כשיורים באקדח הרי נוצר רשף די בוהק. שאלתי היא האם הרשף יכול לגרום לנזק לקורבן, כאשר הקנה צמוד אליו, מלבד הנזק שבקליע כמובן. לדוגמא- אם אכניס קנה אקדח לפה של אדם ואסחט את ההדק, מלבד הירי עצמו, האם הרשף ישרוף את חלל הפה?

ומה קורה כאשר לאקדח יש מפצה סטייה? לפי תמונות שראיתי בדגם גלוק C, הרשף יוצא ממספר פתחים. האם כאשר הוא מפוזר ולא מרוכז (אלא מכוון למספר צדדים), הוא מספיק חזק לגרום לכוויות פנימיות? האם למשל הרשף מהצד יכול לחורר את הלחי? האם הרשף יהיה מספיק חזק כדי לשרוף את השיניים כך שלא ניתן יהיה לבצע זיהוי לפי צילומי שיניים?

הבהרה: לא, איני חולה נפש, אני עורך תחקיר קטן

"תשקר‭,"‬ הוא אומר. "אל תספר את כל הסיפור. הישראלים, בעיקר העמותות שפועלות בקרב המסתננים פה, אוהבים שמשקרים להם‭."

באין ספור מקרים של התאבדות, או ירי באדם מטווח אפס, הממצא המקובל הוא כתם פיח מרוכז סביב פצע הכניסה, ולמעשה מימדי ואופי הכתם הזה נחשבים לסימנים ראשוניים לקרבת הקנה לפצע בזמן הירי, וכו'.

הרשף היוצא ממפצה הסטיה (כמו בדגמי גלוק מסויימים) בוודאי שאינו גורם ליותר מאשר צריבה לא נעימה וכוויה קלה (לא ניסיתי, אבל אין ספק שבארה"ב כלי כזה לא היה יוצא לשוק...).

.

אתה מדבר רק על מגע חיצוני, למשל בהוצאה להורג בירי לעורף, או גם על מצב של קנה בתוך הפה? ששם הרקמות ריריות ודקות יותר?

"תשקר‭,"‬ הוא אומר. "אל תספר את כל הסיפור. הישראלים, בעיקר העמותות שפועלות בקרב המסתננים פה, אוהבים שמשקרים להם‭."

ואני חושב שגם מבער לא היה חודר רקמה רירית לו זו הייתה נחשפת אליו לשבריר שניה, מה עוד שרשף של אקדח לא יותר אפקט שאפילו קרוב למבער... בשירות הצבאי היה לי מנהג (מטופש) לחסום את חדירת הטונות של סיבי הכותנה לקנה האקדח ע"י פקק שעווה (שיצרתי ע"י כך שטבלתי את הקנה לשעווה מותכת וחיכיתי שתתקשה). יריתי דרך הפקק הזה עשרות פעמים במטווח ומעניין היה לגלות שלא פעם הוא עף מספיק מהר בשביל להתקע בקרטון... כמה פעמים מצאתי אותו ולא היה נראה שהחשיפה הרגעית שלו לחום התיכה אותו.

.

אני פשוט סוגר את קצה הנרתיק עם איזולירבנד חבלה. עובד שיגעון והכלי נקי תמיד.

אם אתה מחזיק ביד ענף זית דק, כדאי מאוד שביד השנייה תהיה לך חרב חדה וגדולה.
(הפרשנות שלי לרעיון שמאחורי סיכת המ"מ)

"שבעה דברים בגולם ושבעה בחכם. חכם אינו מדבר לפני מי שהוא גדול ממנו בחכמה, ואינו נכנס לתוך דברי חברו, ואינו נבהל להשיב, שואל כהלכה ומשיב כעניין, ואומר על ראשון ראשון ועל אחרון אחרון, ועל מה שלא שמע אומר לא שמעתי, ומודה על האמת. וחילופיהן בגולם.;" מסכת אבות- פרק ה', משנה ז'

ציטוט:

