מסיבת תה זה לבריטים, אולי כדאי לקרוא לזה מטבוחה.

מועצת הצמחים מחייבת כל חקלאי בישראל לשלם לה דמי חבר בכפיה. עבור דמי החבר מקבל החקלאי... מה בעצם?
לאחר שחקלאי ישראלי החליט למרוד לגובי דמי החסות, ביצע משרד החקלאות מחקר חסוי שממנו עולה כי החקלאי צודק- הכפיה הזאת לא מופיעה במדינות מפותחות אחרות, בדרגות כאלו ואחרות, התשלום נמוך יותר. איכשהו המחקר התמסמס וכולנו ממשיכים לשלם דרך הסלט שלנו את משכורתם של פונקציונרים בטלנים שהשתלטו על הכנסת בעקיפין.

בפעם הבאה שאתם רואים כתבה מטעם נגד מעסיק כזה או אחר, תזכרו שהמגזר הציבורי הוא מקור החוליים שלנו והוא מסית את האוכלוסיה נגד המגזר העסקי כמיטב מסורת הבולשביזם.

http://www.themarker.com/news/1.2283391

מתי כבר נמגר ונכחיד את התופעה הזו שנראה כי היא מקיפה כמעט כל תחום במדינה הזו?!
ותודה לך על הבאת הידיעה לידיעתינו

רואה מיק, לפעמים אנחנו מסכימים

היה מקום פה לתגובה של מועצת הצמחים, או לפחות לקצת נתונים של ממש.
למשל, ההיטל שגובה המועצה לדונם בננות הוא בסך הכל 100 ש"ח לדונם. המשמעות מבחינת הצרכן, במידה ועלות זו מגולגלת אליו, היא אפסית.
מעבר לכך, הכתבה מתעלמת מכך שבמדינות רבות בעולם המערבי, כולל ארה"ב כמובן, מפעילים מנגנונים שונים להגנה על החקלאות המקומית, כולל צימצום האפשרויות לתחרות, וויסות מחירים וסובסידיות.

ציטוט:

מעבר לכך, הכתבה מתעלמת מכך שבמדינות רבות בעולם המערבי, כולל ארה"ב כמובן, מפעילים מנגנונים שונים להגנה על החקלאות המקומית, כולל צימצום האפשרויות לתחרות, וויסות מחירים וסובסידיות.

יש המון דברים טובים וחיוביים בעולם המערבי אבל זה ^^^ לא אחד מהם.
וגם בארצות הברית יש ביקורת על כך, גם בצרפת הסוציאליסטית
תמיד מצחיק אותי שכל חובבי הפיקוח והתכנון המרכזי תמיד קופצים להבאי דוגמאות מהמערב שמתאימות להשקפת הולם שלהם אבל לא טורחים להבאי דוגמאות של שוק חופשי שמזכותו המערב עדיין משגשג.

בכתבה היה חשוב מאוד משום מה להדגיש ש"רק בישראל"!!!!
הנקודה שלי היא שהכתבה דמגוגית ולא רצינית משום שאם כבר משווים לנעשה בעולם בתחום הרגולציה של החקלאות, כדאי לבחון את זה עד הסוף ולא להצמד רק לנושא של האם קיימת מועצה דומה או לא.
הערך היחיד מבחינתי של ההשוואה למערב הוא השאלה מדוע גם במדינות בהן בסופו של דבר יש כלכלת שוק חופשי לתחום החקלאות מתייחסים אחרת. אין לי אגב תשובה חד משמעית לשאלה הזו. יש פה כאלו שוודאי יאמרו לך שזה בגלל לובי חזק של חקלאים. יכול להיות, אבל זה לבדו לא מסביר בעיני כי כמה חקלאים כבר יש ואיזו השפעה כבר יכולה להיות להם יחסית לענפי משק אחרים שהם הרבה יותר עתירי משאבים. אני מניח שיש כאן גם שילוב של סיבות היסטוריות, רגשיות, אידיאולוגיות, וגם מעשיות-רצון של מדינות לצמצם ככל האפשר את תלותן במקורות חוץ בכל הנוגע למזון.

כמה חקלאים בארה"ב מגדלים תירס בשביל לזרוק אותו או בשביל ביו דיזל, שהגיוני כלכלית קצת פחות מלייצר דלק מחול?

שהטענה בכתבה שיש בישראל איזה מצב ייחודי היא שטויות.
אני לא חושב שבשנים רגילות משמידים ייבולי תירס אבל הסיפור השערורייתי של הביודיזל (שמתרחש גם בברזיל, נידמה לי) גורם השלכות עולמיות כל כך חמורות מבחינת הספקת מזון שמדובר במשהו שגובל בפשע מלחמה, ואני מגזים רק קצת.

אתה בטוח שזה שטויות?

