בעקבות מספר דיונים כאן בפורום על "חיל טילים" שיחליף או יסייע לחיל האוויר, החלטתי לתרום לדיון ולסקור את המערכת המערבית הקרובה לכך ביותר, ה- ATACMS בשירות צבא היבשה של ארה"ב.

תיאור כללי
Army TACtical Missile System הוא טיל בליסטי חד-שלבי לטווח קצר עד בינוני, בעל הנחיה אינרציאלית, מונע בדלק מוצק. הפיתוח החל ב- 1980 כתוכנית משותפת לצבא היבשה ולחיל האוויר האמריקאי, אך ב- 1985 חה"א יצא מהתוכנית והפיתוח נמשך ע"י צבא היבשה בלבד, כתחליף ל-”לאנס" במשימות סיוע אש ברמת הגיס. משימות אופיניות הן אמנעת טק"ק קצר טווח, תקיפת סוללות טק"א, מרכזי פיקוד וקשר, מנחתי מסוקים וכוחות עתודה. הטיל מבצעי מינואר 91', וצבא ארה"ב ירה 32 טילים מדגם A במלחמת המפרץ הראשונה ו- 453 טילים במלחמת המפרץ השניה.
הטיל מסוגל לחדור לאטמוספירה בנתיב לא-בליסטי (off-axis) כדי להקשות על יירוט ולמנוע התראה מוקדמת במטרה [8].
הוא תוכנן לירי מפלטפורמות ה- MLRS והוא תופס מקום של "מחסנית" בת 6 רקטות MLRS, מה שמכתיב אורך של 4 מ' והיקף של 61 ס"מ (בעת השיגור,כנפונים מקופלים) לכל הדגמים. התיבה בה הטיל נמצא לפני השיגור כמעט זהה לתיבה של 6 רקטות MLRS, כולל ציור של 6 עיגולים בחזית ומבנה של 6 צינורות בחלק החיצוני, כדי למנוע זיהוי הטילים באחסנה ובשינוע.





משטר השליטה בטכנולוגיות טילים מפקח על רקטות שיכולות לשאת יותר מ- 500 ק"ג ליותר מ- 300 ק"מ, ונראה שה- ATACMS נתפר לפי פירוש מחמיר של הדרישות האלו, ולפי הדרישה להתאים לפלטפורמת ה- MLRS.

המערכת מופעלת ע"י ארה"ב, טורקיה, בחריין, יוון ודרום קוריאה [9].

• יש אי- התאמה בין המקורות לגבי חלק מהנתונים. למשל, לעיתים מתייחסים לבלוק IVA כ- “Block IA QRU- Quick reaction Unitary”

היצרן מציין כי הטיל גמיש מאוד מבחינת הראש הקרבי, וכי נבדק מספר רב של חימושים פזירים, כולל מונחים.

מחיר
750,000$ לבלוק IA QRU, נכון לשנת 2005 [4]
מחיר דומה לבלוק I נכון לשנת 95' [2]

