לוגו אתר Fresh          
 
 
  אפשרות תפריט  ראשי     אפשרות תפריט  צ'אט     אפשרות תפריט  מבזקים     אפשרות תפריט  צור קשר     חץ שמאלה חץ ימינה  

לך אחורה   לובי הפורומים > השכלה כללית > הסטוריה ותיעוד
שמור לעצמך קישור לדף זה באתרי שמירת קישורים חברתיים
תגובה
 
כלי אשכול חפש באשכול זה



  #4  
ישן 21-06-2010, 08:27
  משתמש זכר oxcart oxcart אינו מחובר  
 
חבר מתאריך: 27.02.08
הודעות: 1,137
מפות ותצ"אות - מאיפה משיגים?
בתגובה להודעה מספר 3 שנכתבה על ידי לבני שמתחילה ב "מותר להצטרף לתהייה?..."

כיליתי על זה חצי לילה, המקלדת העלתה עשן, המחשב נאנק, גוגל הביא אותי מאות פעמים לשלל אתרי נאכבה ושיטנה פלשתיניים - ותוצאות אין.
בגנזך המדינה יש אוסף של מפות מנדטוריות. הוא לא נגיש אונליין, ולמרבה הצער גם "סגור לעיון הציבור" כפי שכתוב בתוצאת חיפוש .
בארכיון התצ"אות של חיל האוויר המלכותי לא מצאתי דבר.
באוסף מטסון הזכור לטוב מצאתי סט צילומים שמתעד את הקמתו של יריד המזרח. באופן מתסכל, גם הצילום שמגיע "הכי צפונה" (מומלץ להוריד את קובץ הטיף הלא דחוס ולהביט בפרטי הפרטים - בייחוד שיירות הגמלים נושאי הזיפזיף) מתעד רק את האיזור שעליו נבנה לימים שדה דב, כאשר תא השטח שמעניין אותנו מוסתר - מעשה שטן - מאחורי התמוכה של כנף המטוס.
רשימה מוסדרת של בסיסי צבא ומשטרה במנדט הבריטי לא מצאתי בשום מקום. מה יהיה?

נערך לאחרונה ע"י oxcart בתאריך 21-06-2010 בשעה 08:35.
תגובה ללא ציטוט תגובה עם ציטוט חזרה לפורום
  #8  
ישן 22-06-2010, 08:45
  משתמש זכר oxcart oxcart אינו מחובר  
 
חבר מתאריך: 27.02.08
הודעות: 1,137
בתגובה להודעה מספר 7 שנכתבה על ידי esamaha שמתחילה ב "לדעתי לא היה שם בסיס צבאי..."

איני יודע מה הקנ"מ של המפה, אך נראה לי שהמקום שמסומן "אל מחרס" הוא מזרחי יותר, ונמצא מעבר לדרך נמיר, היכן שעומדים כיום המגדלים של פרויקט "רמת אביב ג' החדשה". גם התצ"א שמופיע בעמ' 16 בחוברת של "זוכרות" מבלבל - חסר לי שם קו החוף כדי לקבל לקבל נקודת ייחוס למיקום אותו "אל מחרס". זה כמובן לא אומר בהכרח שאתה לא צודק, ו-ר' האקליפטוסים תחם חווה שהשתייכה לאותה נקודת התיישבות (אגב: האם ידוע לנו על שימוש "ערבי" באקליפטוסים? הזיכרון הקולקטיבי, נקרא לזה ככה, משייך אותם אוטומטית או למפעל הציוני, או לבסיסים הבריטיים).
בעמ' 9 של החוברת מופיעה מפה, ובה (ממזרח לנקודה "שייח' סעיד אל-קוראני", הלוא היא תל א-רקית שדנו בו הרבה) אפשר לראות קו מנוקד שתוחם משהו. דווקא המשהו הזה נראה בגודל ובמקום המתאימים.
תגובה ללא ציטוט תגובה עם ציטוט חזרה לפורום
  #9  
ישן 22-06-2010, 15:13
  esamaha esamaha אינו מחובר  
 
חבר מתאריך: 05.12.08
הודעות: 49
Eucalyptus trees to protect citrus groves (?)
בתגובה להודעה מספר 8 שנכתבה על ידי oxcart שמתחילה ב "איני יודע מה הקנ"מ של המפה,..."

אני לא יכול לשלול לגמרי את האפשרות שהיה שם מתקן של שצבא הוד-מלכותו. במיוחד אם זה היה מתקן שהתבסס בעיקר על אוהלים ולכן לא שרדו כאן מבנים קשיחים לאחר קום המדינה. אבל אני חושב שהעובדה שיש שם 2 שורות של עצי איקליפטוס לא מרמזת באופן חד משמעי על שימוש בריטי, צבאי או אחר. נכון, הבריטים הם אלו שהביאו בסיטונאות לא"י את עצי האיקליפטוס (זן אחד בעיקר, שמוצאו מהצפון הטרופי של אוסטרליה), ועשו בהם שימוש נרחב מאוד. אבל היתה גם "זליגה" של העצים האלו לשימושים אזרחיים-חקלאיים, בעיקר בשנות המנדט האחרונות (שנות ה 40). במקרה הזה נראה סביר מאוד שהעצים ניטעו כמגן מפני רוחות הים, כדי להגן על הפרדסים שהיו ממזרח ומצפון לדפנות ה "ר". כמו שכבר כתבתי, בשנות ה70 וה80 עדיין שרדו שם עצי הדרים, חלקם יבשים, שריד לפרדס שהיה ברור מאוד שהיה שם. פרדסים היו אחד ממקורות ההכנסה המרכזיים של כפרים ערביים מסביב ליפו בשנות המנדט. ערביי שייח מואניס עשו חיל בענף הזה, ופרדסים רבים מאוד השתרעו מסביב לכפר כולל עד גבול שטח החולות שכמובן לא התאים לפרדסים.

לצורך דוגמה, ר' שורה של איקליפטוסים שנמצאת מצפון-מזרח לשם, ליד הפינה הצפון-מזרחית של רמת אביב ג' של היום, מצפון לרחובות דב גרונר ומאיר פינשטיין - ממערב לנתיבי איילון. שוב, מדובר בשטח חקלאי שאפילו היה פרדס פעיל עוד בשנות השמונים (הופעל ע"י הכפר הירוק).
תגובה ללא ציטוט תגובה עם ציטוט חזרה לפורום
  #11  
ישן 23-06-2010, 12:27
  משתמש זכר oxcart oxcart אינו מחובר  
 
חבר מתאריך: 27.02.08
הודעות: 1,137
מישהו היה חייב לבדוק את הדברים בשטח
בתגובה להודעה מספר 10 שנכתבה על ידי עמי60 שמתחילה ב "כמגן רוח וכגדר הפרדסנים הערבים השתמשו בעצי חושחש ."

