לוגו אתר Fresh          
 
 
  אפשרות תפריט  ראשי     אפשרות תפריט  צ'אט     אפשרות תפריט  מבזקים     אפשרות תפריט  צור קשר     חץ שמאלה ברוכים הבאים לפורום "סקופים וחדשות". להזכירכם, יש לתת כותרות ענייניות לאשכולות אותם אתם פותחים. אני רואה בפורום מעין "היד פארק" שבו יש מקום לכל הדעות. לדבר אחד לא אסכים - לחריגה מחוקי הפורום. חץ ימינה  

לך אחורה   לובי הפורומים > חדשות ואקטואליה > סקופים וחדשות
שמור לעצמך קישור לדף זה באתרי שמירת קישורים חברתיים
תגובה
 
כלי אשכול חפש באשכול זה



  #1  
ישן 26-03-2005, 22:25
צלמית המשתמש של looklook
  משתמש זכר looklook looklook אינו מחובר  
 
חבר מתאריך: 28.10.01
הודעות: 29,140
אנוסים רוצים לחזור לחיק היהדות , הרבנות בודקת יהדותם

צאצאי המומרים בדרום אמריקה שבים ליהדות
יום שבת, 26 במרץ 2005, 21:20 מאת: קובי בן-שמחון, הארץ




[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין:
http://wmh.walla.co.il/w/18-200/147867-18.jpg]

פרופ' אבי גרוס ב"רחוב היהודים" בעיר רסיפה שבברזיל. "אלפי אנוסים רוצים לחזור למסורת אבותיהם, לחיים שנגזלו מאבותיהם על ידי הפנאטיות הקתולית" (צילום: "הארץ")

[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין:
http://wmh.walla.co.il/w/18-200/82093-18.jpg]

האינטרנט רוחש פורומים של בני אנוסים (צילום ארכיון: רויטרס)

אלפים מצאצאי האנוסים חווים התעוררות דתית ושבים לשורשיהם היהודיים. מוסדות האורתודוכסיה היהודית מתקשים להכיר בהם



הם עדיין שומעים את צחוק האינקוויזיטור מתגלגל. רבבות מצאצאי אנוסי ספרד ופורטוגל החיים היום בדרום אמריקה עוד נושאים על עצמם את זהותם האבודה של הורי הוריהם, כאילו לא עברו מאות שנים. האינטרנט רוחש עכשיו בפורומים של בני אנוסים, בתפילות ישנות ואנשים שמחפשים מקום. "חשתי בלבי את הלחישה שחדרה דרך עורי ועצמותי", כותבת מישהי באחד מהפורומים העירניים של בני האנוסים, "קולו של אב קדום עדיין נח בגנים, הקול פנה אלי כילדה, מבלי להבין צייתתי. מיתר רטט בלבי: אנוסים! אנוסים!".

צאצאי היהודים שהמירו את דתם בכפייה לפני יותר מ-500 שנה מחפשים חיים חדשים. בפורום שנקרא "געגועים" (Saudades) עסוקים יותר מ-1,000 חברים בתהליך אינטנסיבי של בירור וגיבוש זהות. הם כותבים על מבטא עברי, על ב' דגושה, על חתני פרס נובל מישראל, על מצוות ספר תורה, על חכמי התלמוד, סידור ירושלמי ואפילו על זכייתו של שמן זית מקיבוץ רביבים בפרס איכות בתחרות עולמית. אחד מהכותבים אימץ לעצמו את השם "7 מצוות נוח". אחר, מרדכי לופס מהעיר רסיפה שבברזיל, כותב על שמירת השבת, ומישהי שולחת כתבה שהתפרסמה במקומון אמריקאי על בני אנוסים שחיים בארצות הברית ומציעה לאנשים לקרוא.

אנבלה מפורטוגל, מכפר ששמו סואגו (Soago), כותבת על בדיקת דנ"א שעשתה לאחרונה. "אני יודעת שאני ממוצא פורטוגזי וחשבתי אם למישהו מכם", היא כותבת תוך שהיא מציגה את שרשרת הדנ"א, "יש בדיקת דנ"א והוא יכול לבדוק אם יש התאמה מסוימת. זה יכול להיות המקום הטוב ביותר לבדוק זאת".

מלבד "געגועים", שהתכתובת בו נעשית באנגלית, ישנם אתרים רבים שמרכזים קהילות וירטואליות של אנוסים דוברי ספרדית - מקסיקנים, פרואנים וקולומביאנים. גם כאן עומד במרכז השיח המלכוד הגדול שלהם - עברם. בני האנוסים, שמבחינה פורמלית הם נוצרים לכל דבר, עסוקים בשאלות כמו מיהו יהודי ואיך ההיסטוריה היהודית התעלמה מהם, בארכיונים שונים שמתעדים את ימי האינקוויזיציה הספרדית ובמחקרים בגנאולוגיה האישית שלהם, בשורשים שמגיעים עד לימים השחורים בספרד.

