10-12-2008, 18:40
|
|
|
|
חבר מתאריך: 01.08.05
הודעות: 12,641
|
|
מלון על גלגלים לחיילי גולני...
זה כנראה היה עוד תרגיל על "רטוב" בכדי לחשל את החטיבה הטובה ביותר בצה"ל...
http://www.nrg.co.il/online/1/ART1/823/180.html
[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://www.nrg.co.il/images/nrg/include/img/forms/lheader.png] החיילים ישבו יממה באוטובוס בגלל הגשם
לוחמי גולני בדרך לאימון שהו יממה באוטובוס לאחר שגשם גרם לדחייה. החיילים חשבו שזו מתיחה, אך המפקדים הודיעו: אין מקומות ללון
אמיר בוחבוט | 10/12/2008 9:33
מאות מלוחמי חטיבת גולני עשו את דרכם בעשרות אוטובוסים ביום שני בערב לקראת אימון נרחב ברמת הגולן. דקות אחדות לפני שהחלה הנסיעה, הודיעו המפקדים: יורד גשם חזק בחוץ, ומאחר שאין מקומות לינה פנויים בבסיס צה"ל בצפון תשארו ללון במושבי האוטובוס הצפופים.
"חשבנו בהתחלה שזו מתיחה, כשהמפקדים אמרו לנו לישון באוטובוס עם כל הציוד והנשק", סיפר אחד הלוחמים. "אבל המתיחה נמשכה עד השעה שבע בבוקר, למרות שהיינו אמורים להיות באימון כבר בלילה ולצעוד עשרות קילומטרים כדי להיערך למשימות בבוקר".
למחרת, בשעה 7:00 בבוקר, החליטו מפקדי הלוחמים לצאת לדרך לכיוון רמת הגולן, ומקץ כשלוש שעות הגיעו לשטחי האימון סמוך לגשר בנות יעקב. אבל גם אז הבחינו המפקדים כי הגשם נמשך, והורו שוב לחיילים להישאר באוטובוסים.
"זה היה כבר בלתי נסבל להישאר באוטובוס", סיפר אחד החיילים. "אין מקום והכל צפוף. המפקדים כל הזמן צעקו שחיילים יפסיקו לבכות ועוד מעט זה ייגמר. עד שאחד מהם הגדיל ראש, פנה לבעלי מפעל אריזה באזור, וישבנו לאכול מתחת לסככה במקום - כי אפילו אסור לאכול בתוך האוטובוס".
החייל סיפר כי אחר כך הם נאלצו לעלות שוב לאוטובוסים, מפני שהגשם נמשך. "פשוט הביאו לנו מלון על גלגלים, כי לא היה מקום שינה ולא רצו שנרוץ בגשם בגלל בעיות בטיחות, מעניין כמה הטעות הזו עלתה לצבא", תהה אחד החיילים. לטענת הלוחמים, רק אמש, מקץ יממה בדרכים, הם ירדו סוף כל סוף מהאוטובוסים והחלו להיערך לאימון.
_____________________________________
"בניתי לי בית ונטעתי לי גן במקום זה שביקש האויב לגרשנו ממנו בניתי את ביתי, כנגד מקום המקדש בניתיו. כדי להעלות על ליבי תמיד את בית מחמדנו החרב...."
(ש"י עגנון - חתן פרס נובל)
אשרי אדם שיכול לתת מבלי לזכור זאת כל הזמן, ולקבל מבלי לשכוח אף פעם
לסלוח לרוצחים - זה תפקידו של האלוהים.
תפקידנו - זה לארגן להם פגישה
אנו לא בוכים, דואגים שאמהות שלהם יבכו
|