אחרי כל הדיבורים על מתחם "ר' האקליפטוסים" המסתורי החלטתי לסור למקום, שיש לציין שהוא נמצא כמטווחי רקיקה מהבית שלי.
ראשית ניגשתי לשקע העגול, הנמצא מדרום לעצים וניתן להבחין בו היטב בגוגל ארת'. השקע אכן עגלגל להפליא. לא הצלחתי לברר איך הוא נוצר. על פניו נראה שיד אדם וכף ציוד הנדסי כלשהו חפרו אותו. בתוכו נמצאים כמה מינים מעניינים של צמחים דמויי ציקס ואגבה, שנמצאים במלוא פריחתם. וגם מגוון אדיר של פסולת בנייה שמייצגת עשרות שנים של שימוש במקום (שהיה עד לא מזמן איזור הספר הפרוע של תל אביב) כמזבלה.
פעם, למשל, פנצ'רמאכער כלשהו נפטר שם ממלאי הצמיגים הישנים שלו. לפי מידותיהם הצרות להפליא, שיטת הסימון הלא מטרית (מידות באינצ'ים) והיותם צמיגים שדורשים פנימית, ולפי העיצוב המיושן של הלוגואים של "דאנלופ" ו"גודייר", אני מניח שהם משנות ה-50 או ה-60 של המאה שעברה.

תמונה שהועלתה על ידי גולש באתר ולכן אין אנו יכולים לדעת מה היא מכילה



ומה זה? את סמלי צה"ל המתכתיים שחיילים הבריגו פעם לצווארון אני מכיר. על סמל דומה מפלסטיק לא שמעתי.



תמונה שהועלתה על ידי גולש באתר ולכן אין אנו יכולים לדעת מה היא מכילה


מערבית לשקע באדמה הופתעתי לגלות עוד שני שקעים דומים, עגולים ומדויקים, שלא הבחנתי בהם בעבר (בונקרי תחמושת של הבסיס המשוער?!). סביבם, בינות לפסולת, הטבע מרים את ראשו בגאווה. בין השאר, שני שיחי צלף יפהפיים מרכינים שם את ענפיהם מרוב צלפים שאיש לא קוטף וכובש.


תמונה שהועלתה על ידי גולש באתר ולכן אין אנו יכולים לדעת מה היא מכילה


והנה, הגענו. זוהי, במבט ממזרח, הדופן הדרומית של ה-ר' המפורסמת. וגם ATR של "ארקיע" בפיינל, כי בכל זאת, קידמה.


תמונה שהועלתה על ידי גולש באתר ולכן אין אנו יכולים לדעת מה היא מכילה

בנקודה הזאת קיללתי את הרגע שבו החלטתי לצאת במכנסיים קצרים, כי יהיה בסדר. הסבך מגיע עד מעל המותניים, והוא גדוש בערך בכל סוגי הקוצים הידועים לאדם. הקוצים האלה – אין אלא להסיר את הכובע בפני האבולוציה שעיצבה אותם בגאוניות. מהרגע שדבקו בך, הם מתחילים להתקדם ולחדור עמוק וגבוה יותר עם כל צעד. חיש מהר הם חדרו דרך קו ההגנה העלוב שסיפקו הגרביים ובמקביל, בתנועת מלקחיים נוסח הגנרל המהולל שטודנט, נסקו לאזורים שהשתיקה יפה להם. אאוץ'.


תמונה שהועלתה על ידי גולש באתר ולכן אין אנו יכולים לדעת מה היא מכילה

ואם זה לא מספיק, כל צעד שם מעורר סימפוניה של רעשים – בריחה, הליכה, רמיסה, רשרוש וציקצוק. נפרדתי בלב מרעייתי ובניי, ושקלתי להשאיר פתק באלה המילים: "הוכשתי על ידי צפע בן עוולה, דעו כי נפחתי נשמתי למען ארץ ישראל".
הפקחים האימתניים של רשות שמורות הטבע שליוו אותנו בג'יפים הירוקים שלהם במהלך תרגילים גדולים בצבא חינכו אותי שאין גרוע מקוליסים: הם חורצים את הקרקע הבתולית לעולמי עד. לכן הרגשתי קצת לא נעים כששמחתי למצוא זוג קוליסים עמוקים שהותיר פרחח כלשהו. הם אפשרו לי לצעוד על הקוצים הרמוסים בביטחה יחסית עד לקרבתו של השריד הבנוי הגדול ביותר שנותר מהמתחם הלא ברור.

תמונה שהועלתה על ידי גולש באתר ולכן אין אנו יכולים לדעת מה היא מכילה

מרחוק חשבתי שצבעו אותו בכחול. מקרוב למדתי שאמן סביבתי בפוטנציה כרך סביבו ניילון נצמד.

לצערי הרב, בשלב זה הקוליסים חתכו להם מזרחה לכיוון שכונת אזורי חן, ואני נותרתי בלי גישה לקרבת המבנה. בחינה מדוקדקת שלו תמתין לפעם אחרת, אולי לעונה אחרת.
בלב השטח, לא הרחק מהמבנה ההרוס, ניצב עץ מהסוג שכיף להגדירו "רב פאורות". למרבה הבושה אין לי מושג מה מינו. אולי פיקוס כלשהו?

תמונה שהועלתה על ידי גולש באתר ולכן אין אנו יכולים לדעת מה היא מכילה

בכמה נקודות שבהן היעזתי לעזוב את הקוליסים מצאתי את המבנים האלה – תעלות בטון, או אולי יסודות שביניהם נתחבו קירות עץ. זיהיתי לפחות שלושה כאלה.

תמונה שהועלתה על ידי גולש באתר ולכן אין אנו יכולים לדעת מה היא מכילה

והנה השפיץ של ה-ר במבט מצפון מזרח לדרום מערב. שימו לב לדקל שאכן מקנה למקום אווירה של בוסתן ערבי ישן, ולפראיות המקסימה בלב אחד מהאזורים הנובורישיים והמלוקקים ביותר בארץ.

תמונה שהועלתה על ידי גולש באתר ולכן אין אנו יכולים לדעת מה היא מכילה

דקור ושרוט יצאתי מצפונו של המתחם, היישר לגינה של שכונת אזורי חן. טרקטור שעבד באחרונה במקום חשף בנקודה זו את הקרקע שמתחת לשכבה הדקה של חול ים וחצץ – חמרה כבדה ואדמדמה שעשויה לתמוך בתיאוריית הפרדס. עמדתי על גבעת החמרה וצפיתי אל המתחם מצפון לדרום.

תמונה שהועלתה על ידי גולש באתר ולכן אין אנו יכולים לדעת מה היא מכילה

לבסוף, חציתי את הכביש מול תחנת הדלק שנמצאת מתחת לתל רקית הנודע, הלוא הוא שדה הקרב הנשכח ממלחמת העולם הראשונה. תיכננתי לעלות למעלה ולצלם את ה-ר' הבלתי פציחה ממעוף הציפור. ואז, בחול העמוק, קיבלתי איתות שאולי כדאי לוותר הפעם.

תמונה שהועלתה על ידי גולש באתר ולכן אין אנו יכולים לדעת מה היא מכילה

מסקנות? ברור שהיה פה פעם משהו!

