בספרו של Sauer על תולדות הטמפלרים בכלל ובארץ בפרט, נמצאת תמונת עגלת נוסעים ומאחור נראה בברור שם המקום "כפר גיניס". המקום היחידי שם מצאתי התייחסות לשם זה, היא האנצקלופדיה של וילנאי. על פי התאור המובא שם לא קשה היה לסמן את המקום במפה טופוגרפית משנות החמישים. נראה שפרט לשינוע החצץ, שמשה התחנה בעיקר את הטמפלרים של וילהלמה (בני עטרות), המיקום היה נוח מאוד לקשר עם חיפה, יפו וירושלים.
סמוך לקצה השטח המגודר של התעשיה האווירית (במקום שם עמד פעם הפלקון) פונה שביל צר מן הכביש מזרחה ומסתיים במסילת הברזל לוד - ראש העין. כיום נמצאים שם מספר מבנים חד קומתיים נטושים, ממוספרים באופן בולט ונראה עליהם שידעו ימים טובים יותר.
האם ידוע למשהו פרטים נוספים אודות אותה תחנה, ו/או מתי נבנו ואת מי שמשו אותם בנינים לפני שננטשו.
צורפו שלוש תמונות אך משום מה אינן מופיעות.

הנה לך מפה שמציינת את המקום. אני מציע לך לנסות את מוזיאון הרכבת בחיפה - יש להם די הרבה מידע בכל הקשור לרכבת בארץ ולתחנות.

תודה!
אבל המפה שלך מסבכת את הענין יותר, שם המקום מצויין על הכביש, בעוד וילנאי מדבר על המסילה. בשני המקומות מדובר ב"חורבה", אבל בשלט מצוין השם בלבד והמקום נראה שוקק חיים.
אני מתעניין בעיקר בישוב, צומת המסילות זו שאלה משנית. אגב מאיזו שנה המפה?

המפה היא 1:100.000 גיליון 9 (רמלה) שהדרכים בה עודכנו ע"י ממשלת המנדט ב-1946, והיא הודפסה בנובמבר 1956, לאחר עדכון פרטים חלקי (ההדפסה הסגולה) באוגוסט 1956.

לדעתי המפה אינה מסבכת כלום. השם כפר ג'יניס הוא שמו של הכפר הסמוך. הכפר יכול להיות שהיה כבר הרוס אבל התחנה נקראה על שמו. מיקום התחנה במפה הוא כקילומטר מזרחה לכפר, וזה בהחלט סביר לתחנה לשאת שם של כפר סמוך, גם אם היא אינה נמצאת בתוכו ממש. העובדה שהתחנה עצמה שוקקת חיים אינה מעידה דבר על הכפר. היא מצוינת ע"י האותיות Sta (קיצור של Station).

ומעל ללמלה Sta כתובה מילה ארוכה Blockhouse שזה כנראה המחסום ממנו מתפצלת המסילה השניה עליה מספר וילנאי.

לגבי הכפר עצמו מצאתי באנציקלופדיה ארץ ישראל של ישעיהו פרס (הוצאת ראובן מס 1952) שזהו כפר חרב שנמצאו בו שרידים של מגדל בוני על גבעה נמוכה וחרסים מהתקופה הביזנטית והערבית הקדומה. החלק המעניין הוא שפרס מיחס את הכפר והשם לכפר סיגנא שהיה ידוע בימי הבית השני ("כפר סיגנא בבקעה שניה ליין") ומשם היו מביאים נסכים לבית המקדש. כפר סיגנא נזכר במשנה יחד עם בית רימא ובית לבן בהר (מצפון מזרח ללוד).

תודה רבה, נראה שאתה צודק.

נותר רק עוד לברר האם הבנינים הנטושים היו חלק מהתחנה, שהיתה כנראה פעילה עד קום המדינה.

8/9 SEPTEMBER 1946
During the night 8/9 September, numerous small explosions took place throughout Palestine, all directed against the railway system.

