 |
06-05-2009, 20:28
|
|
|
|
חבר מתאריך: 04.04.07
הודעות: 809
|
|
בשעה טובה - נולדה לחטיבה 188 פלוגת שריון חדשה
בשעה טובה
יום רביעי, י"ב באייר התשס"ט, 6 במאי 2009, 17:26
במשקל כמה מאות טונות וכמעט ללא סיבוכים נולדה לחטיבה 188 פלוגת שריון חדשה - היישר אל תוך אימון בין משעולי רמת הגולן • אז נכון, הצירים שהיו שם היו בעיקר צירי תנועה, וירידת מים הייתה בעיקר מהשמים, אבל על הכל חיפו הלוחמים הגאים שיודעים שאת המור"קים, ההווי והאופי של הפלוגה הטרייה - הם יעצבו בעצמם
נועה הורוויץ , "במחנה"
בקול טרטור מנוע ושקשוק זחלים נולדה להורים הגאים, חטיבת ברק וגדוד רשף, פלוגה. במשקל של כמה מאות טונות היא יצאה לאוויר העולם ומיד, ללא שום עיכובים, החלה לשעוט קדימה. וכך, כאשר מחזור אוגוסט 08' סיים מסלול, חייליו היו מעט ותיקים יותר מהפלוגה אליה הצטרפו. ללא שירי הפלוגה ברקע ובלי שאיש יטען שעוד נודף מהם ריח של במבה מהבקו"ם, הם צעדו אל תוך המגורים שקירותיהם עירומים מכל סמל או ציור. "חלקנו התבאסנו כשסיפרו לנו שאנחנו מגיעים כמחזור ראשון לפלוגה שרק נפתחת", מספר רב"ט איתן סנקובסקי, לוחם בפלוגה הטרייה. "בסך הכל, זאת עבודה קשה להתחיל מאפס, אבל עכשיו אנחנו כבר יודעים שאנחנו נקבע איך תיראה הפלוגה".
הקמת הפלוגה - שזכתה לשם כפיר - היא רק חלק קטן מתהליך יישור קו שמתבצע בימים אלו בחיל השיריון. בסופו, עתיד להתרחב כל אחד מהגדודים ולקבל אל חיקו פלוגה נוספת. התהליך הזה, שנוסה בעבר אבל הופסק לפני כשלוש שנים - מתחיל כעת מחדש. פעם, הורכב כל גדוד שיריון מפלוגות מבצעיות וצמ"פ (צוות, מחלקה, פלוגה). בשלב מאוחר יותר, אוחדו כל הצמ"פים לחטיבה 460, היא בית-הספר לשיריון. בסופו של התהליך כולו - אמורה להיווצר אחידות בין כל חטיבות השיריון. גדוד 53 היה הראשון לקבל פלוגה נוספת, וכעת גם חטיבה 188 מתווספת לתהליך. בחטיבה 401 - עדיין מחכים לאישורים. "בתור שיריונר אני יכול להגיד שקשה לפעול בחיל שחטיבותיו שונות זו מזו", אמר בעבר אל"ם אמיר אשל, ראש מחלקת תורת חיל השיריון בזרוע היבשה.
סא"ל חגי עמר, מפקד הגדוד, מסביר שההחלטה על הקמת הפלוגה החדשה התקבלה לקראת סוף שנת 2007. "התחלתי את התהליך כשמוניתי למפקד הגדוד", הוא מסביר. "המח"ט הסביר לי שבונים פלוגה חדשה. במחזור הגיוס של אוגוסט 08' גייס החיל סד"כ גדולה יותר - לצורך הפרויקט".
"ההחלטה של זרוע היבשה להגדיל את סד"כ הטנקים בשעה של קיצוצים וחוסר במשאבים מעיד על חשיבות הטנק בתמרון היבשתי בצה"ל", הוא ממשיך. "האוגדה הציבה את פלוגת כפיר בראש סדר העדיפויות מבחינת משאבים ותשומת לב והיה חשוב לנו שהכל יהיה מוכן עד למועד בו החיילים יצטרפו לפלוגה. ערכנו הרבה מפגשים של אישורי תוכניות עם המח"ט בנוגע לתהליך האימון והקליטה. בסופו של דבר, זה לא תהליך שקורה כל יום".
