איתן ליפשיץ (מהתוכנית מחשבות בע"מ מה 5 לאוקטובר 2012) מספר על
יחיאל קדישאי שרואיין במקור ראשון .בראיון הוא טוען שמנחם בגין פחד שערפאת עם הגדודים שהקים בדרום לבנון יצליחו לכבוש חלק מהגליל ויקימו שם מדינה פלסטינאית.
(ברקע משה שלונסקי )


לצפייה במקור באתר YouTube, לחצו כאן.
אשמח אם ניתן יהיה לסרוק את הראיון ולעלות אותו לרשת.

אם זה נכון-הייתה לו ראיית עולם פאסימית ודיכאונית עוד יותר משחשבתי. האם באמת לא היה מודע לפערי העוצמה בין צה"ל לאש"פ? יותר הגיוני בעיני שמדובר רק בתירוץ נוסף ליציאה למבצע (שהיה למלחמה). הסיבות האמיתיות, הן ארוכות הטווח והן המיידיות ידועות היטב ואף היו מוצדקות לשעתן. סילוק בסיס הטרור של אש"פ מלבנון היה מטרה מוצדקת והישג כביר. הבעיה הייתה כמובן השקיעה לבוץ הפוליטיקה הפנים-לבנונית ושיתוף הפעולה עם משענת הקנה הרצוץ הנוצרי. כך ההישג התמסמס ואויב אחד הוחלף באויב גרוע עוד יותר.

בגלל זה משה שלונסקי פקפק במסקנה זו.

מי שהיה אז בצה''ל סדיר או מילואים זוכר שפעם בשבוע בערך
מסיבה כזאת או אחרת היו מעלים אוגדות צפונה לקראת...ומורידים
ובסוף ניצלו את ההתנקשות בשגריר ארגוב (סיבה די הזויה בינינו) וסו''ס יכלו לצאת למלחמה
מי שבספרו כינה את המלחמה ההיא ''מלחמת שולל'' לא טעה בהרבה........................................

יהי זכרו ברוך

מלחמת לבנון היתה הכל חוץ ממלחמת שולל, לזכור את הילדים בקרית שמונה שאכלו הפגזות והשתינו במיטה מפחד, אבל עזוב, החלק הראשון היה הכרחי חבל שלא היה לנו השכל לצאת משם אחרי חצי שנה..

מחמלי, אחיי גיבורי התהילה ,כל הרפאים , משל"ג עד 2000

נדמה לי שבמשך שנה שלמה ילדי קריית שמונה ונהריה יכלו ללכת לשרותים בשקט.

היה הסכם, לא היתה הפסקת אש, אש''ף היה נחש שהיו חייבים לכרות את ראשו, ואכן כרתו, רק שאנחנו אלופים בלהחיות נחשים כאלה , לא סתם השיעים העיפו עלינו אורז, הם סבלו מאש''ף ואכלו ממנו מרורים, הטעות היתה שנשארנו שם יותר מדי והפכנו לאויבי השיעים..אני מאמין שאם היינו עוזבים אחרי כמה חודשים, אחרי הפינוי של כמויות הנשק האדירות, היחסים היום עם השיעים יכלו להיות קצת שונים..

מחמלי, אחיי גיבורי התהילה ,כל הרפאים , משל"ג עד 2000

אלה הן העובדות ואין קשר לראש נחש זה או אחר.

להזכירך, ישראל בתקופה הנ"ל נכנסה לכוננויות על כל פיפס שנעשה בלבנון,
כגון, משבר הטילים, משבר העמה ומשבר הטיזי....לי היה מנוי קבוע במקלחות של לוחמי הגטאות,
אפילו כיסא קבוע בסרט של יום שלישי ובת זוג חיננית לריקודי העם השבועיים.

אז כנראה שהיית במקלחת ולא שמעת את הקטיושות שישראל ירתה על עצמה מלבנון..הגד' שלי ואני מניח גם כוחות אחרים הוקפצנו לפחות 3-4 פעמים לפני הכניסה, ההתנקשות בשגריר ארגוב לא היתה הסיבה לפרוץ המלחמה, אבל בהחלט זה היווה טריגר, המצב בצפון היה בלתי נסבל, עכשיו אני מניח שכן מוצדק לא מוצדק , זה כבר שאלה של דעות פוליטיות..

מחמלי, אחיי גיבורי התהילה ,כל הרפאים , משל"ג עד 2000

ישראל היא שהפרה את ההסכם בעקבות ההתנקשות בשגריר ארגוב.