נערך לאחרונה ע"י oxcart בתאריך 23-06-2010 בשעה 12:46.
תגובה ללא ציטוט תגובה עם ציטוט חזרה לפורום
  #17  
ישן 24-06-2010, 12:09
  משתמש זכר oxcart oxcart אינו מחובר  
 
חבר מתאריך: 27.02.08
הודעות: 1,137
בתגובה להודעה מספר 16 שנכתבה על ידי nesher1 שמתחילה ב "[font=Book Antiqua]למשתתפי..."

שני העמודים מרוחקים מדי מהמבנה המרכזי, לא נראה לי סביר שמדובר בפלטפורמה להעלאת רכב לטיפול. כאמור, הגישה עד למבנה עצמו קשה בגלל סבך של קוצים. בימים הקרובים, כשאתפנה, אצא לשם לבוש כהלכה וחמוש במצלמה נורמלית ולא בפלאפון, ואעדכן.
אגב, לגבי הצמיג - מסוג Goodyear Super Cushion - העליתי אתמול תגובה ואחר כך מחקתי את תוכנה. הסיבה היא שבתחילה חשבתי שתיארכתי את הצמיג ל-1945 עד 1952. סברתי שאם זו התקופה, ואפשר להתייחס אליה כאל "בייסליין" שממנו והלאה המקום הפך למזבלה פיראטית. ואז, לכל הפחות אנחנו יכולים להיות די בטוחים שלמקום היה שימוש כלשהו עד סביבות קום המדינה - ואחר כך הוא ננטש.
בדיקה נוספת העלתה שמדובר בתת-דגם שיוצר החל מראשית שנות ה-60. כך שהוא הושלך שם כשהמקום כבר תפקד כאתר "השלך ושכח" ותיק.
לגבי ההשתייכות לשדה דב: עד כמה שזכור לי, שדה דוב המקורי היה מעט צפוני יותר, והמסלול העיקרי שלו היה בכיוון כללי מזרח-מערב. הוא הוזז והמסלול הצפוני-דרומי הוארך רק בסוף שנות ה-60, כשהוחלט להקים את תוכנית ל'. כך שנראה לי לא סביר שהסדנה של הבסיס תהיה כה מרוחקת מהמרכז שלו. אלא אם כן כל המתחם - משפך הירקון ועד לכביש 2040, היה מגודר ונחשב לבסיס צבאי אחד גדול.

לגבי אופציית הפרדס: איפה העצים או גדמיהם? הפרדסים של איג'ליל, למשל, מלבלבים ונושאים פרי כמו גדולים (ראו בעדות הזו , שאולי היא מבולבלת ומלאה אי בהירויות וטעויות קטנות, אבל אני מתייחס רק לסוגיית הפרדס).
תגובה ללא ציטוט תגובה עם ציטוט חזרה לפורום
  #18  
ישן 24-06-2010, 12:43
  לבני מנהל לבני אינו מחובר  
תחמושת בע"מ
 
חבר מתאריך: 09.03.04
הודעות: 27,735
נפלא!....
בתגובה להודעה מספר 17 שנכתבה על ידי oxcart שמתחילה ב "שני העמודים מרוחקים מדי..."

בודדים האנשים שזכיתי להכיר שיהיו מוטרדים ממקורו של צמיג שנמצא מושלך בשטח!...
פשוט נהדר.
בעניין שדה דב ו"שלוחותיו"....
בעבר העליתי כאן שאלה בעניין מבנה שהיה ממוקם בסמוך לתוואי מסילת הרכבת ת"א - חיפה , המבנה המדובר שכן היכן שלמעשה עוברים היום נתיבי איילון, מול שכ' בבלי, מדובר במבנה שלימים הבנתי כי הנו זהה בתצורתו לבונקרים בריטיים ששימשו8 שדות תעופה, מבנים מאוד מאוד דומים קיימים עד היום ביער סלובניה שבסמוך לרמת דוד ושימשו בעבר כמחסני תחמושת או דלקים עבור הבסיס בימים שהבריטים שהו כאן...
אני מעלה זאת מכיוון שאחת התיאוריות טוענת שהמבנה אליו אני מתכוון שימש כבונקר עבור שדה דב!
אמנם תיאוריה אך אין יכולת כרגע להפריחה, ואם כך הדבר הרי שמתקן שממוקם באיזור רמת חן הוא יחסית מאוד מאוד קרוב....
מעניין.

אגב - תעלומת המבנה "שלי" עדיין לא נפתרה....

קישור לאשכול (הנהדר) בו מוזכר המבנה "שלי"...
באיזור הודעה מס' 136......

http://www.fresh.co.il/vBulletin/sh...%E1%F8%E9%E8%E9
_____________________________________
V soncu bo hosta zapela, hosta in pesem vojna:
Brat moj, ne skrivaj lica, danes je vojna, VOJNA!


נערך לאחרונה ע"י לבני בתאריך 24-06-2010 בשעה 12:46.
תגובה ללא ציטוט תגובה עם ציטוט חזרה לפורום
  #19  
ישן 24-06-2010, 13:02
  משתמש זכר oxcart oxcart אינו מחובר  
 
חבר מתאריך: 27.02.08
הודעות: 1,137
אשרי הצמיג
בתגובה להודעה מספר 18 שנכתבה על ידי לבני שמתחילה ב "נפלא!...."

תודה..
כאשר שקעתי לחיפושים אחר מקורו של הנשק שהותיר חתימת נוקר מלבנית בתרמיל המאוזר שמצאתי במשלט עיבדיס (סיפור אחר, מפורום אחר) הצטרפתי - ואני מקווה שלא אואשם בבגידה נוכח פני האויב - לפורום של רדנקס אמריקאים חובבי תחמושת ונשק עתיקים. אחד מהחברים שם, אמריקאי שהציג עצמו בשם "פרופסור A.V" וסיפר שלא מזמן חזר מחפירות של ביצורים עות'מניים בסוריה מכל המקומות, הרביץ בי שיעור חפוז בארכיאולוגיה של שדות קרב.
הוא יעץ לאתר כמה שיותר חפצים שבאמצעותם אפשר לתארך את "שנת המינימום" של האתר. כלומר, אלו שבאמצעותם אתה יכול לקבוע ששדה הקרב הוא "לא יותר זקן מ-". אותו פרופסור עלום המליץ לי להתמקד במטבעות. ואכן, לגמרי בפוקס, במשלט עיבדיס מצאתי מטבע של מיל אחד משנת 1939.
בהמשך לשיטת העבודה של הר פרופסור, ניסיתי למצוא משהו דומה באתר האקליפטוסים התל אביבי והחלטתי להתמקד בצמיגים, משום שהבחנתי מיד שהם לא מזמננו. מכאן עבודת הגיגול היתה פשוטה. אבל אני מודה שמשהו בטיפוגרפיה המיושנת ובפרופיל הדקיק שלהם שבה את ליבי. סוג של סטייה, אני מניח...
תגובה ללא ציטוט תגובה עם ציטוט חזרה לפורום
  #21  
ישן 25-06-2010, 21:18
  משתמש זכר oxcart oxcart אינו מחובר  
 