"לפי כל הסימנים יש התעוררות של אנוסים שמחפשים את שורשיהם היהודים", קובע פרופ' אבי גרוס, איש המחלקה להיסטוריה של עם ישראל באוניברסיטת בן גוריון ומומחה ליהדות ספרד ופורטוגל ותולדות האנוסים. בחודש שעבר הוא חזר ממסע בקהילות האנוסים בברזיל, כחלק מפעילותו בעמותת "עזרה לאנוסים" שהתחילה לפעול השנה. על צג המחשב הנייד שלו נראית תמונה של משפחת אנוסים. הבעל צילם את אשתו ושני ילדיו בעת הדלקת נרות שבת.

"יש היום יותר ויותר אנשים שמגלים את עברם היהודי", אומר פרופ' גרוס. "זה דבר די ברור לכל מי שעוסק בהיסטוריה של ברזיל ופורטוגל. מדובר בתופעה רחבה ביותר, אלפי אנוסים שרוצים לחזור למסורת אבותיהם, לחיים שנגזלו מאבותיהם על ידי הפנאטיות הקתולית. הפוטנציאל של החוזרים לדת היהודית הוא במספרים שאני פשוט לא מוכן להגיד, פשוט לא יכול. האפשרויות הן עצומות. אני לא מעוניין לנקוב במספר".


"ברזיל רוחשת ביהדות מתחת לפני השטח"

מחקרו החדש של פרופ' גרוס, תושב להבים, עוסק בגל ההתעוררות הדתית של אנוסי פורטוגל שהיגרו לברזיל. "בעורקיהם של אחוז גבוה מאוד של ברזילאים נוצרים ממוצא פורטוגלי זורם דם יהודי. זה ששרידי יהדות נמצאים בכמות מדהימה, זה ברור, זה עניין סטטיסטי. היסטוריונים מדברים על כך ש-15% מהמהגרים הפורטוגלים שיישבו את ברזיל במאות ה-16 וה-17 היו ממוצא אנוסי, יהודי, כך שאפשר לעשות חשבון פשוט ואז מגיעים היום למספרים של שבע ספרות. לדעתי המספרים קטנים בהרבה מזה. מדובר ביהדות לא מודעת שנטמעה לגמרי. חלקם הגדול התבוללו אלף פעם מאז".

מצד שני, הוא ממהר לספר על שיחה שהיתה לו בסאו-פאולו עם פרופ' אניטה נובינסקי, מומחית עולמית לאינקוויזיציה. "היא ממכחישי התמדת היהדות בקרב האנוסים ואף על פי כן היא מודה, כפי שאמרה לי, 'שברזיל רוחשת ביהדות מתחת לפני השטח'. אני לא אשכח שהיא אמרה על אחד מבני האנוסים שהכרתי שהוא 'נושא בדמו ובשרו את ההיסטוריה'. מבחינתי כהיסטוריון זה משפט מחייב. היא הרי ביקורתית מאוד כלפי האידיאליזציה שנעשתה במחקר ההיסטורי לגבי שמירת היהדות בקרב האנוסים, וכשהיא אומרת דבר כזה היא כנראה יודעת מה היא אומרת".

בכמה אזורים בברזיל יש ריכוזים גדולים של אנוסים, בעיקר בצפון-מזרח המדינה. באותם אזורים צחיחים בעומק היבשת, שנקראים סרטאו (Sertao) וסרידו (Serido), מצא גרוס משפחות ענק ששומרות על אורח חיים יהודי, ככל יכולתן כמובן. האזור גובל בארבע מדינות מחוז: פרנמבוקו, סארה, ריו גרנדה דו-נורטה ופרהיבה. "מדובר במשפחות מורחבות מאוד שנשארו בקשרי חיתון וכמעט שלא התבוללו עם הסביבה. הם חיו בניתוק חברתי ואפילו לא ידעו למה. זה מדהים, הם שמרו על מסגרת חיים אנוסית גם במאה ה-20. הכרתי שם מישהו שמשפחתו מונה 9,000 איש. כל חייהם מתנהלים תחת מה שהם מכנים 'חוקי המשפחה'. זו משפחה ענקית שכלואה זו בזו מבחינת נישואים. לעובדה שהם הרחיקו פנימה לתוך האזור הצחיח לא מצאתי הסבר, פרט לכך שהם רצו לשמור על שקט, על חיי קהילה שונים, מתוך מודעות. אלה שחיפשו כסף ומקורות פרנסה טובים פנו יותר דרומה. אין שום סיבה שאנשים ירחיקו לתוך מקומות מדבריים שכאלה".