הבדל 1

"כמעט תמיד מועצות הייצור של החקלאים מוקמות ביוזמת החקלאים, ורק באופן וולונטרי. בארה"ב נדרש רוב של 66% מהחקלאים כדי להקים מועצה משותפת להם - לאחר שהמועצה הוקמה כל החקלאים חייבים להיות חברים בה - ואחת לשש שנים קיום המועצה נבחן בבחירות חדשות. גם החלטות המועצה מתקבלות ברוב קולות של החקלאים. גם באירופה החברות במועצות החקלאיות היא וולונטרית.,

הבדל 2

"בעולם אין יותר מועצות חקלאיות שמווסות שווקים - החוק האמריקאי משנות ה–30 אמנם מאפשר לחקלאים ליצור קרטל לצורך ויסות שוק, אבל החקלאים נדרשים להוכיח נחיצות מיוחדת לוויסות שוק כזה. לכן, בפועל ויסות שוק כבר כמעט אינו קיים, ואם הוא מתקיים, הרי שרק באזור גאוגרפי מסוים, ובאופן זמני."

לגבי הבננות

"
גם בתוך מועצת הצמחים קיימות התארגנויות של מגדלים, כמו "שולחן הבננות" המאגד תחתיו את הרוב הגדול של מגדלי הבננות בישראל - וזאת בשעה שחל איסור על יבוא בננות לישראל. התוצאה היא שמחירי הבננות בישראל הם כנראה בין היקרים בעולם.

מנכ"ל מועצת הצמחים, צבי אלון, הודה בתגובתו ל–TheMarker כי מחירי הבננות בישראל גבוהים ב–10%–15% ממחירי הבננות באירופה, שכל הבננות אליה מיובאות ולכן הן יקרות במיוחד. הוא גם הודה כי שולחן הבננות מפרסם "מחירי אינדיקציה" לבננות, וכי הוא "מצליח לנצל את הפטור לשמירת רווח סביר לחקלאי"."




ועכשיו?

משום שאותם הבדלים שמצויינים בכתבה מתקזזים עם מנגנוני וויסות אחרים שמתקיימים בארה"ב ובאיחוד האירופאי. באיחוד האירופאי, למשל, יש נטיה גוברת להמיר את הסובסידיות הקלאסיות בתשלום ישיר לחקלאי, תשלום שהוא כמובן מגיע ממשלם המיסים. ואני לא נכנס כאן לענייני מכסים, וויסות מחירי התוצרת וכו'. כלומר, וויסות כבד קיים גם שם בלי קשר למגנונים.
לגבי מחירי בננה, בוא נעשה השוואה פשוטה: באתר של סופר סל, לא מהחנויות הזולות במיוחד, כתוב שמחיר קילו בננה הוא 3.90 ש"ח. זה בערך 1.1 דולר. בסן דייאגו המחיר של פאונד בננה הוא 69 סנט. קרי, כדולר וחצי לקילו. וזאת במדינה שנהנית מייצור מקומי מאסיבי של בננות+ ייבוא ממקסיקו. שלא לדבר על עלויות מיים נמוכות בהרבה מישראל, כח עבודה זול מאוד ושוק צריכה ענק שמאפשר מחירים זולים.
בגרמניה מחיר קילו בננה נכון ל-2013 (זה מה שמצאתי) היה בממוצע 1.44 יורו לקילו.
באתר אחר משווים מדינות שונות:
1 lb. Bananas
Sample of U.S. Prices:
Portland, Ore.: $0.59
Little Rock, Ark.: $0.64
Los Angeles, Calif.: $1.60

Sample of World Prices:
Brazil: $0.25
Belgium: $0.49
Hong Kong: $0.50
Canada: $0.68
Kuwait: $0.94
Germany: $1.42
South Africa: $1.99
Paris: $2.68
http://www.dailyfinance.com/photos/food-price-comparison-around-the-world/#!slide=988842
שים לב שמדובר בפאונד אז צריך להכפיל את המחירים ב-2.2 כדי לקבל את המחיר לקילו.
אם תעשה זאת תראה שהמחיר בישראל למעשה נמוך יותר מרוב המדינות שהוכללו בהשוואה.
כך ,כשקובעים שמחירי הבננה בישראל הם מהגבוהים בעולם זה לא משכנע אותי במיוחד, ואכן לא נותנים שם שום נתונים משווים.
עכשיו, נניח לרגע שבאמת מחירי הבננות בישראל גבוהים יותר. עד כמה המחיר מושפע מעניין "דמי החבר" וה"עמלות" שמוזכרות בכתבה? איך נדע אם לא נותנים מספרים? הנתון שמצאתי של מאה שקל היטל לדונם בננה הוא חסר משמעות למחיר לצרכן בהתחשב במשקל הבננות המופקות מדונם אחד.
בקיצור, כתבה לא רצינית למרות שהבעיה בפני עצמה היא בהחלט חשובה. אני חושב שאסור לחייב אף אחד להיות חלק מאיגוד. אני חושב שמפילים על החקלאים יותר מדי היטלים ותשלומים לגופים שתועלתם לא ברורה ויעילותם מפוקפקת עוד יותר. אני חושב שיש הרבה שחיתות בניהול החקלאות. מכל הדברים האלה המשפחה שלי נפגעה אישית: כשסבי, שהיה איש עסקים מצליח בארה"ב, ביקר אצלנו אבי הראה לו את מכלול התשלומים שהוא צריך לשלם ומה נשאר לו בשורה התחתונה ממה שהוא מייצר במשק. הסבא הפטיר מיד שבתנאים האלה עדיף בהרבה להיות הנהג שמסיע את התוצרת מאשר החקלאי שמגדל אותה...
אבל, אני לא אוהב כתבות שמכניסות טענות דמגוגיות עם אמינות מפוקפקת.