נסיון מבצעי
במלחמת המפרץ השניה צבא היבשה האמריקאי ירה 453 טילים, כולל טילי מבלוקIA וטילים בעלי רש"ק אחוד. רובם (290 טילים) נורו ביומיים הראשונים (ה-”הלם ומורא" הידועים) נגד מפקדות, מתקני תקשורת ונגד אתרי נ”מ [6].
ביתר המלחמה המערכת שימשה לדיכוי נ"מ ולתקיפת מטרות מדזמנות (On-call). בפרט, גרסת המצרר של הטיל שימשה לדיכוי נ"מ לקראת ובמהלך תקיפות עומק של מסוקים [11].
הטילים שימשו גם בלחימה נגד התקוממות-בטיפול במטרות בעלות משך חיים קצר (Time Sensitive Targets), שהיו יכולות לגלות מסק”ר מבעוד מועד [12]. במשימות כאלו נעשה שימוש ברש"ק האחוד [12]
שיפורי שו"ב קיצרו את הזמן מקבלת מטרה עד לפגיעה לדקות בודדות (לעומת כשעה ב-91').
ביחס למטוסי תקיפה רגילים, ה- ATACMS מיוחדת ביכולתה לפעול באזון מוגן נ"מ ובזמינותה: משגר יכול לפגוע בכל נקודה בטווח של עד 300 ק"מ תוך דקות. יתרונות נוספים המצויינים ביחס למערכת הם יכולת פעולה בתנאי מזג אוויר קשה, דיוק גבוה ותקיפה אנכית (יש לזכור כי ברמת גיס של צבא ארה"ב האמצעי ה-”מתחרה" לטווחים אלו הוא מסוק האפאצ'י, שרגיש יחסית לנ"מ ולמזג אוויר קשה, אינו יכול לתקוף אנכית).
אם זאת, למטוסים יש יתרונות בטיפול במטרות בעלות משך חיים קצר: החימוש שלהם גמיש יותר ומאפשר טיפול במגוון מטרות (החל מ- JDAM, שמקביל בערך ל- ATACMS מבחינת הטיווח והדיוק, דרך פצצות מונחות לייזר וכלה בתותחים), והם נושאים חיישנים שיכולים לסייע באיתור המטרה ובהערכת הנזק לה.
הטיל נע במסלול בליסטי, ומגיע לגובה של יותר מ- 50 ק"מ. הדבר מחייב תיאום בזמן ובמרחב עם כוחות אוויר באזור רחב סביב איזורי השיגור והמטרה. ב- 2003 מפקדת כוחות היבשה בזירה עקבה אחרי כל משגר ATACMS בודד כדי למנוע תאונות. זה מצביע על הקשיים בשילוב טיל כזה בלחימה רצופה בזירה קטנה כמו ישראל.

טיל ה- ATACMS הוא דוגמא לטיל המבוסס על טכנולוגיה בסיסית של שנות ה- 80', עם שיפורי הנחיה של שנות ה- 90'.
ביצועים: ברור כי ללא ההגבלות של האמנות הבינ"ל ודרישת ההתאמה המוחלטת למשפחת ה- MLRS ניתן לפתח טיל דומה בעל טווח ארוך עוד יותר, או עם רש"ק מאסיבי יותר. הדיוק הינו דיוק GPS: רגיש לשיבוש (הדיוק עלול לרדת לדיוק המערכת האינרציאלית, טוב מ- 100 מ'), ולא מספק למטרות מוקשחות במיוחד.
מחיר: המחיר הגבוה הנוכחי של 750,000$ משקף כמויות ייצור של עשרות עד מאות טילים (בדגמים השונים). זו עלות גבוהה מאוד ביחס לחימוש מונחה אווירי בעל ביצועים דומים (JDAM), מה שמגביל את הטיל למשימות באזור מוגן נ"מ או כשאין מטוסים זמינים. אני מניח שבטכנולוגיה הנוכחית לא ניתן להוריד באופן משמעותי את המחיר הגבוה בלי להתחייב לכמויות ייצור של אלפי טילים, כלומר פרוייקט הצטיידות בעלות של מספר מיליארדי ש"ח.
שימוש מבצעי: הטיל שימושי במיוחד לתקיפת מטרות מוגנות נ"מ, כולל אתרי הנ"מ עצמם: 64% מהטילים במלחמת המפרץ השנייה נורו ביומיים הראשונים. לו לעיראק היתה מערכת נ"מ מודרנית ב- 2003, מן הסתם היה שימוש נרחב בהרבה ב- ATACMS.
הטיל מאפשר לכאורה למפקד קרקעי לפגוע במטרותעומק, אך בפועל אמצעי האיסוף שפועלים בטווח כזה הם משותפים מטיבעם, והפעלת טיל כזה מחייבת ממילא תיאום עם חה"א- כך שבד"כ אין תועלת רבה לעומת תקיפה אווירית.

אני מסכים איתך כי 750,000$ הוא סכום נכבד. העלות הזאת משתווה לעלות של שליחת מסוק עם טילים מונחים לעשות את העבודה. היתרון של מסוק ברור, יש לך 2 אנשים לקבל החלטות, יש להם סמכות לבטל אם הם לא רואים לנכון לבצע. יש להם אפשרות להגיב לשנוי שחל מאז הוצאת את הגיחה.