בין צאצאי האנוסים, הוא מספר, גוונים שונים. מאחר שהמציאות האנוסית הוסוותה עד היום, היא עניין אינדיווידואלי, ויש אנוסים שהם יותר ציוניים ויש שהם יותר דתיים. יש גם מי שרואים עצמם כספרדים טהורים ולכן החליטו ללכת בעקבותיו של הרמב"ם ומביעים התנגדות עזה למיסטיקה ולקבלה. ככלל מרגישים כולם יהודיים וישראלים, אפילו שהם מנותקים לגמרי מההוויה הזו.

"הם פחות נפגשים, בעיקר בגלל המרחקים הגיאוגרפים הגדולים. זאת קהילה מדומיינת", אומר פרופ' גרוס. "זו קהילה שבה הם בוכים ביחד באינטרנט. ביחד, בצרת הרבים, בכאב המשותף שלהם, הם מוצאים את החמימות. הם אנשים דתיים, בעלי רגשות דתיים, שלא מוצאים עצמם במסגרת הנוצרית. לעתים קרובות השיבה ליהדות מתחילה בדחיית הכנסייה, כלומר אנשים שמגיל צעיר לא היו מוכנים לקבל את הדוגמות הנוצריות הקתוליות. הם הגיעו למקום הזה דרך חיפושים עצמיים. זה לא עדר או עניין של אופנה. זה רגש מאוד אישי ואותנטי".



קיצור תולדות האנוסים בספרד ופורטוגל

תופעת האנוסים נוצרה בספרד ופורטוגל בעקבות כמה גלי המרה שונים. גל ההמרה הראשון היה בקיץ 1391 בעיר סביליה (גזירות קנ"א), כחלק מנחשול פרעות נגד יהודים ששטף את המדינה. אלפי יהודים נרצחו באותו קיץ, וכשליש מהיהודים - כ-100,000 אלף, לפי אחת ההערכות - נאנסו לעבור טבילה לנצרות. בהמשך היו פעולות המרה נוספות. גל משמעותי נוסף התרחש ב-1492, בעת גירוש ספרד, אז העמידו לפני היהודים את הברירה להתנצר או לעזוב את ספרד. שוב דובר על עשרות אלפים של מומרים. באותו הזמן כבר פעלה המכונה המשומנת של האינקוויזיציה ורדפה באופן שיטתי את האנוסים בספרד, במטרה לחקור מי מ"הנוצרים החדשים" שומר על יהדותו בסתר, ולהעניש בלא רחם את המתחזים.

ב-1497 אולצה גם הקהילה היהודית בפורטוגל לקבל על עצמה את הנצרות. צו מלכותי כפה על כל היהודים להתייצב בליסבון ושם נאנסו להמיר את דתם. גם כאן יש הערכות שמדברות על מספרים גדולים יותר מ-20-10 אלף מומרים. ב-1540 הוקם גם בפורטוגל מוסד האינקוויזיציה, שנחשבה לאכזרית מזאת של שכנתה ספרד. מגילות קלף עבריות שהוסתרו במערות והתגלו, ואלפי תיקי חקירה המתעדים האשמות בקיום מצוות תורת משה בהסתר, הם חלק מהממצאים המעידים על כך שבמשך שנים קיימו האנוסים בהסתר אורח חיים יהודי, כזה או אחר.

לאחר גירוש יהודי ספרד ואונס ההמרה הכללי בפורטוגל נותקו רוב האנוסים מהעולם היהודי. נוצר מצב פרדוקסלי, שבו הכנסייה הנוצרית הצליחה אמנם להפוך את היהודים ל"נוצרים חדשים", אבל החברה הנוצרית דחתה אותם. הכניסה של "הנוצרים החדשים" למערכות החברתיות נתפשה כאיום, על אחת כמה וכמה בדור הראשון, של יהודים לשעבר. כבר במאה ה-16 שררה בספרד ובפורטוגל התפישה שביהודים יש איזה גרעין עקשני של כפירה, שכלפי חוץ הם נוצרים אבל בביתם נשארו יהודים. התפישה באה לביטוי בחוקי "טהרת הדם", שלא היו בהכרח חוק מדינה אבל אומצו באזורים שונים על ידי מוסדות שונים, כמו אוניברסיטאות ומנזרים שלא קיבלו כל מי שמוצאו יהודי.

