לאחר מאבק ארוך, וכשלא נשאר כסף בקופה, סגרה הנהלת האתר את הגבעה.
קבוצה של לוחמי הגבעה, משפחות שכולות ועוד החליטה להוריד את דגל ישראל שהתנוסס מעל הגבעה (הדגל הגדול במדינה, 12 מטר אורכו) ולשאת אותו במסע רגלי לבית ראש הממשלה.
לאחר שעברו את מרבית הדרך, קיבלו את ההודעה כי הוקצה כסף להמשך הפעילות. הדגל הוחזר לגבעה והונף חזרה ע"י הלוחמים תוך שירת התקווה.
עצוב שהיה צריך להגיע לכך...

I think, therefore I am. I think

כנראה שבימים אלה מורשת כבר לא נחשבת.
חבל מאד

כנראה שבימים כאלה יש דברים חשובים יותר ממוזיאון סופר אינטראקטיבי בגבעת התחמושת. תרופות, לדוגמה.

נו בחייך.

מתנות שחרור לחייל - קייס מעוצב לטלפון עם מיתוג יחידה טייסת ללוחם המשתחרר שי לחיילת לקראת שחרור

צילום נחמיה גרשוני Nehemia Greshuni Photography NGPhoto.biz

עם שמה שמעניין אותו זה סמארט פון והאח הגדול לא ממש יתעניין באיזו גבעה בירושלים (אלא אם יבנה עליה קניון)....

V soncu bo hosta zapela, hosta in pesem vojna:
Brat moj, ne skrivaj lica, danes je vojna, VOJNA!

לבני צודק . אבל יש כאן מעין פרדוקס . העם נעשה , עם השנים , יותר ימני ויותר מסורתי .
לכאורה זה אמור לקרב אותו יותר ויותר לאתרי מורשת כמו גבעת התחמושת , אבל משום מה הוא מעדיף מרכזי קניות.
מה שגרוע יותר הוא הבורות הנוראית בכל מה שקשור להיסטוריה ובמיוחד למקומות בהם הוקז דם רב .

לפני שמאשימים את כל העם בכך שהוא נהייה יותר "שטחי" צריך לקחת בחשבון שיש עם שמציגים לנו בתקשורת (בהבלטה!) ויש עם (אנשים!) שאנחנו מכירים במציאות!
יש את העם (בחלקו!) ב"מדינת ת"א" ויש את האנשים בחיפה,י-ם,יו"ש וכן הלאה וכן הלאה אפשר לחלק ולמיין בלי סוף.
הבנתם את הנקודה? לדעתי צריך להיזהר עם הכללות (למרות שחלק כלשהו באמת נהייה קצת "שטחי" וחבל.

לצורך השוואה:לא חושב שבפן הזה ההבדלים כאלה גדולים בינינו לבין עמים אחרים...

לסיכום:מקווה שאני שייך לחלק של האנשים שנהיו "שטחיים"

נ.ב

כאשר אדם לא מקבל את הדיווחים הפרשנויות וכו' וכו' כפי שהם אלה שואל שאלות,חוקר קצת ומטיל ספק אז המצב כבר טוב.

וברשותך אתייחס לדבריך כדי שגם אתה תבין את הנקודה:

..."לפני שמאשימים את כל העם בכך שהוא נהייה יותר "שטחי" צריך לקחת בחשבון שיש עם שמציגים לנו בתקשורת (בהבלטה!) ויש עם (אנשים!) שאנחנו מכירים במציאות!"

