בחוברת מעניינת שיצאה ממש לאחרונה: "הם משלנו ליל הקרב בחוליקאת 17-18.7.1948 "
מציין עורך החוברת מאיר מינדל על 4 סירובי פקודה מתועדים:
משה פסטרנק (בר-תקווה)- "מונדק", קיבל הוראה מיצחק שדה לפקד על פעולת כ"ג יורדי הסירה של הפלמ"ח ב- 18.5.1941 סירובו היה בגלל שהוא דרש לקבל את הפקודה בכתב אך יצחק שדה לא הסכים לתת את המסמך המבוקש. על הפעולה פיקד כידוע צבי ספקטור. לאחר הפעולה (ב1941?) נערך לפסטרנק משפט - השופטים אליהו גולומב, משה סנה ומפקד "ההגנה" בת"א זיכו את הקצין ללא עונש.

במבצע "אנ-פר" - 7-8.7.1948 כח של חט' גבעתי כבש את משלט עיבדיס. מ"פ הפלוגה המסייעת יגאל ק. פוקד על חיים רזון (רז), מ"מ במסייעת לסגת עם אנשיו לנגבה. רזון מסרב, ואף שולף אקדח, והנסיגה נמנעה. במשפט המג"ד מוריד את חיים רזון בדרגה מקצין לסמל. לימים רזון עשה שוב קורס קצינים באשורו של משה דיין.

בקרב חוליקאת 17-18.7.48 סירבו עוזי נרקיס (מג"ד בחט' "הנגב" של הפלמ"ח ) וסגנו מאיר פעיל
לפקודתו של ממלא מקום המח"ט חיים בר-לב (המח"ט היה נחום שריג) לבצע את הפעולה. ובמקומם פיקד על הפעולה מיכה פרי.

במלחמת לבנון 1982 סירב המח"ט אלי גבע לפקודה להסתער על סימטאות בירות. במעשהו - מנע את הפעולה. הוא הודח בעקבות כך.

מי יודע על עוד סירובי פקודה לפקודות שהיו סבירות בשעתן כך שאין אלו מקרים של "פקודה בלתי חוקית בעליל". הכוונה למלחמות ישראל העצמאות ואלה שאחריה עד 1984

ציטוט:

במקור נכתב על ידי דובושכהן במלחמת לבנון 1982 סירב המח"ט אלי גבע לפקודה להסתער על סימטאות בירות. במעשהו - מנע את הפעולה. הוא הודח בעקבות כך.

אלי גבע לא מנע את הפעולה, ובוודאי הוא לא קבל פקודה "להסתער על סימטאות ביירות"

הדבר הנכון היחיד שציינת הוא שהוא הודח מתפקידו.

ההדחה היתה בגלל שנטש את החטיבה.

טענתו להצדקת נטישת פקודיו היתה שלא יוכל לבצע את הפקודה, שהעריך כי תינתן (בעתיד), אבל כאמור לא ניתנה (לא בכלל, וודאי לא לפני שנטש). הפקודה לא ניתנה ללא קשר לעמדתו בענין.

להעניק לו קרדיט על מניעת הפעולה, לא רק מנוגד לאמת, אלא בבחינת להוסיף חטא על פשע

אני מקבל את הדברים של צנחן77 הסתמכתי על ויקיפדיה (אני מודע לכך שהמידע שם צריך תמיד הצלבות נוספות)

ויקיפדיה – אלי גבע

...במלחמת שלום הגליל היה מח"ט 211 בשריון (עוצבת יש"י) וקצין בדרגתאלוף-משנה בצה"ל, במהלך המצור על העיר ביירות בתחילתה של מלחמת לבנון, הודיע שאינו מוכן להוביל את חייליו לפריצה לתוך העיר ביירות משיקולי מוסר מלחמה, ואי הסכמה להקרבת חיי לוחמים בלחימה בשטח עירוני מיושב. הרמטכ"לרפאל איתן ניסה להידבר עם גבע, אך בסופו של דבר גבע עמד על דעתו ובשל כך הודח מצה"ל...
כמו כן קראתי קטע מדברים של אלי גבע ב-2002 , ציטוט:
..."ידוע לכל, כי לא סירבתי פקודה. אמנם, יצרתי אווירה שהקשתה על מתן פקודה, והמעשה הזה ראוי לדיון, הסכמה או אי-הסכמה, הערכה או גינוי. מעולם לא התחמקתי ממורכבות הנושא. "
והדברים האלה של אלי גבע, נראה לי מחזקים את ההסבר של צנחן77

אני מבקש עזרתכם בעוד מקרים של סירוב פקודה
נדמה לי שיוסף (יוספלה) טבנקין סירב פקודה של ידין לחזור ולכבוש את הקסטל מהנימוק:
שאין לסכן לוחמים בקרב אבוד מראש ואין לשחוק כוח שהועד לקרבות הכרעה".
יתכן שהיה גם מקרה נוסף שהמג"ד טבנקין סירב לפקודה של המח"ט רבין להתקיף בלילה מסוים
מתוך טענה של עייפות הלוחמים. כנראה שבעקבות אירוע(ים) אלה:
"ידין הורה, בהנחיית בן-גוריון, להדיח את טבנקין מהפיקוד על הגדוד הרביעי"
אך קציני הגדוד מנעו זאת.
במבצע סיני:
באום כתף 1956 הודח מח"ט 10. מדובר

באל"מ יוסף גורודצקי (גודר), לימים נשיא ביה"ד הצבאי לערעורים.
האם ההדחה נעשתה בעקבות סירוב פקודה?
על אלוף אליהו בן חור נכתב שהחזיר דרגותיו במלחמת השחרור, (כי התנגד לקידום מהיר מדי, לטעמו, של 2 קצינים בוגרי הצבא הבריטי ממלחמת העולם השניה), והיה לנהג זחל"ם בהמשך המלחמה.
... הוא זרק את הדרגות על השולחן של בן-גוריון, עזב את תפקידו במטכ"ל והצטרף לחטיבת
גבעתי כנהג זחל"ם - עד הסכמי שביתת הנשק.
בן-גוריון דווקא כיבד אותו על התנהגותו (נדמה שקוראים לזה אומץ לב
אזרחי) ועל עצמאותו ולבסוף הוחזרה לו דרגת האלוף.
האם זה יחשב כסירוב פקודה?