חבר מתאריך: 27.02.08
הודעות: 1,137
עדות: לפחות ב-1934 המקום היה ריק
בתגובה להודעה מספר 1 שנכתבה על ידי nesher1 שמתחילה ב "מחנה בריטי"

ידיעה מתוך פלסטיין פוסט מתארת הכרעה של סכסוך משפטי בין ממשלת המנדט לערביי שייח' מואניס, שעסק בשאלה למי שייכות אדמות בדיוק באיזור הזה, כולל אזכור השם אל מחרס. השייח' מואניסים ניצחו לבסוף אחרי דיון ממושך ומתפלפל, שבו התובעים ציטטו את עבודת ה-PEF והביאו לדוכן העדים בדואים ישישים בני 90, ומנגד ההגנה ניסתה להשתמש, בין השאר, בטיעון הפילוסופי-משהו ולפיו כאשר חולות נודדים מכסים עם הזמן שטח שהיה בבעלותך - הרי שהחולות עצמם כבר לא שלך (ולכן, אמור יפה שלום לשטח).
באופן מעניין, עורכי דין יהודיים מילאו בסכסוך הזה תפקידים, משני הצדדים. עו"ד ה' קנטרוביץ' ייצג את ממשלת המנדט, ואילו עו"ד דוד מויאל (לצד עמית ערבי) ייצגו את אנשי שייח' מואניס. סיפור נחמד, אך בכל אופן לפי המתואר - השטח ריק לחלוטין, פרט ל"איזור החורשה הישנה". האם הכוונה לאקליפטוסים שלנו? אני מעריך שהסיכוי קלוש עד אפסי. ככל הנראה הם צעירים יותר.
בסופה של הידיעה יש פרט נחמד, אולי עוד קצה חוט לבדיקה. נאמר שם כי התובעים אולי קיבלו את האדמה - אך מייד יאלצו להיכנס למגננה משפטית משום שקבוצת רכישה (סוג של, מודל 1934) של השותפים חי ולזר אלישר, זאב גלוסקין וכמה עמיתים ערבים טוענת שהאדמות נמכרו לה.. על ידי אנשי שייח' מואניס. היה פה שמח, אין ספק.

לינק לידיעה
(בפתח הדברים נשמטו המילים "יפו. התיק בין..."

נערך לאחרונה ע"י oxcart בתאריך 25-06-2010 בשעה 21:35.
תגובה ללא ציטוט תגובה עם ציטוט חזרה לפורום
  #22  
ישן 06-07-2010, 16:32
  משתמש זכר oxcart oxcart אינו מחובר  
 
חבר מתאריך: 27.02.08
הודעות: 1,137
שרידי המבנה - מבט מקרוב
בתגובה להודעה מספר 1 שנכתבה על ידי nesher1 שמתחילה ב "מחנה בריטי"

בעקבות מחדל הקוצים, לבשתי מכנסיים מבד עבה ונעלתי נעליים הגונות, וחזרתי למתחם המסתורין שגבולותיו הם: גינת המשחקים של שכונת אזורי חן מצפון, רחוב 2040 ממערב, רחוב פרופס מדרום ורחוב קדושי השואה ממזרח. המטרה: לבחון מקרוב את המבנה העיקרי ששרד במקום.
שתי ההנחות המקובלות עד כה הן:
1. המקום שימש כמחנה בריטי, ייתכן שלאחר קום המדינה שימש כסדנה או מתקן לוגיסטי אחר ששירת את שדה דב.
2. המקום שימש כפרדס ערבי, ולאחר מלחמת תש"ח ננטש ונעזב.
הראיות שמחזקות את ההנחה הראשונה: ה-ר' של עצי האקליפטוס, המבנה עצמו שיש טענות כי היה חלק ממתקן הרמה לרכב לצורך סיכה וטיפולים, סמל צה"ל ישן וצמיגים משנות ה-50 או ה-60 שנמצאו במקום.
הראיות שמחזקות את ההנחה השנייה: עדויות כי לפני בניית אזורי חן נצפו במקום שרידי גזעים של עצי הדר, סימני על פני הקרקע לתעלות השקייה מבטון, ואזכור של האיזור ב-1934 כחלק משטחים שאנשי שייח' מוניס תבעו מממשלת המנדט להכיר בהם כשלהם.
מכל מקום, אלו הפרטים שהצטברו בידינו לפני הביקור במבנה. והנה הממצאים החדשים:

ממש ליד העמודים והמבנה יש שרידים ברורים למערכת השקייה: תעלה, כולל יציקה שבה עבר פעם צינור (החלק שנראה כמו לבנה אפורה). וגם בריכונת שגודלה כ-2.5X1.5 מטרים.
תמונה שהועלתה על ידי גולש באתר ולכן אין אנו יכולים לדעת מה היא מכילה
תמונה שהועלתה על ידי גולש באתר ולכן אין אנו יכולים לדעת מה היא מכילה

הנה אחד משני העמודים שנותרו זקופים לצד המבנה העיקרי. אפשר לראות שהוא עשוי מלבני כורכר שמודבקות זו לזו בתערובת של זיפזיף וצדפים גרוסים, עם ציפוי של טיח גס.
תמונה שהועלתה על ידי גולש באתר ולכן אין אנו יכולים לדעת מה היא מכילה

זה הקיר המערבי של המבנה העיקרי. הופתעתי לגלות שבנקודה הזו, פני השטח אינם ישרים וממערב לבנה יש "צניחה" חדה מטה. קשה להבחין בכך בגלל השיחים והקוצים הסבוכים. כך יצא שכמעט נפלתי לבאר. כן, ממערב למבנה יש באר עגולה. מכיוון ששיח עגלגל – זו קידה קוצנית או סירה קוצנית? אני חלש בבוטניקה - מכסה כמעט את כולה, סימנתי את קווי המתאר שלה.
תמונה שהועלתה על ידי גולש באתר ולכן אין אנו יכולים לדעת מה היא מכילה

זהו הקיר המזרחי של המבנה, החלק השלם ביותר בכל המתחם. אפשר להבחין בטיח העבה שהאפיר והתקלף בחלקו, עם השנים.
תמונה שהועלתה על ידי גולש באתר ולכן אין אנו יכולים לדעת מה היא מכילה

זו הדופן הצפונית, ואפשר לראות שהמבנה המשיך צפונה (כפי שכנראה המשיך גם דרומה אל שני העמודים) אך נהרס. הקטע השבור חושף שוב לבני כורכר גדולות. למגדל המעוצב הזה אין בעצם כניסה. בקושי התגברתי על הפיתוי לטפס על לבני הכורכר ולהציץ מלמעלה. בפעם הבאה.
תמונה שהועלתה על ידי גולש באתר ולכן אין אנו יכולים לדעת מה היא מכילה