שורש הרע בחוקי טהרת הדם היה באל-זמניותם: ברגע שנודע על עברם היהודי של "נוצרים חדשים", אפילו אחרי 200 שנה, נהרסה כל התשתית החברתית והכלכלית שלהם והם היו צפויים לרדיפות וחשדות בהתייהדות. מכאן, מהרצון להשתחרר מחיי פחד בלתי אפשריים, באה הבריחה שלהם לארצות האיסלאם, לאמסטרדם ולקולוניות האיבריות בדרום אמריקה.

באופן טבעי, עם הדורות חל תהליך הדרגתי של כרסום באורח החיים היהודי של האנוסים. תוך שניים-שלושה דורות נטמעו רובם בחברה הנוצרית. בחברת האנוסים נדחקה הדת היהודית למרתפים ולמקומות המסתור, למסורות שבעל-פה. אחרי מאות שנים נותרו רק אותות מעומעמים של מסורת יהודית.



מסע החזרה של המומרים נתקל באדישות המוסדות הדתיים



ד"ר לוסיאנו אוליביירה (שני מימין) יחד עם פאביו פונסקה (משמאלו) ושלושה אנוסים ברזילאים נוספים. "הרבנות מצליחה היום לעשות לנו מה שהאינקוויזיציה לא הצליחה לעשות לנו מאות שנים. אני לא מוכן לחזור ליהדות כגר", אומר אוליביירה (צילום: אלברטו דנקברג)

בשבת, הוא מספר, הוא לוקח את ילדיו לקצה האגם. כשהם עומדים על גשר רחב מעץ, הם מחפשים יחדיו שלושה כוכבים בשמים. פאביו (אריאל) פונסקה, בן 32, דובר המשטרה הפדראלית במדינת המחוז אלגואס בברזיל, הבין כבר מגיל צעיר שהוא יהודי. "בגיל 15 התחלתי לקרוא על יהדות", הוא אומר בראיון שנעשה באמצעות דואר אלקטרוני. "בפעם הראשונה שנחשפתי לעובדה שלמשפחתי עבר יהודי זה נראה לי כשטות גמורה, חשבתי שיהודים הם מישראל".

כשהיה בן 20 הוא עזב את הכנסייה, הוא ממשיך וכותב באנגלית (העברית עוד קשה). "זה היה קשה להיות בחוץ. אחרי שהתחתנתי אמא שלי עזרה לי להגיע לקרובי משפחה ולדבר אתם". דרך אחות של סבו נפתחה דרכו לעולם היהודי, שנמשכה בגלישה באינטרנט ונגמרה בבית ספר בעיר החוף נטאל, שבו לומדים בני אנוסים יהדות. היום פונסקה מציג את עצמו כיהודי, בקיץ האחרון אף עבר ברית מילה. הוא לומד עברית מתוך שירים שחבר ישראלי שולח לו ומקפיד לקרוא מדי יום את ה"ג'רוזלם פוסט" ו"הארץ" באנגלית. שני ילדיו מנשקים את המזוזה בביתם ויודעים לומר קריאת שמע.

ד"ר לוסיאנו אוליביירה, רופא משפחה בן 27 ממדינת פרהיבה, חושב יותר בגדול: בכוונתו להקים קהילה אנוסית בברזיל, בדומה לדגם קהילת האנוסים המפורסמת בבלמונטה שבפורטוגל, תוך הכשרת אנשים שימלאו תפקידים דתיים שונים בחיי הקהילה. הוא עצמו כבר למד בחברה קדישא בסאו-פאולו קבורה לפי ההלכה. "בכל הדורות של המשפחה שלי", הוא מספר באי-מייל, "הנשים הן ששמרו על המנהגים והעבירו את המסורת. למשל מסורת הקבורה, אמא שלי היתה אחראית במשפחה על טהרת המתים והקבורה".

ד"ר אוליביירה רואה עצמו כשליח ציבור בעל אחריות עמוקה. אבל ככל שהוא מנסה לפתור את בעייתם הסבוכה של חברת האנוסים בסביבתו, כך מתעצם בו הכעס. למרות המאמצים האדירים שהוא עושה לשוב אל חיק היהדות, הוא חש שהמוסדות היהודיים דוחים אותו מעל פניהם. "הרבנות מצליחה היום לעשות לנו מה שהאינקוויזיציה לא הצליחה לעשות לנו מאות שנים. אני לא מוכן לחזור ליהדות כגר", הוא אומר בתסכול. "אני לא יכול לעשות את זה למשפחתי, זו תהיה בגידה בהם. באופן רשמי אמנם אני עדיין קתולי, אבל מה שקובע הם חוקי המשפחה. אמא שלי אומרת: 'אני נולדתי לתוך החוקים האלה, המשפחתיים, ואני אמות בהם'". האירוניה המרה היא שדברים ברוח זו אפשר למצוא בתיקי האינקוויזיציה, כשאנוסים שנתפסו מקיימים מנהגים יהודים התריסו לפני שנרצחו כי "נולדו וימותו ביהדות".

