21-11-2010, 18:08
|
 |
|
|
חבר מתאריך: 13.05.05
הודעות: 4,437
|
|
|
חנוכה תשל"ד
בחנוכה תשל"ד שירתתי בגדוד ארטילריה שהיה פרוס בחולות מצריים, מערבית לפאיד, בין שני בסיסי טילים מצריים ("פרחים"). באיזור התחוללה מלחמת התשה זוטא, שכללה בעיקר אש טנקים והרבה ירי ארטילרי בריכוזים של אגד ארטילרי. עד א' חנוכה לא ספגנו כל אש נ"ס, פרט לפגז בודד שנחת בסביבה כיומיים לפני החג. לקראת החנוכה דרש המס"ח, שהיה גם המג"ד שלנו, כי לכבוד חג החנוכה ירו כל תשעת הכלים מטח של פגזי תאורה שיציירו בשמיים חנוכיה שאיש לא ישכח אותה. לשם כך ניתנה הוראה לקנ"א לתכנן את משימת האש. והנה, בבוקר חג החנוכה עודני מהרהר בחנוכיה הנאה שתודלק בערב, אני רואה פתאום עץ שחור גבוה צומח במדבר לא רחוק מולי. בטרם הספקתי לזוז נשמע רעם אדיר ומיד החלה המדבר כולו מסביב לצמח פטריות עשן ואדמה החלה לרעוד מסביב. קפצתי מיד למחפורת בה היה הזחל"ם שלנו ולזחלם עצמו, מחפש את הקסדה ומכופף את ראשי נמוך ככל שניתן. בינתיים נכנס לזחל"ם חייל אחר כולו נסער. לאחר ששככה האש הסתבר כי האיש נזקק לנקביו ולצורך כך יצא עם את חפירה לעבר מחפורת רכב ריקה, שנחפרה קצת מחוץ לעמדה . בהיותה נטושה, נהגו החיילים , איש, איש, לצאת אליה, כל אחד עם יתדו על אזנו, ולעסוק שם בצרכיו. בדרך כלל, המעשה היה נעשה בתוך המחפורת. אלא, שמשום מה, החליט אותו בחור לעשות את מעשהו מחוץ למחפורת ולחפור חפירונת עם יתדו על הדופן החיצונית. עוד הוא עוסק בענינינו, והנה נוחת לו פגז 122 מ"מ הישר במרכז המחפורת. שערו נא בנפשכם מה היה מתרחש אילו היה האיש נוהג כפי כולם וכורע במרכז המחפורת?!. למותר לציין כי האיש הפך להיות גיבור היום וחזר וסיפר את סיפורו לכל מי שהיה מוכן לשמוע וגם למי שלא (והיו כמה כאלה, שנותרו מוכי חרדה).
אכן, נס אמיתי! תחת אש נ"ס של א' חנוכה.
למותר לציין כי בערב אף אחד כבר לא הסכים להדליק את החנוכיה המתוכננת.
בימים הבאים ספגנו אש נ"ס כמעט מידי יום ביומו.
באחד הימים שלאחר מכן דילגנו לעמדת ירי אחרת, שנחפרה מראש לקראת יום קרב שתוכנן. ואכן, כל היום היו בגזרה חילופי אש כבדים, אך אנו נותרנו יבשים. לקראת אחה"צ של אותו יום, יצאתי לי לשוח מחוץ למחפורת, כאשר לפתע קלטו אזני מוכות הטנטון רעש ברור של ארבע יציאות מכיוון מערב. "נו הם שוב יורים אמרתי לעצמי, ממילא כל היום יורים". עוד אני מכפתר את כפתורי חנותי, נפלו קרוב, אבל ממש קרוב, 4 פגזים, כאשר ההדף שלהם העיף אותי באויר, ישר אל תוך המחפורת, שם נחתתי עם אזניים מצלצלות, אך ללא פגע. תוך כדי כך, החלה ליפול בתוך העמדה אש נ"ס כבדה ומדוייקת, אשר חייבה את הגדוד לבצע תרגולת דילוג לעמדת חליפין - המהירה ביותר שנתקלתי בה מעודי. בעמדה החדשה ראיתי שוב את מיודענו בעל הנס מהתקרית הקודמת, עומד ובוהה באויר. "מה קורה" שאלתי אותו. בתגובה הוא החל למלמל דברים חסרי פשר ופרץ בבכי קורע לב. הבחור פונה ע"י הד"ר ולאחר מכן נתקבלה הודעה כי אושפז בבי"ח פסיכיאטרי.
פרט למקרהו, לא היו לגדודנו כל נפגעים בגוף באותם ימי חנוכה קשים ומתוחים.
_____________________________________
.
|
ראשי
צ'אט
מחמלי, אחיי גיבורי התהילה ,כל הרפאים , משל"ג עד 2000
מצב כלאיים
