לוגו אתר Fresh          
 
 
  אפשרות תפריט  ראשי     אפשרות תפריט  צ'אט     אפשרות תפריט  מבזקים     אפשרות תפריט  צור קשר     חץ שמאלה ●●● ברוכים הבאים אל פורום צבא וביטחון ●●● לפני הכתיבה בפורום חובה לקרוא את דבר המנהל ●●● עקבו אחרינו! ●●● חץ ימינה  

לך אחורה   לובי הפורומים > חיילים, צבא וביטחון > צבא ובטחון
שמור לעצמך קישור לדף זה באתרי שמירת קישורים חברתיים
תגובה
 
כלי אשכול חפש באשכול זה



  #1  
ישן 12-09-2013, 20:25
  ה"שמל" ה"שמל" אינו מחובר  
 
חבר מתאריך: 25.12.06
הודעות: 497
מבולבל המשימה של הצנחן: להתחזות לחייל מצרי

פרסום בmynet

ציטוט:

המשימה של הצנחן: להתחזות לחייל מצרי
כשאיתן עובד, היום חבר מועצת העיר טבריה ואז צנחן בשירות סדיר, נקרא לחזור לבסיס בבהילות בעיצומו של יום הכיפורים, הוא לא העלה בדעתו שהוא יוצא למלחמה. אבל ההפתעה האמיתית המתינה לו כשהגיע למפקדת צה"ל ברפידים: הוא נשלח לחדור למעוזי האויב מחופש לחייל מצרי. מהמלחמה הוא שב בשלום, אבל את הזוועות הוא לא מצליח לשכוח גם היום


ציטוט:
אני, עלי עותמאן
בגיל 17 ועשרה חודשים התעקש איתן עובד, נער תכול עיניים, רזה וצנום, להתנדב לצנחנים. הוא גויס בפברואר 1973 לגדוד 890 והחל במסלול הכשרת לוחמים. באוקטובר אותה שנה, ערב יום הכיפורים, יצא לחופשה מיוחלת, ראשונה אחרי שלושה חודשים.




בשבת בצהריים צלצל הטלפון ועל הקו היה הקצין שלו, שביקש מעובד להגיע לבית ליד בגלל מצב חירום. עובד עלה על טרמפ לבסיס ונסע אל הלא נודע.

לקח להם שלוש שעות להצטייד ולהתארגן ולעלות על מטוס הרקולס שלקח אותם לביר תמדה – 60 קילומטר מרפידים.

עובד, שידע את השפה הערבית על בוריה, השיג לעצמו טרנזיסטור. "שמעתי חדשות משני הצדדים והייתי בהלם", הוא נזכר, "מצד אחד, שמעתי את המצרים מדווחים שהם חצו את התעלה ושהכוחות הישראליים נסוגים.

"מהצד השני, אני שומע את גולדה מאיר ומשה דיין מדווחים שצה"ל עצר את הכוחות המצריים ושאנחנו מתכוננים למתקפת נגד. וברקע, במכשירי הקשר, שמעתי את החיילים שלנו צועקים לעזרה - שנבוא להציל אותם, שהם נשחטים - ואת חוסר אונים של הפיקוד שלנו ואת הבלבול".

קלצ'ניקוב מאריק
עוד באותו יום עבר עובד לרפידים, מרחק 25 קילומטר מתעלת סואץ, שם ישבה מפקדת החזית הדרומית של צה"ל. "בגלל שתפסו אותי שומע רדיו בערבית ומתרגם לחיילים התחילו לטרטר אותי כעונש.

אחרי יום וחצי ברפידים חלה תפנית. עובד וטברייני נוסף נקראו להגיע לאחד הבונקרים בבסיס, שם פגשו שלושה לוחמים. "אחד מהם (שלימים הפך לאחד מראשי מערכת הביטחון, א.ד.נ) הציג את עצמו כרב סרן וביקש שאדבר איתו בערבית. אחר כך הוא שאל אם אני מוכן לבוא איתו למשימה והסכמתי מיד. תוך זמן קצר הייתי על מסוק, עם מעט הציוד שהיה לי".


[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://images1.ynet.co.il/PicServer3/2013/09/11/4855884/4855804055090408257no.jpg ]

איתן עובד בתקופת המלחמה. יצא למשימה מסוכנת


מרגע זה ואילך נכנס עובד למשימה סודית שנמשכה כשבוע, ורק מעטים ידעו עליה, ובסיומה הוא קיבל כאות הוקרה רובה קלצ'ניקוב מאריק שרון, שפיקד על אוגדת 143 בפיקוד דרום.