ציטוט:

במקור נכתב על ידי קגנס משום שאותם הבדלים שמצויינים בכתבה מתקזזים עם מנגנוני וויסות אחרים שמתקיימים בארה"ב ובאיחוד האירופאי. באיחוד האירופאי, למשל, יש נטיה גוברת להמיר את הסובסידיות הקלאסיות בתשלום ישיר לחקלאי, תשלום שהוא כמובן מגיע ממשלם המיסים. ואני לא נכנס כאן לענייני מכסים, וויסות מחירי התוצרת וכו'. כלומר, וויסות כבד קיים גם שם בלי קשר למגנונים. לגבי מחירי בננה, בוא נעשה השוואה פשוטה: באתר של סופר סל, לא מהחנויות הזולות במיוחד, כתוב שמחיר קילו בננה הוא 3.90 ש"ח. זה בערך 1.1 דולר. בסן דייאגו המחיר של פאונד בננה הוא 69 סנט. קרי, כדולר וחצי לקילו. וזאת במדינה שנהנית מייצור מקומי מאסיבי של בננות+ ייבוא ממקסיקו. שלא לדבר על עלויות מיים נמוכות בהרבה מישראל, כח עבודה זול מאוד ושוק צריכה ענק שמאפשר מחירים זולים. בגרמניה מחיר קילו בננה נכון ל-2013 (זה מה שמצאתי) היה בממוצע 1.44 יורו לקילו. באתר אחר משווים מדינות שונות: 1 lb. Bananas Sample of U.S. Prices: Portland, Ore.: $0.59 Little Rock, Ark.: $0.64 Los Angeles, Calif.: $1.60 Sample of World Prices: Brazil: $0.25 Belgium: $0.49 Hong Kong: $0.50 Canada: $0.68 Kuwait: $0.94 Germany: $1.42 South Africa: $1.99 Paris: $2.68 http://www.dailyfinance.com/photos/food-price-comparison-around-the-world/#!slide=988842 שים לב שמדובר בפאונד אז צריך להכפיל את המחירים ב-2.2 כדי לקבל את המחיר לקילו. אם תעשה זאת תראה שהמחיר בישראל למעשה נמוך יותר מרוב המדינות שהוכללו בהשוואה. כך ,כשקובעים שמחירי הבננה בישראל הם מהגבוהים בעולם זה לא משכנע אותי במיוחד, ואכן לא נותנים שם שום נתונים משווים. עכשיו, נניח לרגע שבאמת מחירי הבננות בישראל גבוהים יותר. עד כמה המחיר מושפע מעניין "דמי החבר" וה"עמלות" שמוזכרות בכתבה? איך נדע אם לא נותנים מספרים? הנתון שמצאתי של מאה שקל היטל לדונם בננה הוא חסר משמעות למחיר לצרכן בהתחשב במשקל הבננות המופקות מדונם אחד. בקיצור, כתבה לא רצינית למרות שהבעיה בפני עצמה היא בהחלט חשובה. אני חושב שאסור לחייב אף אחד להיות חלק מאיגוד. אני חושב שמפילים על החקלאים יותר מדי היטלים ותשלומים לגופים שתועלתם לא ברורה ויעילותם מפוקפקת עוד יותר. אני חושב שיש הרבה שחיתות בניהול החקלאות. מכל הדברים האלה המשפחה שלי נפגעה אישית: כשסבי, שהיה איש עסקים מצליח בארה"ב, ביקר אצלנו אבי הראה לו את מכלול התשלומים שהוא צריך לשלם ומה נשאר לו בשורה התחתונה ממה שהוא מייצר במשק. הסבא הפטיר מיד שבתנאים האלה עדיף בהרבה להיות הנהג שמסיע את התוצרת מאשר החקלאי שמגדל אותה... אבל, אני לא אוהב כתבות שמכניסות טענות דמגוגיות עם אמינות מפוקפקת.

