ושוב אני חוזר לשאול מס' שאלות על תחום הנק"ל,לא היו לי רעיונות לכותרת אז בכדי שתבדילו ממבט ראשון בין האשכולות רשמתי שנה.

1.היתכן שסוגי נק"ל שמפותחים במדינה X (רוסיה) ולאורך תקופה מסויימת תמיד יהיו בעלי מאפיינים משותפים בעוד שלנק"ל המפותח בארה"ב יהיו מאפיינים היחודיים לו?
אגב:בתחום הטכנולוגיה והטכנולוגיה הצבאית מה החשיבות של נק"ל ועד כמה הוא משפיע או מעיד על התפתחות הטכנולוגיה? בכל זאת הכלים האלו "קצת" מורכבים.
2.בחנות מיליטריה באוקראינה ראיתי נרתיק לאקדח TT שיוצר ברוסיה בשנות ה80,איך הדבר ניתן להסבר אם האקדח רשמתי סיים את שירותו באזור שנות ה50 או מקסימום 70?
הרי לא היה בבריה"מ שוק נשק...
אגב:נרתיקי TT הותאמו גם לנגאן?
3.ראיתי בחנות ההיא באוקראינה רפליקה (כמובן לא יורה דבר) של PKM ושמתי לב שהפין שמחבר את המגן(?) מתחת לפתח ההזנה של השרשיר לא מחזיק את החלק הזה חזק וכאילו נועד שיסירו אותו.
הינה תמונה שתבינו במה מדובר:
(המגן בצבע יחסית כסוף)
http://www.imfdb.org/images/thumb/e...ungarianPKM.jpg

מקפיץ.
(מנהלים - מקווה שההקפצה לגיטימית)

ציטוט:

במקור נכתב על ידי grish22 1.היתכן שסוגי נק"ל שמפותחים במדינה X (רוסיה) ולאורך תקופה מסויימת תמיד יהיו בעלי מאפיינים משותפים בעוד שלנק"ל המפותח בארה"ב יהיו מאפיינים היחודיים לו? אגב:בתחום הטכנולוגיה והטכנולוגיה הצבאית מה החשיבות של נק"ל ועד כמה הוא משפיע או מעיד על התפתחות הטכנולוגיה? בכל זאת הכלים האלו "קצת" מורכבים.

כמובן! זה נובע מהבדלי תו"ל, תרבות, זמינות של חומרי גלם (מתכות חזקות, פולימרים מתוחכמים, עץ וכו') וטכנולוגיות ייצור מתקדמות/מיושנות, וכמובן תקציב.

גם כשלא היה הרבה, היה לנו הכל

מעניין ביותר!
שמתי לב שבנק"ל רוסי תמיד תמיד יש פשטות במנגנון המפעיל אותו (AK או PPSH-41) בעוד שעם נק"ל יותר מורכב הם לא כ"כ מסתדרים.
(AN-94 שלא כל הצבא הרוסי מאמץ בגלל עלות ייצור ומנגנון מסובך מדי)

עכשיו לארה"ב:
הבנתי שתומפסון ניתן לנצור רק עם הוא דרוך,יוג'ין סטונר שתיכנן את הAR-15/M16 העתיק את הרעיון או שזה סתם צירוף מקרים?

טוב,ממתין בסבלנות עד שיענו לשאר השאלות.

פריטי ציוד צבאיים נוטים לעיתים להשאר במערך הצבאי במשך עשרות שנים,גם לאחר שהוחלפו רשמית בדגמים חדשים.
זה קורה בישראל,בארצות שמסביבנו,בארהב אז סביר להניח שגם ברוסיה הגדולה.
בדרך כלל הכלים המיושנים שורדים במחסני חירום,יחידות עורפיות וגופים סמי צבאיים
ולא ביחידות לוחמות מקו ראשון.
במשטרת ישראל יש קרבינים שיוצרו בשנות ה40 ,מאוזרים ואקדחי פ.נ רבים.
בצהל היו כלים שונים ומשונים עד לעשור וחצי האחרונים,בעיקר בהגמרים הישוביים בהם
נתקלתי אפילו בסמיונובים,שמייסרים ועוד.וכן אקדחי וובלי ברטה 51 וכד.
אין סיבה שאקדחי tt. לא ישרדו ברוסיה עד היום ,ביחידות צבא ומשטרה
עורפיות ונידחות.
הסיבה לכך היא,שכלי נשק בשונה מכלי רכב כמעט לא דורשים תחזוקה שוטפת
למעט שימון וכמעט לא יורים. ולכן כול עוד הם יורים תחמושת קיימת ונראים סבירים
איכשהו הם שורדים במערך.
עם זאת ולהבדיל,ראיתי עששיות נפט צהליות,גם בשנות ה90.?!

מעניין ביותר - למדתי עוד משהו.

אם כלי נשק מוחזק בתנאים נאותים (מינימום לחות ושינויי טמפ') אז הוא גם יכול לשרוד ללא שימון או שימון בקושי?
ואם כבר מכוניות - הן ידרשו תחזוקה גם אם הן במוסך ולא נוסעות?

מכוניות:
1. המצבר ייחלש לאורך הזמן (ניתן לחבר אותו לטעינה קבועה עם מערכת ייעודית).
2. ישנם רכיבים שיכולים להתייבש (צינוריות וכד').
3. יש בפורום סיפורים על צנטוריונים ישנים שהיו זרוקים בשטח, ולאחר שנים נגררו, והניעו לבד תוך כדי גרירה!

