מאמצים לצמצום כמות פליטות הכדור: מעתה ייאסר לנקור בעת פריקת הנשק
יום חמישי 24 יולי 2008, כ"א תמוז תשס"ח, 17:24

[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://dover.idf.il/NR/rdonlyres/625FC423-C0EE-437C-B7BD-024DBD5AEC97/0/02s.jpg]
''השיטה החדשה תציל חיי אדם'', ציינו במבק''א יבשה. צילום: עמוס חלפון

בזרוע היבשה מעדכנים את הוראות פריקת הנשק. שינויים נוספים הנכנסים לתוקף: החיילים ידרכו את הרובה שלוש פעמים וחצי, ופתיחת הנצרה תותר רק במהלך ירי. הסיבה למרבית הפליטות: ההרגל ללחוץ על ההדק,
גם כשהמחסנית ב"הכנס". ה"מק-פורק", אמצעי להפחתת סכנות הבטיחות בנשק, נמצא בדרך לרובי הצבא

גילי כהן

חיילים לא יונחו עוד לנקור בנשקם כחלק מהליך פריקת הנשק - כך הוחלט באחרונה בזרוע היבשה, במסגרת שינוי הוראות פריקת הנשק, עקב מגמת עלייה משמעותית במספר פליטות הכדור מתחילת השנה.
לצד האיסור על חיילים ללחוץ על ההדק בעת פריקת הרובה, עודכנו ההנחיות כך שהן מחייבות מעתה את כלל החיילים לדרוך את נשקם שלוש פעמים וחצי, בניגוד לפעמיים וחצי, כפי שנעשה עד כה. לוחמים שהוסמכו לרמת רובאי 07 יורשו לפרוק את הנשק גם ללא נוכחות מפקד, אך בתנאי שיעשו זאת בשטח פתוח, ולא לאחר ירי או פעילות מבצעית, כדי לנטרל חשש מכדורים שנותרו בקנה. "ביצענו את השינויים כחלק מחיזוק האחריות של חיילים על נשקם", הבהיר רע"ן בטיחות ובקרה במחלקת הבטיחות ובקרת האיכות (מבק"א) של זרוע היבשה, סא"ל יוסי בן שמחון.
בשנה האחרונה נערכה בזרוע עבודת מטה שבחנה דרכים לצמצם את מספר מקרי פליטות הכדור בצה"ל. גורמי המקצוע הגיעו למסקנה כי הסיבה העיקרית לתקריות הנה ההרגל ללחוץ על ההדק בזמן פריקת הנשק, גם כאשר המחסנית נמצאת במצב "הכנס". מהנתונים הרשמיים של מבק"א יבשה מתברר כי יותר מ-85 אחוז מהתקריות השנה התרחשו בעת פריקת כלי נשק. "השיטה החדשה תציל חיי אדם", הדגיש רמ"ד קליעה בזרוע היבשה, סא"ל מייקי הרטמן, שהשתתף בעבודת המטה. "החיילים יבינו שפתיחת נצרה היא תהליך נדיר ביותר, ויש לבצעה רק בשעת ירי".
במקביל, מתכוונים בצה"ל לרכוש בקרוב את ה"מק-פורק", אמצעי בטיחות המוודא כי הקנה ריק מכדורים, מבלי לפגום בתפעול הנשק. הלבשת ההתקן על הנשק נועדה לצמצם את מספר הפעמים בהם פורק חייל את נשקו, ובכך להקטין את הסכנה לפליטת כדור.
האישור להיעזר ב"מק-פורק" יינתן על-ידי קצין בדרגת סא"ל, רק לאחר שמפקד הפלוגה יבצע תדריך פרטני לחייליו. בשלב הראשון, יורשו לנוע הן עם ה"מק-פורק" והן כשהמחסנית ב"הכנס" רק הלוחמים הפועלים באיו"ש, ברצועת עזה ובגבול הצפון, ואילו המשרתים ביתר הגזרות יוכלו לעשות שימוש ב"מק-פורק" בלבד. במבק"א יבשה ציינו כי לאחר בחינת ההטמעה של האמצעי, ייתכן כי כלל הלוחמים יורשו לנוע עם ה"מק-פורק" והמחסנית ב"הכנס".