מויקיפדיה,"לאחר אירועי ספטמבר השחור ב-1970 התבססו ארגוני הטרור הפלסטינים בדרום לבנון, על רקע חולשת הממשלה הלבנונית, וביצעו התקפות ופיגועי טרור בגבול הצפוני של ישראל. במבצע ליטני בשנת 1978, נכנסו כוחות צה"ל לדרום לבנון וניהלו עימותים עם אנשי אש"ף. בעקבות המבצע הוסכם על פרישת כוחות יוניפי"ל שיחצצו בין ארגוני הטרור וגבול ישראל. ארגוני הטרור הגיבו בהצטיידות בקטיושות ותותחי 130 מ"מ, בהם השתמשו לירי על אזרחים ישראליים. השליח האמריקני פיליפ חביב, הצליח להביא לידי הפסקת אש בין ישראל ואש"ף ב-24 ביולי 1981. כבר קודם לכן החל צה"ל בהובלת הרמטכ"ל רפאל איתן ואלוף פיקוד הצפון אביגדור בן-גל ובתמיכת שר הביטחון, מנחם בגין בתכנון מבצע צבאי לחיסול ארגוני הטרור בלבנון.
ב-3 ביוני 1982 התבצע נסיון התנקשות בשגריר ישראל בבריטניה, שלמה ארגוב, על ידי מחבלים פלסטינים, מארגונו של אבו נידאל. ממשלת ישראל החליטה לנצל את ההזדמנות כדי לשים קץ לכח הפלסטיני בדרום לבנון. חיל האוויר הישראלי הפציץ תשעה מתקנים של אש"ף בלבנון ב-4 ביוני, חרף הסכם שביתת הנשק של יולי 1981 ואש"ף מצידו הגיב בהפגזה כבדה של כ-500 רקטות על יישובי צפון ישראל והשתמש בכוחות השריון הקטנים של הארגון לתקיפת הגבול על ישראל, דבר שהכשיר את פתיחת מלחמת לבנון."

תשמע, ישראל מדינה תוקפנית..

מפגיזים לה את האזרחים, מתנקשים לה בשגריר, והיא "מנצלת" את הארועים הפעוטים האלה כדי לחסל את קיני הטרור...כמו שכתבתי קודם הכל עניין של דעות פוליטיות..
הפסקת האש של פיליפ חביב לא היתה שווה את הנייר שנכתבה עליו..

מחמלי, אחיי גיבורי התהילה ,כל הרפאים , משל"ג עד 2000

הערך שנתת מויקיפדיה..כתוב שם שישראל "ניצלה" את ההתנקשות בשגריר ארגוב כדי לפתוח במלחמה, כאילו שלא היו כל ההפגזות לפני כן, כאילו שהתנקשות בשגריר של מדינה ריבונית זה סתם ארוע שולי..

מחמלי, אחיי גיבורי התהילה ,כל הרפאים , משל"ג עד 2000

משהו אחר. שוב אני חוזר ועומד על דעתי, לא היו קטיושות בזמן הפסקת האש.
אם היו הייתי יודע, רק מפני שהביצועים ההתקפיים בלבנון הופסקו למעט מודיעין.

אין צורך להמציא היסטוריה בכדי לבנות לנו זכות על ארץ ישראל ועל הגנת תושביה.

אני לא ממציא שום היסטוריה , ולא זקוק לאישורים על זכותנו על הארץ, הדבר היחיד שאני מצר עליו זה שצה''ל לא ניקה את קן הצרעות הזה כמה שנים קודם לכן..יצא לי לדבר המון עם המקומיים , מהדרום ועד ביירות בגלל שאני דובר צרפתית תמיד לקחו אותי לתחקר מקומיים על מיקום אפשרי של מחבלים, את סיפורי הזוועה ששמעתי, גם אם רק 10% מזה היה נכון, רק זה היה סיבה מספקת לחסל את אש''ף בלבנון..אני גם לא מדבר על כמויות הנשק\אמל''ח האדירות שיצאו משם ארצה..
ההתנקשות בארגוב היתה סיבה מספקת גם מספקת לצאת לשל''ג..

מחמלי, אחיי גיבורי התהילה ,כל הרפאים , משל"ג עד 2000

אני לא הצדקתי את קיומו של אירגון טרור זה או אחר, אני כתבתי על העובדה שהייתה הפסקת אש וישראל הפרה אותה.

יש לך טיעון שכנגד, תפדל תכתוב.

חתום ? וואלה? איפה אפשר לקרוא אותו?

יש לי חדשות בישבילך... הוא לא שם. ההסכם לא נחתם, כי לא נכתב. ולכן שני הצדדים לא היו סגורים על התוכן. אש"ף חשבו שהם מחויבים לרגיע רק בגבול לבנון. כאשר מותר להם לפעול בחו"ל ובגבול ירדן, ואנחנו, מין הסתם לא הסכמנו עם זה. מזה אפשר להבין. שהעובדה שהיבאת היא לא בדיוק עובדה. זאת רק טענה של אש"ף.

כדאי שתקרא עוד משהו בעניין, מעבר לוויקי.

הפסקת האש יושמה על ידי שני הצדדים. זו עובדה. מה בכלל הויוכוח?

אתה יכול לכתוב "עובדה" אחרי כל מילה שנייה, עדיין זה לא יהפוך את הטענה לאמת. במשך אותה שנה ההתקפות על מטרות ישראליות ויהודיות נמשכו בחו"ל, בתוך הארץ ומגבול ירדן. ישראל ראתה בזה הפרה של הפסקת האש. אש"ף, כמובן, טענו שההסכם מתייחס רק לגבול הצפון.כאמור, ההסכם לא נכתב ולא נחתם, ולכן שני הצדדים יכלו לטעון לאמת. בחרת לאמץ את עמדת אש"ף, אבל יש גם עמדה ישראלית. לגיטימית לא פחות.

אגב, ההסכם היה לגבול הלבנון בלבד, וככה ישראל הסכימה ושמרה עד שהפרה.

יש לך טיעון מול העובדה הזו? תפדל,

להל"ן ההסכם....http://www.knesset.gov.il/process/a...frame.asp?id=22

הסכם מרחיק לכת שהסכמי אוסלו עומדים מדובללים לידו. שלא להזכיר את ההתנהלות המבישה באי עמידה בהסכמים חתומים.