במקור נכתב על ידי g.l.s.h ואני חושב שגם מבער לא היה חודר רקמה רירית לו זו הייתה נחשפת אליו לשבריר שניה, מה עוד שרשף של אקדח לא יותר אפקט שאפילו קרוב למבער... בשירות הצבאי היה לי מנהג (מטופש) לחסום את חדירת הטונות של סיבי הכותנה לקנה האקדח ע"י פקק שעווה (שיצרתי ע"י כך שטבלתי את הקנה לשעווה מותכת וחיכיתי שתתקשה). יריתי דרך הפקק הזה עשרות פעמים במטווח ומעניין היה לגלות שלא פעם הוא עף מספיק מהר בשביל להתקע בקרטון... כמה פעמים מצאתי אותו ולא היה נראה שהחשיפה הרגעית שלו לחום התיכה אותו.

אני משתמש בנרתיק קרסול...

"בניתי לי בית ונטעתי לי גן במקום זה שביקש האויב לגרשנו ממנו בניתי את ביתי, כנגד מקום המקדש בניתיו. כדי להעלות על ליבי תמיד את בית מחמדנו החרב...."
(ש"י עגנון - חתן פרס נובל)

אשרי אדם שיכול לתת מבלי לזכור זאת כל הזמן, ולקבל מבלי לשכוח אף פעם

לסלוח לרוצחים - זה תפקידו של האלוהים.
תפקידנו - זה לארגן להם פגישה

אנו לא בוכים, דואגים שאמהות שלהם יבכו

לסיבי הכותנה אין שום משמעות בירי - בדקתי את העניין. מקסימום יש לה איזו השפעה על ספיחת לחות וכו' - ובזה אני לא בטוח.

בנרתיק קרסול ישנה בעיה אחרת: לחות או זעה נוטים להצתבר על, ובתוך האקדח, ולפעמים ביום חם כשאתה הולך הרבה אתה יכול לגלות הצתברות חלודה די רצינית על אקדח שרגיש לחלודה.

מצד שני זה שווה... כאשר פתאום אתה נכנס לקניונים בלי עיכובים, ההבדל הוא עצום.

.

כקצין משטרה לשעבר ומפקח מטווחים (עדיין), ברצוני לציין כי ירי באקדח, יצור פיח ברמות שונות.
הירי משאיר עקבות גם על ידו של היורה (ניתן לגילוי במעבדות מז"פ, ע"י בדיקה כימית).
היקף הנזק וסימני הירי אשר נשארים על מטרה קרובה (במקרה שלך, פניו או גופו של הנפגע) תלויים במספר גורמים.
הראשון המרחק בין קנה האקדח לשטח שסופג את הפגיעה.
השני סוג האקדח (האם הוא מכיל קומפרסטור-מפצה ירי)
השלושי אורך הקנה.
רביעי סוג התחמושת בתרמיל האקדח.
חמישי קליבר הכדור.
שישי גיל או מצב של החומר ההודף בתרמיל.
שביעי תנאים סביבתיים כגון מזג אוויר ועוד

לגבי שאלתך לפגיעה בלחי..... אני לא מכיר אדם נורמלי היורה באקדח כאשר הוא צמוד ללחי. זה לא יעיל, וגורם נזק שמיעתי חמור. מה גם שאם אתה יורה ביד שמאל.... אתה תחטוף את התרמיל בפנים או באוזן

מאחר והעניין עולה מפעם לפעם בסרטים ותוכניות בטלוויזיה, מובאות כאן תמונות של שיירי הירי על יד היורה וכן תמונה של פיוח העור לאחר ירי מטווח 0


סכימה כללית של השטח עליו יישארו סימני אשב"ר. אקדח תופי ישאיר סימנים בולטים בהרבה מאקדח מוזן-מחסנית.


דוגמה ליד של יורה לאחר הירי, לאחר שרוססה בגרפיט להבלטת סימני אבש"ש.

https://2009-uploaded.fresh.co.il/2...13/70454098.jpg
חור כניסה לאחר ירי בטווח אפס - הפיוח ניכר על העור, אך נמצא גם בתור הפצע (עקב חדירת גזים ודחיפת פיח לחלל הפצע).

