ב24 בינואר 1986 פורסם שצנחן שלחם בקרב סולטן יעקוב במלחמת לבנון וחלה "בתסמונת וייטנאם" נלקח ל 11 ימי מעצר בכלא 6 בעתלית
הצנחן ארז מגן שירת בגדוד הצנחנים שניסה לחלץ את פלוגת השריון שנתקעה בקרב הקשה בסולטן יעקוב.
שבוע ימים לאחר הקרב החל ארז , הצנחן הותיק, לחוש כאבים בכל גופו ופונה לבית חולים בצידון, אך לאחר שישה ימים הועבר לטיפול ברמב"ם.

לדעתי, שם יפה למה שנקרא אז "הלם קרב" והיום קוראים לו "תגובת קרב". גם בכתבה נכתב שהוא טופל נגד "הלם קרב".
באותה מידה, אם הכתבה הייתה רואה אור אחרי מלחמת המפרץ, סביר שהיו קוראים לזה "סינדרום המפרץ".

Nobody exists on purpose. Nobody belongs anywhere. Everybody's gonna die. Come watch TV.
Morty

במקרה של הצנחן באמת נראה כמו הלם קרב\תגובת קרב
לגבי סינדרום המפרץ או תסמונת המפרץ נראה לי שהוכרה כנזק פיסי ולא רק נפשי

‎"הביאוהו חי או מת, מוטב חי. זה יהיה חשוב מאד עבור הנוער שלנו"

ציטוט:

במקור נכתב על ידי CaRTeR לגבי סינדרום המפרץ או תסמונת המפרץ נראה לי שהוכרה כנזק פיסי ולא רק נפשי

אכן כן, אותה תסמונת נבעה מחשיפה ממושכת של חיילים לעשן מבארות הנפט שהוצתו ע"י חיילי צבא סדאם במהלך נסיגתם. ייתכן, וזה לא ניתן להוכחה, שהם גם נחשפו למינונים נמוכים של חל"כ שהתפזר מתוך בונקר תחמושת עירקי שהופצץ בטעות.

גם כשלא היה הרבה, היה לנו הכל

אחת התאוריות שאני מכיר לגבי סינדרום המפרץ זאת החשיפה הממושכת לפירודיסטגמין אותו נטלו החיילים למקרה של לוחמה כימית. (אין לי מושג על מה זה מבוסס)

זנגה זנגה, דאר דאר
(מ.קדאפי)

לצערי שכחתי לכלול את גורם זה, שהוא בסבירות גבוהה מאוד אחד הגורמים למחלה. ככל הנראה הסינדרום הוא שילוב רע של כמה גורמים בעייתיים כשלעצמם, שביחד יוצרים מסה קריטית של נזקים.

גם כשלא היה הרבה, היה לנו הכל

הסבר נוסף אם כי קראתי עליו בפחות מקומות אבל נזכרתי בו הוא השימוש בח"ש הבנויים מאורניום מדולל. (המקבילות של חץ 8/9 אצלנו)
הטענה אומרת שהטנקים העירקים הבוערים פלטו קרינה רדיואקטיבית. אני מניח שמומחי השריון בפורום יוכלו להסביר אם זה בכלל סביר.

זנגה זנגה, דאר דאר
(מ.קדאפי)

שני גורמים שלא רשמתי עד כה ומשלימים את רשימת הגורמים הידועה לסינדרום:
- פגזי הח"ש שציינת
- שימוש מסיבי בריסוס חומרי הדברה באיזור הבסיסים הראשיים, עקב כמויות החרקים הבלתי נסבלות שהציקו לחיילים. ראוי להזכיר כי קוטלי החרקים הם בסך הכל גרסה מצומצמת ביותר של רעלי עצבים מהסוג שקיים במספר סוגי חל"כ, וחשיפה עקבית לאורך זמן לחומרים אלה יכולה לגרום לאותם סמפטומים של הרעלת עצבים (בין אם מיידית או מאוחרת).