החסרון: לא תמיד יש לך חיל אוויר זמין - במיוחד בפתיחת מלחמה שאתה לא מוכן אליה.
אתה לא מסכן מסוק של כמה עשרות מליוני $ ו-2 אנשי צוות באזור מוכה טילים.

השאלה היא האם לא ניתו להוציא זאת למכרז בארץ. נניח פקס לתעשייה אווירית, אלביט, רפאל, אלתה ואני מתנצל אם שכחתי משהו (למען הגלוי הנאות אף אחד מן הנ"ל לא משלם את שכרי - כך שאין לי עניין אישי\משפחתי או כיוצא בזאת).
לדרוש: התאמה למערכת ה- MLRS או מערכת אחרת שמבוססת על משגר ארטילרי לרבות מערכות תוצרת הארץ שמבוססת על משאית עם גלגלים. כמות משוערת: 2000, מחיר יחידה לא יותר מ- 300,000 ש"ח. הנחיה: ברירה בין GPS, הנחיה אינרציאלית, מערכת לזהוי ותקון מסלול (אופטי או אחר) או כל דרך אחרת שהיצרן רואה לנכון. לאחר הפקס להרים טלפון ולהזמין לשיחה כשכל נציג יודע שהוא לא בלעדי. לברר מה ההסכויים להצלחה, מה היצרן חושב שנכון לשנות במפרט, אפשרות שמוש בטכנולוגיות קיימות, תאריך יעד. לאחר מכן לבקש לייצר אב טיפוס במחיר של כמה מליונים (על חשבון משרד הבטחון) תוך הבטחה: המוצר - מוצר מנצח. אולי העלות הראשונית תהיה בעיקר עליכם אבל אם בכמות גדולה המוצר יהיה זול ויעיל משרד הבטחון יפעל לעזור לשווק לשווקים כמו הודו, קוריאה, סינגפור,אירופה, ואולי אפילו לארה"ב.

היתרון הגדול: אלוף פקוד צפון מקבל כלי אסטרטגי במחיר לא יקר מבלי שהוא תלוי בחיל אוויר. ביכולתו ביומיים הראשונים לכל מלחמה גדולה בצפון (לא אגיד כנגד איזה אויב) לדכה את מערכי השליטה של האויב, אזורי התארגנות, ארטילריה, נ"מ, מתקני אספקה או כל מתקן שהוא רואה לנכון. הוא לא תלוי בטובות של חיל אוויר שסביר שיהיה עסוק עד מעל הראש.
עלות: ירי של אלפי טילים ביום הראשון שקול לכמה מאות מליוני ש"ח במחיר שאני בקשתי.
העלות תתגמד מול ירידה מהסד"כ של 10 מטוסי F16 שיתכן ויאבדו באזור מוכה סוללות טילים ביומיים הראשונים למלחמה בצפון.

1. מדריך שדה של צבא ארה”ב: http://www.globalsecurity.org/military/library/policy/army/fm/6-60/Ch1.htm
2. מחיר לטיל עם רש”ק אחיד : http://www.fas.org/spp/starwars/congress/1995/s951211a.htm
3. שימוש מבצעי: http://www.dtic.mil/ndia/2004interop/Tues/osterholz.ppt
4 מחיר עדכני: http://www.deagel.com/Ballistic-Missiles/ATACMS-Block-IA-Unitary_a001106003.aspx
5 מידע כללי: http://www.fas.org/man/dod-101/sys/land/atacms.htm
6 שימוש מבצעי: http://www.ndiagulfcoast.com/events/archive/32nd_symposium/day1/sorenson_air_arm_100306_nonotes.pdf
7 מידע על רש"ק אחיד: http://www.deagel.com/Ballistic-Missiles/ATACMS-Block-IA-Unitary_a001106003.aspx
8 מידע כללי: http://defense-update.com/products/a/atacms.htm
9 מדינות מפעילות: http://www.reuters.com/article/pressRelease/idUS230975+26-Feb-2009+PRN20090226
10 תמונת יציאה מהפוד http://ko.wikipedia.org/wiki/%ED%8C%8C%EC%9D%BC:Atacms.jpg
11 שימוש מבצעי: http://books.google.co.il/books?id=dZuE9lJXkOQC&pg=PA359&lpg=PA359&dq=atacms+iraq&source=bl&ots=4LfR_DX228&sig=_Q_EORORhTGUucxG-8hi6affJ04&hl=iw&ei=ioMWSrXZNOS6jAem96CFDQ&sa=X&oi=book_result&ct=result&resnum=4#PPA360,M1
12 שימוש מבצעי: http://sill-www.army.mil/FAMAG/2004/MAR_JUN_2004/PAGE9-12.pdf

אלו דרכים נוספות, פרט ל-gps, יש כדי להגדיל את רמת הדיוק של טיל בליסטי, ועד לאיזו רמת דיוק נתן להגיע?