סרן אור ארבל, מפקד הפלוגה החדשה, מעיד שה"בייבי" החדש נעטף מכל כיוון. "אנחנו זוכים לתמיכה מרמת המח"ט ועד אחרון המפקדים - גם דרך שיחות שעורכים גורמים שונים עם החיילים וגם מבחינת המשאבים", הוא מתאר. "אנחנו מקבלים את כל מה שצריך כדי להצליח". במשך כארבעה שבועות עברו לוחמי הפלוגה אימונים במסגרת צוותית ומחלקתית שסייעו להם לרכוש מיומנות מקצועית. מטרתה לאפשר להם לפעול בתיאום ככוח טנקים שמבצע משימות בשיתוף פעולה מלא. אימון ההקמה מסתיים בתרגיל ראשון במסגרת פלוגתית: קפיצת מדרגה בעבור החיילים מבחינת כוח האש ועוצמת השריון שמתבטאת בו.
הזדמנות ליצור
טנקים דוממים נחים בין הגבעות הירוקות של רמת הגולן, טובלים בפריחה של צהוב וסגול, ומתחממים בשמש האביבית. הטנקיסטים, שמורגלים בשליטה מוחלטת בכלי שבידיהם - מהניקיון הקפדני של כל חוליה וחוליה בזחל ועד להפעלת מערך בקרת האש המתקדם - לא השאירו גם את מזג האוויר ליד המקרה. "ייחלנו השבוע לשמש וברוך השם קיבלנו את זה", מחייך בסיפוק רב"ט אסף גבריאלוב, לוחם בפלוגה. השבוע שקדם לתרגיל היה פסטורלי הרבה פחות וכלל כמה מטחי גשם. "בגלל מזג האוויר הטנקים היו קפואים", נזכר גבריאלוב, "הכל נרטב ובלילה פשוט ישנו בתוך בריכה. אמנם התעטפנו בחליפת סערה, אבל יש מצבים שבהם גם הן לא עוזרות".
בכניסה לשטח האש מונח שלט עם סמל הפלוגה, מבהיק מניקיון. חובשי הכומתות השחורות נאספים במעגל, ובמרכז עומד אחד החיילים. הוא אוחז בידו דף נייר עליו מונצחים שירי המורל היחידתיים. המילים נכתבו בערב הגיבוש שהתקיים אמש, הדיו בקושי הספיקה להתייבש על הדף, והמנגינה מוחלפת בבליל של לחנים מקוריים. ובכל זאת, העוצמה וההתלהבות הכנה מחפה על הכל. "יש לנו הזדמנות ליצור את המסורות של הפלוגה, משירי הווי ועד יחסי ותיקים-צעירים", מסביר רב"ט נתנאל אמסלם בנחישות. "אנחנו בעצם מתחילים את כל הסיפורים שעוד יסופרו על הפלוגה". "זה אתגר להתחיל במסורת חדשה ואני מרגיש שגם החיילים מחוברים לרעיון היצירה החדשה", מעיד המ"פ בשביעות רצון. "הם נהיים מורעלים על חטיבה 188".
וכמה זמן ייקח עד שיהפכו לפלוגה לכל דבר ועניין?
"הם התעצבו מהר מאוד כפלוגה", מעיד סא"ל עמר, שמלווה את התרגיל באופן צמוד מראשיתו ועד סופו. "נוצר ביניהם תמהיל של צעירים וותיקים. לאחר ארבעה שבועות בלבד של אימונים הם כבר פלוגה מבצעית לכל דבר".