Near Qalquilya Railway Station, six bombs exploded, cutting the line in two places, while a further seven failed to explode......... Later in the morning, sixteen charges exploded between Ras El Ain and Kafr Jinnis, doing no damage.

התחנה שימשה בעיקר נוסעים וסחורות לשדה התעופה.
הבנינים במקום הם בניני התחנה שנבנו על ידי הבריטים.
השם ניתן על שם הישוב הקרוב לתחנה.
עמדת השמירה עדיין נמצאת במקום, צפונה מהתחנה.
המסילה התפצלה משם גם לתל ליטוינסקי הסימון בעיפרון.
לאחר 48, שונה שם התחנה ל-"תעופה" והיא שמשה בעיקר לאספקת דלק לשדה התעופה.
בשנות החמישים ננטשה התחנה ומאז עומדת בשממונה.

מתוך פורום 'מורי דרך מייעצים' ב5-8/5/07

ו




מסילה אמריקאית בודדת נותרה בארץ ממלחמת העולם השנייה. המסילה הופעלה למשך ימים בודדים במלחמת העצמאות.
זוהי שלוחת המסילה שהתפצלה מתחנת כפר ג'יניס/ "תעופה" לאורך 13 ק"מ מאיזור הסמוך כיום לכניסה המזרחית לנתב"ג. המסילה הגיעה עד תל ליטוינסקי. המסילה פורקה בשנות החמישים ונותרו ממנה כיום רק עמודים ששרדו מגשר נחל בית עריף, שני גשרונים באזור התעשייה של יהוד ושרידי סוללה סמוך לצומת בני עטרות.


המסילה שימשה את בית חולים האמריקאי בתל ליטווינסקי ואת שתי הטייסות האמריקאיות שהיו בשדה התעופה בלוד.

באוקטובר 1943 האמריקאים עזבו את הארץ, המסילה ניטשה והפסים בקטע שמיהוד מערבה פורקו ע"י ערביי כפר אנה. לכן מופיע במפות הבריטיות מ 1945 רק הקטע שבין תחנת כפר ג'יניס ליהוד.

במלחמת העצמאות חודשה לזמן קצר תנועת הרכבות בשלוחה לצורך העברת פצועים מהקרבות בכיס פלוג'ה לביה"ח מספר 5 [לימים תה"ש] מתחנת הר-טוב. הפצועים הובאו ליהודיה ומשם נלקחו לביה"ח.

עוד פרטים אודות התחנה והשלוחה יחד עם תרשים ותמונה תוכל למצוא בדיון הקצר והמעניין שהתקיים בניצוחו של המדריך והחוקר מאיר שפירא בפורום האמור.
http://www.tapuz.co.il/tapuzforum/m...02&firstmsg=105

כנראה שלתחנת "תעופה" ולקו המזרחי מלוד עד חדרה תהיה עדנה בקרוב.

http://www.magazin.org.il/inner.asp?page=17&item=533

החלמאות פשוט מדהימה! 60 שנה הוזנח הקו ועכשיו נזכרים כמה הוא חסר(מזל שהרכבת דאגה לשמור את זכויות הקרקע שלה- אגב, גם בקו רכבת העמק).

ציטוט:

במקור נכתב על ידי Hacham_Maimon כנראה שלתחנת "תעופה" ולקו המזרחי מלוד עד חדרה תהיה עדנה בקרוב. http://www.magazin.org.il/inner.asp?page=17&item=533 החלמאות פשוט מדהימה! 60 שנה הוזנח הקו ועכשיו נזכרים כמה הוא חסר(מזל שהרכבת דאגה לשמור את זכויות הקרקע שלה- אגב, גם בקו רכבת העמק).

החברה שבנתה את הרכבת התחתית בתל אביב מסיימת בשבועות הקרובים את הקו המהיר לאילת
ומיד שולחת את הצוותים להקים את הקו המזרחי ,עניין של חודשים בלבד ויהיה קו מזרחי
לתפארת מדינת ישראל .