הכוונה נקודתית מהקרקע.
למשל: סימון כתם לייזר ע"י כוח סיור קידמי שמסמן את הכתם על המטרה. הטיל משוגר מטווח גדול בכיוון הכללי של המטרה ומונחה אליה אינרציאלית. בהגיעו אל קירבת המטרה מופעל ראש ביות שסורק ומחפש את כתם הליזר וכשהוא מוצא אותו הוא מתביית עליו ופוגע ביוק בנקודה שהכתם מונח עליה.
טניקה נוספת היא זיהוי תמונה של המטרה. הנחיה אינרציאלית עד איזור המטרה וראש ביות טלויזיוני מונחה מרחוק ע"י מפעיל ועוד.

אני כותב רק מה שאני יודע, או שאני חושב שאני יודע ואם אין לי מה להוסיף - אני שותק, מקשיב ולומד!

© יוסיפון - על כל האמור בהודעה זו חלים כל כללי זכויות היוצרים הקבועים בחוק. לשם קבלת הרשאה להעתקה או לשימוש במידע יש לפנות אלי לדוא"ל yossifoon@fresh.co.il

TERCOM (קיצור של Terrain Contour Matching), מערכת המשווה בין מפה תלת-מימדית לבין השטח שהטיל נע מעליו - מערכת זו קדמה ל-GPS. חסרונה של TERCOM הוא בהיותה מערכת בעלת יכולת הפרדה גסה למדי, ולצורך ביות סופי נעשה שימוש במערכת DSMAC (קיצור של Digital Scene-Mapping Area Correlator, מבוטא "די-סמאק") המשווה בין תצלום של המטרה לבין הנוף הנקלט בעדשת הטיל. הנחיית GPS מחליפה את שתי המערכות, מאחר והיא פשוטה יותר ומהירה בהרבה לתכנות (הזנת מידע ל-TERCOM ו-DSMAC יכלה להגיע לפעמים למספר שעות, וסבלה מתלות במשתנים בעלי אורך חיים קצר).

גם כשלא היה הרבה, היה לנו הכל

אפשר להוסיף שזו הייתה שיטת ההנחיה של הטומהוק לפני הנחיית ה-GPS

וגם של מערכת נשק קרובה עוד יותר- הפרשינג-2 (היות וזה טיל גרעיני טקטי, הדיוק נדרש כניראה לתקיפת מטרות מוקשחות מאוד).
מצד שני, זו מערכת ביות יקרה מאוד לטיל קונבנציונאלי.

לא ברור לי איך שיטה כזו מסוגלת לעבוד עבור טיל בליסטי. כאשר הטיל חודר מבעד לאטמוספירה, הטמפרטורה של החלק הקידמי מגיעה לכמה אלפי מעלות בודדות, מה שגורם לקרינת גוף שחור מטורפת, שמסתירה בשטף פוטונים חזק מאד כתם לייזר או כל תמונה אחרת (אם זה מכ"ם, תמונה אופטית או כל סוג קרינה אלקטרומגנטית).

בטיל שיוט אין את הבעיה הזו, ולכן ברור למה זה עובד. בטיל בליסטי שיטות כאלו אכן קיימות? ואם כן, כיצד מתגברים על הבעיה שהצגתי?

