ביקרתי היום, לרגל יומני תרצ"ו שלי, בבית העלמין הישן ברח' טרומפלדור בת"א. מצאתי שם שני קברים עם כיתוב תמוה, שעולה ממנו כאילו ב-1918, לאחר הכיבוש הבריטי אך לפני תום מלחמת העולם הראשונה, הפציץ מטוס גרמני את תל אביב.
מעולם לא שמעתי על ארוע כזה.
הנה הקברים.
מישהו יודע על זה משהו?

יפו ותל אביב נכבשו ב- 16.11

אתה יודע על זה משהו?

לא, אבל שווה לבדוק.

והסתיימה בכשלון ונסיגה חזרה לכוון סרונה. ב 27, או ה 26 לא היו קרבות. תל אביב עצמה הייתה ברובה נטושה עדיין, אני מאמין, משום שתושביה חיו כפליטים צפונית לקו החזית. התקפת מטוס גרמני לא הייתה נדירה: רק אולי העניין שנהרגו אזרחים יהודים כאן.

.

והיו תושבי ת"א .

ייסדו את טרומפלדור מאחר ובית הקברות היהודי ביפו היה מלא ובתי הקברות היחידים באזור
למיטב הבנתי היו בראשון לציון וב פ"ת .

האתר שלי :
http://sites.google.com/site/amotisrael/home

רוזנטל נתן ז"לבן אריהנפטר בי"ב בכסלו תרע"ז 07/12/1916נקבר בבית העלמין טרומפלדורגוש: 01 אזור: א שורה: יח מקום: 72

כנראה שנהרג בהפצצה ב 1916 והובא לקבורה ב 1918 .

אתר החברה קדישא , בד"כ לא פעיל בשבתות ,כנראה שכחו לסגור אותו השבת..

http://www.kadisha.biz/

ממליץ לכל חובבי ההיסטוריה להירשם לפורום "שורשים משפחתיים " בתפוז , יש להם מידע מדהים
בהרבה נושאים ובאיתור מקומות ואנשים והם תמיד נכונים לעזור .
אדם בשם FRIEND9 מסוגל ,אם ירצה, גם לציין את מקום קבורת ידו הקטועה של טרומפלדור...

האתר שלי :
http://sites.google.com/site/amotisrael/home

ייתכן שהוא נהרג כבר ב-1916 (גם על הפצצה אוירית גרמנית ב-1916 לא שמעתי), אך ייתכן גם שלא.
התאריך באתר של חברה קדישא נושא את אותו תאריך - יב בכסלו, אך בשנה אחרת - תרע"ז ולא תרע"ח, למרות שעל המצבה כתוב תרע"ח. זה נראה יותר כמו טעות הקלדה (או סיתות).
היות וכבר ראינו שעל קברו של ישראל חזן הם טעו ב-4 ימים, מסתבר שהם טועים לפעמים.
האם ייתכן שזה גם מה שקרה למשה, על הר סיני, והישיש טעה כשכתב "לא תחמוד"...?

כתב בין היתר את "מלחמת העמים" בו הוא מתעד כמעט יום יום את מלחמת העולם הראשונה.
חסר לי כרך. בדיוק כרך זה כולל את התאריך בתרע"ח.
ברשימה [אינדכס] בסוף הכרך החמישי, דוקא מוזכרים בכרך הנידון, 5 מקומות עם "אוירוני מלחמה בא"י ".

בארץ ישראל פעלו מספר טייסות קרב גרמניות שבמהלך הנסיגה של אוקטובר 1917 - עברו לעמק יזרעאל - והתבססו במרחביה.
בארץ פעלו טייסת 300 הבווארית, בפיקודו של הלמוט פלמי וכן טייסת 304 ו303 .

תצלומים רבים הן שצולמו באיזורי הקרבות כתצלומי אוייר לצרכים טאקטיים והן תצלומים מהווי הטייסות פורסמו בספר המקסים "מבט ועוד מבט על ארץ ישראל" שהמהדורה הראשונה שלו יצאה לאור על ידי ההוצאה לאור של משרד הבטחון ויד יצחק בן צבי ב 1991 .

בין תצלומי האוויר קיימים גם כאלו שצולמו באיזור הגבול שבין ת"א ויפו באותה תקופה בקירוב של חורף 1917 /1918 .

בספר מצאתי התייחסות לפעילות אווירית בזירה וכן לתצלומי אוויר שנעשו וששימשו את שני הצדדים, אך לא להפצצה בתאריך האמור.

י"כ כסלו תרע"ח הוא 27/11/1917

לא באיכות טובה
http://siach-sade.macam.ac.il/siach...x.asp?id=shimur

הספר יצא גם באנגלית והוא קצת שונה מהעותק בעיברית:

the changing land between the jordan and the sea

http://www.photogis.huji.ac.il/aero...ex_noflash.html
לא להתלהב - הכתובת לא פעילה משום מה לאחרונה וכאשר הייתה פעילה - הייתה גם הגישה מסורבלת.
אם תצליח לגשש ולמצוא את הכתובת העדכנית - אשמח אם תשתפנו בכך.