קישור לקובץ : שם הקישור: כתובת: בחר מגלריית המשאבים
בחר עמוד הקיים במערכת


מקור
מקור למקור

ציטוט:

מהנתונים הרשמיים של מבק"א יבשה מתברר כי יותר מ-85 אחוז מהתקריות השנה התרחשו בעת פריקת כלי נשק

בפריקה לפי הנוהל הקיים, אפשר לפלוט רק אם כדור לא נחלץ- או (מה שנראה לי נפוץ יותר)- אם פשוט שוכחים להוציא מחסנית.
אני מתפלא שפשוט לא מכניסים שלב "מחסנית הוצא" לנוהל פריקה כבר בטירונות, גם כשחלק הפריקות מתחילות ממצב "פרוק" ולא "הכנס" (מחסנית הוצא- נשק ל- 60 מעלות, 5 אצבעות על ידית אחיזה- נשק פרוק- סריקת בית הבליעה- נקירה- נצירה)

או נקירה שיד שמאל בתוך בית המחסנית, כמו באקדח.

רעיון טוב- עד שמישהו יסגור את המחלק על האצבע.

איך בדיוק ? הדריכה היא באותה יד.

יותר בעייתי אם היה כדור בקנה.

חשבתי שמספיק "בדיקה משולשת" (פני הסדן, בית בליעה ובית מחסנית)


מתי ילמדו שהפיתרון הוא חינוך ???

ציטוט:

במקור נכתב על ידי winner חשבתי שמספיק "בדיקה משולשת" (פני הסדן, בית בליעה ובית מחסנית) מתי ילמדו שהפיתרון הוא חינוך ???

סוף סוף הבנת

זה היה לפני חודש.

"במידה רבה, הודות למאמרי הארץ הוקמה ממשלת הליכוד הלאומי ונתמנה משה דיין כשר הבטחון. הארץ דרש תגובה צבאית על האיום המצרי שבועיים לפני המלחמה, ואף דרש את תפיסת הרמה הסורית ימים אחדים לפני הפעולה".
(הארץ מפרסם את עצמו, 22 ביוני 1967)


המדריך לשביל ישראל, מאת יגיל הנקין ויעקב סער. מהדורה רביעית, 2020
גלריית התמונות שלי

כל הכבוד לקצין האחראי.

לא מסתדר לי משהו. האם בצבא היבשה ישנן יותר פליטות מחיל הים או חיל האויר?
האם בחי"ר הנתון שונה משריון?
האם הפליטות המרובות (אלה שבגללן העניין הפך ל"מגיפה") אירעו בסיום פרק אימון או בסיום פעילות מבצעית (סיור, לחימה, מעצר)?
האם נבדק ותק בממוצע בתפקיד של המפקד שמבצע את הפריקה? (מ"כ חדש לעומת ותיק ומנוסה יותר בשליטה בנשק ובחייל הפורק).
האם תוחקר מה הוביל להימצאות כדור בקנה בשלב הנקירה:אי הוצאת מחסנית, תקלה בחליצה, תקלה בפליטת הכדור?

אם לצה"ל יש סדרות נשקים אשר לא חולצים כדורים\תרמילים ולכן נפלטים כדורים בפריקות, המסקנה פשוטה אך הטיפול יקר (לתקן הרבה כלי נשק).

אם לצה"ל יש מפקדים שלא מבינים מה צריך לקרות על מנת שלא יוכנס כדור אל בית הבליעה, המסקנה פשוטה אך הטיפול מורכב (לחנך וללמד המפקדים).

אם לצה"ל יש חיילים שלא מסוגלים לראות כדור בבית המחסנית בואכה הכניסה לבית הבליעה, המסקנה פשוטה גם היא והטיפול פשוט- לגייס לחיילים שמסוגלים לראות.