גם כשלא היה הרבה, היה לנו הכל

יש עדיין מחלוקת לגבי החלק של פגזי האוראניום המדולל בסינדרום המפרץ, מה שמוסכם (למיטב הבנתי) הוא שאין סכנה בחשיפה וטיפול בפגז אבל יש סכנה בחלקיקים הנישאים באוויר שנוצרים עם פגיעתו במטרה והיו הרבה מאוד כאלו במלחמה - ולא רק בפגזי טנקים אלא במגוון תחמושות החל מקוטר 20 מ"מ ששימשו את הקוברות, הבראדלי, הפאלאקס ועוד.

בכל מקרה, ככל הנראה הסכנה היא פחות רדיואקטיבית (הרדיואקטיביות שלו די נמוכה בשל זמן מחצית חיים ארוך מאוד) ויותר טוקסיקולוגית, בדומה לחשיפה ריאתית לחלקיקי מתכות כבדות אחרות כמו עופרת, קדמיום, כספית, ניקל וכו'.

לא זכור לי כח צנחנים שהיה מעורב בלחימה והחילוץ מסולטן יעקב. מישהו יודע במה מדובר?

לפי הראיון הזה שנתן אלדד בר-כוכבא, תותחן בגד' 362, היה בשטח כח של סיירת צנחנים שנכנס בשלבים האחרונים של הקרב לחלץ ולאסוף חיילים שנותקו ממה שנשאר מהגדוד:

ציטוט:

קפצתי מהטנק עם הנשק האישי והחגור רצתי לכיוון נגמשים שראיתי במרחק של כ-‮05-001 ‬מטר הם היו מלאים בפצועים גם חברי לצוות היו שם אך לא היה מקום עבורי‮, ‬הורו לי להישאר בשטח ויבואו לחלץ אותי‮. ‬תפסתי מחסה בסמוך לאחד הבתים וחיכיתי לכוח חילוץ‮. ‬זכריה באומל יהודה כץ וצבי פלדמן נעדרי סולטן יעקוב פיגרו אחרינו בכ-‮001 ‬מטר בלבד ופנו בטעות ימינה מה שכנראה עלה להם בחייהם ועד היום הם נעדרים‮.‬ לאחר כ-‮02 ‬דקות הגיעו חיילי סיירת צנחנים לאזור‮, ‬הם נשלחו ע"י המג"ד עירא לחלץ אותי‮, ‬הם התקרבו למרחק של כ-‮051 ‬מטר לאזור הירי המאסיבי‮, ‬כשהם קוראים ברמקול קטן שהיה בידם‮ "‬חייל חייל אנחנו כאן‮". ‬לקח לי כמה דקות לאזור אומץ ולרוץ בין הטנקים הסורים שננטשו בשטח כשהמנוע שלהם פועל‮! ‬רצתי עד שהגעתי הם משכו אותי לג'יפ הפתוח ונסעו בטרוף כקילומטר עד למסוקים‮. ‬שני מסוקי יסעור גדולים שלידם טופלו עשרות פצועים‮.

.

תודה. באותו לילה הייתי עסוק בעין זחלתא, אבל גם במחקרים שקראתי במשך השנים לא ראיתי איזכור למעורבות הצנחנים בחילוץ.

יכול להיות שלא מדובר בפלס"ר 35 אלא בפלס"ר חט' 55 של נחמיה תמרי שהייתה גם היא ת"פ אוגדת גיורא לב, אבל זה סתם ניחוש.
עוד ניחוש יכול להיות שזה איזה צוות מילואים של יחידה מובחרת או יחידת מודיעין (מה שיכול להסביר את המגאפון הזמין בג'יפ) שהסתובב בשטח עם נעליים אדומות ובחר לא לעדכן חפ"שים סקרנים בשיוך האירגוני המדוייק שלו.

שי קוזלובסקי היה קצין בהנדסה קרבית.






http://reshet.tv/Shows/your_family_...aboker/vml,35//