לדעתי כרגע מדובר על עונת הבננות, כי המחירים בדר"כ הרבה יותר גבוהים במהלך השנה. לא יודע איך הצלחת למצוא ב-3.90 .
אגב, אתה יודע להגיד אילו בננות אלו בעיר ההיפים? כי האורגניות פה עולות 15 ש"ח לקילו בעדן טבע מרקט. בכל מקרה, במגה מדובר על 7.9 ש,ח לקילו. באתר של רמי לוי משום מה לא מצאתי.

הסובסידיות לא רלוונטיות כי לא מדובר פה על הסובסידיות לחקלאי (גם על זה יש לי בטן מלאה), אלא על המועצה הכפויה (ממש "משורה משחרר רק המוות"), והקרטליזציה. למה כולם צועקים לפרק קרטלים אבל לחקלאים יש פטור? לא נראה לך מגוחך? או מושחת? למה בעלי מאפיות הולכים לכלא ובעלי שדות לא? לכן אין קשר לתשלום ישיר או לא.

ואלו לא רק דמי החבר והעמלות, זה עצם קיומה של המועצה! רוצה שוק חופשי אמיתי? כזה שמותר לחברות ליצור קרטל? תן את הפטור הזה גם לבעלי עסקים אחרים, ותבטל מכסים ומכסות. ואז נראה כמה הקרטל מחזיק מעמד וכמה חקלאים פושטים רגל (כמאמר המשפט הידוע- כשהגלים נסוגים ניתן לראות מי שחה בעירום).

ציטוט:

במקור נכתב על ידי meac לדעתי כרגע מדובר על עונת הבננות, כי המחירים בדר"כ הרבה יותר גבוהים במהלך השנה. לא יודע איך הצלחת למצוא ב-3.90 .

שלשום קניתי לילד בננות ברשת אחרת ויש לי עדיין את החשבונית - 3.5 ש"ח לק"ג.

"אילו שמוכנים לוותר על חירות חיונית כדי להרוויח ביטחון זמני, לא ראויים לא לחירות ולא לביטחון - ומהר מאוד חסרים את שניהם."
-בנג'מין פרנקלין

ציטוט:

במקור נכתב על ידי Carl Sagan "If you wish to make an apple pie from scratch, you must first invent the universe"

אז תגיד לנו איפה.. כי כבר לא מאשרים לי משכנתא להכין סלט פירות.

"אילו שמוכנים לוותר על חירות חיונית כדי להרוויח ביטחון זמני, לא ראויים לא לחירות ולא לביטחון - ומהר מאוד חסרים את שניהם."
-בנג'מין פרנקלין

ציטוט:

במקור נכתב על ידי Carl Sagan "If you wish to make an apple pie from scratch, you must first invent the universe"

לא חידשתי דרכון עדיין.

ובכל זאת הן עולות יותר מחמישה שקלים לקילו, וזה במקרה הטוב. במקרה הפחות טוב (יענו בסופרים הפחות זולים) זה יעלה יותר.
וכמו שכתבתי, את המחיר, 3.9, מצאתי באתר של סופרסל. זה הדבר הראשון שקפץ לי מהחיפוש בגוגל. תפוחים, אגב, עולים אצלנו לכל הפחות דולר לפאונד (לסוג הכי זול-הרוב עולה לפחות דולר וחצי לפאונד). כלומר, 2.2 דולר לקילו=7.7 שקל לקילו. ברמי לוי זה הרבה פחות. למעשה, כמעט כל הפירות ברמי לוי עולים פחות ממה שאני משלם בראלפס או וונס.
הטענה שלי ביחס לכתבה היא שבוחרים להשוות לעולם איזה גורם אחד מתעלמים מגורמים אחרים שמביאים בסופו של דבר לאותה תוצאה או גדולה יותר. מה זה משנה אם מווסתים את השוק לטובת החקלאי ככה או אחרת? מהכתבה אפשר להתרשם שוויסות, "קטלזציה" חקלאית וכו' הם משהו ייחודי לישראל וזה פשוט לחלוטין לא נכון. אותי זה מקומם.
מדוע בכל העולם המפותח מגנים על החקלאים ונותנים להם "זכויות יותר"? זאת שאלת היסוד. אני מניח שזה קשור לכך שחקלאות נחשבת לענף בעל משמעות אסטרטגית ושיכולת למידה כלשהי של ייצור מקומי עולה בחשיבותה על הרווח המיידי שמייבוא זול ממדינות שאי אפשר להתחרות בעלויות הנמוכות שבהן. למרות שישראל היא מדינה קטנה ומעוטת משאבים טבעיים היא מספקת לעצמה 95% מתצרוכת המזון המקומית, מייצאת וסוחטת התפעלות כלל עולמית מקצב הצמיחה שלה ויעילותה.
הסבסוד הממשלתי לחקלאות בישראל נמוך בהשוואה לאיחוד האירופאי אבל החקלאים נהנים מימנו ישירות הרבה פחות. ואגב, לפי דו"ח ה-OECD בזכות התייעלות, ביטול מכסות ושילוב טכנולוגיות מתקדמות מחיר הפירות והירקות בישראל נחשבים מהנמוכים בעולם. אתה יכול לבוא בטענות לבירוקרטיה ולמדיניות הממשלתית, אבל החקלאים עצמם ראויים בעיקר לשבח.

