פתאום הבנתי את זה בבירור. היוהרה הישראלית הובילה אותנו לחשוב שאנחנו יודעים יותר טוב ממנו, כשלמעשה, אנחנו לא הבנו כלום, והוא מבין מצוין. איך ה"ימין" הישראלי צעק והתריע על ערפאת? ערפאת טען שהוא נלחם בחמאס, שהוא יעצור את החמאס, שהחמאס עושה פיגועים על דעת עצמו, ושהוא המקור לפיגועים בישראל. בעוד השמאל האמין לו, הימין זעק שהוא משקר. שהוא יודע בדיוק מה קורה. שהוא נותן לזה לקרות באופן פעיל. אז זהו. שהיום הישראלי הממוצע הוא השמאלני העיוור. כי אובמה עובד בדיוק כמו ערפאת. אובמה בכלל לא טיפש. והוא בכלל לא תמים. למעשה, הוא מאוד חכם ומאוד מבין את המזרח התיכון, את העולם הערבי. לא רק שהוא מבין את המזרח התיכון בצורה מעולה, הוא אפילו מדבר מזרח תיכונית, משהו שאפילו המתיימרים הגדולים לא יכולים לעשות.

כדי להבין את אובמה במזרח התיכון, צריך להבין מה הן המטרות שלו מלכתחילה. היומרה שלנו הטעתה אותנו לחשוב ולהאמין שהמטרות שלו קשורות איכשהו למטרות שלנו או לערכים שלנו. אבל הן בכלל לא.
1. אובמה מחזיק בדעה בכלל לא נדירה שאומרת שישראל היא מקור עיקרי לבעיות במזרח התיכון. אפילו אם היה לי שקל על כל ישראלי שחושב כך, כבר הייתי יכול לפרוש בשקט, ככה שאובמה הוא בסה"כ תוצר נפוץ של חינוך להשקפה הזו.
2. אובמה חושב שהברית של אמריקה עם ישראל זה נטל ולא נכס:
-הוא מאמין שהתמיכה בישראל גורמת לעולם הערבי לשנוא את אמריקה.
-הוא מאמין שהתמיכה בישראל עולה לאמריקאים כסף שהם לא צריכים לשלם.
-הוא מאמין שהקשר של אמריקה עם ישראל גורר את אמריקה לקולוניאליזם שלא משרת את האינטרסים שלה או את האינטרסים העולמיים בכלל.
3. אובמה רוצה לראות את אמריקה כמדינה חזקה כלפי פנים, לא כלפי חוץ. הוא רוצה מדינה שתדאג מקסימלית לאזרח האמריקאי, לא לויאטנמי, כוותי, ישראלי.
4. אובמה רוצה למחוק את אמריקה מתפקיד השוטר העולמי. הוא רוצה שהעולם המוסלמי בפרט, והעולם בכלל, לא יבדיל בין אמריקה לבולגריה, בכל הנוגע לביטחון עולמי. הוא אומר לעצמו שאם יש עוד מוסלמי עם דחפים לרצוח ולהרוס, הוא לא ימקד את העוינות שלו דווקא על אמריקה. הוא מודע לכך שאי אפשר לעשות את זה תוך זמן קצר, אבל הוא מוכן לפעול נמרצות ולאורך זמן, תוך אמונה שמנהיגיה העתידיים של אמריקה יתמידו, כדי להגשים את המטרה.

אובמה שם לעצמו למטרה לשנות את אמריקה באופן מוחלט מבפנים, ברמה הסוציאליסטית, וזה לא רלוונטי למה שאני כותב כאן, ומבחוץ, שזה קשור לישראל במאה אחוז.