משפחות פונסקה, אוליביירה ושלומוביץ כלואות בפרוצדורה אכזרית הלופתת משפחות אנוסים רבות המודעות לעברם היהודי. המסע של האנוסים בחזרה ליהדות נתקל באטימות המוסדות הדתיים, אף על פי שהאנוסים השלימו תהליך התוודעות עמוק. ככלל, המוסדות הדתיים האורתודוכסיים בארץ ובעולם רואים בצאצאי האנוסים גויים ודורשים מהם לעבור תהליך גיור מלא, בעוד שהאנוסים עומדים על כך שהם רוצים לחזור ליהדות בסטטוס "שבים לדת אבותיהם" ולא כמתגיירים.

ההבדל קריטי ביותר בשבילם. אם לא די בכך שמספר מצומצם מאוד של בתי דין בדרום אמריקה עשוי להחזיר את האנוסים בדרך כזו ליהדות, הרי שכאשר בית דין אורתודוכסי בברזיל משיב אנוס ליהדות אין ערבות לכך שהפסיקה תכובד בארץ, על אחת כמה וכמה אם בית דין רפורמי חתום על הניירות.

סיסה שלומוביץ, בת 33, הבינה זאת וחשבה שבארץ תמצא תשובה. לפני ארבע שנים עלתה לארץ עם בעלה היהודי אשר בן-שלמה, שהקים את "ההסתדרות הישראלית לקהילת האנוסים". "הבנו שאין טעם לעבור שום תהליך גיור או השבה בחו"ל כי פשוט זה לא יכובד בארץ", אומר בן-שלמה. "כשהגענו לארץ חייבו את אשתי לעבור תהליך גיור. עד היום לא מצאתי בית דין שמוכן להעביר אותה הליך של השבה ליהדות ושפסיקתו תכובד. היום היא לא נחשבת ליהודיה על פי חוק. האמת שהיא אפילו לא קיבלה אזרחות, היא עדיין בתהליכים, אפילו שאני יהודי".

לשלומוביץ נודע בראשונה על יהדותה בגיל 20, מפי אמה. משפחתה המורחבת מונה 1,000 איש, שמרוכזים בעיקר במדינת אלגואס בברזיל. "בדרך כלל שמרו במשפחה שלי את האינפורמציה הזו מהילדים, רק בגיל מאוחר יותר סיפרו לנו על העבר היהודי שלנו", היא אומרת. "הדיקטטורה של השלטון הצבאי בברזיל היתה בקשר הדוק עם הכנסייה הקתולית וזה הטיל עלינו פחד. אבל עוד לפני שהייתי מודעת לעבר היהודי שלי שמרתי על מנהגים יהודיים כמו הפסקה של שלוש שעות בין אכילת בשר וחלב, איסור על אכילת ביצה נגועה בדם ומסורת של נישואים בתוך המשפחה. המשפחה שלי עדיין שומרת על המנהגים הללו.

"אנחנו נמצאים במצב שבו הנוצרים רואים בנו יהודים והיהודים רואים בנו גויים", היא מסכמת. "היום יש למשפחה שלי שאיפה להגדיר עצמה כיהודית, אבל הם לא עושים את הצעד בגלל שהם יודעים שבארץ השיבה ליהדות אינה מוכרת. בארץ אני לא נחשבת יהודייה, וגם ילדי. צריך למצוא לנו פתרון כי אנחנו בשום אופן לא מוכנים לעבור תהליך גיור. יש בתהליך הגיור שרוצים לעשות לנו השפלה גדולה מאוד".

הרבנות בארץ לא אימצה גישה אחידה כלפי האנוסים. בין בתי הדין אין תיאום בנושא. תשובה הלכתית בנושא שכתב הרב הראשי לישראל לשעבר, מרדכי אליהו, בשנת 1995 (לאחר סיום כהונתו כרב ראשי), ממחישה את האבסורד. על פי פסק ההלכה של הרב אליהו, האנוסים אינם צריכים לעבור תהליך של גיור, אלא הליך של חזרה ליהדות. "יש למושכו חסד, יש לשבחם שבאים היום לקיים את כל מצוות התורה בגלוי", כתב הרב אליהו. "לאחר שעברו את כל התהליכים של לימוד תורה, קבלת תורה ועול תורה ומצוות, ברית מילה וטבילה כדין, יש לתת להם תעודה עם הכותרת: תעודה לשב לדרכי אבותיו'". פסיקת הרב אליהו, מבחינה הלכתית, מעבירה את צאצאי האנוסים אותו תהליך מחמיר שעובר גר, ולמרות זאת, בתי הדין הרבניים בארץ לא פועלים ברוח הפסיקה.