האתר שלי :
http://sites.google.com/site/amotisrael/home

לאור הידיעות על הקו המזרחי יתכן ואמתין עוד מספר שעות ואשוב ברכבת

האתר שלי :
http://sites.google.com/site/amotisrael/home

עברתי בכביש שעוקף את תע"א ויש לי רושם שעמדת השמירה שבתמונה מונחת בואדי למרגלות הגשר, על צידה. הפתח שהיה בגג נצפה מצד מזרח. אוי, פילבוקס, מי יגול עפר מאשנביך!

איזו ערנות מלהיבה תקפה את הפורום - אפשר לצחוק על הרכבת!
3 הסטוריונים נסעו ברכבת, אחד חלמאי, אחד גליצינר ואחד מפלונסק. כל הדרך הם הסתכלו על הנוף, והשתעממו, עד שאמר אחד מהם - צ'מעו בדיחה: שלושה נוסעים ברכבת...
אז ככה: המסילה המזרחית אכן היתה קיימת בתקופת המנדט. אלא שלמדינת ישראל היתה העדפה ציונית של יישוב השממה, פרישת האוכלוסייה ו"להלבישך שלמת בטון ומלט". ייהוד הגבולות. ייהוד הפריפריה. ייהוד הנגב והגליל. ייהוד כל השטחים שתושביהם עזבו, או הועזבו (צנזור - מחק!). במדיניות כזו, של הקמת עשרות ישובים חדשים על כל הר וגבעה, הרכבת איננה יעילה. כבישים הם הרבה יותר יעילים.
אי לכך, זנחה הרכבת כמה מהקווים הלא רווחיים שלה, ומדינת ישראל הציעה תחליף - כבישים ומכוניות. זה איפשר את כיבוש הגבעות, ניידות מירבית, והשלטת ההגמוניה היהודית על המרחב הארצישראלי.
בסוף שנות השמונים של המאה העשרים נעשה ברור שיש לשנות את הכיוון: האוכלוסייה גדלה ובגרה, שלטוננו במרחב איננו מעורער, הכבישים הפכו מפתרון לבעיה, וההטפה לעבור מהעיר אל הכפר שינתה כיוון - היום הממשל רוצה אותנו חזרה בערים, ושנשאיר את השטחים הירוקים ככאלה. ראו דוגמת מאבקו של גילש, ושמורת האירוסים בנתניה. די לפתח, אנחנו אומרים היום, בואו נצטופף.
אז חוזרים לרכבות, שיודעות לגשר ביעילות רבה את המרחק בין נקודות קבועות. והרכבת נהנתה בעשור או עשור וחצי האחרונים מתקציבי פיתוח משמעותיים. ראשית הם שדרגו את הקווים המשמעותיים - בין עכו לאשדוד, ומבאר שבע לת"א.
לאחר שהציבור אמר את דברו, ונסע בהמוניו ברכבת (הרבה מעל הצפוי) הקווים הללו נפקקו. ואז מציעים קווים נוספים (כי הציבור פסק שהוא רוצה רכבת גם בעפולה וגם בקרית שמונה, גם באשקלון ובנתיבות וגם בטבריה) אבל זה לא רץ, כי זה נורא נורא יקר, ומשרד האוצר חושב (וכי אנחנו לא?) שיש עוד מה לעשות עם הכסף.
אבל נוצרת גם בעיה משנית - כל הקווים שכן מסיעים כיום נוסעים, עוברים בצוואר הבקבוק - האיילון. ואז, כדי לאפשר לעקוף את הפקק, מוצעת המסילה המזרחית. היא עדיין לא כלכלית, אבל היא תאפשר לרכבות מנהריה לעצור בחדרה, כי הן לא תהיינה כה מלאו. הן תוכלנה לנסוע לעתים קרובות יותר (כיום זה לא קורה, בגלל הפקק באיילון), והרכבות מחדרה לת"א הן כן כלכליות.
איפה חלם? מה מצחיק? אה - רכבת. אתם צודקים.
אז שלושה אנשים נוסעים ברכבת וצוחקים כל הדרך... מעניין מה הייתם אומרים לו הממשלה היתה משקיעה מיליארדים במסילה המזרחית כבר בשנות השמונים, והיתה נעה עליה רק רכבת אחת בשעה, חצי ריקה?