ככוח סיוע - או יותר נכון, כאח גדול - לבני מחזור אוגוסט 08', נקראו לדגל חיילים ותיקים יותר מהפלוגות האחיות בגדוד 71. "דוגרי, הוותיקים מבינים טוב יותר איך להזיז עניינים", מודים כולם, "הם מראים לנו איך זה לחיות במבצעית, בלי הדיסטאנס. במקום לתת הקשב למפקדים כל הזמן, אפשר פשוט לקרוא להם בשמותיהם". הדיסטאנס שהתפוגג פינה את מקומו לדוגמה אישית שנותנת דחיפת מוטיביציה לכל טנקיסט שבוז. "אנחנו רגילים להרבה יותר גרוע. 'עכשיו המפקדים עוברים איתך הכל ולא הולכים לצד לאכול איזה סטייק", מחייך רב"ט יואל אדרת. "אתה עושה איתם הכל: מתאמן, ישן, מבלה. הם החברים הכי טובים שלך. זה עוזר לדעת שכולם באותו מצב בתרגולת המלחמה הזאת".
אורחים ביציע הכבוד
כשדמדומים מתחילים לרדת על משעולי הצפון, נראה שטח הכינוס מעט כאתר נופש: פה ושם נראה שוכב פרקדן טנקיסט על הטנק, חולם בהקיץ ואולי מנסה לתפוס קרני שמש אחרונות. השלווה נקטעת כשנשמעת הקריאה - הטנקים מתחילים לנוע לעמדות ההמתנה, שם הם יוצבו עד שייחל התרפ"ל, לקראת השעה ארבע לפנות בוקר. "עברנו עכשיו שבועיים מאתגרים ואינטנסיביים של ממש כמו מלחמה, עם שכפ"צים וקסדות על הראש", משחזר רב"ט אדרת. "בדרך כלל, בין העבודה על הטנקים והשמירות יש זמן לנוח, אבל בגלל שעברנו הרבה אימונים רצו להכניס אותנו לרוח קרב, ליצור תחושה של שבוע מלחמה". בצלו של התרגיל הקדחתני, נרקם חיבור מיוחד במינו בין השריונרים. "כשאתה סגור בתוך קופסת מתכת ומבלה שעות רבות עם עוד שלושה גברים, חי איתם והולך לישון איתם, זה מקרב", ממשיך אדרת, "אתה כבר יודע בעל-פה מי נוחר ומה כל אחד אוהב ולא אוהב לאכול. אנחנו כבר סוג של אחים".
הופעתן של קרני השמש הראשונות מהווה את אות הפתיחה בעבור השיריונרים, ואז גם נשמעת הפקודה בקשר: מתחילים. הכלים הכבדים זוחלים לאטם במעלה הגבעות, עשן אפור סמיך שנפלט מהן מסתיר אותם לרגע ומיד נישא עם הרוח ונעלם כליל. בקלילות לא אופיינית מחליקים הטנקים במורדות, הופכים את רגבי האדמה וחורצים שבילים חומים בין שלוליות מים שמנצנצות למרחק. מציירים ללא משים נתיב תנועה מפותל על רקע העשב. קופסאות המתכת משמיעות טרטור בלתי פוסק, סופגות את הדף הירי ביציבות אדירה, מאפשרות לתותחן לשלח את הפגזים אל עבר המטרות המרוחקות.
גם תא"ל סמי תורג'מן, מפקד אוגדה 36 ואל"ם עופר צפריר, מפקד חטיבה 188, מגיעים להתבונן בגאווה במופע הבלט של הפלוגה החדשה. על התרגיל הם צופים יחד עם מפקד הגדוד מ"יציע הכבוד" - גבעה החולשת ממעל על הכוחות הפרוסים בשטח. "סחתיין על הביטחון באש", מפרגן אחד מקציני החטיבה. המח"ט, מתבונן בריכוז בתמרונים המתחוללים מולו. "או, יפה מאוד, אני רואה שפגזים לא חסר פה", הוא מציין לעצמו בסיפוק. כשעוד כמה שיירות פגזים כתומות מאירות את השמים והמטרות מחוסלות בזו אחר זו, צפריר שמח. "יאללה, התקפה", הוא קורא, "בדיוק ככה זה צריך להיות".
 |
|
ראשי
צ'אט
מצב כלאיים