בט"ו בשבט האחרון, ביום גשום בירושלים, קמה קבוצת אזרחים והחליטה לשים קץ להשפלה. העמותה "עזרה לאנוסים" שמה לה למטרה לאפשר לצאצאי האנוסים לחזור ליהדות ולהתגבר על הבעיה ההלכתית שמציבה בפניהם הרבנות. בין חברי ועד העמותה פרופ' גרוס, עו"ד העמותה אריה ברנע, מנהל גימנסיה הרצליה בעבר והרב זלמן כהן. בראש העמותה עומדת יפה דה-קוסטה, ששייכת בעצמה למשפחת אנוסים, ומתגוררת כיום במעלה אדומים.

דה-קוסטה היתה ילדה אמריקאית טובה בעיירה ליד בוסטון ונהגה לפקוד מדי יום ראשון את הכנסייה. "עשינו מה שצריך כדי להתאים את עצמנו למסגרת", היא אומרת על משפחתה. "בגיל 19 הייתה לי הרגשה שזה לא בשבילי, הרגשה פנימית שקשה לי להסביר אותה. העבר היהודי של המשפחה נשכח בחלקים מסוימים במשפחה, אמא שלי למשל לא ידעה עליו".

את השורשים היהודיים מצאה דה-קוסטה בישראל, בעקבות שיחה מקרית שבה הציע לה מישהו כבדרך אגב לבדוק אם עברה הפורטוגזי מסתיים בבית יהודי בפורטוגל. מאותה שיחה התגלגלו הדברים במהירות. "התחלתי לחקור והבנתי, כמו שקורה לאנוסים רבים, שהרבה מנהגים שהיו שגורים בבית הם למעשה מנהגים יהודיים. היו גם מנהגים שבבית לא התקיימו, אבל אמי סיפרה שבביתה הם כן התקיימו. בסופו של דבר את תהליך ההשבה שלי ליהדות עשיתי בניו יורק, בבית דין מוערך ובעל שם, כך שבארץ משרד הפנים קיבל את יהדותי".

במובן זה דה-קוסטה היא תקדים. בימים אלה היא מנסה לשחזר את התקדים שלה בשביל אנוסים אחרים. "המשימה שלי בחיים היא לעזור למשפחות האנוסים", היא אומרת. "התחלתי בארצות הברית לפני חמש שנים ואני ממשיכה זאת פה בארץ עם עמותת 'עזרה לאנוסים'. חשוב לי להבהיר שאנחנו יהודים לגיטימיים. אסור לתת לאינקוויזיציה לנצח. האנוסים מחכים שנים שהדלתות ייפתחו בשבילם, הם מחכים לצדק היסטורי. היום העמותה החלה להפנות אנוסים לבתי דין בחו"ל שעובדים אתנו ולפתור על יד כך את הזהות היהודית שלהם. מי שעבר את התהליך יש לו אפשרות להחליט מה הוא רוצה לעשות אחר כך, אם להישאר בקהילתו או לעלות לארץ".



בעמותת "עזרה לאנוסים" חולמים על תפנית היסטורית

"אני חושב שאנחנו חייבים למצוא דרך לקרב את צאצאי האנוסים אלינו ולהתקרב אליהם", אומר אריה ברנע בטון נחוש. "זה סיפור אנושי, צריך להבין שזה עולם ומלואו בשביל אותם אנשים, להתחבר לשורשים היהודים שלהם. יש פה עניין שהמערכות אצלנו לא מודעות לו, אותם צאצאי אנוסים הם יהודים ואנחנו צריכים למצוא דרך להחזיר אותם לחיק היהדות ולישראל. אנחנו חייבים לעזור להם לחזור הביתה. ההערכה היא שמדובר במאות אלפים שעשויים לחזור, ומבחינתי זו סוגיה דמוגרפית שמהווה תרומה משמעותית לחברה בארץ. מבחינתי צעד בכיוון הזה הוא בפירוש הגשמת הציונות".

יש לו גם נגיעה אישית לנושא, הוא מעיר. "אשתי שייכת לקהילה יהודית מבולגריה ממגורשי ספרד ואני גיליתי רק לאחרונה שמשפחתי, בעברה, היתה שייכת לכורכים משבט לוי שחיו בספרד לפני הגירוש".

בעבר כבר נרשמו ניסיונות לסייע לקהילות של אנוסים, אם כי בממדים מצומצמים. ארגון "עמישב" פועל בשנים האחרונות במרכזיים עירוניים בספרד ופורטוגל במטרה להשיב בני אנוסים לחיק היהדות (הארגון שהוקם על ידי הרב אליהו אביחיל ידוע גם כמי שפעל למציאת צאצאים של עשרת השבטים).