ציטוט:

במקור נכתב על ידי קגנס ובכל זאת הן עולות יותר מחמישה שקלים לקילו, וזה במקרה הטוב. במקרה הפחות טוב (יענו בסופרים הפחות זולים) זה יעלה יותר. וכמו שכתבתי, את המחיר, 3.9, מצאתי באתר של סופרסל. זה הדבר הראשון שקפץ לי מהחיפוש בגוגל. תפוחים, אגב, עולים אצלנו לכל הפחות דולר לפאונד (לסוג הכי זול-הרוב עולה לפחות דולר וחצי לפאונד). כלומר, 2.2 דולר לקילו=7.7 שקל לקילו. ברמי לוי זה הרבה פחות. למעשה, כמעט כל הפירות ברמי לוי עולים פחות ממה שאני משלם בראלפס או וונס. נחזור לזה כשמחיר העגבניות ישוב ל-18 ש"ח ואז תגיד לי כמה זול פה. ברמי לוי אגב מרבית הירקות הם לוס לידר- מוכר במחירי הפסד. שנינו מבינים שאין מצב שמלפפון יעלה 70 אג' והחנות תרוויח. בבקשה- http://www.calcalist.co.il/marketin...3627776,00.html תראה את המחיר לסיטונאי שם, ותבין כמה רשת השיווק פה מחפה על ההתייקרות. ושום מילה על כוח הקניה.. הטענה שלי ביחס לכתבה היא שבוחרים להשוות לעולם איזה גורם אחד מתעלמים מגורמים אחרים שמביאים בסופו של דבר לאותה תוצאה או גדולה יותר. מה זה משנה אם מווסתים את השוק לטובת החקלאי ככה או אחרת? מהכתבה אפשר להתרשם שוויסות, "קטלזציה" חקלאית וכו' הם משהו ייחודי לישראל וזה פשוט לחלוטין לא נכון. אותי זה מקומם. נכתב במפורש בכתבה, ואתה מוזמן להפריך, כי הקרטליזציה בישראל חמורה הרבה יותר, והוויסות הרבה יותר חריף מאשר במדינות האחרות. זאת גם הסיבה שהדו"ח נותר חסוי.. בנוסף כתבתי כי החקלאות היא הענף היחיד בישראל שיכול לתאם מחירים. אפילו לבעלי המאפיות, ובטח תודה שלחם הוא מוצר בסיסי כמו ירקות, אסור. חלקם הולך לכלא בקרוב. מהכתבה- " החוק האמריקאי משנות ה–30 אמנם מאפשר לחקלאים ליצור קרטל לצורך ויסות שוק, אבל החקלאים נדרשים להוכיח נחיצות מיוחדת לוויסות שוק כזה. לכן, בפועל ויסות שוק כבר כמעט אינו קיים, ואם הוא מתקיים, הרי שרק באזור גאוגרפי מסוים, ובאופן זמני. " מדוע בכל העולם המפותח מגנים על החקלאים ונותנים להם "זכויות יותר"? זאת שאלת היסוד. למה בכל העולם המפותח יש מס הכנסה? זה הופך את זה לתקין? התשובה היא כפי שכתבת- יש להם כוח מופרז. יש להם יכולת לנגן לאנשים על הרגש. יש להם קשרים בפוליטיקה. יש להם אפשרות להתרפק על העבר כאילו הם עצמם היו אלו שכבשו את הארץ. יש להם יכולת להשיג עובדים זולים בעוד ענפים אחרים לא. אני מניח שזה קשור לכך שחקלאות נחשבת לענף בעל משמעות אסטרטגית ושיכולת למידה כלשהי של ייצור מקומי עולה בחשיבותה על הרווח המיידי שמייבוא זול ממדינות שאי אפשר להתחרות בעלויות הנמוכות שבהן. למרות שישראל היא מדינה קטנה ומעוטת משאבים טבעיים היא מספקת לעצמה 95% מתצרוכת המזון המקומית, מייצאת וסוחטת התפעלות כלל עולמית מקצב הצמיחה שלה ויעילותה. נשמע כמו הגזמה. לא מגדלים פה אורז, מייבאים את רוב החיטה, מייבאים את רוב הבקר. משק אוטרקי זה לא פה. מה הקשר לקצב הצמיחה הישראלי? קצב הצמיחה הוא למרות ולא בגלל הסובייטים (ופה זה לא סתם ביטוי, מדובר בסובייט לענייני ירקות). מה שמעכב לנו את הצמיחה זה מגזר זה ואחר שסוחטים אותנו כמו עבריינים (כפי שמדגים החקלאי האומלל בכתבה). ייצור מקומי תמיד יהיה בגלל מגזרים שומרי כשרות כזאת או אחרת (איזה אירופאי יגדל לך חסה גוש קטיף?), בגלל שיש איזשהו אדג' לחלק מהגידולים פה, בגלל שגם לייבוא יש עלויות, ובגלל שיש אנשים שירצו לקנות תוצרת הארץ בלבד. אבל זה אומר שרק חלק מהחקלאים ישרוד, וטוב שכך. כל חקלאי כזה שלא היה אמור לשרוד הוא גיבנת על המדינה ועל הארנק שלך ושלי. אם אתה כל כך נחרץ תממן אותו בעצמך. לא על חשבון העניים או מעמד הביניים הנחנק. הסבסוד הממשלתי לחקלאות בישראל נמוך בהשוואה לאיחוד האירופאי אבל החקלאים נהנים מימנו ישירות הרבה פחות. לא רלוונטי, הסבסוד פה צריך להיות אפסי. אדרבא- למה שלא נאכל בזול על חשבון הממשלה האירופאית? ואגב, לפי דו"ח ה-OECD בזכות התייעלות, ביטול מכסות ושילוב טכנולוגיות מתקדמות מחיר הפירות והירקות בישראל נחשבים מהנמוכים בעולם. אתה לא שם לב שאתה מחזק אותי? אם יבטלו עוד מכסות ומכסים נמשיך ללכת בדרך הזאת... אם נצא קצת משוק הירקות, תזכיר לי כמה עולה בשר בקר בארה"ב? אתה יכול לבוא בטענות לבירוקרטיה ולמדיניות הממשלתית, אבל החקלאים עצמם ראויים בעיקר לשבח. יש פה גולש שאוהב לכתוב "לול מה". אז לול מה? החקלאים הם אלו שמחזיקים את הכנסת (מפלגה כזאת או אחרת) באזור רגיש. נציגיהם הם אלו שיושבים במועצה הזאת. מי שמקבל עובדים זרים בחצי מחיר, מים מוזלים ושטחים לעצמו, שלא יתהדר בנוצות לו לא.