"לא ידעתי לאן אני הולך", נזכר עובד, "זה היה גיהנום. המשימה שלנו הייתה לחדור למחנות של המצרים. בשלב הראשון התחזיתי לשבוי של הצבא המצרי, וסיפור הכיסוי שלי היה שאני 'עלי עותמאן' מחיל הסיוע המרוקאי שנפל בשבי אחרי שהיחידה שלו חוסלה.

"נלקחתי למחנה שבויים בג'בל ליבני וישבתי עם שבויים מצרים כדי ללמוד שמות של אוגדות, חטיבות ופרטים על הצבא המצרי. לצורך המשימה גילחו את שערותיי וקיבלתי מדים של חייל מצרי שהיו מגואלים בדם ומלאים בכינים, כך שכל הזמן התגרדתי.

"כמובן שנאסר עליי להזדהות כישראלי בפני החיילים שלנו ובכלל. בשבי היו איתי חיילים מצרים שהם סטודנטים, בעלי מקצועות חופשיים ומורים. דיברנו על החיים ועל החלומות. התחושה שלי הייתה שאיבדנו צלם אנוש. אתה חי בזבל ובצואה, ומסביבך חיילים מצרים פצועים שצועקים לעזרה.

"אני זוכר במיוחד בחור אחד שהיה סטודנט להיסטוריה, ולילה אחד הוא לקח ערימת חול ביד ואמר לי בערבית: 'תראה את המטומטמים האלה', תוך שהוא מתכוון למצרים ולישראלים, 'שנים שוחטים אחד את השני בגלל החול הזה. יש לי ארוסה ואני לומד היסטוריה ותראה איפה אני'. הייתה נקודה מסוימת שהתחלתי להזדהות איתו".

אחרי שספג די מידע על הצבא המצרי, מספר עובד שנלקח לשלב השני של המשימה – החדירה למעוזים המצריים. הוא קיבל מדים נקיים, סמי מרץ, קוויאר, אוכל ותחמושת, ותוך 24 שעות הפך לחלק מיחידה מצרית לכל דבר. על פעילותו הוא לא יכול לספר רבות.

"בלילה היינו מתגנבים למחנות המצריים, זורקים רימונים בין הטנקים ועושים תוהו ובוהו", הוא מסגיר בהתרגשות מעט מהפרטים, "אחד הדברים המזעזעים שראיתי היה כשלילה אחד הבחנתי בחשיכה בעמודי ברזל עם פנסים.

"כשהתקרבתי ראיתי שאלה ראשים כרותים של חיילי צה"ל. ראיתי גם כדורגל שבתוכו היה ראש. באותו רגע הבנתי את פשר הצעקות ששמעתי בקשר. כשראינו את הזוועות הפכנו לחיות אדם. נשבענו לבצע את המשימה עד הסוף, ולו בשביל אותם חיילים".

שבוע לאחר המפגש עם אותו רס"ן הסתיימה המשימה, ועובד סופח לחטיבה 14 שפעלה בפיקודו של 'כוח שמוליק'.


זה נשמע כמו "ממזרים חסרי כבוד", יש עוד עדויות על משהו כזה? זו החלקה של הצנזורה? שלו? (או סתם של הידע שלי? )
תגובה ללא ציטוט תגובה עם ציטוט חזרה לפורום
תגובה

כלי אשכול חפש באשכול זה
חפש באשכול זה:

חיפוש מתקדם
מצבי תצוגה דרג אשכול זה
דרג אשכול זה:

מזער את תיבת המידע אפשרויות משלוח הודעות
אתה לא יכול לפתוח אשכולות חדשים
אתה לא יכול להגיב לאשכולות
אתה לא יכול לצרף קבצים
אתה לא יכול לערוך את ההודעות שלך

קוד vB פעיל
קוד [IMG] פעיל
קוד HTML כבוי
מעבר לפורום



כל הזמנים המוצגים בדף זה הם לפי איזור זמן GMT +2. השעה כעת היא 17:12

הדף נוצר ב 0.05 שניות עם 12 שאילתות

הפורום מבוסס על vBulletin, גירסא 3.0.6
כל הזכויות לתוכנת הפורומים שמורות © 2024 - 2000 לחברת Jelsoft Enterprises.
כל הזכויות שמורות ל Fresh.co.il ©

צור קשר | תקנון האתר