אני שוב חוזר להבנה אותה גילו לי מפקדים טובים כבר מזמן- הצבא שלנו לא יודע להתעסק עם נשק קל. מפקדים בכל הרמות משוכנעים שתפקידם להפחיד את החייל מהנשק (זה מסוכן, זה יכול להרוג).

התוצאה היא שחיילינו הרגילים חושבים שכדי לפרוק נשק חשוב להפנות אותו לשמיים, להפיק בעזרתו קולות שקשוק מתכתיים ובסוף ללחוץ על ההדק תוך שמקווים שהרעש היחיד שיישמע יהיה "קליק"..

אני מכיר מקום עבודה שבו מלמדים את החמושים כי המשימה בפריקה היא לראות שאין כדור בכלי, ואחרי שוידאנו את זה להעביר את הנשק למצב המתנה (לא דרוך בכלי כזה, דרוך ונצור בכלי אחר, כל כלי והמצב בו הוא אמור להיות בשגרה)

כמה קשה צריך להיות להסביר לחבר'ה שלנו את העניין?

אם אתה מחזיק ביד ענף זית דק, כדאי מאוד שביד השנייה תהיה לך חרב חדה וגדולה.
(הפרשנות שלי לרעיון שמאחורי סיכת המ"מ)

"שבעה דברים בגולם ושבעה בחכם. חכם אינו מדבר לפני מי שהוא גדול ממנו בחכמה, ואינו נכנס לתוך דברי חברו, ואינו נבהל להשיב, שואל כהלכה ומשיב כעניין, ואומר על ראשון ראשון ועל אחרון אחרון, ועל מה שלא שמע אומר לא שמעתי, ומודה על האמת. וחילופיהן בגולם.;" מסכת אבות- פרק ה', משנה ז'

רוצים לצמצם פליטות?

1.פחות נשקים ,מי שלא צריך שלא יהיה לו נשק.
2.יותר אחריות ,כל לוחם ,צריך להיות מוכשר בהגדרה לפריקת נשק,כמובן עם פיקוח של מפקד אחרי מטווח ופעילות מבצעית
3.יד בבית מחסנית כתנאי לנקירה
4.קצת סרטים מיוטיוב יתנו לאנשים להבין כמה קל לפלוט.

לפעמים חרבון זה כמו קרב , אתה חוזר עם חוויות שאף אחד לא רוצה לשמוע .

כבר סיפרתי פעם בפורום איך מישהו פלט כדור על ידי במטווח - קיבל אקדח עם מחסנית בהכנס, ביצע בדיקה בצורה מכאנית ושחרר נקירה - למרבה המזל לא היו נפגעים.

כמו שכבר נאמר בעבר, הנצרה הטובה ביותר נמצא בראש !

ציטוט:

החיילים ידרכו את הרובה שלוש פעמים וחצי, ופתיחת הנצרה תותר רק במהלך ירי

בגליל צריך לפתוח ניצרה כדי לדרוך לא ?

כן, אבל כמעט ואין גלילים היום
בדרך כלל רק למילואימניקים מיחידות השדה.

הגלריה שלי בפליקר

הגליל נעלם, אבל הגלילון עדיין בשימוש כ"מקוצר" לחלק מהחיילים העורפיים, וכנשקם האישי של נהגים בכמה מקומות.

If I can shoot rabbits then I can shoot fascists

המפקדים שכחו להגיד לחיילים להוציא מחסנית ?
שכחו לעשות בדיקה משולשת ?
שכחו להגיד לחיילים נשק ב60 מעלות ?

הכל נגמר ומתחיל בחוסר מקצועיות אצל החיילים והמפקדים .

זכויות ל- RedBlossom

תמונה של "מק-פורק"?

ציטוט:

במקור נכתב על ידי Rשף גורמי המקצוע הגיעו למסקנה כי הסיבה העיקרית לתקריות הנה ההרגל ללחוץ על ההדק בזמן פריקת הנשק, גם כאשר המחסנית נמצאת במצב "הכנס".

