמות ע"י שינויים מזעריים בתדר ו\או בצורת הגל, זה יחסוך תזוזות פיזיות
מיותרות של גוף הלוויין, מה שיביא לחסכון באנרגיה שהלוויין צורך, שיביא להארכת הזמן
שלוויין יכול לשהות בחלל מרגע הפעלתו.

תקנו אותי אם אני טועה.

אנחנו מדברים על תקשורת לוויינית - השאלה היא איך בכלל משתמשים בטכנולוגיה הזאת לתקשורת.?

מתנות שחרור לחייל - קייס מעוצב לטלפון עם מיתוג יחידה טייסת ללוחם המשתחרר שי לחיילת לקראת שחרור

צילום נחמיה גרשוני Nehemia Greshuni Photography NGPhoto.biz

אכן זאת גם השאלה שאני שאלתי ותשובה לא התקבלה (מיקיטל?)

עידו

עידו גנוט, מייסד ועורך ראשי
MegaPixel - אתר הצילום הישראלי
עמוד הפייסבוק שלנו.
www.MegaPixel.co.il
http://lensvid.com/ - אתר סרטוני הוידאו לצלמים

מכ"מים שעושים שימוש בטכנולוגית מערך מופע נראים ככה:







המכ"מ שטוח משום שהאות שמשודר וחוזר מהמטרה שונה ממכ"מים שנראים ככה:





את המכ"מ המעוגל צריך לכוון למטרה, על מנת לרכז את האות שמשודר ושחוזר מהמטרה.
האלומה נוצרת על ידי המבנה המעוגל של הקורן, ותלויה בין היתר בתדר השידור.

במכ"מ השטוח, האלומה נוצרת ע"י מניפולציה באות המשודר. לא צריך לכוון אותו במדויק
לכוון המטרה.
מזעור הטכנולוגיה ויישומה בתחום הלוויינים יתרום בכך שיהיו פחות חלקים נעים בלווין,
והוא יהיה תלוי פחות בכוונון מדויק. זה יחסוך באנרגיה שהלוויין צורך, ובמכשור שעליו,
ולכן יחסוך במשקל ובעלויות, ויתרום לקלות ההפעלה שלו.

אמיר - לא ברור לי למה אתה כל הזמן מדגיש את הנקודה הזאת - שים לב מה שאלתי - אני מתייחס לנושא התקשורת לא המכ"מ. כיצד נראה מכ"ם מערך מופע אני חושב שרובנו יודעים (יש גם בידיעה שלנו תמונה באיכות גבוהה יותר של האורן ירוק) השאלה המעניינת פה היא מה בדיוק רוצים לעשות עם הפיתוח החדש בתחום התקשורת הלווינית ואיך זה בדיוק עובד...

עידו גנוט, מייסד ועורך ראשי
MegaPixel - אתר הצילום הישראלי
עמוד הפייסבוק שלנו.
www.MegaPixel.co.il
http://lensvid.com/ - אתר סרטוני הוידאו לצלמים

מכ"מ ותקשורת זה למעשה אותה גברת. שניהם בנויים על קרינה אלקטרומגנטית.
מה שאתה יכול לעשות עם קרינה של מכ"מ, תוכל לעשות עם קרינה אחרת.
לכן, אם אפשר למזער את היתרונות של טכנולוגית מערך מופע שבמכ"מ, ניתן להשתמש בה
בכל שידור אלקטרומגנטי אחר.
אני לא מתכוון לשידור מכ"מי מלוויין, אלא שידור תקשורת מלוויין (או אליו), שיישם את אותה טכנולוגיה.

שם המשחק- "חסכון באנרגיה, משקל ומהירות תגובה.
1. אין חלקים נעים- פחות אנרגיה (לווינים).
2. מהירות תגובה- בלווינים אנטנת השידור קבועה ולכן בפרקי זמן מסויים אין תקשורת וצריך לחכות עד שמסתובב.
3. לוחמה אלקטרונית נקודתית.
4. מכמי אדם נישאים.

אני מבין שבמערך מופע האנטנה לא נעה וכיוון האלומה מבוצע אלקרונית (נניח 45 מעלות לכל צד?...), אבל לא מובן לי איך האנטנה רואה את מעבר לצצדים ומאחור - לשם כך צריך 4 אנטנות שיכסו 360 מעלות לא?

אם זה כ"כ טוב, מדוע עדיין מפתחים אנטנות נעות?

האנטנה לא רואה לאחור. היא פועלת בתוך "משפך" מסויים שרק אותו היא "רואה".

כשאתה רוצה לשלב בין עלות לסריקה רציפה ב-360 מעלות, נראה לי שעדיין עדיף אנטנה "רגילה".. אולי יש עוד שיקולים, אבל זה ממש לא התחום שלי .

מתנות שחרור לחייל - קייס מעוצב לטלפון עם מיתוג יחידה טייסת ללוחם המשתחרר שי לחיילת לקראת שחרור

צילום נחמיה גרשוני Nehemia Greshuni Photography NGPhoto.biz

אני כנראה מחפש רמת פירוט גבוהה יותר ממה שהוזכר - ברור שכל דבר שקורן מסוגל לשמש בדרך זו או אחרת כאמצעי תקשורת (ואת יתרונות המערך מופע אני מכיר) - העניין הוא שלמיטב ידיעתי תדרי המכ"ם אינם התדרים הטיפוסיים לתקשורת - וכאן הסוגיה המעניינת - כיצד בדיוק מבצעים העברת תקשורת בספקטרום של קרינת מכ"ם - האם יש הבדל מתדרי RF הרגילים? האם יש כאן יתרונות בקצב העברת הנתונים - במיקוד הקרינה והאפשרות להימנע מחסימות, טווח שידור/עוצמה וכו' וכו'.