אני יכול רק לנחש, אבל לפני כן אני תוהה - מי יצביע עם ציין לייזר כלשהו בשביל טיל בליסטי? זה לא קצת מסוכן למי שמציין? טילים בליסטיים בד"כ נושאים רש"קים עוצמתיים מאוד שבוודאי עלולים לפגוע במי שמציין...
בכל אופן, לניחוש שלי - הכוונה עקיפה בעזרת ציין לייזר, בסגנון שבו הציון נקלט ע"י גורם שלישי והטיל מכוון אל הציון בעזרת תקשורת בין הטיל לגורם השלישי, או שלאחר הכניסה לאטמוספירה חלקו הקדמי הלוהט של הטיל נפלט ובמקומו מתגלה אמצעי הכינון הסופי שמזהה את ציון הלייזר (קצת יותר פרקטי לדעתי)...

"אילו שמוכנים לוותר על חירות חיונית כדי להרוויח ביטחון זמני, לא ראויים לא לחירות ולא לביטחון - ומהר מאוד חסרים את שניהם."
-בנג'מין פרנקלין

ציטוט:

במקור נכתב על ידי Carl Sagan "If you wish to make an apple pie from scratch, you must first invent the universe"

אתה מתאר מערכת מאוד מורכבת. השאלה היא האם יש דרך לצנן את הרב"ת של הטיל במידה מספקת בעת הכניסה לאטמוספירה או לא.

בכל מקרה, אפשר לציין מטרות באמצעות כלי טיס והם לא אמורים להיות מושפעים מהפיצוץ.

מתנות שחרור לחייל - קייס מעוצב לטלפון עם מיתוג יחידה טייסת ללוחם המשתחרר שי לחיילת לקראת שחרור

צילום נחמיה גרשוני Nehemia Greshuni Photography NGPhoto.biz

עקרונית אפשר לצנן את הרב"ת בעת החדירה לאטמוספרה. (בעזרת הליום נוזלי,כפי שהיה בחיישני האינפרא-אדום של ה YF-12).
אך מדובר במערכת גדולה וכבדה שאינה מתאימה לטילים בסדר גודל הזה.

"השגנו את מטרתינו בנחישות ובעוצמה שלא לאפשר לערבים המשוגעים האלה להשיג נשק גרעיני.
אנחנו לא חוששים מאותן 'נשמות טהורות',שכל התנינים בנהרות דרום-אפריקה לא יוכלו לספק להן די דמעות שיוכלו למחות את צביעותן,ובטוחני שאתה מבין אותנו היטב".

רא"ל רפאל איתן במברק אל שר ההגנה הדרום אפריקני מגנוס מאלאן מיד לאחר תקיפת הכור בעיראק.

אני לא מבין מה כ"כ מורכב במערכת שתיארתי? בכניסה לאטמוספירה ראש הטיל מתחמם. אם בראש הטיל תשים מעטה קרמי ותחתיו בידוד, בעת הכניסה המעטה יספוג את רוב החום ומה שמאחוריו ישאר יחסית קר. לאחר שהכניסה לאטמוספירה תושלם, המעטה הקרמי יפלט ויחשוף את מערכת ההנחיה הסופית לנקודה המסומנת. אם המערכת תהיה עדיין חמה מדי בכדי לעבוד ביעילות, היא תתקרר מהר מאוד מהמגע עם האוויר במהירות בה הטיל יורד אל מטרתו (אפשר להוסיף תעלות אוויר וצלעות קירור בשביל להאיץ את ההתקררות, כמובן מבלי לפגוע באוירודינמיות).

בכל מקרה אני בוודאי משער השערות לשווא - סימון מטרות בלייזר בשביל טילים בליסטיים בוודאי קיים ועובד כבר הרבה זמן (אני מתאר לעצמי), ובטח שכל מדינה שיש לה טילים בליסטיים פיתחה או עובדת על פיתוח של טיל כזה. אם מישהו פה יודע איך זה עובד בכל העולם, שיגיד לנו פה ונגמור עם ההשערות

"אילו שמוכנים לוותר על חירות חיונית כדי להרוויח ביטחון זמני, לא ראויים לא לחירות ולא לביטחון - ומהר מאוד חסרים את שניהם."
-בנג'מין פרנקלין

ציטוט:

במקור נכתב על ידי Carl Sagan "If you wish to make an apple pie from scratch, you must first invent the universe"

