23-04-2014, 20:34
|
|
|
|
חבר מתאריך: 12.05.05
הודעות: 2,911
|
|
סליחה, אבל לפי ההגיון הזה את אמורה גם להסתכל על תאונת דרכים ולהסיק ממנה שאת לא רק שלא רוצה לנהוג, אלא לא להיות על הכביש.
ילד\ה\ים זה כניסה למימד שלא קיים לפני שיש אותם. אפשר להפליג בתיאורים על זה אבל אינני יודע איך להעביר את התחושות והמחשבות למי שאין לו את זה.
על עצמי אני יודע להגיד שלפני הלידה של הבכור חשבתי שאני מבין בערך למה לצפות, אך בשבוע אחרי לידתו הבנתי שלא הייתי בתדר הנכון ברדיו כדי להבין למה אני נכנס.
היום הילדים שלי מבוקשים על ידי הורים וילדים אחרים בגן ובבית הספר. הכוונה היא שמזמינים אותם ורוצים להגיע לבקר אצלנו, גם הילדים מבקשים, אך חשוב מכך- הורים מבקשים שילדיי יבואו לשחק עם ילדיהם. זה בעיני סימו מעיד לכך שהצליח לנו כהורים לפחות השלב הראשון.
יש אצלנו אירועי מריבות ואירועי "עף לי הסכך". יש אפילו אירועי מכות בין הבנים לפעמים. היו גם נפילות ופציעות. אבל בעיקר יש רגעים ממלאים ומשביעי רצון בהם אשתי ואני מחייכים בינינו וליבנו גואה.
זה מימד שלא היה בזוגיות שלנו קודם, ולא בתפקוד שלנו כבני אדם פרטיים. זה אירוע משנה חיים וסדרי עדיפויות, ואני שמח שנכנסנו לזה. מרוב שמחה כבר יש לנו כמה כאלה...
אני יכול אולי להציע לך לשמר פתיחות מסוימת לנושא, כי כמו שראית- לא כל הורה עושה את זה טוב. ליצירה האנושית הכי משמעותית והכי מושפעת מהתנהגויותינו, אין מבחני מיון, אין הכשרה ייעודית, אין צורך ברשיון, ואין מדיניות של סיוע והכוונה חינוכית מהותית ערכית. רק גנים ובתי ספר שברובם מהווים מעין מחסן או מגרש חנייה לילדים לשעות העבודה של הוריהם.
בריאות ואושר.
_____________________________________
אם אתה מחזיק ביד ענף זית דק, כדאי מאוד שביד השנייה תהיה לך חרב חדה וגדולה.
(הפרשנות שלי לרעיון שמאחורי סיכת המ"מ)
"שבעה דברים בגולם ושבעה בחכם. חכם אינו מדבר לפני מי שהוא גדול ממנו בחכמה, ואינו נכנס לתוך דברי חברו, ואינו נבהל להשיב, שואל כהלכה ומשיב כעניין, ואומר על ראשון ראשון ועל אחרון אחרון, ועל מה שלא שמע אומר לא שמעתי, ומודה על האמת. וחילופיהן בגולם.;" מסכת אבות- פרק ה', משנה ז'
|