להבנתי הם הגיעו למסקנה הזאת מתוך מחשבה שחייל יניח את האצבע על ההדק כהכנה להמשך הליך הפריקה שבו נוקרים בסוף, זה לא תמיד נכון - לפעמים חייל עייף או עצלן יניח את האצבע על ההדק כדי להקל ב"הנפת" הנשק למצב 60 מעלות (האחיזה קרובה יותר למרכז המסה של הנשק).
בכל מקרה פליטת הכדור תהיה ליפני שאחז נכון בידית אחיזה, בדק נצירה והוציאה מחסנית.

וגם מה קורה כשניתקע כדור בבית בליעה ולא נחלץ? הוצאתה מחסנית שיקשקתה מאתיים פעם וחצי והמתנתה שהמש"ק/קצין יעבור על שאר המחלקה ידחוף את הזרת בחפיפניקיות (כי יאללה אני עייף ויש לי ליכלוך על האצבע) ויגיד לך לשחרר, וזהו...? יש לך נשק דרוך (פטיש מורם) וכדור בקנה...

נראה לי שמישהו שמה איבד את הקשר בין הסיבה לתוצאה. הבעיה היא לא הנקירה, שהיא חלק מהנוהל שמטרתה לוודא שאין כדור בקנה, אלא העובדה שחיילים מגיעים לשלב הנקירה עם כדור בקנה. אז בלי הנקירה אמנם לא יהיו פליטות בפריקה, אבל את הפריקה יסיימו הרבה יותר רובים עם כדור בקנה שכמובן חלק ייפלטו ושזה יקרה זה לא יהיה בזווית 60 מעלות באוויר או מול חומת מפגע, אלא מול גוף של מישהוא.

אותו קצין דיבר על כך שזה יציל חיים, כמה אנשים נפגעו מפחטיות כדור בפריקה?

החלטה שעל פניו טובה:

1. כל עוד לא נוקרים - אז לא תהיה פליטה. אפילו ונגיד ונשאר כדור שלא התגלה ב"אצבע משולשת", אז לא אמורה להיות שום סיבה שבגללה תהיה נקירה עד הפריקה הבאה, שבה זה ימצא. צריך לזכור שהדרך היחידה לפלוט כדור - היא לנקור. ומה שרוצים להרגיל אותך - שנקירה תהיה רק בהיתקלות. ולכן גם אם "שכחנו" כדור, וננקור, זה אמור להיות בהיתקלות.
2. כדי שלהקטין את מספר מקרי אי החליצה, הוסיפו עוד "שקשוק", הרי בדקו ואמרו - רק 15% מהפליטות נגרמות מסיבה זו, ו- 85% בגלל מחסנית בהכנס (והשיטה הישנה שבה נוקרים).
3. בטח אתם אומרים על פי סעיף 1, אז מה עדיף להסתובב עם כדור, ולקוות שלא ישחקו בנשק עד הפריקה הבאה. בוא נראה מה הסיכוי שזה יקרה ותהיה פליטה, לעומת המצב הקודם, שבו בכל פריקה יש נקירה יזומה, והכי חמור - בגלל חוסר משמעת אצל הרבה חיילים ומפקדים (בעיקר וותיקים, ז"א כאלה שהרבה מסתובבים גם בטעון) רווח הרגל בצה"ל לעשות את זה במבנים ולא תמיד ביישור קו פלס ב- 60 מעלות. והסכנה שתהיה פליטה במצב כזה לעומת המצב הראשוני שתיארתי, היא יותר גבוהה.
4. הנוהל הנכון עכשיו הוא:
א. 60 מעלות, 5 אצבעות, ודא נצירה
ב. וידוא פיזי שאין מחסנית (אצבע בפתח המחסנית)
ג. 3.5 דריכות
ד. בדיקת פני נוקר ובית בליעה
ה. השלמה, וידוא נצירה
שימו לב: אין יותר משולשת, היא מתחלקת לשני שלבים, לא רצופים. קודם כל מוודאים שאין מחסנית! ואחרי עוד שלב, בדיקה פיזית של שני החלקים האחרים.