אז לקחתי בחשבון את התקשורת ואת מה שהיא "מציגה בהבלטה" (למרות שלא ממש הבנתי למה בדיוק אתה מתכוון)... והרשה לי בבקשה לסנגר על עצמי ולומר לך שעם כל הכבוד לאותה תקשורת, היא אולי האחרונה שאת הנאמר בה אני "לבני" יקבל כתורה מסני!...
ויעידו על כך לא מעט הודעות שלי שמתגלגלות כאן ולאו דווקא בפורום הזה!....
לצערי הכרתי ואני מכיר (כי אני חייב ולא כבחירה) לא מעט כאלה שבהחלט מכבדים את מה שכתבתי כאן בדבר העולם הרוחני שמרכב מסמארט פון וקניונים...
ולמרות שאתה אולי מנסה לגמד את מימדי התופעה, המציאות כנראה מראה אחרת!
כשאני רואה ושומע את כל הבאאאזזז הזה סביב הטראש דוגמת תכניות כגון "האח הגדול" (שמבחינתי מדובר כאן בסוג של "פריק שואו" להמונים ותו לא) ושאר מני ריאלטי, כשאני רואה איך האשפה הזאת זוכה לרייטינג שכזה (ורייטינג להזכירך הוא סוג של מדד) ולהפוך לשיחת היום...אותי זה מדאיג!
יודע מה?.. גם כשאני קורא בכל שני וחמישי ראיונות רוחב עם ראשי משפחות פשע שמוצגים כאחד האדם ולא ירחק היום בו ייהפכו גם הם לסוג של גיבורי תרבות...אותי זה מדאיג!

ויש עוד לא מעט דוגמאות מחיי היום יום שרק יחזקו את דברי....
וזה עצוב מאוד!


..."יש את העם (בחלקו!) ב"מדינת ת"א" ויש את האנשים בחיפה,י-ם,יו"ש וכן הלאה וכן הלאה אפשר לחלק ולמיין בלי סוף."

לא ממש הבנתי מה כוונתך ב"מדינת ת"א" לעומת "האנשים בחיפה, י"מ, יו"ש וכו'... "....
בחיפה/יו"ש וירושלים אין שכבה עבה מדי של אנשים שהרעות החולות שציינתי לעיל מהוות נתח מכובד מההוויה היום יומית שלהם?...
זה נכון רק לחלק מהעם שב"מדינת ת"א "?...

אדוני הנכבד, הבערות חוצה מחוזות/ערים ואוכלוסיות!
דוגמא?...
בבקשה!

במקום בו אני עובד נהוג מזה כעשור להעסיק חיילי/חיילות בסדיר, החבר'ה האלה מגיעים מכל הארץ, הנם/ן מכל עדה/צבע/ושכבה סוציואקונומית שתרצה...סוג של מדגם מייצג לצורך העניין....
ובצער רב, אני יכל לומר ולקבוע בצורה חד משמעית שמשנה לשנה הרמה או ליתר דיוק ה"תת רמה" רק בולטת יותר ויותר (ולא, אל תחשוב שזה בגלל איכות הכ"א שמופנית אלינו)!

כשבחור בן 18 לא יודע שעד 67 ירושלים היתה מחולקת וכשאני מספר לו שהירדנים שלטו במזרח העיר והתשובה שאני מקבל היא (וזה ציטוט)..."וואלה?.. מה היה לירדנים לחפש פה בכלל"?... כשאתה מגלה שנוער לא יודע באיזו שנה קמה המדינה (ויש שיגדילו לשאול בחזרה "מה זה חשוב"?), כשאתה מגלה שאין להם מושג מה היה בשער הגיא ומה פשר המשאיות שבצד הדרך..... זה חמור! לעומת זאת, אין כמוהם בקיאים ברזי האיי פון וקו"ח החיים של ידוענ/ית זה או אחר ....
ואל תהיה מנותק, לא מדובר פה באחד או שנים.... מדובר בהרבה יותר! לא יודע אם הרוב, אבל בהחלט מגמה שאי אפשר להתעלם ממנה!


..."הבנתם את הנקודה? לדעתי צריך להיזהר עם הכללות (למרות שחלק כלשהו באמת נהייה קצת "שטחי" וחבל."

א. כן (היא לא ממש מסובכת).
ב. ברור שצריך להזהר מהכללות, ברור גם שאתה מנסה בהמשך המשפט לגמד את התופעה אם מחוסר הבנה עד כמה היא רווחת או מכל סיבה אחרת.

..."לצורך השוואה:לא חושב שבפן הזה ההבדלים כאלה גדולים בינינו לבין עמים אחרים..."