כמפקד ביצע כמה וכמה הוראות מטומטמות (לשון המעטה) רק בגלל שהן היו הוראות
ונמנע מלבצע כמה הוראות מטומטמות (לשון המעטה) ....חלקן בזמן מלחמה............

בדיעבד, אתה מצטער על כך?

"אילו שמוכנים לוותר על חירות חיונית כדי להרוויח ביטחון זמני, לא ראויים לא לחירות ולא לביטחון - ומהר מאוד חסרים את שניהם."
-בנג'מין פרנקלין

ציטוט:

במקור נכתב על ידי Carl Sagan "If you wish to make an apple pie from scratch, you must first invent the universe"

צריך להבחין בין הסרוב של רזון לשלושת המקרים האחרים שמוזכרים. רזון סירב לסגת ודרש להמשיך להילחם. האחרים סרבו להילחם/לסכן את עצמם (מונדק, פעיל ונרקיס) או אזרחי אוייב (גבע).
למזלם של הרבה טנקיסטים וחימושניקים רזון רק הורד בדרגה ולא עף מהצבא. ההמצאות שלו הצילו חיילים וטנקים רבים (בין השאר המציא עגלת חילוץ שנקראת על שמו ומוצגת בלטרון).

עיין בפרטי קרב ההגנה של החי"ר באזור מחנה נפח במלחמת יו"כ. המ"פ אביחי בקר נתן פקודת נסיגה. המ"מ אפי פיין (איתם היום) והסמל מיכי רצון נשארו במקום למרות הפקודה עם בזוקה ומאג ועצרו מחלקת T62 סורית.

אני כותב רק מה שאני יודע, או שאני חושב שאני יודע ואם אין לי מה להוסיף - אני שותק, מקשיב ולומד!

© יוסיפון - על כל האמור בהודעה זו חלים כל כללי זכויות היוצרים הקבועים בחוק. לשם קבלת הרשאה להעתקה או לשימוש במידע יש לפנות אלי לדוא"ל yossifoon@fresh.co.il

ציטוט:

במקור נכתב על ידי יוסיפון ...האחרים סרבו להילחם/לסכן את עצמם (מונדק, פעיל ונרקיס)...

בנו של מונדק הוא חבר קרוב שלי , והפניתי את תשומת-ליבו לאשכול . הוא מצא לנכון להעביר תגובתו דרכי , ואני מביא אותה כלשונה :


מר יוסיפון

הכותב הינו בנו של מונדק .

1. כשלא יודעים או מכירים את העובדות , שותקים או שואלים שאלות . הסירוב לא נבע מאי כתיבת הפקודה בכתב . הסירוב נבע מהסיבות שמנעו את כתיבת הפקודה .

2. אינך מכיר את העובדות , אינך מכיר את האיש , אינך מכיר את אומץ ליבו ועל כך יעידו בניהם / נכדיהם של כאלו שראו , חוו וניצלו בזכותו .
בהגנה , בהעפלה , בפלוגות השמירה השונות , בהדרכות למיניהן , בנוקמים בקומנדו 51 בבריגדה ועוד... בהרבה מקומות שהשתיקה יפה להם גם כיום .

3. מאותה סיבה שסירב לצאת (ואכן הוא סירב) ומאז ועד יום פטירתו לא הגיב . אומר רק שתוצאות אותה הפלגה , אותם חזה מראש , מעידות על אי הסכמה תיכנונית בעיקרה . הסירוב לא נבע מפחד על חייו שלו . אתה מוזמן לחפש את תוכנית המבצע , את מטרתה וכיצד נקבעו היוצאים . אם וכאשר תמצא -תודיע לי , והמבין יבין .
בניגוד לאחרים , בשנת 1941 אבי היה כבר בוגר בית ספר מקצועי לקצינים ולא קורס הנפת מקלות מתקדם...

4. כתבתי קצת יותר ממה שתיכננתי . צערו הגדול של אבי היה שלא הצליח לשכנע את צבי ספקטור חברו ולא רק לנשק , שהפעולה אינה ראוייה , אינה מתוכננת
ונידונה לכישלון מראש , והנזק שבאובדן 23 מבכירי המפקדים (24 ליתר דיוק - גם הבריטי נחשב) עולה על התועלת שבפיצוץ בית הזיקוק .

5. מעניין באמת מדוע הפקודה לא ניתנה בכתב...

6. מעניין באמת מה היו שיקולי ה-"טיול" צפונה . שיקול צבאי לא היה פה , ולא אוסיף מפאת כבודם של צאצאי הנופלים...

רומי

A friend in need - is a friend indeed

המג"ד שלא הסכים להיות בשר תותחים, הקצין שסירב לפקודת אלוף והציל את חיי חייליו, איש המודיעין שלא העביר מידע כדי למנוע תקיפה מיותרת: כשמפקדים בצה"ל נותנים פקודות לחייליהם, הם מצפים שהציות יהיה מידי – ובצדק. אך מה קורה כאשר החיילים בשטח רואים שציות לפקודה יוביל לאסון? החיילים שלא נתנו להיררכיה הצבאית לערער את שיקול דעתם בשעת קרב

http://www.mako.co.il/pzm-magazine/...0&pId=271455134