גם בארה"ב ייתכנו תנודות עונתיות שיגרמו קפיצה במחיר של ירק או פרי זה או אחר.
מי שקבע שקבע שמחירי הפירות והירקות בישראל זולים יחסית לרוב העולם לא היה אני אלא ארגון בינלאומי שפרסם דו"ח מלא שבחים לענף החקלאות בישראל. ענף שלידיעתך (כפי שמצוין באותה דו"ח) כבר עבר רפורמות ליברליות מקפות שהביא לכך ששבעים וחמישה אחוז מהעוסקים בענף יצאו מימנו והנותרים סיגלו רמת יעילות גבוהה מאוד שהביאה לכך שהתפוקה דווקא הכפילה את עצמה. כאמור, קצב הצמיחה של ענף החקלאות בישראל (ולזה התייחסתי) הוא גבוה מאוד. מדובר בענף שהוא יעיל ומצליח וקרוב לוודאי תלוי מעט מאוד להצלחתו במכסי מגן ושאר ירקות. ההצלחה של ענף הצמחים באה למרות שבוטלו המכסות שהיו קיימות בעבר. ביטול מכסות החלב רק יועיל לרפתנים ותאמין לי שאבא שלי מבחינתו יהיה מוכן לזה אתמול ולא רק מחר.
ואגב, מוטב תעיין בדו"ח הבא של אגף המחקר של הכנסת אשר נותן הצצה למצב העניינים המורכב ומשווה לעולם. שים לב שם ל"נטל האשמה" של המשווקים יחסית לחקלאים ולשינויים שחלים בשנים האחרונות.
החקלאים בישראל ,שזו אינה הפעם הראשונה שאתה מפגין שינאה כלפיהם, בסך הכל עובדים קשה, אינם עשירים ומאפשרים לישראל מידה רבה על השענות עצמית חקלאית ואף מכניסים לא מעט כסף מייצוא. הם לא עושים זאת על חשבון העניים (איזו דמגוגיה..) שכן, כאמור, המחירים בישראל של רוב המוצרים החקלאיים אינם גבוהים יחסית לעולם (דו"ח הכנסת מצביע אומנם על עליה חדה במחירים לאורך השנים יחסית לאירופה אך לא משווה את המחירים עצמם) והסובסידיות לחקלאות איננה מגיעה מכיסי העניים אשר ממילא אינם משלמים כמעט מסים.
כפי שכתבתי בפירוש כאן ולא רק כאן אני מסכים לחלוטין שיש הרבה עיוותים באופן שבו ענף החקלאות מנוהל ומווסת. מרבים מהם הראשונים להפגע הם החקלאים עצמם. הרעיון של הגנה על החקלאות המקומית (במאצעים אלו או אחרים) מיושם בכל העולם המפותח באמצעים שונים וזה כולל זכויות שונות שאין לאף, או כמעט אף, ענף אחר. על הסיבות להגנה הזו אפשר להתווכח אבל לא אתה ולא אני יודעים את המשקל היחסי של כל הסיבות.