אני רואה כאן משפט, עם זאת אשמח אם תואיל להבהיר איפה פה בדיוק ההשוואה...

..."לסיכום:מקווה שאני שייך לחלק של האנשים שנהיו "שטחיים""...


שיהיה לך לבריאות !


..."נ.ב

כאשר אדם לא מקבל את הדיווחים הפרשנויות וכו' וכו' כפי שהם אלה שואל שאלות,חוקר קצת ומטיל ספק אז המצב כבר טוב"

תודה על הטיפ/השקפת העולם...
התייחסות לכך נתנה בתחילת תגובתי.

ולמען הסר ספק, אני יודע ומודע היטב שיש גם נוער נהדר, נוער שתורם ומתנדב ועושה ולומד, אין לי כלל ספק בכך!
הבעייה היא שיש תחושה (שהולכת וגוברת ואף מגובה בדוגמאות) שהסחי הולך ומשתלט כאן על כל חלקה טובה שכזו!

V soncu bo hosta zapela, hosta in pesem vojna:
Brat moj, ne skrivaj lica, danes je vojna, VOJNA!

לצערי, אני מתרשם שגישת החינוך כיום אינה נובעת מלימוד ושינון ידע, כפי שהיה נהוג בימינו, אלא בטכניקות מידענות - כלומר כיצד לאתר מידע, כיצד לעבד אותו וכיצד לפלוט אותו.

זה מה שחשוב כיום - שליטה במידע - ולא הידע עצמו.

תוצר הלוואי הוא טכנולוגים רדודים שרווים סיפוק מהשליטה במערכת ולאו דווקא אלו ששולטים בידע (למה לטרוח ולשנן נתונים שאתה יודע לאחזר בכל רגע שתבחר?)

אז מה נשאר מכל זה? ילדים שמשחקים באייפון \ איי פד ורודפים אחרי ריגושים מזדמנים וחד פעמיים נוסח "האח הגדול" - ריגושים שלא ניתן לאחזר אלא על ידי YOUTUBE וכדומה.

לדעתי - האתגר האמיתי העומד בפני המחנכים היום הוא בבניית תוכנית לימוד מרגשת, חווייתית שהופכת את הלימוד לחוויה חד פעמית. דרך אחת לעשות זאת היא על ידי עידוד הילדים למחקר, למפגש עם דמויות וחווית המידע שלא מתוך שינון. אני רואה איך עושים את זה בבית הספר בו לומדים הילדים שלי, וכיצד הם ממשיכים ללכת אל בית הספר ולאמר שהיום היה כיף כמעט בכל יום...

באשר לאתר גבעת התחמושת - האתר זכור לי מילדות.

לצערי האתר גדל וטפח והתגלגל למימדים מפלצתיים שנועדו כנראה לשרת אגו של מישהו ומחמיצים את המטרה. זכרתי סרט אודות כיבוש העיר העתיקה שראיתי שם יחד עם משלחת הבונדס לפני כעשור. סרט מרגש עד דמעות...

בקיץ בקרתי באתר שוב עם ידידים מארה"ב בניסיון להעביר להם את התחושה, ובעיקר לאור שהייתם במלון ממילא שבו לא ניתן למצוא ולו בדל מידע אודות מורשת המקום...

המצגת הוחלפה במצגת חדשה על גבי דגם כשההקרנה אינה חופפת את טוואי השטח של העיר עליה הוא מוצג, המוזיאון הפך לאנכרוניסטי ואפילו הקרב על ירושלים הולך בו לאיבוד.

המידע במוזיאון מפוזר לחלוטין בין שלל אולמות ואלו אינם נגמרים.

אולי מתוך כוונה לגייס תרומות - הוסיפו שם קירות הנצחה שאינם קשורים למלחמה או למורשת הצנחנים ובהחלט נשאלת השאלה - למה...

לבסוף, כאשר יצאנו מהמוזיאון - רצינו לרכוש חוברת שהוצגה בארון הזכוכית. גם אותה מסרו לנו חינם. למה?