הקו המזרחי (או לוד חדרה מזרח), קצת הסטוריה:
הקטע מלוד צפונה עד טול כרם נסלל ע"י התורכים כחלק מהמסילה שעברה בשומרון. מסילה זו התפצלה מרכבת העמק בעפולה ומשם עברה דרך ג'נין לסבסטיה עד טול כרם.
בשנים שלאחר מלחה"ע ה 1 הבריטים סוללים את הקו מלוד צפונה מחדש במסילה רחבה וממשיכים את הקו צפונה עד חיפה דרך חדרה (מזרח).
הקו הזה הופך לעורק רכבת מרכזי מצפון לדרום במשך כל שנות המנדט. הוא גם נהפך לחלק מרשת רכבות בינ"ל שמחברת, בשיאה למספר שנים בודדות, את מצרים (מתחנת קטרנה שלחוף תעלה סועץ) ועד טריפולי שבצפון לבנון (עם פתיחת הקו חיפה - ביירות - טריפולי בשנת 1943).
לאחר מלחמת העצמאות נותרה המסילה בשטח ישראל למעט קטע של מס' מאות מטרים באזור תחנת הרכבת של טול כרם שם נשארה המסילה בשטח ההפקר ותחנת טול כרם עצמה בשטח שהוחזק ע"י הלגיון הירדני. בכך נותק למעשה קשר הרכבת בין מרכז הארץ לצפונה. אחד הפרוייקטים הראשונים של רכבת ישראל, שזה עתה קמה, היה לסלול מעקף קצר ממערב לטול כרם בצידו הישראלי של קו שביתת הנשק ובכך לחדש את הקשר הרכבתי מחיפה ללוד. למרות סלילת המעקף השימוש במסילה היה בעייתי כי גם בקטע נוסף ליד קלקיליה, המסילה הייתה צמודה ממש לקו הגבול (לימים הקו הירוק). בנוסף הקו היה לא יעיל שכן זמן הנסיעה מת"א-יפו לחיפה היה ארוך (דרך לוד, ראש העין, כפר סבא מזרח, חדרה מזרח ומשם לחיפה).
לכן נסלל, בתחילת שנות החמישים, קו חדש מערבי יותר וישיר הרבה יותר מבחינת הצרכים של ישראל, מחדרה מערב, נתניה, הרצליה עד תחנת ארלוזורוב של היום.
לפי ספרו של פול קוטרל ז"ל, הקו המזרחי (בקטע מראש העין עד חדרה מזרח) המשיך לפעול עד אמצע שנות השבעים בעיקר עבור רכבות מסע. מאז נזנח ומצבו התדרדר בהדרגה. בשנות התשעים נסלל מחדש הקטע מראש העין לכפר סבא (כחלק מרכבת בפרברים להוד השרון). המסילה מכפר סבא מזרח עד חדרה שכבר הייתה מפורקת בחלקה, נכון לסוף שנות התשעים, נפגעה עוד יותר עם סלילת כביש 6. כיום לא נותר ממנה הרבה...

בויקיפדיה
http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%AA%D7%97%D7%A0%D7%AA_%D7%94%D7%A8%D7%9B%D7%91% D7%AA_%D7%9B%D7%A4%D7%A8_%D7%92'%D7%99%D7%A0%D7%99 %D7%A1

באתר מאמרים http://www.articles.co.il/
מאמרו של אמיר פניני
http://www.articles.co.il/article/6...%20בארץ%20ישראל

http://www.articles.co.il/article/6...%20בארץ%20ישראל