מכובדי, הגלאי צריך לקלוט את שטף הפוטונים (הספק אורי) שאמור להגיע מהמטרה במרחק כמה אלפי מטרים לכל הפחות. ההספק של האות חלש ביותר כי הינו החזרה ממשטח של אות המקור בכוונים שונים. כאשר יש לך רקטה שמגיע במהירות של כמה אלפי מטרים לשניה או יותר החכוך באטמוספירה מייצר חום - החום הזה מקרין ע"פ כללים ידועים. גם אם תפלוט את המעטה (לא פשוט כשיש לך טיל שנע באלפי מטרים לשניה) עדין אתה רוצה שהספק האות יהיה חזק ביחס למה שמייצר החום. גם העדשה שנמצאת מול הגלאי ובעיקר חלקים שקופים (לאורך הגל שאתה מחפש) שמוליכים את הקרן אל העדשה מקרינים ולכן זה ממש לא פשוט.

אולי אפשר לאחר הרבה מעוד הנדסה להגיע למערכת מבצעית אבל ההשקעה בחשובי קרינה, הפלת מגן במהירות גבוה ושאר ירקות לדעתי לא שווים זאת.

הבנתי. ומה בנוגע להכוונה באמצעות אמצעי שלישי? כלומר מזל"ט או לווין שיודע את מסלול הטיל בדיוק מספיק, רואה את הסימון ומתקן את מסלול הטיל בזמן אמת ע"י תקשורת בינו לבין הטיל?
אגב, אני אחזור שוב על השאלה שלי - בכלל קיימים טילים בליסטיים שניתן להכווין אותם ע"י סימון לייזר?

"אילו שמוכנים לוותר על חירות חיונית כדי להרוויח ביטחון זמני, לא ראויים לא לחירות ולא לביטחון - ומהר מאוד חסרים את שניהם."
-בנג'מין פרנקלין

ציטוט:

במקור נכתב על ידי Carl Sagan "If you wish to make an apple pie from scratch, you must first invent the universe"

[QUOTE=efekt]הבנתי. ומה בנוגע להכוונה באמצעות אמצעי שלישי? כלומר מזל"ט או לווין שיודע את מסלול הטיל בדיוק מספיק, רואה את הסימון ומתקן את מסלול הטיל בזמן אמת ע"י תקשורת בינו לבין הטיל?
אם אני מבין נכון, אתה מדבר על קשר רדיו ולא חשוב מי המקור שיעקוב אחר מסלול הטיל הבליסטי. תיתן פקודות תיקון - נשמע אפשרי בהחלט ולא קשה מדי. אתה יכול ליצור אלגוריתם שיפעל ע"פ ערוץ הפקודות ברדיו ובהעדרו על פי סיגנלים אחרים.
טיל בליסטי הוא יקר ולכן בהכרח יש לך את היכולת להוסיף עוד ועוד מכלולים קלים.

אגב, אני אחזור שוב על השאלה שלי - בכלל קיימים טילים בליסטיים שניתן להכווין אותם ע"י סימון לייזר?[/
אני מתנצל, אני לא יודע (לא מהתחום), נשמע שקל יותר לממש באמצעים אחרים.
תראה, יש לקחת בחשבון גם את הפלסמה שתווצר בעת הכניסה לאטמוספירה - דבר שיגרום לך לאי יכולת לקלוט כל סיגנל אלקטרומגנטי משך זמן מסוים.
QUOTE]

הכוונה היא טובה מאוד לחימוש רגיל, אך בעייתית לטק"ק, כי היא מגבילה אותו למז"א בהיר יחסית.

הרי עננות בגובה כלשהוא תמנע ממנו לראות את הציון כשהוא חודר לאטמוספירה.

נראית מאוד מדויקת ואמינה,השאלה היא אם יצליח טיל שנוחת במהירות מאוד גבוהה מהחלל לקלוט את התמונה(גם עניין החום נכנס כאן) ולהתביית בזמן,ואם בכלל יצליח לתמרן במהירות כה גבוהה כך שינחת בדיוק של מטרים בודדים על המטרה.

ביות לפי ראש ביות הדמאתי יסבול מאותה בעיה של ביות לציון לייזר: הוא לא יעבוד במיקרה של עננות. היות והטק"ק בא במהירות רבה ובזווית אנכית דרך האטמוספירה, הוא צריך להיות ממילא ב-"סל" צר מאוד יחסית לפצצה מונחית, שתוקפת בזווית אלכסונית ובמהירות פחותה.
אם כבר, מעניין אולי לבדוק אם ידועות הגבלות מז"א לתקיפה בפצצות חודרות בונקרים (שגם הן תוקפות בזווית אנכית).