לסיכום, מכונית שסתם נמצאת במוסך ולא נוסעת, לא בטוח תניע לאחר זמן רב. לעומת זאת, כלים שמראש טיפלו בהם כדי שיעמדו באחסנה ממושכת - כן יפעלו.

יחסית פשוטה באמצעות שימון.
כלי רכב זה סיפור מורכב הרבה יותר:
א,חלקי גומי נוטים להתפרק ולכן צמיגים ,צינורות (ויש הרבה),אטמים, מחזירי שמן
וכד יש להחליף כל כמה שנים.
ב,מצברים כנל.
ג,חלקי הנעה מנועים,תמסרות וכד משומנים תוך פעולת עבודה ונסיעה,בלא זה המעברים נסתמים וחלקים מחלידיםאו נתקעים.
ד,כל הנוזלים ,שמנים ודלקים מאבדים תכונותיהן.
ה,השילוב בין מתכות שונות יוצר קורוזיה מואצת.
ו,נוכחות מים במערכת הקירור.
ועוד

נראה שהשאלה על הנשק התפספסה - אשאל שוב.
את איום החלודה ניתן למזער גם ע"י אחסנת הנשק במקום בו אין הרבה לחות והטמפ' פחות או יותר קבועה?
(מתשובות שניתנו לי קודם זכור לי שכאשר מתכננים נשק אז גם העמידות לאקלים נלקחת בחשבון)

לגבי מכוניות:
זה תקף גם לכלי רכב ממונעים אחרים ואפילו לכלי שייט או טיס ועוד?

ענו לך על השאלה בהודעה הקודמת.
אין הבדל עקרוני בין מחזירי שמן, צנרת, מצברים וכמעט כל המרכיבים שהוזכרו, ולא משנה אם הם של רכב פרטי, משאית, טנק או אוניה.

לגבי אחזקת נשק בתאים נאותים, כמובן שהיא יכולה לצמצם את הבלאי והחלודה. במיוחד אם תאחסן את הנשק בוואקום או בגז ארגון למשל. אבל למה לא פשוט לשמן אותו ולאחסן במקום קריר, חשוך ויבש?

לגבי הרכב - עכשיו הכל ברור.

לגבי אחזקת נשק:
טוב,נשמע שלגוף חמוש באמת עדיף לאחסן את הנשק במקום חשוך,קריר ויבש ומדי פעם לשמן במקום להסתבך עם וואקום או גז ארגון.
מעניין עכשיו איך מוזיאונים מתחזקים את הנשק שנמצא בתצוגה שלהם.
(כשגם המוזיאון הוא מקום קריר,חשוך <חלק מהזמן> ויבש)

grish22, קח בחשבון עובדה אחת: אין שום דבר מיוחד בנק"ל. טכנולוגית, הוא לא שונה בהרבה מחלקי מנוע, למשל. ה-"קונץ" הוא לא להמציא מנגנון עובד, אלא להגיע לרמה המקובלת של אמינות, דיוק, מחיר, וכו'- ולהוכיח אותם בניסויים ממושכים ויקרים.

למשל, אתה מוזמן לחפש תמונות של "תעשיית הנק"ל" בכפר הפקיסטני Darra Adam Khel:



היות והנק"ל הנפוצים (M16, קלאצ') מבוססים בסופו של דבר על כלים שנכנסו לשירות בסביבות שנות ה-50', קצת מצחיק לדבר על "נק"ל המשפיע על התקדמות הטכנולוגיה".
יתקנו אותי המומחים, אך לדעתי לא היתה מניעה טכנולוגית לייצר "תבור" או M4 בסוף המאה ה-19, כמובן עם חלקי עץ ולא פלסטיק וכו'. התפיסה המבצעית של רוס"ר לא היתה קיימת אז, אך לדעתי הטכנולוגיה של עיבוד מתכת, כיפוף פחים למחסניות, ייצור קפיצים וכו' של האנפילד SMLE, למשל, היתה מספיקה גם לייצור "תבור".

א.ברור לי שטכנית נק"ל לא כ"כ שונה מטכנו' אחרת..
לפי מה שלמדתי עד עכשיו נראה שהקונץ הוא באמת הקונץ אותו קונץ שאמרת.
ו... בכל זאת נראה לי שזה לא עניין של מה בכך לתכנן כלי שיורה 600-800 כד' בדקה (נשק אוט')
כלי שחשוף לעומסים יחסית רציניים עד כמה שהבנתי..
ועוד לא דיברתי על הדיוק של היצור וזה מה שמעניין בנק"ל.
אגב:לא זוכר אם ענו בעבר או לא - יש סיבה שעד היום בנק"ל הברגים הם רגילים ולא "פיליפס"?

ב.כן,נראה באמת שאם הM16 והקלאש' תוכננו בשנות ה50 וממשיכים איתנו עד היום שבאמת אין פה התקדמות רצינית מצד אחד ומצד שני הM16 של היום בכל זאת שופר קצת לעומת זה של שנות ה60,לא?
(זה גם קטע מעניין בנק"ל)

ג.לגבי הבולפאפ - ראיתי שהרוסים ניסו לייצר רובה כזה בשנות ה50 ו... נראה שלא הלך להם והוא נשאר אב-טיפוס.
ראיתי גם שרובה פדרוב (ההוא מ1916) היה אמור להיות מעיין רובה סער הראשון שצבא סדיר יאמץ
והבנתי שהרובה לא נכנס בגלל הבלאגן שהיה שם
אז... נותר לי להגיע לרעיון שיש לא רק מניעה טכנית אלא גם "פוליטיקה".