"הדברים הגדולים באמת נעשים הרחק מהעין"

"הכשלון האמיתי הוא לא לנסות"

ואני בכלל שואל: נוב' 06 - מתי נקבל כבוד?

כשהייתי בסדיר, יצאה הוראה למפקדים להפסיק להגיד "ודא נצירה" במטווח כי עם אטמים באוזניים מישהו עוד יכול להתבלבל בין "נצירה" ל"נקירה".

מאז ועד היום אני שומע רק "ודא ניצרה סגורה" (גם במילואים).

"היטלר מת, סטלין מת ועוד כמה ששכחתי את שמם

ובכל זאת עדיין נשפך כאן דם"

אם זאת רמת החיילות בה אנו עוסקים מפקדים\חיילים...
האם עדיף לפלוט את הכדור כאשר הקנה ב60 מעלות או להשאר עם כדור בקנה, יפלט מתי ולהיכן שיפלט...


ובאשר ל"מק-פורק", אז להוסיף לפק"ל GPS לניווטים וטלפון סלולרי להזמין מונית אם מתברברים בשטח ואו להזמין פיצה.

חינוך, חינוך ועוד פעם ...חינוך

I like my islamist extremist like my roasted chicken... dead and fried to the bones

גם לי, גם לי בבקשה תקנו את שגיאות הכתיב

הבעיה היא שאותם חיילים שלא בודקים אם הם עם מחסנית בהכנס גם לא יבדקו מה נמצא בקו האופק שלהם - זה כבר קרה בעבר (סיפרתי על זה בפורום, חייל שעמד במגדל שמירה חטף כדור ונהרג או נפצע קשה מאוד).

מה שבטוח אתה צודק - הכל עיניין של חינוך

הגלריה שלי בפליקר

שכחו להתייחס לנתון מסויים, וזה אופן הפריקה עצמה. ראיתי לא מעט פעמים שחיילים, בעיקר בנות, לא דורכות את הנשק עד הסוף, אז במטווח זה מייגע, ולא מבינה למה לא נגרף כדור.
לעומת זאת בפריקה, העדינות השברירית שבה מתבצעות רוב הפריקות, כאילו הנשק ינשך עוד רגע, גורמת לכך שיש כשל בחליצות (על כן הנתון של בלאי בנשקים לא נכון). ובנוסף, פריקה וחצי שבפועל התבצעה בצורה קלוקלת ולא נכונה, עכשיו תחזור על עצמה, הפעמים שידית הדריכה תגיע לסוף מהלכה, בין אם בדריכה ובין אם בשחרור תהיה קטנה יותר.

וטרי טרי מהתנור, היום בצאתי משערי הקריה, ראיתי חייל שעומד לפרוק את הנשק בהוראת קצין, צפיתי מראש וחיכיתי לידם. מיד שסיימו אמרתי לאותו קצין שיצאה פקודה חדשה ממבק"א, כבר לפני חודש על הנקירה. הוא לא יודע, אם הוא לא ידע,למה שאצפה מהחייל לדעת. הכשל פה הוא בתדריך. אם מלכתחילה היו מתדרכים בהתאם, לא היינו מגיעים למצב של שינוי הוראות הפריקה בגלל פליטות כדור.

Never Odd or Even

לא הבנתי מה מטרת ביטול הנקירה בפריקת נשק. כמה נפגעים היו במהלך נקירה כזו? הרי מדובר בנקירה מבוקרת לכיוון המטרות בסיום המטווח, איזה נפגעים יכולים להיות בפליטה כזו שמכוונת למטרות?

להיפך, פליטה במהלך נקירה מבוקרת היא מבורכת, שהרי לולא נפלט הכדור בצורה מבוקרת היה יכול להיפלט בהמשך ולפגוע במישהו.

