מאיפה להתחיל? החום הבלתי נסבל, המצב הביטחוני - מדיני, כשהמדינה הזו הופכת ליותר ויותר מבודדת ומוקצית בעולם בגלל העניין עם הפלשתינים (וכן, זו צביעות איומה, כי העולם וארה"ב לא עושים כלום כשבסוריה, בעיראק ובמצרים נהרגים המוני אנשים יום יום, ורק עם ישראל הם יודעים לבוא) התחבורה הציבורית הגרועה, יוקר המחיה, הסכום שהמדינה מורידה לי מהמשכורת כל חודש, כמות הזמן שאני צריכה להמתין לבדיקה מסוימת בקופת חולים, המאגר הביומטרי שרוצים לדחוף לנו כאן...
שלא לדבר על החרדים! במשך השנה וחצי האחרונות אני שוכרת יחידת דיור בסמוך לשכנים חרדים עם 7 או שמונה ילדים, שעושים רעש של מיליון ילדים, ומפריעים כאן לכולם, כמה פעמים כבר דיברנו איתם ולא עזר כלום, מבחינתם הם לבד בעולם ואם אנחנו חילונים אז מותר לצפצף עלינו... המצב עד כדי כך רע שאפילו לבעלי הדירה שלי, שהם אנשים טובים ונחמדים מאוד, נשבר ה*** לגור כאן, והם מחפשים לעזוב, ונחשו מי באו לראות את הדירה? רק חרדים! אפילו לא חילוני אחד! ככה הם משתלטים על שכונות שלמות! ככה זה כשמשריצים ילדים ללא הכרה (מי מפרנס את כל זה, לעזאזל?!), ולא חושבים על צפיפות האוכלוסין, על הידלדלות במשאבים ועל נזק סביבתי (הידעתם? לטיטול לוקח בין 300 ל-500 שנה להתכלות!), העיקר "בואו נביא עוד ילדים, ועוד ילדים!", והמצב, כמו הטיטולים, מדיף ריח חזק של צחנה.
בסוף מי שיישארו כאן זה רק חרדים, דתיים לאומיים (כיפה סרוגה) וערבים (כי גם הם לא הולכים לשום מקום, להזכירכם)! האם זו המדינה שאני רוצה להמשיך לחיות בה?
אני רק מבקשת: לפני שאתם קופצים ומשמיצים אותי מתוך איזה רגש פטריוטי (איך יש לכם את זה עדיין?), תנסו להבין, ש
לא טוב לי!