אובמה שם לעצמו למטרה למחוק כליל את הקשר הקוגניטיבי של העולם בכלל ושל העולם הערבי בפרט בין ישראל לאמריקה. הוא כל כך מחיוב למטרה הזו, שהוא עומל כדי להגשים אותה באופן פעיל. בתקופת נשיאותו הוא ביקר במדינות ערביות בהפגנתיות, ונמנע מלבקר בישראל בהפגנתיות. הוא נמנע מלהיפגש עם ראש ממשלת ישראל. הוא לעולם לא לקח את הצד של ישראל בעימות עם הפלסטינים. הוא לא דרש מהם דבר, בעוד מאתנו הוא דרש (וקיבל) הקפאות בנייה.
האמירה החשובה שלו ש"ישראל היא אחת מבעלות בריתנו הקרובות ביותר במזה"ת", היא כבר הצהרה מדהימה בעוצמתה לגבי הקשר (הנעלם) בין ישראל לאמריקה. הרי מי הן שאר בעלות בריתה של אמריקה שנמצאות ברמה שווה עם ישראל? מצרים שמעודדת את אזרחיה לפגוע בשגרירות? שקוראת לאמריקאים קופים וחזירים בספרי הלימוד? אולי סעודיה, המממנים של אירגוני הטרור בכל העולם? אני רוצה לדעת מי היא בעלת הברית של אמריקה ששווה בחשיבותה לישראל!
התשובה היא שאף אחת מהן לא חשובה כמו ישראל. כולן חשובות הרבה יותר מישראל. כי על פי השקפתו השנאה של ישראל לאמריקה לעולם לא תזיק כמו השנאה של שאר המדינות.
ההצהרה הזו באה למסור לעולם המוסלמי שעם כל התמיכה הבלתי מסויגת של ישראל באמריקה, הרי שאמריקה לא רואה אותה כחשובה יותר מהשאר, כולל כמובן מדינות שעוינות את אמריקה. כך הוא מקווה שינותק כליל האינטרס לפגוע בישראל מהאינטרס לפגוע באמריקה.

עכשיו נותר נושא הגרעין האיראני, בו אובמה מגלה את רמת ההבנה והכישורים הטובים ביותר. אם במצרים ובלוב הוא ספג כמה אבידות, הרי שעם איראן הוא זוכה להצלחה יתרה. ההצהרות של אובמה לגבי עצירת הגרעין האיראני הן ממש ההצהרות של ערפאת לגבי עצירת הטרור של חמאס. זה מדהים, כי כאן אובמה מגלה שהוא מבין מצוין את השפה המזרח תיכונית. ממש כמו שערפאת גימגם מבעד לפודיום שיש לעצור את הטרור, ובו זמנית קרץ לחמאס להמשיך לרצוח יהודים תוך וודאות שהוא לא יעצור אותם, ככה אובמה אומר לאיראן בשפת המזרח התיכון: "אני מברבר, אתם תמשיכו, הכל בסדר". אובמה עושה ככל שהוא יכול להוציא את ארה"ב באופן מוחלט מלהיות צד בעימות הזה. הפסימיים יגידו שהוא היה רוצה לראות את ישראל נמחקת, ובכך יפתרו כמה בעיות בעולם. אני מאמין שמה שהוא רוצה זה שכל צרה שלא תבוא, תהיה רחוקה מאמריקה שנות אור, כך שלא ירגישו אותה. בין אם ישראל תנצח, או שכולנו נכחד, זה לא מעניין אותו.

כל ההתנהלות שלו ב"אביב הערבי", באופן פרדוקסלי, מעידה שהוא יודע בדיוק מה הוא עושה. הוא תומך באופן נרפה בכל הצדדים שרוב הסיכויים שיצאו מנצחים (חוץ מבישראל כמובן), כך שהוא תמיד יכול לטעון באוזני המנצחים שהוא היה בעדם. גם כשהאחים המוסלמים של מצרים בזים לו ולא מתביישים להראות את זה, הוא מוכן ומזומן לזה, כי המטרה שלו היא לא שלא יזלזלו בו, אלא שלא ישנאו אותו, או יותר נכון שלא ימקדו את השנאה שלהם כלפי אמריקה. הוא אומר לעצמו שאולי היום הם ששים להשפיל אותו בנקמה על מעשי העבר, אבל יום אחד זה יעבור להם, ודגל אמריקה יהיה מבחינתם כמו עוד דגל שאין סיבה מיוחדת לשרוף אותו תוך קריאות אללה הו אכבר.

--------------------

הצרה האמיתית שלנו היא שהשמעון פרסיות הבזויה כבר הפכה לחלק מהמחשבה שלנו. החתרן השפל יחד עם ממשיכי דרכו הצליחו במשימה ארוכת השנים שלו לשכנע אותנו שאנחנו תלויים בחסדי האחר, גם העוין ביותר, ולא שולטים בגורלנו. תגובה פשוטה וחכמה שקראתי ברוטר אמרה שלאן הגענו אם לישראלים חשוב הבחירות באמריקה יותר מלאמריקאי.

אסור היה עלינו לבנות על מישהו אחר בנוגע לגורלנו. בשביל זה קיימת ישראל. זהו.