במרחק של מטרים בודדים מהמבנה הציץ מהאדמה קצה של משהו שחור. שלפתי אותו, מצאתי חפץ שהיה פעם מצבר של "שנפ". ברור שהוא ישן – לחברה עוד קראו אז "מפעלי ע' שנפ". אבל לא עד כדי כך ישן: באתר של "שנפ" נכתב שהחברה נוסדה ב-1951. אז אולי בכל זאת כן סדנה?
תמונה שהועלתה על ידי גולש באתר ולכן אין אנו יכולים לדעת מה היא מכילה

מרחוק היה נדמה לי שאני מזהה עץ הדר קטן כלשהו. שחיתי בתוך הסבך, שבאיזור ההוא מגיע כבר אל הכתפיים. הסבך גם מטעה כי הוא גורם לך לחשוב שפני הקרקע ישרים, בעוד שהם גליים ומלאים בורות ותעלות, וגם שרידים מהמבנה ההרוס. מקרוב התברר שמדובר בעץ רימון, שכמעט נחנק בתוך שיח פולש כלשהו. אז כן בוסתן ערבי?
תמונה שהועלתה על ידי גולש באתר ולכן אין אנו יכולים לדעת מה היא מכילה

ובכן, לדעתי האישית מתחזקת מאוד ההערכה כי מדובר בשרידים של מערכת השקייה שהרוותה פעם במימיה בוסתן רחב ממדים שהיה בבעלות אנשי שייח' מוניס.

נערך לאחרונה ע"י oxcart בתאריך 06-07-2010 בשעה 16:48.
תגובה ללא ציטוט תגובה עם ציטוט חזרה לפורום
  #26  
ישן 11-07-2010, 01:09
  משתמש זכר oxcart oxcart אינו מחובר  
 
חבר מתאריך: 27.02.08
הודעות: 1,137
סוף סוף: צילום אווירי שמתעד את המתחם
בתגובה להודעה מספר 25 שנכתבה על ידי עמית 171 שמתחילה ב "השיח הקוצני הוא אטד החוף. קבל ח"ח על הדבקות במטרה."

תמונה שהועלתה על ידי גולש באתר ולכן אין אנו יכולים לדעת מה היא מכילה

הצילום מתוארך לבין 1936 ל-1940. השטח "שלנו" נמצא במרכז הצילום, בשליש העליון, ממש מעל דיונת הענק שהיום נמצאים במקומה שדה דב, שדרות לוי אשכול, תוכנית ל' ורמת אביב החדשה. ממערב לו אפשר להבחין בתל רקית (לפני שהוקם עליו מחנה, כמובן), בגבעה הנמוכה יותר שמדרום ובקניון שמפריד ביניהן, שמשמש היום לשעשועי ג'יפאים בסופי שבוע. הדיונה שמצפון לתל רקית שרדה בדרך נס עד היום, אם כי ימיה קצובים ובאחרונה התחילו כלי הנדסה כבדים לנגוס בה מצפון, כחלק מתוכנית ההרחבה של "סי אנד סאן" המשוקץ.
ממזרח למתחם שלנו אפשר להבחין במתחם דומה. אם הוא גדול כפי שאני מעריך, אז על חלקו המערבי עומדת היום שכונת אזורי חן, באמצעו עוברת דרך נמיר, והוא מסתיים ברמת אביב ג' - פחות או יותר בשטח הפתוח שמצפון לרחוב דרזנר של ימינו, שגם בו השתמר חלק גדול מקיר האקליפטוסים.
All in all, לא משנה מה באמת היה טיבו של השטח הזה - הוא צריך להודות על מזלו הטוב, בשטח שכמעט כולו הוכחד ופותח ונגרס ונבנה, הוא עדיין קיים.
תגובה ללא ציטוט תגובה עם ציטוט חזרה לפורום
  #28  
ישן 19-07-2010, 10:41
  משתמש זכר oxcart oxcart אינו מחובר  
 
חבר מתאריך: 27.02.08
הודעות: 1,137
אל מחרס - מחשבות שניות
בתגובה להודעה מספר 27 שנכתבה על ידי tamuz500 שמתחילה ב "עוד היבט אחד..."

אחרי קצת מחשבה, אני סבור שאולי טעינו בזיהויו של הנ"צ הספציפי הזה כ"אל מחרס". או שמדובר בתא שטח חקלאי גדול יותר שזה היה שמו, והפרדס ז"ל היה רק חלק ממנו. כאשר משווים בין המפה של PEF למפות של ימינו, נראה שהמקום שמתואר שם כ"באב אל מחרס" הוא למעשה התוואי של כביש 5 מצומת גלילות ומזרחה, כשהשם עצמו נכתב (אולי במקרה) בדיוק על המקום שבו נמצאות מערות הקבורה שממערב לאיילון-צפון, בקצה המזרחי של שדה הנרקיסים הגדול שליד פי גלילות. לפי המיקום הזה, מובן למה השתמשו ב"באב" - זהו הפתח, או השער, הטבעי היחיד שאפשר לאתר באיזור לאורך רכס הכורכר האמצעי.
אגב, מעניין שסיפור על התביעה האזרחית שהבאתי באשכול הזה נאמר שתושבי שייח מוניס טענו לבעלות על אדמות אל-מחרס. בעוד שבשטח המקום ממש סמוך לאיג'ליל.
תגובה ללא ציטוט תגובה עם ציטוט חזרה לפורום
  #29  
ישן 27-07-2010, 22:41
  משתמש זכר oxcart oxcart אינו מחובר  
 
חבר מתאריך: 27.02.08
הודעות: 1,137
ולסיום סופי-סופי של התעלומה...
בתגובה להודעה מספר 1 שנכתבה על ידי nesher1 שמתחילה ב "מחנה בריטי"

צילום אווירי מ-1937, מארכיון VIA של אוניברסיטת הרווארד.

תמונה שהועלתה על ידי גולש באתר ולכן אין אנו יכולים לדעת מה היא מכילה

להתאפסות: הצילום הוא מצפון לדרום. הקצה התחתון-שמאלי של הצילום הוא היום איזור חוף הצוק ומלון מנדרין. השטח הלבן והגדול שבמרכז-ימין הצילום הוא דיונת החול שעליה עומדים היום שדה דב, שד' לוי אשכול, תוכנית ל' ורמת אביב החדשה. ממש מתחתיה אפשר לראות את ר' האקליפטוסים המפורסם שלנו. מסתבר שהוא תמיד היה ר' - זה לא שהוא היה מלבן שנקצץ עם השנים. הוא אכן מגן על פרדס גדול שמשתפל מזרחה וצפונה, והיום עומדת עליו שכונת אזורי חן - כפי שאמר כל הזמן esamaha.
חדי עין יוכלו לראות כתם קטנטן בהיר במרכז ה-ר',הוא-הוא המבנה שאת שרידיו צילמתי.
לא יאומן שהעצים האלה שרדו את כל השינויים והפיתוח שעברו על האיזור.. אני מקווה שישרדו עוד כמה עשרות שנים.
תם ונשלם!
תגובה ללא ציטוט תגובה עם ציטוט חזרה לפורום
  #32  
ישן 30-07-2010, 07:10
  עמי60 עמי60 אינו מחובר  
 
חבר מתאריך: 12.09.05
הודעות: 1,470
ובכל זאת איני משוכנע שבשטח הזה היה פרדס וזאת מכמה סיבות :
בתגובה להודעה מספר 31 שנכתבה על ידי esamaha שמתחילה ב "Thanks you so much Oxcart!!! I feel vindicated"

א. לא זכור לי פרדס כלשהו בארץ ישראל שנטע כה קרוב לקו החוף .