תרע"ח - י"ב כסלו [27.11] [1917 ]….בארבע לפנות ערב נראו אוירונים גרמנים וישליכו פצצות על הנמל ובתוך העיר. במשך עשרים רגעים היתה העיר לחרדת אלהים. אוירונים התעופפו במרומי הרקיע, ויריות תותחים ורובים ומכונות-יריה לא חדלו אף רגע. במשך כל הזמן, שהאוירונים נראו על פני האופק. כלנו היינו תחת מטר יריות ופצצות, אשר כמו ירדו על גגותינו ועל ראשינו. הקהל, אשר במשך המלחמה התרגל אל רעש תותחים ועוד לא נסה (קרי: נוסה) בפצצות, המשלכות מאוירונים, התהלך לו בחוצות ובשוקים כמו אין כל סכנה לנגד-עינינו. קלות-דעת זו עלתה לנו בקרבנות אדם, על יד בית הדפוס של אתין עמדה קבוצה של פועלים, ובתוכם אחדים אשר אך היום באו מפתח תקוה, בברחם מפני הטורקים, החוזרים שוב לפ"ת [ב27- בנובמבר חזרו התורכים לפתח-תקווה]. אחת הפצצות מצאה את הקבוצה ההיא, ושלשה מהם נהרגו כרגע [שלושת ההרוגים היהודים ברחוב בוסטרוס היו ילידי רוסיה: דב קרצ'מן, שמואל פרידמן ויעקב ברדיצ'בסקי. ועוד אחדים נפצעו, ושנים קשה מאד*. היו הרוגים ופצועים גם בקרב הערבים. – תיכף יצאה הודעה מאת השטב (סטאף – כלומר מטה) הצבאי אל הקהל להורותו להזהר, אך יראו אוירונים אויבים, מיעצים, שלא יתהלכו אז ברחובות, וכי גם בבתים יבחרו לשבת בקומות התחתונות או במרתפים, וכי הדלתות תהיינה אז פתוחות, ולא יזיקו האדים של פצצות, או גם יכלו על נקלה להמלט מפני שברי הפצצות".

("מלחמת העמים" , מרדכי בן-הלל הכהן, עמ' 767)
תודה לידידי ע.י. שהעביר את הכתוב כאן אלי.
קרצ'מן רשום על המצבה קריתשמן דב (ובבסיס הנתונים של חברה קדישא ת"א - בית העלמין טרומפלדור רשום שמו - קריטשמן) הכהן לא מזכיר משום מה את נתן רוזנטל. מהאמור כאן די ברור שההפצצה הייתה בי"ב בכסלו תרע"ח כמו שכתוב על המצבות.

בנובמבר 1916 שלטו עדיין הטורקים בכל הארץ ולא סביר שהגרמנים הפציצו את עצמם או את בעלי בריתם...אולי זו בכל זאת טעות.

אך ההפצצה היתה שנה מאוחר יותר 1917
הבריטים לא הצליחו לטאטא את התורכים בבת אחת מהאזור
ב-27 לנוב' התורכים חוזרים לפתח תקוה ורק במתקפה הבריטית ב-4 לדצמבר הבריטים מצליחים לכבוש את עין גנים
וב- 9 לדצמב' ערב נר ראשון של חנוכה נכשה י-ם

בדומה ללוחמי המחתרות לפני קום המדינה או באתר אחר של כל קרבנות מלחמות.

"בניתי לי בית ונטעתי לי גן במקום זה שביקש האויב לגרשנו ממנו בניתי את ביתי, כנגד מקום המקדש בניתיו. כדי להעלות על ליבי תמיד את בית מחמדנו החרב...."
(ש"י עגנון - חתן פרס נובל)

אשרי אדם שיכול לתת מבלי לזכור זאת כל הזמן, ולקבל מבלי לשכוח אף פעם

לסלוח לרוצחים - זה תפקידו של האלוהים.
תפקידנו - זה לארגן להם פגישה

אנו לא בוכים, דואגים שאמהות שלהם יבכו

איני יודע אם הם מוזכרים כנפגעי פעולות האיבה.
בעזרת ידידי ע.י. שבדק את הנושא ידוע לי ברגע זה על 4 קברים בטרומפלדור:
יעקב ברדיצבסקי (שעל מצבתו לא מצויין תאריך), שמואל פרידמן, דב קריתשמן, נתן רוזנטל. על מצבות כל השלושה רשום - י"ב כסלו תרע"ח (27.11.1917) שזה התאריך הנכון בו נהרגו. על מצבות דב ונתן כתוב

נהרג ע"י פצצה מאוירון גרמני

כמו שרואים בצילומים בהתחלת האשכול הזה
בראשון לציון יש קבר ומצבה של הנערה שפרה סגל שגם נהרגה בהפצצה הזאת וזה מצויין על מצבתה