אם החקלאות בארץ תהיה טובה אין ממה לפחד מייבוא, ומנסיון שלי בענף הביצים, אנשים רוצים ביצים טריות ישר מההטלה בלי לחכות לכל מיני עסקנים באמצע שיעלו את המחיר לחקלאי וללקוח. אז כן,לפחות בענף הלול מועצת הלול עושה עוול לחקלאים ולמרכנים.

וזה כולל את החקלאים. אני מסכים בהחלט שהתערבות המדינה בחקלאות מועילה לכל מימי גורמים אבל לחקלאים הרבה פחות.

כפי שצוין בפירוש בכתבה מהתגובה הקודמת שלי, הירקות לא פעם נמכרים במחירי הפסד- עגבניות שמחירן לקמעונאי הן 8 ש"ח תימכרנה גם בפחות משקל.
שים לב מה אתה אומר- רפורמות ליברליות קידמו את החקלאות, אבל אתה מתנגד להמשכן? מדוע? לא רוצה להתייעל?

אגב, מעניין האם הדוח מתייחס למים המוזלים, העדיפות בקרקעות, ההתעלמות משינוי היעודים בקרקע והיתרון בקבלת עובדי חצי מחיר במשך עשורים רבים, לטובת החקלאים, על חשבון ענפים אחרים שאין להם את ההילה ההיסטורית של ,מיישבי הארץ".

ולא, אני לא שונא אותם, אני מתנגד לדרכם, ממש כמו עובדי הנמל. אין כלל הבדל ביניהם, גם בנמל יודעים להתהדר במניעים ציוניים (הפטריוטיות היא מפלטו של הנבל?). אני בטוח שאתה לא שונא אנשים שרוצים להתחמש, כן?

עריכה:
לגבי מיסוי- נטל המס העיקרי בישראל, במיוחד על עניים, הוא מס עקיף ולא ישיר. כך שהעניים משלמים לא מעט עבור מיסוי שנועד לממן מגזרים אחרים.
אני מאמין שכל עוד ממשלות זרות מסבסדות את החקלאי, ראוי להתעלק עליהן וליהנות מהסבסוד הזה. אתה בטח יודע שכשמחירי ירקות חורגים מכמות מסוימת יש אישור לייבא מירדן, למשל. למה שזה לא יהיה כל הזמן? כי איזה פונקציונר יפסיד?

יש מספיק מחקרים שנעשו ומראים פער עצום בין מה שמקבלים החקלאים ומה שמשלם הצרכן. ייתכן מקרה נקודתי פה או שם אבל אלו רחוקים מלייצג.
אני בעד רפורמות ליברליות אך באופן מתון, מדורג והגיוני, כפי שבהחלט נעשה בעשור או שניים האחרונים. אני בהחלט בעד הגנה על הענף החקלאי המקומי משום שייצור מזון הוא עניין אסטרטגי לא פחןת מייצור נשק. רמה מסוימת של תלות באספקה מבחוץ היא הכרחית בגלל תנאים אוביקטיביים אבל רצוי מאוד שלא תהיה מוחלטת. בכל העולם המערבי נהוג לתמוך בחקלאות המקומית ויש לזה סיבות טובות שכן מדובר בענף שהוא לא רק חיוני אלא גם פגיע במיוחד.
ההבדל בחן נמל אשדוד ובין הף החקלאי הוא בפורפורציות. החקלאים לא מרוויחים באופן קיצוני אלא סביר בלבד, אם בכלל, ועובדים קשה מאוד למען ההכנסה שלהם. זה לא מתקרב למה שמתארים שמתרחש בנמל אשדוד. מהשוואה לעולם עולה שבעוד שמבחינת מוצרי המזון ישראל בהחלט במקום טוב, היא במקום רע מבחינת עלויות ויעילות הנמל המרכזי שלה.
מאזן תשלום המסים (ישירים ועקיפים) של העניים לעומת מה שהם מקבלים מהמדינה הוא מאוד לצד זכות מבחינתם. הם לא ממנים אף אחד אלא ממנים אותם.
המסיונות לניגוח החקלאים והצבעה על העוולות שהם גורמים הם חלשים למדי. את זה שכבר הראתי שמחירי הירקות והפירות בישראל אינם גוהים ביחס לעולם למרת תמאים לא אופטימלים, כבר הראתי. קרקע? מה אתה רוצה בדיוק? הקרקע בידי החקלאים עשרות שנים והם מעבדים אותה. ועובדים זרים? קודם כל, החקלאחם מחויבים במס על העובדים הזרים כמו כל אחד אחר. שנית, כל מגזר שבו אין ישראליםשמוכנים או מסוגלים לעבוד בו מקבל עובדים זרים. כמו שישראלים אינם מוכנים לעבוד סיעוד קשישים ומייבאים לפיכך פיליפיניות, כך ישראלים אינם מוכנים לעבוד בחממות ולכן מייבאים תאילנדים. ויש עוד ענפים דומים כמו הבניין.