בקיצור הרבה יותר תכלס.

עידו גנוט, מייסד ועורך ראשי
MegaPixel - אתר הצילום הישראלי
עמוד הפייסבוק שלנו.
www.MegaPixel.co.il
http://lensvid.com/ - אתר סרטוני הוידאו לצלמים

אחד הנושאים הרלבנטיים לטכנולוגיית אנטנות מערך מופע הוא ריבוי אלומות. כיום, נבנים לווייני תקשורת רבים עם אנטנות מגומבלות ומספר זנים לכל אנטנה, ליצירת אלומות נעות - הן להיענות מהירה לשווקים חדשים הדורשים תקשורת, והן - בלוויינים צבאיים או דואליים - לצורך כיסוי תקשורתי באזורי פריסת כוחות.

היכולת לשלוט באלומות באופן בו האנטנה קבועה חוסך משקל, סיבוך טכנולוגי ומאפשר גמישות רבה יותר ביצירת העקבה הקרקעית הנדרשת (יש יכולת לייצר אלומה מעוצבת בקלות רבה יותר מאשר האלומות המעוצבות המיוצרות כיום).

הי טל,
זה עונה רק באופן מאד חלקי על השאלה שלי - אני שאלתי על תדרי מכ"ם ביחס לתדרי RF רגילים של תקשורת - האם מדובר על תחום תדרים שונה ומה ההשלכות - האם יש פה יתרון במהירות העברת הנתונים/אבטחה (בגלל המיקוד) וכו'.

נ.ב. כרגיל אני מנצל שרשורים למטרות נוספות - טל - האם קיבלת את המייל שלי מלפני יומיים (לא שמעתי ממך מאז)?

עידו גנוט, מייסד ועורך ראשי
MegaPixel - אתר הצילום הישראלי
עמוד הפייסבוק שלנו.
www.MegaPixel.co.il
http://lensvid.com/ - אתר סרטוני הוידאו לצלמים

ובהתייחס לשאלתך מומלץ לעיין בקישור הבא:
http://www.avtoday.com/av/categories/military/1056.html

אכן ניתן להעביר נתונים בתדרים כמו "X" או "Ku" (לא רק...) - והדבר נעשה כבר שנים לא מעטות בערוצי תקשורת שונים.

מערכות Data Link (או בשפתנו - "ערוצי תקשורת" או "ערוצי נתונים") משתמשות בטכנולוגיה קווית כזאת במערכות צבאיות ואזרחיות רבות.

אחת המובילות בעולם הינה חברת L-3 האמריקאית המייצרת מגוון ערוצים כאלה (TDL, CDL ואחרים)

גם בארץ יש פעילות בנושא - אלישרא, ספקראלינק ורפא"ל הן המובילות.

הראשוניות בפיתוח כאן הינה בתחום המיזעור של חומרת הטכנולוגיה הספציפית הזאת ("בקרת מופע") דוקא.

ארה"ב עוסקת בנושא תקשורת לוויינים בתחום ה - X. לתחום זה יש יתרונות על תחומים אחרים בחסינות לשיבושים, וכן בנושא תקשורת לטרמינלים ניידים. נא עיין באתר החברה:

http://www.xtarllc.com/

ובאשר למייל - קיבלתי, ותקבל תשובה עד יום א'.

דרך אגב, נושא תקשורת בתחום ה - X (ואפילו החברה הנ"ל...) הוזכר כבר באשכול זה, שאתה הייתה יוזמו...

http://www.fresh.co.il/vBulletin/sh...light=milsatcom

מיקיטל - תודה על הקישור הוא מצריך עיון ואני אעבור עליו אני מקווה מחר ואגיב.

טל - גם השרשור המקורי והקישור שאתה הבאת מצריכים קצת יותר עיון ממה שאני מסוגל לספק בשעת לילה זו (ויש לי עוד תכנים להעלות לאתר) בקיצור מחר.

לילה טוב ושוב תודה על הקישורים.

עידו

עידו גנוט, מייסד ועורך ראשי
MegaPixel - אתר הצילום הישראלי
עמוד הפייסבוק שלנו.
www.MegaPixel.co.il
http://lensvid.com/ - אתר סרטוני הוידאו לצלמים

ככל שהתדר גבוה יותר, כך האלומה תהיה צרה יותר, ולכן חסינה יותר לשיבוש.

לדוגמא: במערכות הנ"מ SA2 או SA3 תדר המכ"מ לגילוי יהיה בתחומים P L
0.3-2 ג'יגה הרץ, על מנת לכסות שטח גדול ככל האפשר.

לאחר שאותרה מטרה, המערכת עוברת לתדר גבוה יותר בתחום תדרי C X להרכשה ולעקיבה
4-12 ג'יגה הרץ ( באס איי 3 - סביב 11.5 ג'יגה). זאת במטרה להצר את האלומה ולמקד אותה על המטרה.
לבסוף, מרעום הקירבה של הטיל (במקרה שהוא מכ"מי ) יעבוד בתדרי Ku סביב 16 ג'יגה הרץ
( במערכת ה SA6 לדוגמא ), על מנת ליצור אלומה צרה במיוחד, לשלב שבו הטיל נעול ועוקב
אחר המטרה.