עם כל הטעם המר הזה אני חייב לציין, בתחושה קשה, שכל הסיפור סביב "סגירת" האתר ותהלוכות הדגלים לא היה יותר מאירוע שנועד לייצר יחסי ציבור עבור האתר - הרבה מעבר לצורך האמיתי, שהרי בבוקרו של היום כבר הועברה הבטחה כי התקציב יועבר והאתר ישאר פתוח...

ילדים: קל לייצר - קשה לתחזק

לדעתי היטבת כאן לתאר ולפגוע במטרה :

..."לצערי, אני מתרשם שגישת החינוך כיום אינה נובעת מלימוד ושינון ידע, כפי שהיה נהוג בימינו, אלא בטכניקות מידענות - כלומר כיצד לאתר מידע, כיצד לעבד אותו וכיצד לפלוט אותו.

זה מה שחשוב כיום - שליטה במידע - ולא הידע עצמו."


עם זאת "סולו", חינוך לערכים ולידע אינו רק באחריות משרד החינוך אלא מתחיל קודם כל בבית!

V soncu bo hosta zapela, hosta in pesem vojna:
Brat moj, ne skrivaj lica, danes je vojna, VOJNA!

במסיבת סיום, בגן הורדים, כשהבת שלי הלכה למורה ואמרה לה שהיא ראתה ינשוף - המורה סיפרה לי בהתפעלות כמה יפה שהילדה מצליחה לזהות ציפורים.... לך תגיד לה שכרגע נחת ינשוף במנחת של הכנסת

כאמור - הלימוד צריך להפוך לחוויתי \ מחקרי - תן לילד לחפש את המידע בעצמו. לחוות אותו ממקור ראשון. את הכיתה של הבת שלי לקחו להעביר לילה במוזיאון אסירי המחתרות אחרי ש"חיילים בריטים" עצרו אותם אחרי שהלכו להדביק כרוזים נגד המנדט הבריטי.

בבוקר המשיכו בפעילויות שונות במוזיאון (אריגת מרבדים מסמרטוטים כפי שעשו זאת האסירים, ארוחת בוקר וכו') והלכו הביתה כשכל אחד מקבל תעודת שחרור מהמשטרה הבריטית...

לדעתי גם אתרי מור"ק צריכים לעשות שינוי גישה ולחשוב איך אפשר להעביר מסרים מעבר להצבת עמוד תאורה שעליו יניפו את הדגל הכי גדול בעיר. זה לא מעביר שום מסר מעבר לניכור.

האם ראוי לשלוח את הילדים לתעלות לקרב פיינטבול? מצד אחד זה עשוי להביא להזניית האתר. מצד שני - איך תמחיש לילדים את הקרב?

במישור פרקטי - הייתי מציע לעשות שינוי יסודי באתר. להוציא את פסלי מתכת, לרענן את המוצגים (ויש שם חדשים שבהחלט שמחתי לראות), לזנוח את המגלומניה וההתבדרות (צנחנים במלחמת העולם השנייה, הנצחת לוחמים יהודים בצבאות זרים) ולהתרכז בקרב על ירושלים. גם כך זה עולם ומלואו.

ובאשר למיצג.... מרוב קוי הפרדת כוחות, מהלכים ותנועת כוחות.... שכחו שם את סיפור הקרב בגבעת התחמושת....

ילדים: קל לייצר - קשה לתחזק

בבעיה שאתה מתאר אשמים לא המחנכים, אלא שלושה - לארי פייג', סרגיי ברין וג'ימי ויילס.
ברגע שהמידע (או מה שנראה לך כמידע) זמין בקלות רבה כל-כך, אין מוטיבציה (לא במובן של רגש, אלא במובן של תמריץ, סיבה) לאגור המון ידע בראש. הרי אתה יודע שתוכל להשיג תוך שניה כל דבר שאתה רוצה בגוגל. אז למה לטרוח?

אחרי המלחמה הגרעינית / נחיתת המטאור / בוא עידן הקרח אלה שיודעים להשתמש במצפן, לבצע חילוק ארוך, וזוכרים אילו פטריות יער אפשר לאכול ואילו רעילות יהיו מלכים, אבל בינתיים הטמטום חוגג וימשיך לחגוג.