גם כשלא היה הרבה, היה לנו הכל

אני במיוחד התכוונתי להוצאה להורג בסגנון קנה אקדח בתוך הפה, לא להצמיד ללחי שלי

לגבי שאר התנאים- אם ניקח אקדח ארוך קנה היורה מגנום 0.44 למשל, כדור קטלני לכל הדיעות, בתנאים אופטימליים של מזג אויר ומצב ההודף, עדיין לא תנוקב הלחי

"תשקר‭,"‬ הוא אומר. "אל תספר את כל הסיפור. הישראלים, בעיקר העמותות שפועלות בקרב המסתננים פה, אוהבים שמשקרים להם‭."

אני מקווה שחס וחלילה אינך מתכוון לנסות משהו בכוון זה...השאלות שלך קצת מטרידות אותי.

"בניתי לי בית ונטעתי לי גן במקום זה שביקש האויב לגרשנו ממנו בניתי את ביתי, כנגד מקום המקדש בניתיו. כדי להעלות על ליבי תמיד את בית מחמדנו החרב...."
(ש"י עגנון - חתן פרס נובל)

אשרי אדם שיכול לתת מבלי לזכור זאת כל הזמן, ולקבל מבלי לשכוח אף פעם

לסלוח לרוצחים - זה תפקידו של האלוהים.
תפקידנו - זה לארגן להם פגישה

אנו לא בוכים, דואגים שאמהות שלהם יבכו

תיארתי לעצמי... כמו שהבהרתי למעלה- אני מבצע תחקיר קטן.

"תשקר‭,"‬ הוא אומר. "אל תספר את כל הסיפור. הישראלים, בעיקר העמותות שפועלות בקרב המסתננים פה, אוהבים שמשקרים להם‭."

יש לפעמים שאלות שלא שואלים, "אתה הבנת אותי ברוך?"

"בניתי לי בית ונטעתי לי גן במקום זה שביקש האויב לגרשנו ממנו בניתי את ביתי, כנגד מקום המקדש בניתיו. כדי להעלות על ליבי תמיד את בית מחמדנו החרב...."
(ש"י עגנון - חתן פרס נובל)

אשרי אדם שיכול לתת מבלי לזכור זאת כל הזמן, ולקבל מבלי לשכוח אף פעם

לסלוח לרוצחים - זה תפקידו של האלוהים.
תפקידנו - זה לארגן להם פגישה

אנו לא בוכים, דואגים שאמהות שלהם יבכו

אל תדאג, אני מנסה לכתוב סיפור קצר/תסריט, ואני רוצה שהוא יהיה אמין, ללא הגזמות הוליוודיות.

"תשקר‭,"‬ הוא אומר. "אל תספר את כל הסיפור. הישראלים, בעיקר העמותות שפועלות בקרב המסתננים פה, אוהבים שמשקרים להם‭."

כן. הרשף ישאיר סימני כוויה. אגב,קוטר הכוויה הוא ממצא פורנזי חשוב לאמדן מרחק הירי.

רוב התגובות עסקו בסימני פיח וכיו"ב. לגבי השאלה שלך: האם נגרמת כוויה מהרשף: בזמן הירי נפלטים גזים בטמפרטורה גבוהה. אלו יכולים לגרום לכוויות שלפי המאפיינים שלהן ניתן לשער שהיו גורמות לצריבה. הנקודה היא שירי בטווח מגע כזה לא מתיר את הנפגע בחיים כך שניתן רק לשער. הבעיה בירי מטווח קרוב היא פחות הכוויה מרשף הגזים ויותר העליה המיידית בלחץ האוויר סביר קנה האקדח.

(June '67 taught them respect..." (Sabaton".

ציטוט:

במקור נכתב על ידי לוליק. ...הנקודה היא שירי בטווח מגע כזה לא מתיר את הנפגע בחיים כך שניתן רק לשער. הבעיה בירי מטווח קרוב היא פחות הכוויה מרשף הגזים ויותר העליה המיידית בלחץ האוויר סביר קנה האקדח.

