28-05-2012, 21:00
|
|
מנהל 20+, מו"ס
|
|
חבר מתאריך: 27.07.05
הודעות: 23,334
|
|
ציטוט:
במקור נכתב על ידי eshely77
ראשית אני מקווה שההתנצלות שלי התקבלה.
|
אני לא נעלב, בטח לא מדברים באינטרנט ועל כן אין צורך להתנצל בפניי. פשוט לא הבנתי למה חשבת שזה יהיה משהו שנכון לכתוב.
ציטוט:
קל לנו, בעיקר לך ולי שעדיין אין לנו ילדים, לחרוץ שההורה לא כשיר לגדל את הילד או שטובת הילד היא לגור מחוץ לבית ההורים. בפועל, כמו בכל דבר בחיים וכמו שהשמאל למד בדרך הקשה, לבעיות סבוכות ומסובכות יש פתרונות פשוטים אבל מוטעים.
|
אבל זה טיבם של דיונים באינטרנט, במיוחד בנושאים תיאורטיים- אין אפשרות להיכנס לעובי הקורה ועל כן נאלצים להישאר ברמה הכללית. ברור שיש יוצאים מן הכלל- הם יכולים להיות אפילו רבים, אבל אני מדבר פה על עקרון- הנחת העובדה צריכה להיות- ההורים לא מחנכים את הילד=הם לא ממלאים את תפקידם= הם לא צריכים לגדל את הילד.
ציטוט:
ההנחת העבודה הבסיסית שלנו, אני חושב שהיא זהה. טובת הילד לפני הכל.
|
כבר פה אני אאלץ לחלוק אתך- טובת הילד חשובה מאוד, אבל היא לא מדד אובייקטיבי. בעייני חשובים לא פחות האחדות- אלפי אנשים אחרים שיושפעו לרעה מהתנהגות של פוחז אחד קטן.
ציטוט:
רוב הניסיון שיש בתחום מראה שברוב המקרים טובת הילד היא כאשר יש קשר עם ההורים הביולגים. להוציא ילד מהבית זה פתרון, אבל פתרון קרדינאלי.
|
יכול להיות, אבל פה מדובר על מקרים שבהם הילד הוא בעייתי (פגם מטלי-פסיכולוגי-נפשי כלשהו, או השפעה חברתית משתנה בלתי נשלטת), אני מדבר על מקרים צרים מאוד- בהם הילד דפוק בגלל ההורים, לא על כלל המקרים בהם הילד דפוק.
ציטוט:
החלק הנוסף הוא שעד כמה שזה נשמע נורא, לא תמיד מדובר באשמת ההורים.
|
כאמור- אין ספק. אני לא מדבר על כלל המקרים, אלא על המקרים בהם ההורים הם האשמים.
ציטוט:
אני מכיר דרך איש מקצוע מקרה אחד כזה. מקרה מזעזע של שני ילדים שפגעו קשות ובאופן בלתי הפיך בילד שלישי. בעוד אחד מהילדים מגיע ממשפחה רעה, הילד השני לגמרי נגרר למקום הלא נכון בזמן הלא נכון. על ההורים, אוהבים ודואגים נפלה ביום אחד פצצה שהם גידלו מפלצת בבית. אבל אפילו הילד הוא לא מפלצת, למרות שהוא היה שותף למעשה מפלצתי.
וזה היה שיעור קצר, ובטח שלא חף מטעויות על רווחה במאה ה-21.
|
גם ההגדרה של "בית טוב-בית רע" ו"נורמטיבי", הם דברים גמישים מאוד והמדדים שלהם לא תמיד רלוונטים.
קח את רוצחי דרק רוט כדוגמא (סתם כי הם קלאסיים וגם מוכרים מאוד) דווקא הילד מהמשפחה הבעייתית היה הנגרר והילד שהגיע ממשפחה שעל-פניו לא חסר בה כלום הוא היה הפסיכופת הראשי.
שים לב שלא דברתי על אהבה- דיברתי על חינוך, הילד ה"נורמטיבי" מ"המשפחה הטובה" הורעף בשפע של אהבה, באמת לא חסר לא כלום, אבל אף אחד לא חינך אותו, אף אחד לא היה שם להעניש אותו כשהוא פשע, לנתר את ההתנהגות שלו, ללמד אותו ולהנחות אותו. ההורים אוטומטית התייצבו לימין הילד שלהם (כפי שהרבה מאוד הורים נוהגים בימינו) והאשימו את כולם בהתנהגות של הילד, החברה, המורים, המנהלת, המשטרה וכו' וכו', לשנייה הם לא חשבו אפילו שהילד שלהם הוא לא בסדר.
לילד כזה אין סכוי לצאת בנאדם נורמלי, במקרה הכי פחות גרוע הוא יצא מגלומן נרקסיסט בכיין, במקרים גרועים יותר הוא יצא פסיכופת.
ציטוט:
ושוב, בלי ציניות, אם זמנך בידך. ותרצה להתנדב במשרד הרווחה, אתה עשוי לגלות עולם מרתק וכואב.
תהנה מהקורס בסטאטיסטיקה.
|
אני סופג לא מעט פאסיבית מקרובת משפחה שהיא עובדת סוציאלית, אני גם לא אתנדב שם בגלל שאני יודע שזה תחום שאני, אישית, לא יכול לתרום בו.
_____________________________________
"בטבע הסוס הוא בלונדינית מטומטמת. גם טיפש וגם בעל נורמות מיניות מופקרות.אי לכך, אני גאה להיות חמור."
אראל סג"ל
ותודה לדורון
|