(קרדיט למרשי)
אמר לה ינאי מלכא לדביתיה אל תתיראי מן הפרושין ולא ממי שאינן פרושין אלא מן הצבועין שדומין לפרושין שמעשיהן כמעשה זמרי ומבקשין שכר כפנחס
אמר פסטן: שניהם גרועים, אבל עדיף להיות טיפש מאשר שקרן.

לא הבנתי מלכתחילה את הרלוונטיות של התהלוכה אתמול, כאשר ביום א' השבוע התחייבו רוה"מ ושר האוצר לתקצב את המשך פעילות האתר.

אז על מה ולמה?

ילדים: קל לייצר - קשה לתחזק

אתמול (19-02) היה יום א. והתהלוכה החלה לפני ההודעה של ראש הממשלה.

דיברנו כאן על העם שוהב קניונים ותוכניות ריאליטי בטלויזיה , אז בויכוח פוליטי שהיה לי בעבודה הסתבר לי שכל המעורבים בויכוח וגם השומעים מהצד אין להם מושג קלוש היכן נמצאת גבעת התחמושת ומה קרה שם .
הם יודעים רק שהיא בירושלים .
הסתבר לי גם שחלק גדול מהנוכחים אינם יודעים היכן רצועת עזה וכל שכן היכן היה גוש קטיף .
לא נעים להגיד אבל כל סיפור ירושלים יותר ויותר מזוהה עם הימין , ולכן גם יוצאי חטיבה 55 שלחמו שם שרובם היו בוגרי גרעיני נחל חילוניים כבר לא באים לאירעים השונים כולל גבעת התחמושת .
אחי שהיה בגדוד 28 בחטיבה סיפר לי שעד לפני כ10 שנים הם נהגו להפגש ביום ירושלים על הגבעה ומשם לצאת לסיור בעיר המזרחית בנתיב הקרבות של הגדוד . כל העיניין נפסק .
הייתי מבקש התייחסות מגוטמן בתור בוגר גדוד 66 .

אז ככה:
גם בגדוד 66 הרבה שנים באו רק חלק מאלה שלחמו בגבעה, חלק גדול יותר בכלל לא באו לשום ארוע שקשור לחטיבה ( כולל אני) מטעמי רגש בעיקר ואין מה לפרט בעיניין.
דווקא בשנים האחרונות ( התחלתי לעלות לגבעה לפני כ 8 שנים ביום ירושלים ) ומסתבר שעוד ועוד אנשים באים ביום ירושלים וכל שנה באים יותר. ולא רק שבאים זה הפך לאירוע עם משפחות, אנשים מביאים גם את הנכדים, אני אישית הבאתי את הילדים שלי שהם כבר בוגרים.
גדוד 28 לא מגיע לגבעה להם יש את האנדרטה שלהם כנ"ל גדוד 72.
אחיך אולי לא מגיע לעצרת המרכזית אליה כמעט אף אחד לא הולך-למרות ההזמנות שאנחנו מקבלים. אבל לעצרת באנדרטה באים הרבה ולא רק זה באים גם המילואימניקים של הגדוד שמשרתים היום.

כנראה שאצלנו זה עיניין של גיל וזמן וזכרונות. בכל אופן פעם ראשונה שהבאתי את הבנים שלי לגבעה הייתה לפני 5 שנים . וזה עשה להם.
הבן הצעיר שרת אז בלוט"ר וביקש חופש חצי יום לבוא איתי, המפקד שלו היה המום הוא מעולם לא שמע סיבה כזו לבקשה ליום חופש.
אז שתבין, המורשת הזו היא לא של כולם ( גבעת התחמושת וכל השאר בלי סדר עדיפות) היא של אלה שהים שם ושל המעגלים שסביבם.