בעמותת "עזרה לאנוסים" חושבים אחרת וחולמים על תפנית של ממש, כמעט היסטורית. "המטרה העיקרית שעומדת בפנינו היא למצוא בתי דין לגיור בעלי גושפנקה אורתודוכסית", אומר פרופ' גרוס. "כשבית הדין הזה יפסוק בזכותו של אנוס לשוב לדרכי אבותיו, לא יהיה מי שיוכל לערער על כך".

הרב זלמן כהן, היועץ הרבני של העמותה, כבר החל ליצור קשר עם בתי דין רבניים בחו"ל. לקראת חצות הוא מסיים שיעור תורה בביתו. "הבעיה היתה שמי שטיפל בנושא האנוסים עד היום על פי רוב לא היו דינים מוסמכים, לא היה להם הידע לטפל בבעיה", הוא אומר. "אנחנו יצרנו קשר עם רבנים מהשורה הראשונה שיכולים לפתור את הבעיה. כאשר האנוס נכנס לבית הדין, אותם רבנים פותחים בבירורים שאכן אותו אדם שנמצא מולם שמר על זהות יהודית. הרבנים שהתחלנו לעבוד אתם מוסמכים לכך".

כלומר?

"ראה, להסביר מה הם עושים בדיוק זה כמו להסביר לאדם שלא למד כימיה על פצצת אטום. מה שחשוב זה שבסוף הדיון האנוס יוצא עם תעודה שהוא יהודי ואין מישהו בעולם שיעז להטיל ספק ביהדותו".

זו רק תחילת הדרך: מספר האנוסים שנהנו מהשיטה שמתאר הרב כהן עדיין זניח ביחס לפוטנציאל. הוא לא מהסס לצאת נגד הגיורים הנעשים בארץ. "בארץ יש מה שנקרא גיור סיטונאי, גיור חפיף, ולכן יש הרבה אנשים שלא מוכנים לסמוך על הליך הגיור שנעשה כאן. על מוסדות הגיור בארץ השתלטו כוחות פוליטיים ימניים וזו התוצאה. הם רוצים כוח אדם זול להתנחלויות, זו הגישה לצערי. לפני שלושה שבועות הגיעו זוג אנוסים שחשבו שבישראל ימצאו מוצא, ופה הם נתקלו בבעיה שאין כאן כתובת שתשיב אותם ליהדות. אלה אנשים שבמסירות נפש שמרו על זהותם היהודית ומתנהגים איתם כאילו הם גויים. איזה סטירת לחי זאת בשבילם. בא לבכות".

בתגובה לדברים נמסר מהרבנות הראשית ש"לאחרונה נפגש הרב הראשי שלמה עמאר עם נציגים של צאצאי אנוסי ספרד מפורטוגל המעוניינים לשוב ליהדות. במטרה להקל על הליך שיבתם של צאצאי האנוסים לחיק העם היהודי ייבדק הנושא לעומק, בשל חשש להתבוללות בקרב צאצאי האנוסים. לצורך בדיקת יהדותם של צאצאי האנוסים שלח הרב הראשי שני נציגים מטעמו אשר אמורים להגיש בימים אלה דו"ח סיכום בנושא".

בינתיים החלה "עזרה לאנוסים" להפעיל מערך חינוכי באינטרנט לטובת בני האנוסים. מיגל סטרואי. תושב מצפה יריחו, מלמד פעמיים בשבוע קבוצה של 40 תלמידים מקולומביה. "אני נותן להם שיעורי הלכה", הוא מספר. "הנושא שעכשיו הם מתעניינים בו הוא הלכות הקשורות לטהרת המשפחה. יש לי למעשה כיתה וירטואלית, הם שומעים וצופים ויכולים לשאול שאלות. האנשים כמעט כולם בעלי חינוך גבוה, כמעט לכולם יש תואר שני. מאוד מרגש לי לעבוד אתם".



פרופ' גרוס כמעט ומתפתל בכיסאו, כאילו לא נוחה להיסטוריון התערבותו שלו בעתיד. הוא צוחק במבוכה, שותק דקה שלמה ומתוודה: "אני חושב שאם לא הייתי חושב על מספרים גדולים לא הייתי נכנס לעניין. אחרי הפגישה שלי עם מספר אנוסים בברזיל, ושעות התכתבות אין סופיות באינטרנט, אני מרגיש שחלקם מחזיקים בי כבעוגן. הרגשתי את הצורך שלהם שמישהו ימשוך אותם למעלה מהמערבולת. אני מנסה להפריד בין האלמנטים הרגשיים השונים, אבל אין ספק שאני מרגיש שייכות ברמה ההומנית, הלאומית והדתית עם האנשים האלה. אם נצליח במשימה שאנחנו מציבים לעצמנו בעמותה אני אוכל לומר שזה הדבר הגדול ביותר שהייתי שותף לו בחיי".
_____________________________________
“Much of the social history of the Western world over the past three decades has involved replacing what worked with what sounded good”