המביאה מידע מרוכז למי שלא בקיא בחומר באופן טוב.

עם זאת, הנושא של "חיל טילים" ישראלי קשור הרבה יותר בקונספט עצמו, בעכבות של גורמים מסוימים שהצירוף "טיל בליסטי ישראלי" גורם להם לבדוק את מקלט הנשורת הקרוב, ופחות בטכנולוגיה.

מכל מקום, לא ניתן לקיים דיון בסוגיה תוך התעלמות מהלורה.

http://www.fresh.co.il/vBulletin/sh...ht=%EC%E5%F8%E4

http://www.fresh.co.il/vBulletin/sh...&highlight=LORA

http://www.fresh.co.il/vBulletin/sh...&highlight=LORA

"חיל טילים" הוא הכיוון העתידי של "חיל התותחנים" ולא המחליף של "חיל האוויר".
אותו חיל יהיה רלוונטי לישראל כשיתמלאו שני תנאים:
1. ירידת מחיר דרסטית (עלות של 500 אלף דולר לטיל בודד לא משתלמת כאשר במחיר של פי 10 אתה יכול לשלוח לטווח זהה פי 4 [ויותר] חומר נפץ..).
2. ראש קרבי מתפצל איכותי דיו (נניח עם הנחיית GPS או לייזר לכל תת-חימוש).

מתנות שחרור לחייל - קייס מעוצב לטלפון עם מיתוג יחידה טייסת ללוחם המשתחרר שי לחיילת לקראת שחרור

צילום נחמיה גרשוני Nehemia Greshuni Photography NGPhoto.biz

לא ידוע כבר שלישראל יש טיל בליסטי? אני זוכר שבהתייחסות לניסוי בטיל שנה שעברה דיברו על זה דיי מפורשות ולא השאירו הרבה מקום לספק באיזה טיל נערך הניסוי

כמובן שיש הבדל אם ישראל תבוא לעולם כמו איראן ותציג את עצמה "יש לנו טיל בליסטי עם ראש נפץ גרעיני ואנחנו לא מפחדים להשתמש בו" (הוספתי קצת משלי )

בנוסף למדינת ישראל ניסון רב מוכח בתחום והעובדה שהיא משגרת לווינים בעצמה ידועה לכולם
זה יהיה קצת נאיבי לחשוב שאין לנו לפחות יכולת לפתח טיל בליסטי, לא ככה?

מדברים בעיקר על כוח טילים טקטי (לטווח קרוב עם השפעה מיידית על שדה הקרב, נניח), ולא על זרוע טילים אסטרטגית (לטווח רחוק, לשימוש כמכה שניה, השפעות רחבות טווח..).

מתנות שחרור לחייל - קייס מעוצב לטלפון עם מיתוג יחידה טייסת ללוחם המשתחרר שי לחיילת לקראת שחרור

צילום נחמיה גרשוני Nehemia Greshuni Photography NGPhoto.biz

LORA הדוגמא המושלמת במקרה הזה
גם אם הטיל לא נרכש, אני (רוצה) להאמין שישראל מחזיקה בטילים דומים שיכולים לעשות את אותה העבודה

השאלה היא האם משתלם ויש לטילים האלה שימוש בשדה הקרב בסדר גודל כזה שיקימו בשבילם חיל שלם

ובהקשר הזה אני זוכר למשל את טיל הדלילה - מה ההבדל שלו למשל מטיל ה-LORA?

אותי מעניין יותר האם למדינת ישראל טילים דוגמת הטומהוק

יש

אגב אם מדברים טילים כאלה ואחרים אני זוכר כתבה על טיל אוויר-קרקע שישראל עומדת לרכוש שיכול לפגוע בלבנון וסוריה כשהוא משוגר מתוך השטח האווירי של ישראל

עד כמה שידוע לי- דלילה, וכמוה גם ה"פופאי", הם טילי שיוט.
הלורה היא טיל בליסטי טקטי.