ב. הערבים נהגו לטעת עצי חושחש כמגן רוח וכגדר נגד גניבות פרי ולא אקליפטוסים .

ג. היכן הבאר שממנה הושקה הפרדס ?

ד. השטח משופע ואינו מתאים להשקיה בתעלות .

ה. מאחר ועל השטח לא נעשו כל פעולות הרסניות אזי גדמי העצים
היו צריכים להראות בשטח .

ו. לא מומחה בהידרולוגיה אבל נראה לי שאם הייתה באר במקום מימיה היו מלוחים
בגלל הקרבה לים ולא היו מתאימים להשקית עצי פרי .

כמובן שאלו השערות בלבד ויכול להיות שאני טועה לחלוטין , לאחר הגשמים הראשונים
אסייר במקום ,( אני יישן כל לילה באזורי חן )
_____________________________________
האתר שלי :
http://sites.google.com/site/amotisrael/home

תגובה ללא ציטוט תגובה עם ציטוט חזרה לפורום
  #34  
ישן 30-07-2010, 16:52
  משתמש זכר oxcart oxcart אינו מחובר  
 
חבר מתאריך: 27.02.08
הודעות: 1,137
עוד כמה תצ"אות לליבון הסוגיה
בתגובה להודעה מספר 33 שנכתבה על ידי nesher1 שמתחילה ב "חלקת האבטיחים"

למזלנו, VIA הוא בור בלי תחתית שאפשר לדלות ממנו עוד ועוד צילומים (ברגע שמשתלטים על מערכת החיפוש המגושמת שלו). אני מביא כאן עוד שלושה מהם, בתוספת התיאור שלהם כפי שהוא מופיע בארכיון.
ראשית, צילום מאותה "גיחה" שהניבה סדרה בת 14 צילומים תחת הכותרת "תל אביב וסביבותיה, 1937". הפעם הצילום הוא בערך מצפון-מזרח לדרום-מערב. אפשר לראות את ה-ר' טוב יותר, ואת הגידולים/פרדסים.
תמונה שהועלתה על ידי גולש באתר ולכן אין אנו יכולים לדעת מה היא מכילה
כמה נקודות שעולות בצילום הזה, שקצת נפגם כתוצאה מהשתקפויות בזגוגיות המטוס:
1. אני חושב שה-ר' היא מעין "מגן על". כלומר, האקליפטוסים הגבוהים ניטעו שם לאחר בחינה מדוקדקת של כיווני הרוחות הטיפוסיים במקום. לכן, לא היה צורך במלבן שלם אלא רק בשתיים מצלעותיו. דבר ששמתי אליו לב כשסיירתי במקום הוא שככל הנראה קיר האקליפטוסים עושה עבודה כה יעילה בחסימת רוחות - ועימן גם זרעים, אבקה וכו' - עד שזה תא השטח היחיד באיזור שבו אין כלל עצי שיטה מכחילה, מין פולש נודניק במיוחד ששינה לגמרי את פני הדיונות של מישור החוף. רק 100 מטר משם, מעבר לכביש 2040, השיטה המכחילה מכסה מרבדים שלמים של השטח.
2. מאוד ייתכן שהעצים שבתוך ה-ר' מגודרים גם הם בעצי הגנה טיפוסיים, חושחש ודומיו. רואים זאת היטב בצילום, בפרדס המזרחי יותר. גם אני לא פרדסן, אבל אולי קו ההגנה הכפול אפשר לפרדסים לצמוח כה קרוב לרסס מי הים. אגב, כפי שכבר כתבתי - מתחת לשכבה הדקיקה של חול ים וזיפזיף, האדמה במקום היא אדמת חמרה משובחת.
3. לגבי מים - צפונית לאתר שלנו מתנוססת בצילום ביצה עונתית גדולת ממדים, שלא יכולנו לזהות בצילום שהעלתי בתחילה. הביצה הזו מתאורת גם במפה של PEF, ששורטטה קרוב ל-70 שנה קודם לכן. כלומר, נוכחות המים שם היתה פעם מאסיבית ותמידית. סביר שאם חפרת אז באר במקום - נתקלת במים מתוקים. היום, אגב, על השטח הזה נמצאים סמינר לוינסקי, בית ספר אמי"ת ומגדלי נאמן המכוערים. אין ניקזו אותו? מישהו יודע?
4. לגבי באר - אני חושב שבצילום החדש אפשר להבחין בשני מבנים. אחד ממש מתחת קצה השמאלי של ה-ר', והשני באמצע ה-ר', בקצה הימני של הגידולים. ייתכן ש.. וגו'.

והנה עוד צילום, שהפעם מתועד כ"שדות ליד תל אביב, 1938".
תמונה שהועלתה על ידי גולש באתר ולכן אין אנו יכולים לדעת מה היא מכילה
הוא צולם ממש מהמקום שבו נגמר הצילום הקודם בצפון, במבט צפונה בצילום מתואר הכפר איג'ליל (אללה ירחמו, אבל נו - מה יכולנו לעשות) ואדמותיו החקלאיות. אני מביא אותו, כי הוא ממחיש שערביי השרון השכילו לנצל את השטחים החקלאיים ממש עד חוף הים. או שאולי מדובר בחקלאי המושבה הרצליה (גליל ים נוסדה רק חמש שנים אחר כך), אך בכל מקרה ההוכחה בעינה - אפשר לגדל. גם פה, אפשר להבחין בגידור מגן כלשהו. אגב, הנה אתגר: נסו לאתר ולזהות את הבית האחרון של איג'ליל, שעומד עד היום במצב צבירה רעוע מזרחית לחניון הפתוח של הסינמה סיטי.. אני חושב שהצלחתי.

ולסיום, סתם צילום נחמד: מתוך הגיחה של 1937, יושבי המטוס המצלם הנציחו את השותף למבנה (אני חושב שזה טיילורקרפט כמו זה , אחד משלושה שטסו בפלשתינה המנדטורית ואח"כ התגלגלו לקרבות העצמאות).
תמונה שהועלתה על ידי גולש באתר ולכן אין אנו יכולים לדעת מה היא מכילה

נערך לאחרונה ע"י oxcart בתאריך 30-07-2010 בשעה 16:54.
תגובה ללא ציטוט תגובה עם ציטוט חזרה לפורום
  #36  
ישן 31-07-2010, 13:11
  משתמש זכר oxcart oxcart אינו מחובר  
 
חבר מתאריך: 27.02.08
הודעות: 1,137
בתגובה להודעה מספר 35 שנכתבה על ידי עמית 171 שמתחילה ב "זיהוי הצילום האחרון שלך שגוי"

לא מתנצח, רק שואל: האם הבתים הקיצוניים של רשפון עומדים על קצה רכס הכורכר, כפי שרואים בצילום? לא עברתי ברשפון שנים, מאז שהמקום שינה את פניו, הפך לנובורישי וסגר את הכבישים לתנועה - ואני לא זוכר טופוגרפיה כזאת במקום.
אבל אני קונה את זה ששגיתי - חשבתי שהדיונה בקצה העליון של הצילום היא "גבעת הפיל" בהרצליה. עכשיו אני קולט שזה מרוחק מדי צפונה וכפיתי על הצילום פרופורציות מעוותות.