תמונה שהועלתה על ידי גולש באתר ולכן אין אנו יכולים לדעת מה היא מכילה

תגובה ללא ציטוט תגובה עם ציטוט חזרה לפורום
  #3  
ישן 27-03-2005, 00:15
צלמית המשתמש של looklook
  משתמש זכר looklook looklook אינו מחובר  
 
חבר מתאריך: 28.10.01
הודעות: 29,140
לא לפי הפסקה הזאת
בתגובה להודעה מספר 2 שנכתבה על ידי Big Joe שמתחילה ב "אני מניח שלגעגועים הפתאומייים האלה אין קשר למצב הכלכלי... :("

בינתיים החלה "עזרה לאנוסים" להפעיל מערך חינוכי באינטרנט לטובת בני האנוסים. מיגל סטרואי. תושב מצפה יריחו, מלמד פעמיים בשבוע קבוצה של 40 תלמידים מקולומביה. "אני נותן להם שיעורי הלכה", הוא מספר. "הנושא שעכשיו הם מתעניינים בו הוא הלכות הקשורות לטהרת המשפחה. יש לי למעשה כיתה וירטואלית, הם שומעים וצופים ויכולים לשאול שאלות. האנשים כמעט כולם בעלי חינוך גבוה, כמעט לכולם יש תואר שני. מאוד מרגש לי לעבוד אתם".

כמעט לכולם יש תואר שני..
וחוץ מזה קראנו על דוקטור ועל דובר משטרה בברזיל . אני לא חושב שאצל כולם זה סיבות של פרנסה .
_____________________________________
“Much of the social history of the Western world over the past three decades has involved replacing what worked with what sounded good”


תמונה שהועלתה על ידי גולש באתר ולכן אין אנו יכולים לדעת מה היא מכילה

תגובה ללא ציטוט תגובה עם ציטוט חזרה לפורום
  #11  
ישן 27-03-2005, 10:10
  מדינאי מדינאי אינו מחובר  
 
חבר מתאריך: 28.10.04
הודעות: 9,419
יותר טוב אם הם יעברו גיור...
בתגובה להודעה מספר 10 שנכתבה על ידי ori שמתחילה ב ""אנחנו בתרדמה"? החבר'ה שלך הם שמונעים מאנשים אלה הכרה כיהודים..."

אחרת הם ייחשבו לפסולי חיתון.

וזה בנוסף לבעייה שאי אפשר עכשיו להביא עדים מלפני 500 שנה...

גם יש כאלו שהם באמת לא יהודים בגלל שהם התחתנו כל השנים האלו עם נוצרים.

המכונים "עשרת השבטים" מבינים או הסבירו להם את הבעייה שלנו והם מוכנים לעבור גיור לחומרה-קולה.

אבל זה לא גורע את ההשתאות מעצם הדבר שאחרי כל כך הרבה שנים של ניתוק פתאום מתעורר זיק היהדות. אי אפשר להסביר את זה באופן טבעי.
_____________________________________

יֵבֹשׁוּ וְיִסֹּגוּ אָחוֹר כֹּל שֹׂנְאֵי צִיּוֹן (תהילים קכט, ח)


נערך לאחרונה ע"י מדינאי בתאריך 27-03-2005 בשעה 10:15.
תגובה ללא ציטוט תגובה עם ציטוט חזרה לפורום
תגובה

כלי אשכול חפש באשכול זה
חפש באשכול זה:

חיפוש מתקדם
מצבי תצוגה דרג אשכול זה
דרג אשכול זה:

מזער את תיבת המידע אפשרויות משלוח הודעות
אתה לא יכול לפתוח אשכולות חדשים
אתה לא יכול להגיב לאשכולות
אתה לא יכול לצרף קבצים
אתה לא יכול לערוך את ההודעות שלך

קוד vB פעיל
קוד [IMG] פעיל
קוד HTML כבוי
מעבר לפורום



כל הזמנים המוצגים בדף זה הם לפי איזור זמן GMT +2. השעה כעת היא 14:42

הדף נוצר ב 0.09 שניות עם 10 שאילתות

הפורום מבוסס על vBulletin, גירסא 3.0.6
כל הזכויות לתוכנת הפורומים שמורות © 2024 - 2000 לחברת Jelsoft Enterprises.
כל הזכויות שמורות ל Fresh.co.il ©

צור קשר | תקנון האתר