התהלוכה נערכה מאחר וכל מה שהתקבל זה ססמאות, בלי שום כיסוי. עצם התהלוכה גרם לכל הגורמים להלחץ, במיוחד לאור הכסוי התקשורתי. בפועל עצרו אותם בצומת שלומציון המלכה - אגרון, כלומר 10 דקות מבית רוה"מ, רק כשהיה ברור שיש חתימה של ממש על צ'ק, ולא איזה הבטחה מעורפלת מהסוג של "נמצא לכם תקציב" שהם קיבלו בשלוש השנים האחרונות.

I think, therefore I am. I think

מכאן זה מתחיל .ממשלה ימנית שרוממות ירושלים על ראש שמחתה , ברגע שזה מגיע לכסף אין לה בעיה גם להפריט את הכותל .
כשכתבתי על הבורות של הציבור בנוגע לאתרים שונים , למעשה התכוונתי שהבורות נובעת מחינוך לקוי במערכות החינוך השונות .
רק כשקמה זעקה ציבורית בנוגע לתקצוב הגבעה פתאום יש כסף . כך זה בכל דבר .

שמע
אני בטוח שביבי היה בלחץ החברה שצעדו לא היו מניחים לו בנקל ואני משוכנע שלא כדאי לו להתעסק עם עמותת הצנחנים , את חלקם אני מכיר.

גוטמן , אל תחמיא כל כך לחבר'ה שלך מהצנחנים . לא הם ולא העמותה מזיזים לביבי .
התקשורת התגיסה לעיניין , תראה את הכתבה הגדולה במוסף מעריב של שבת ,
ביום ראשון אחרי פרסום הכתבה שמעתי את קרן נויבך ברשת ב' זועקת מרה . אבא שלה הוא בעמותה וגם נלחם בגבעה .
בלי לדעת אני בטוח שגם חברי כנסת הפעילו לחץ על ביבי .

אני לא מחמיא אבל בין חברי הכנסת יש כאלה ששרתו בחטיבה
איתן כבל היה רס"ר בגדוד( לא בתקופה שלי) ויש עוד.

הוא שאמרתי . האיש מפחד מרעש תקשורתי ובטח מחברי כנסת שעלולים למרר לו את החיים .
אם כבר הזכרת , רבים טובים וגדולים עברו דרך חטיבה 55 . כיום נמצאים בכנסת בוגי יעלון , שי חרמש , איתן כבל ועוד אחד ששכחתי את שמו .

ביקרתי לאחרונה באתר ויצאתי עם תחושה של קפיצה מעל הפופיק.

אתר ההנצחה הפך למפלצת שאלמלא היה מדובר בגבעה - כנראה שגם הייתה מתפשטת אל כל העיר...

ילדים: קל לייצר - קשה לתחזק

כרגיל , עד שלא צועקים לא זז דבר . וכי מה באוצר חשבו , שיסגר האתר והאנשים ישבו בשקט ?
אפשר היה למנוע את הסקנדל המביש הזה מזמן .
מצד שני אני שומע שלאתר יש מנכ"ל . ואם יש מנכ"ל אז בודאי יש עוד עובדי מנגנון , ואת זה כדאי לבדוק , כמו גובה המשכורות , כמות כח אדם וכו' ,על מנת שלא יהפך מקום חשוב זה לעוד מקום של חלוקת ג'ובים וכסף קל .

ומי שעושה רעש - מתייחסים אליו כאל מטר ולא כאל דבר שדורש טיפול.

ילדים: קל לייצר - קשה לתחזק

ציטוט:

במקור נכתב על ידי Soloavia לא הבנתי מלכתחילה את הרלוונטיות של התהלוכה אתמול, כאשר ביום א' השבוע התחייבו רוה"מ ושר האוצר לתקצב את המשך פעילות האתר. אז על מה ולמה?

כחלק מהספינים סביב הפרשה, היו הרבה הודעות דוברות של משרד הבטחון, דוברות רוה"מ ומי לא שטענו שנמצא פתרון, כאשר בפועל חוץ מ"יהיה בסדר" לא התקבל כלום.
הישיבה המכרעת התקיימה רק במהלך התהלוכה, ורק אז חתמו שם על צ'קים של ממש.

I think, therefore I am. I think