חיפוש ב-VIA:
נכנסים ל-
http://via.lib.harvard.edu/

בוחרים במסך החיפוש.
משתדלים למקד את הנושא שמחפשים ולפרק אותו לשתיים או שלוש מילות מפתח שרושמים בשורות שלרשותך. מגבילים את השנים. ובתחתית מסך החיפוש, היכן שיש "sort by" בוחרים במיון לפי זמן, מה שייתן לך את התוצאות ה"מבוגרות" יותר קודם.
להגיע לצילומי כמו אלה שהעליתי פה, למשל, הכנס "aerial" לשורה אחת ו"tel aviv" לשורה שנייה. אגב, אם תגביל את החיפוש עד ל-1970 נניח, תקבל סדרות של צילומים משנות ה-60. לא פחות מרתקים.
תגובה ללא ציטוט תגובה עם ציטוט חזרה לפורום
  #41  
ישן 31-07-2010, 16:54
  משתמש זכר oxcart oxcart אינו מחובר  
 
חבר מתאריך: 27.02.08
הודעות: 1,137
..ועוד צילום בשלב ההוכחות הבלתי נגמר
בתגובה להודעה מספר 1 שנכתבה על ידי nesher1 שמתחילה ב "מחנה בריטי"

הפעם צילום מ-1971. דרך נמיר כבר נסללה, הבתים הראשונים של נווה אביבים כבר עומדים, ואפשר להבחין בהצטלבות שלה עם קק"ל, ברחוב פרופס שמוביל מערבה, ובלוי אשכול. רחוב 2040 נסלל גם הוא, וקצץ את השפיץ של ה-ר' - התוואי שקיים גם כיום, 39 שנה מאוחר יותר. שימו לב לבית ידלין, שהשלד שלו כבר עומד במלוא הדרו - כך הוא יישאר עד הריסתו (לפני כחמש שנים).
אבל כמובן מה שרלבנטי לדיון הוא שרידי העצים - הדרים לפי הטענה - שגולשים להם מטה, כלומר מזרחה, עד לדרך נמיר. היום עומדת שם שכונת אזורי חן.
באופן מעניין, הקו שמשורטט ע"י עצים או שיחים בחלק הצפוני של השטח החקלאי - אפשר להבחין בשרידיו התת קרקעיים עד היום כשמסתכלים באיזור בגוגל ארת'.
נו, כולם משוכנעים??
(צילום: יצחק עמית, באמצעות VIA)
תמונה שהועלתה על ידי גולש באתר ולכן אין אנו יכולים לדעת מה היא מכילה
תגובה ללא ציטוט תגובה עם ציטוט חזרה לפורום
  #44  
ישן 02-08-2010, 10:30
  עמי60 עמי60 אינו מחובר  
 
חבר מתאריך: 12.09.05
הודעות: 1,470
פרט מעניין במיקום האקליפטוסים , הללו נשתלו בשתי שורות ויוצרות V
בתגובה להודעה מספר 43 שנכתבה על ידי oxcart שמתחילה ב "אתה צודק, זה לא ממש משנה מה..."

שקודקודו כנראה מופנה לכיוון הרוח , צורת ה V נועדה כנראה לא לעצור את הרוח כי אם
להסיטה לצדדים .

פרט מעניין נוסף , מבסיס ה V נראת בתצ"א מסגרת של מלבן הנמשך ממערב למזרח
ייתכן מאד שמסגרת המלבן הזאת הייתה מעצי חושחש שהם עצים חזקים מאד ושימשה כגדר
למטע שהיה או לא היה בתוך המסגרת .

בסופו של השרשור הזה אנחנו גם נדע לבטח מי הייתה הסבתא מצד אימו של בעל המטע
שהיה או לא היה .... ( ג'מילה ? חדג'יג'ה ? פאטמה ? בינתיים אפשר לכנות אותה "אום אל ברדס" )

המילה ברדס אינה מתיחסת במקרה זה ל קַפּוּצ'וֹן...........
_____________________________________
האתר שלי :
http://sites.google.com/site/amotisrael/home


נערך לאחרונה ע"י עמי60 בתאריך 02-08-2010 בשעה 10:42. סיבה: תוספת
תגובה ללא ציטוט תגובה עם ציטוט חזרה לפורום
  #52  
ישן 13-01-2011, 12:11
  משתמש זכר oxcart oxcart אינו מחובר  
 
חבר מתאריך: 27.02.08
הודעות: 1,137
הקפצה: בקרוב יבוא סופם של האקליפטוסים
בתגובה להודעה מספר 1 שנכתבה על ידי nesher1 שמתחילה ב "מחנה בריטי"

הבוקר, בעודי מטייל באיזור, פגשתי במקרה בצמד עורכי דין שמנסים להגיש התנגדות לתוכניות הבנייה הנרחבות במה שמכונה "רובע צפון-מערב" של תל אביב. התוכנית הוגשה לאישור בשבועות האחרונים, ולמרות שבאופן יחסי היא ידידותית לסביבה - מעשית בכך יבוא סופם של השטחים הפתוחים שמתנוססים כיום מצפונה של תל אביב ועד הרצליה.
עורכי הדין פרסו מפות, ואנחנו הבטנו בשטח. המלבן שבו נמצא ר' האקליפטוסים שפתח את האשכול המעניין הזה אמור להיות בנוי כמעט לחלוטין. באופן מעצבן מאוד, המתכננים השאירו שטח פתוח במתחם הזה - אבל הוא נמצא בחלק הצפוני, ליד שכונת אזורי חן. לפי התוכנית, האקליפטוסים העתיקים אמורים להיעקר עד האחרון שבהם. עצוב.
תגובה ללא ציטוט תגובה עם ציטוט חזרה לפורום
  #58  
ישן 11-07-2011, 12:09
  משתמש זכר oxcart oxcart אינו מחובר  
 
חבר מתאריך: 27.02.08
הודעות: 1,137
תיקון משמח (לבינתיים), ביקור נוסף וממצאים
בתגובה להודעה מספר 55 שנכתבה על ידי oxcart שמתחילה ב "נו, מה נראה לך?... הייתי שם..."