כבר היה מקרה בגדוד שלי במילואים. שחייל בסיום מטווח פרק את הנשק, ככל הנראה רק שיקשק, הקצין בדק את הנשק, והוא נצר ללא נקירה. וירד מהמטווח. לאחר מכן אותו חייל ישב איתנו כחצי שעה, והסתובב איתנו עוד זמן מה. כל זאת כשהנשק שלו עליו, ומופנה לחיילים אחרים מפעם לפעם בהתאם לזוית בה ישב/עמד וכדומה. ברגע שהגיע הטיולית, הקצין הורה לכולם לפרק נשקים ולנקור. להפתעת כולם, אותו חייל נקר ואז פלט כדור. המסקנה היא שאם אותו קצין היה מוודא נקירה בסיום המטווח לא היה מסתובב חייל עם כדור בקנה במשך חצי שעה ויותר. די בכך כי שן חולצת תהא שחוקה או פגומה כדי שגם שיקשוק 3 פעמים לא יעשה את העבודה, כמו שהיה במקרה שתיארתי. לו הנוהל הזה ייושם , הרי שעלולים להיות מקרים שחיילים יורדים ממטווח עם כדור בקנה ומסתובבים כך בינינו. אז היכן עדיף שתתרחש הפליטה?

המטרה שלהם היא רק להקטין את סטטיסטיקת הפליטות, כי גם נקירה לאחר פריקה נחשבת פליטה, רק שהקיטון במספר הכללי עלול להביא לגידול במספר המקרים הקטלניים. הבעיה היא לא בנוהל הנקירה, אם הם מחפשים את האשם אז הוא בבדיקה רשלנית של הנשק, פריקה רשלנית של הנשק, או תחזוקה רשלנית של הנשק. הנקירה נועדה להיות הוידוא האחרון שאכן אדם יורד מהמטווח ללא כדור בקנה.

אבל לא מדובר רק על מטווח

נהפוכו, 90 אחוז מהפריקות נשקים לא מתבצעות לאחר מטטוח, אלא לאחר שמירה. שחלקן שמירה בהכנס. שאז קורות מרבית הפליטות

Never Odd or Even

אם כך הבעיה היא במשמעת החיילים השומרים, וברשלנות המפקדים הפורקים. ואף על פי כן, עדיף שהנקירה בעמדת השמירה תהיה מבוקרת גם אם תביא לפליטה, מאשר אותו שומר יחזור מסטול לאוהל/מגורים ויפלוט על אחד מחבריו.

אתה צודק במאה אחוז, אבל הרבה יותר קשה לחנך מאשר לפקוד.

Never Odd or Even

לפני הנוהל הנוכחי, היה איזשהו נוהל שקבע שפשוט לא מוציאים מחסנית וזהו, ופורקים רק אם הכנסת כדור לקנה.

רוב פליטות הכדורים מתרחשות כשיורדים מהמחסום/שמירה בשעה מוזרה כלשהי ומנסים לפרוק את הנשק מתוך שינה.

If I can shoot rabbits then I can shoot fascists

לי זה מזכיר את השיטה של עדה מסויימת להתמודד עם המינוס בבנק. פשוט להפסיק לבדוק יתרה...הרי מטרת הפריקה היא צ'אנס אחרון לכדור "נשכח" לצאת מהקנה בצורה מבוקרת. לו נוותר על הפריקה, האם כדור לא יהיה בקנה או שפשוט נעדיף לא לדעת עליו...

אפשר פשוט שלא יהיו נשקים לחיילים בכלל, כולל חיילים קרביים.

הנשקים יוחזקו בכספת סגורה, ולצורך שמירות או פעילות מבצעית יחתמו עליהם על ידי קצין אחראי. בסוף המשמרת החיילים יזדכו על הנשקים מול הקצין, שיהיה אחראי על פריקת הכלים ואחסונם.

אפשרות נוספת היא פירוק הנוקרים מהרובים ואחזקתם בכספת מאובטחת. בעת ארוע יוגדר קצין אחראי שתפקידו יהיה לודא חלוקה מסודרת של הנוקרים, לחיילים שתפקידם לטפל בארוע, וכמובן לאיסופם ופירוקם מיד עם סיומו.

איך הצבא הזה רוצה לנצח מילחמות אם הוא נלחם בהרגל המגונה של חיילים ללחוץ על ההדק?

שיחלקו אקדחי מים במקום, כמו בצבא הקנדי