הרשה לי לתקן אותך קלות.
ירי לתוך חלל הפה, יגרום למוות רק בזווית מסויימת.
ירי לתוך חלל הפה, יגרום לנכות קשה, עקב פגיעה בגזע המוח או התפוצצות חלל הפה בגלל הגזים הנוצרים. אבל ירי לתוך חלל הפה, בזווית פגיעה במוח (בעיקר במרכז המוח) תביא למוות מיידי.
יש עדויות כי היטלר, כאשר ביקש להתאבד, קיבל הנחיות מדויקות מהרופא שלו, באיזה זווית יש להחזיק את האקדח כדי ליצור "מוות וודאי".

לגבי כוויה מרשף של אקדח, ברוב המקרים מדובר בכוויות קלות, ברמה שהיא קצת יותר גבוהה מרמת כוויה של סיגריה. ההבדלים בין סוגי הכוויות הם: סיגריה זאת כוויה עקב טמפרטורה נמוכה יחסית בזמן ממושך יותר, ואילו רשף של אקדח זאת כוויה עקב טמפרטורה גבוהה מאד בזמן קצר מאד ולכן היא שיטחית וגדולה יותר מכווית סיגריה שהיא קטנה ועמוקה יותר.

לגבי מגנום 0.44 ... הנזק בחלל הפה יהיה גבוה יחסית, אבל בתנאים מסויימים, עשוי להשאיר את הנפגע נכה אבל לא מת.

אחלה הסבר. הבעיה היא שרוב החוקרים מניחים כי הוא ירה לעצמו ברקה הימנית

השמועה אודות הירי בפה (לכאורה כדי לנפץ קפסולה של ציאניד) מקורה הוא בעדויות מיד שניה של אנשים שלא ראו את הגופה, אבל היו הראשונים שנתנו עדות (כמו נהגו, אריך קמפקה. הם הניחו שירה לעצמו בפה) ושל העובדה שהוא עצמו, בימים שלפני ההתאבדות, דיבר עם החוג הפנימי שלו על התאבדות כאשר הוא ממחיז אותה ע"י הפניית האצבע המורה אל הפה והדמיית ירי...

בכל מקרה הוא השתמש או באקדח 6.35 או 7.65 (היו לא גם כזה וגם כזה) מה שאומר שהנזק הסביבתי ממילא לא היה אמור להיות גדול לו היה יורה בפה.

לפני העדויות מה שנותר היה חור כניסה ברקה "בגודל של מטבע כסף של מארק" (משהו כמו מטבע אגורה למיטב הבנתי) וקילוח דק של דם.

.

יריתי בגלוק 19 עם קומפנסטור מובנה כאשר הוא קרוב מאוד לחצי הבטן (יעני ירי טווח אפס בסגנון המערב הפרוע) והחזקתי את היד השניה, כאשר כף היד פתוחה כמו גג לאקדח, בערך כ-20 ס"מ מעל האקדח.

התוצאה: סילון חם וחזק מתפשט אל מעל הכלי, הייתי אומר שכמניפה עם זווית של עד 120 מעלות. הסילון היה מאוד לא נעים למגע ביד, אבל לא גרם לכוויה ממשית (רק למין צמרמורת לכמה דקות - משהו דומה לאפקט שמתקבל לפעמים אם פותחים תנור אפיה תעשייתי עם הפנים קרוב מדי...). הרעיון של לשים יד כ"כ קרוב היה רעיון טוב, משום שאני מעריך שהעיניים ופנים הנחיריים לא היו אוהבים, בלשון המעטה, את הסילון הלוהט הזה. האמת שדי הופתעתי מכמה שהוא חזק.

.

מזל שלא שאלתי האם ניתן לעלף אדם ממכת קת M16...

"תשקר‭,"‬ הוא אומר. "אל תספר את כל הסיפור. הישראלים, בעיקר העמותות שפועלות בקרב המסתננים פה, אוהבים שמשקרים להם‭."

וגם האם ניתן לטעון קרבין מלמעלה - מה ששאלו כאן לפני כמה ימים - לא בדקתי, למרות שאני יכול בכל דקה...

בכל מקרה מקווה שסייעתי לך לבצע את הפשע המושלם וכולי תקווה שהקורבן יעריך את המאמץ.

.