אתה חושב שקמעונאי לא מפסיד מירקות בפחות משקל לקילו? באופן כללי, קמעונאים בישראל אינם פרות מזומנים יותר. מגה מפסידה, שופרסל בנסיגה, רמי לוי מצליחה לצמוח, וגם זה לפני שכופים עליו את ההסכם הקיבוצי.

לא, ייצור המזון בישראל גם ככה תלוי בייבוא מחו"ל, ואת הטענה על אסטרגיה ושאר ירקות משמיעים עובדי צים, אל על, הנמלים וכל מי שיכול בעצם.
אני שמח שבעולם המערבי דואגים לחקלאות, בוא וננצל את הטמטום שלהם. שיישארו פה רק חקלאים שיכולים להתמודד בשוק חופשי- בעלי היתרון הטכנולוגי, אלו שמגדלים תוצרת כשרה ברמות כאלו ואחרות, ואלו שיכולים לשכנע אנשים לרכוש רק כחול לבן.

מחירי המזון בישראל מאוד יקרים, אם אתה רוצה לדבר על כלל המזון ולא רק על ירקות ופירות. הכל נובע מאותה הבעיה- התערבות ממשלתית. לא רק חקלאים נהנים מזה.

על מה אתה מדבר- הרנטה העודפת שמשלמות משפחות כאלו מתוך ההכנסה שלהן גבוהה מכמה מאות השקלים של קצבאות הילדים. במיוחד לאחר קיצוץ תשלומי הרווחה שחלו בשנים האחרונות (ראה את האשכול שנפתח אתמול על מחקר בנק ישראל).

קרקע, עובדים, מים- לא סתרת מה שכתבתי. החקלאים קיבלו קרקע לייעוד מסוים שהפכה באורח פלא לייעוד אחר. הם מקבלים מים מוזלים, הם מקבלים עובדים זרים. כדי להרגיע אותך, אני מתנגד בכלל להכנסת עובדים זרים לפה, בכל התחומים.

הדבר היחיד שאני מסכים איתך הוא שלא כל החקלאים נהנים בצורה שווה. העסקנים ביניהם כמובן נהנים יותר, כמו גם אלו שהשכילו לשמור אחזקה בתנובה למשל, כדי לשלוט בכל השרשרת.

יש בארהב כמה מדינות שמסבסדות גידולים שלא שווה למכור, וכמה שמשלמות לחקלאים בשביל שלא יגדלו או ישמידו מה שגידלו, בשביל להשפיע על מחיר של תוצרת מסוימת...
תסלח לי שאני מתעצל לחפש לינק...

"מספיק כדי להוכיח את הטענה שלי שהטענה בכתבה שיש בישראל איזה מצב ייחודי היא שטויות. "
אני מסכים לגמרי עם הטענה שלך, אבל זה לא תרוץ לכלום...
אם כולם יקפצו מהגג וכו'

בגלל השיטה הפוליטית שם, לקולות ההחלקאים השפעה רבה שכן יש מחוזות בלירה שמורכבים בעיקר מהם.
ותאמין לי, זה יותר חמור אפילו ממה שתיארת פה. השמדת עודפי תוצרת זה אבסורד שמתרחש בכל העולם, אבל בארה״ב זה רק קצה המזלג.
מצד שני, הסובסידיות ושאר הירקות מאפשרות לארה״ב לייצא בזול לשאר העולם וכך מחזיקות באשכום מדינות שתלויות בה לספקת מוצרי חקלאות בסיסיים, בין השאר משום שהחקלאים המקומיים לא צסוגלים להתחרות או שהמצשלה חסרת תמריץ לפיתוח טכנולוגי של החקלאות.

הו, קרא שוב. ראשית- יש איסור על ייבוא בננות, כך שגם לולא ההיטל לא פלא שמחירן גבוה מהבננות באירופה שבכלל מיובאות לשם.. נשמע לך הגיוני?
שנית- כתוב מפורשות שבוצעה השוואה, והקרטליזציה בארה"ב למשל היא רק כשיש צורך לווסת אירוע נקודתי ומוגבל גיאוגרפית. בטח שזה לא מה שקורה פה.

אני דורש מכל חקלאי תשלום סמלי מזערי של 1 ש"ח לדונם תמורת התגובה הזו.
המשמעות מבחינת הצרכן, במידה ועלות זו מגולגלת אליו, היא אפסית חלקי מאה.

www.meirtv.co.il