אזעקת שווא!
בימים שמאז שדיווחתי על ההרס-לכאורה של השטח הפתוח הבחנתי מדי בוקר שהטרקטורים עובדים באופן מאוד מוזר. פותחים "פס" בצמחייה - ומסתלקים. ועוד פס - ושוב הולכים הביתה. לא היה כאן שום הגיון מנקודת מבטו של מישהו שרוצה לגלח את השטח. לכן רדפתי שוב אחרי אחד מהטרקטורים ופשוט שאלתי את הנהג מה קורה פה. תוך כדי השיחה הצטרף איזשהו קודקוד עירייה גברתן ("אדוני, מה אתה מחפש פה?!") אבל השיחה עברה לפסים נעימים והסתבר לי שלא כצעקתה.
החבר'ה הם עובדים של העירייה, שנשלחו לכבוש בשטח שבילי אש. זאת כלקח משתי דליקות קוצים שפרצו בשנים האחרונות (ואני הייתי עד להן, זה באמת היה די מאיים). הגברתן אמר לי שעיקר הדאגה שלו הוא לאקליפטוסים, ולכן הוא הורה לבודד אותם משאר השדה באמצעות שביל רחב. לשאלתי אם לא חבל על כל העבודה הזאת כי ממילא הכל הולך להיהרס נפנף האיש בידו ואמר "פוווו, יש לזה עוד ה-ר-ב-ה זמן".
מבחינת מי שרוצה לבדוק מקרוב את האתר, שעד כה היה בלתי נגיש בגלל הקוצים הגבוהים, זאת הזדמנות מצוינת. הבוקר ניצלתי את השבילים הרבים שנפתחו שם ויצאתי לכיוון העצים. כיוונתי את העיניים שלי ממצב של "תחמושת ישנה" למצב של "אתה לגמרי פסיכי", וסרקתי את האדמה שנחשפה על ידי כפותיהם המשוננות של הטרקטורים. ולא התאכזבתי.

בתחילה, בקטע שבו האדמה היא חמרה כהה וכבדה נחשף הדבר הבא:

תמונה שהועלתה על ידי גולש באתר ולכן אין אנו יכולים לדעת מה היא מכילה

מיהי חברת "עלקא" (כך מאוית שמה בעברית, בצד השני)? מתי יוצרה משחת הנעליים? זה כנראה היה מזמן, בתקופה שעוד התגאו לכתוב "תוצרת הארץ" על מוצרים כה פשוטים. רוצה לומר: משחת הנעליים הראשונה אחרי 2000 שנות. האם הנוסח "תוצרת הארץ" משמעותו שמדובר במוצר מנדטורי, שכן אחרת היו כותבים "תוצרת ישראל"? חיפוש בגוגל לא הניב כלום. ולמי שטוען שלא ייתכן שהשפורפרת תשרוד כל כך הרבה זמן: היא היתה מונחת באדמה כהה וכבדה, מתחת לשכבה של רקב שורשים. כך בדיוק השתמרו מומיות של קורבנות אדם באירופה.

במרחק של לא יותר מ-2 מטר ממשחת הנעליים הקדמונית הציץ מהחול משהו ירקרק.

תמונה שהועלתה על ידי גולש באתר ולכן אין אנו יכולים לדעת מה היא מכילה

ואחרי שהרמתי אותו:

תמונה שהועלתה על ידי גולש באתר ולכן אין אנו יכולים לדעת מה היא מכילה

הופה, עוד מטבע של מיל אחד לאוסף. מצבו אנוש, ואני שוקל כיצד, אם בכלל, לשקמו. לכן בינתיים שנת ההטבעה לא ברורה לי. ייתכן ש-1935.

ולבסוף, עדיין על השביל שפתח הטרקטור, במרחק של כמה עשרות מטרים מהמטבע, נמצאה הסיכה החבולה הזאת:

תמונה שהועלתה על ידי גולש באתר ולכן אין אנו יכולים לדעת מה היא מכילה

הכיתוב אומר: "להתנחלות בהר - קק"ל, קהי"ס". גם במקרה הזאת לא מצאתי כלום בגוגל. ברור שזה מתקופה שבה המילה "התנחלות" לא היתה טעונה בקונוטציות שמאל-ימין כלשהן. אבל מתי זה? היכן היו ההתנחלויות בהר? ולמה זה התגלגל לאיזור המדובר שלנו.

בקיצור: המקום עדיין מנפק תעלומות!

נערך לאחרונה ע"י oxcart בתאריך 11-07-2011 בשעה 12:12.
תגובה ללא ציטוט תגובה עם ציטוט חזרה לפורום
  #63  
ישן 29-12-2015, 13:09
  משתמש זכר oxcart oxcart אינו מחובר  
 
חבר מתאריך: 27.02.08
הודעות: 1,137
מצב העצים טוב!
בתגובה להודעה מספר 62 שנכתבה על ידי יוסי גורקה שמתחילה ב "עצי האקליפטוס בגוש 6632"

לא תאמין! מצבם מעולה. למרות שהם נקצצו עד לגודל של גדמי גזעים, הם התחדשו בקצב מרשים. הקיצוץ, בשעתו, נועד למנוע מצב שבו מטוסים שניגשים שטוח ונמוך לנחיתה בשדה דב לא יגלחו אותם (בייחוד מאז שמופעלים בשדה מטוסי האמברייר 195 של ארקיע, שמומלץ להם לגעת בתחילת המסלול ולנצל מקסימום ממנו).
מעבר לזה, תוכניות "רובע צפון-מערב" שכוללות בנייה מאסיבית משם ועד לגבול המוניציפלי עם הרצליה אושרו בכל הערכאות והמאבק להכריז על השטח כעל "ערך טבע" (בדומה למה שהצליח בבצת בצפון, שם סוכלה הקמת אתר תיירות) כשל. כעת, באופן אירוני למדי השטח היפהפה חי על זמן שאול בזכות בעלי הקרקעות הרבים והגרגרנים, שמערערים על התוכניות בשל אחוזי הבנייה הנמוכים בהן.
המלצתי האישית היא לבוא ולטייל שם כל עוד אפשר. זה אתר צפרות משובח - בכל רגע נתון יש שם עשרות מינים - והזדמנות אחרונה לומר שלום לשועלים.
תגובה ללא ציטוט תגובה עם ציטוט חזרה לפורום
תגובה

כלי אשכול חפש באשכול זה
חפש באשכול זה:

חיפוש מתקדם
מצבי תצוגה דרג אשכול זה
דרג אשכול זה:

מזער את תיבת המידע אפשרויות משלוח הודעות
אתה לא יכול לפתוח אשכולות חדשים
אתה לא יכול להגיב לאשכולות
אתה לא יכול לצרף קבצים
אתה לא יכול לערוך את ההודעות שלך

קוד vB פעיל
קוד [IMG] פעיל
קוד HTML כבוי
מעבר לפורום



כל הזמנים המוצגים בדף זה הם לפי איזור זמן GMT +2. השעה כעת היא 18:05

הדף נוצר ב 0.14 שניות עם 10 שאילתות

הפורום מבוסס על vBulletin, גירסא 3.0.6
כל הזכויות לתוכנת הפורומים שמורות © 2024 - 2000 לחברת Jelsoft Enterprises.
כל הזכויות שמורות ל Fresh.co.il ©

צור קשר | תקנון האתר